הבגט הוא לחם צרפתי צר וארוך בעל ציפוי קרום פריך. בשנת 1920 נאסר על האופים על פי חוק לעבוד לפני השעה 4:00 בבוקר ומכיוון שלא היה להם מספיק זמן לאפות את הלחם המסורתי העגול, הם החלו להכין אותו בצורה מאורכת והבינו שכך האפייה מתקצרת. יש הטוענים כי הבגט הצרפתי לא משתווה לשום בגט הנמכר בארצנו הקטנטונת והנה כמה סיבות לכך:
אפשר להכין את הבגט בשתי דרכים:
1. לערבב את כל הרכיבים כולל השמרים יחד עד קבלת בצק אחיד.
2. הדרך הארוכה יותר: מכינים פוליש - מערבבים קמח ומים עם כמות שמרים קטנה, שומרים בקירור במהלך הלילה, למחרת מוסיפים לבלילה קמח, מים ושמרים נוספים ויוצרים בצק.
את המתכון הבא בחרתי להכין בשיטה המקוצרת, ההתפחה הכפולה מעניקה לבצק אווריריות נהדרת, החום הגבוה שאליו נכנס הבצק מעניק את הפריכות מבחוץ, והמים בתחתית יוצרים אדים ותורמים לפריכות כפולה.
כמה טיפים לפני שנלמד איך מכינים בגט צרפתי:
שמן זית: אינו רכיב חובה, אך הוא משפר את הטעם, המרקם והרכות.
סוכר: אפשר להוסיף כפית סוכר כדי להמתיק מעט את טעם הבגט, לא חובה.
יצירת החריצים: את החריצים בבצק עושים בעזרת סכין חדה/תער גילוח, חריצת הבצק מונעת ממנו להתבקע ומשחררת את האוויר שלא יהיה כלוא בפנים ויגרום לבצק "להתפוצץ".
מים: את המים בכלי המיועד לאידוי בתוך התנור, אפשר להחליף בכמה קוביות קרח.
צינון: מומלץ לצנן את הבגטים על גבי רשת צינון ולא בתוך התבנית עצמה, אחרת הלחם יהיה לח ומעט רטוב בתחתית ויפגע בפריכות.
אחסון: כדי למנוע את התייבשות והתקשחות הבגט עטפו אותו בנייר ולאחר מכן בשקית.