איציק הרווק גר ליד זוג בשם גבי ועדי - למרות שהאישה הייתה נשואה, השניים פלירטטו לעיתים קרובות ולאיציק תמיד הייתה הרגשה שיכול להיות ביניהם משהו… יום אחד בזמן שיחה אגבית בחדר המדרגות, גבי סיפר לאיציק שהוא צריך לצבוע את הדירה שלו, אבל הוא עובד כמעט כל הזמן וכל אנשי המקצוע שהוא דיבר איתם דרשו סכומים מוגזמים. באותו רגע לאיציק היה רעיון ערמומי והוא מיד אמר לגבי: "אל תדאג אחי! אני בדיוק בחופש השבוע והתחביב שלי זה שיפוץ וצביעת קירות! אני יכול לעשות את זה בשבילך בחינם בכיף".
גבי כמובן התלהב מאוד מהרעיון ולמחרת בבוקר איציק התייצב לעבודה עם סולם, דלי, צבע, מברשות ומחשבות על נושא אחר לחלוטין. גבי נפרד ממנו לשלום והשאיר אותו בבית עם אשתו עדי - איציק מיד התחיל לעבוד, אבל לא על הקירות… כעבור דקות בודדות השניים כבר היו ערומים במיטה, אבל אז הם פתאום שמעו את דלת הכניסה נפתחת והבינו שגבי חזר הביתה באופן פתאומי...
"מהר! תתחיל לצבוע את הקירות! אני אתחבא באמבטיה כדי שבעלי יחשוב שהלכתי להתקלח" אמרה עדי ורצה למקלחת. לאיציק לא היה הרבה זמן להתכונן, אז הוא פשוט תפס מהר את הציוד שהיה לידו וטיפס על הסולם לצד הקיר בדיק ברגע שגבי נכנס לחדר.
"מה קורה כאן?! למה אתה צובע את חדר השינה שלי ערום?" צעק גבי בהלם.
"שמע אחי, אני עובד בחינם אז אני מתחיל מאיזה חדר שנוח לי" ענה איציק.
"אבל למה ערום???"
"מה למה? כדי לא ללכלך את הבגדים שלי בצבע."
"ולמה לעזאזל עומד לך?"
"אני עובד פה לבד, איפה נראה לך שאני יכול לתלות את הדלי שלי???"
לילה אחד, משה הקטן נכנס לתוך חדר השינה של ההורים שלו וראה את אבא ואימא שלו משתובבים במיטה. "אבא, מה אתה עושה?" שאל הילד המבולבל. אחרי כמה רגעים של היסוס האבא ענה: "זה משחק מיוחד של מבוגרים, כמו קלפים".
"אז מה אימא עושה במשחק הזה?" המשיך הילד הסקרן לחקור.
"אימא שלך היא המלכה שלי" השיב האבא בלי להסס, ואז שלח את בנו לישון בחדר שלו.
באותו סוף השבוע, משה הקטן הלך לישון אצל קרובי משפחה ובאמצע הלילה הוא התגנב לחדר השינה של דוד שלו שם הוא מצא אותו משתובב במיטה עם אשתו. "דוד אורי, מה אתם עושים שם במיטה?" שאל משה.
הדוד, שדיבר עם אחיו על ההתנהגות של משה, ענה בלי להסס: "אנחנו משחקים קלפים!".
"ומה אשתך עושה?" המשיך הילד הקטן.
"היא המלכה שלי, עכשיו לך לישון בחדר שלך!"
בהמשך סוף השבוע משה בילה הרבה זמן עם בן דודו וביקש ממנו ללמד אותו איך משחקים את "משחק הקלפים של המבוגרים", וכך יצא שכשהוא חזר הביתה להוריו, הוא ידע איך לשחק פוקר. בארוחת הערב של אותו היום שאלו הוריו של משה איך היה הביקור שלו אצל המשפחה. "היה ממש כיף! ראיתי את דוד אורי ואת אשתו משחקים באותו משחק קלפים כמוכם ואז למדתי איך לשחק אותו בעצמי!"
שני ההורים היו מבולבלים מאוד, ובחשש גדול הם שאלו את בנם "מה בדיוק למדת?"
"האמת שאני לא זוכר הרבה כי זה משחק ממש מורכב, אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי זה שאתה לא צריך מלכה אם יש לך יד טובה!"
אישה עולה על מונית ומבקשת מהנהג שיקח אותה למרכז המסחרי.
במהלך הנסיעה, היא רוכנת מעט קדימה וטופחת על כתפו של הנהג כדי לקבל את תשומת ליבו.
הנהג צורח, מאבד שליטה על המונית, כמעט פוגע באוטובוס, עולה על המדרכה ונעצר סנטימטרים ספורים מול עץ גדול.
ברגע הראשון, דממה מוחלטת שוררת במונית, ברגע השני, הנהג חוזר לעשתונותיו ובידיים רועדות מסתובב אל האישה "את בסדר?" הוא שואל "אני כל כך מצטער, אבל הפחדת אותי פחד מוות!"
האישה המזועזעת מתנצלת בפני הנהג "אף פעם לא חשבתי שטפיחה על הכתף יכולה כל כך להבהיל..."
"לא, לא אל תתנצלי" הוא משיב "זו לגמרי אשמתי. את מבינה, היום זה היום הראשון שלי כנהג מונית, ב-20 השנים האחרונות הייתי נהג לוויות..."
גבר אחד אומר לחבר שלו בטלפון: "ברור שאני יכול לצאת הערב, אני הנמר של הבית!"
אשתו, ששמעה את השיחה מרחוק עונה לו: "בטח נמר, כל היום הולך על ארבע בשקט שאני לא אשמע אותו."
אחרי תפילת יום ראשון בכנסייה המקומית בה הכומר נשא נאום מרגש על חשיבות הנתינה לזולת, הוא שאל אם מישהו בקהל רוצה לשתף סיפור בנושא. ג'ורג', האיש הכי עשיר, גאוותן וקמצן בעיר, קם וביקש לדבר.
הכומר כלל לא הופתע והוא הזמין את ג'ורג' לעלות לבמה, אבל לחש באוזן שלו "רק תעשה את זה מהר בסדר?"
"אין בעיה כומר" השיב ג'ורג' ופנה אל הקהל. "אני עוד זוכר את היום שבו הרווחתי את הדולר הראשון שלי… באותו יום הייתי בתפילה בכנסייה בדיוק כפי שאנחנו כאן עכשיו, והיה לנו אורח מיוחד שבדיוק חזר ממשלחת הומניטרית באפריקה. באותה תקופה היו לי רק 5 דולרים בכיס והייתי צריך לקבל החלטה קשה: האם אני אתן את כל הכסף שלי לצדקה למען הארגון של הדובר, או לשמור אותו לעצמי?"
ג'ורג' כחכח בגרונו והמשיך: "החלטתי לתרום את כל הכסף שלי לצדקה ואני מאמין שאלוהים בירך את ההחלטה שלי, ובזכותה אני היום מיליונר. נתתי את כל מה שיש לי, והרווחתי בגדול אז אני מאמין שלכל אחד כדאי לעשות את זה!"
"באמת?" צעקה אישה זקנה מהקהל, "אז נראה אותך עושה את זה שוב!"
את הבדיחה הבאה מספרים מרצים למדעי המחשב באוניברסיטאות ברחבי העולם, כשהם רוצים להסביר את המונח "לולאה אינסופית". בהחלט מונח מבלבל, אבל אנחנו בטוחים שאחרי שתקראו אותה, תבינו הכל!
מנהל חברה אומר למזכירתו: "בשבוע הבא אני טס לוועידה בחו"ל, ואני מבקש ממך להצטרף. עשי את כל ההכנות הנחוצות לנסיעה."
המזכירה מתקשרת לבעלה: "אני טסה עם הבוס לוועידה בחו"ל לשבוע. בבקשה, יקירי, שמור על עצמך בזמן הזה."
הבעל מתקשר למאהבת: "אשתי נוסעת לחו"ל לשבוע. בואי נבלה את השבוע הבא יחד."
המאהבת, שהיא מורה בבית ספר פרטי, מודיעה מיד לתלמידים: "בגלל בעיה משפחתית שעלי לפתור בשבוע הבא, אהיה מחוץ לבית הספר. אז בשבוע הבא יש לכם חופש מבית הספר."
אחד התלמידים מתקשר מיד לסבא שלו ואומר: "סבא, בשבוע הבא אני לא צריך ללכת לבית הספר. הבטחת לי שאם יש לנו זמן ניסע לטיול מחנאות בהרים יחד."
הסבא (שהוא לגמרי במקרה מנהל החברה) מאוד אוהב את הנכד. הוא מתקשר למזכירה ואומר לה: "הנכד שלי ביקש ממני להיות בשבוע הבא איתו, אז אנחנו לא טסים לוועידה בחו"ל. אנא בצעי הסידורים כדי לבטל את הנסיעה."
המזכירה מתקשרת לבעלה: "המנהל ביטל את הנסיעה, כך שאנחנו נשארים יחד, יקירי."
הבעל מתקשר למאהבת: "אנחנו לא יכולים לבלות יחד כי בשבוע הבא אשתי כבר לא נוסעת."
המאהבת מודיעה לילדים מבית הספר: "הבעיה המשפחתית נפתרה ובשבוע הבא כולם מגיעים לבית הספר!"
הילד מתקשר אל הסבא ואומר: "סבא, בשבוע הבא עליי ללכת לבית הספר ואני כל כך מצטער, אבל לא נוכל לצאת אל הטיול יחד."
הסבא המנהל פונה שוב אל המזכירה ומכריז: "הנכד שלי הודיע לי שהוא לא יוכל לבלות את שבוע הבא איתי. המשיכי בהכנות ליציאה לוועידה…"
הרגע גיליתי שאלברט איינשטיין באמת היה קיים פעם. עד היום חשבתי שהוא היה פיזיקאי תיאורטי.
פולני פונה לבוס שלו ומבקש: "אוכל לצאת היום מהעבודה קצת יותר מוקדם? אשתי רוצה שנלך לערוך קניות" הבוס: "מה זה?! כל היום לא עשית כלום והסתובבת ועכשיו אתה רוצה לצאת מוקדם? תדע לך שלפני תשע בערב אתה לא מגיע הביתה!". הפולני, מאושר: "תודה רבה אדוני! תודה רבה!".
הזוג שמתמודד עם הכל ביחד
גבר אחד חזר הביתה לאשתו אחרי יום עבודה במצב רוח מוזר מאוד. כל הערב האישה רואה שבעלה מאוד מתוסכל, כמעט שלא מדבר ושוקע במחשבות בלי להגיב לשום דבר. "קרה משהו מיוחד בעבודה היום?" היא שאלה, אבל הוא רק הניד בראשו והמשיך לשתוק.
כעבור זמן קצר הם התיישבו ליד השולחן לאכול ארוחת ערב, אבל הבעל לא אכל כלום אלא רק הזיז את האוכל שלו מצד לצד על הצלחת. "אני אף פעם לא ראיתי אותך ככה" אמרה האישה, "אתה מוכן לספר לי מה קרה? כי אני יודעת בוודאות שקרה משהו..."
"לא קרה כלום" ענה הבעל. "אל תגיד לי דברים כאלה מתוק שלי, אני יודעת שאתה משקר, בבקשה תגיד לי מה קרה בעבודה" היא התעקשה.
- "זה כלום, באמת, אני לא רוצה להפיל עלייך את הבעיות שלי, זה לא יהיה הוגן."
- "מתוק שלי, כשאנחנו התחתנו אמרנו שכבר אין דבר כזה בעיות שלי או שלך. אנחנו שותפים. אנחנו נתמודד עם הכל ביחד. הבעיה שלך היא הבעיה שלי ואני אעמוד לצידך בזמן שאנחנו נתמודד איתה ביחד."
- "טוב אם את אומרת את זה ככה… אז אנחנו הסתבכנו בעבודה היום, כי אנחנו הכנסנו את המזכירה שלנו להריון..."
השכנה שלנו חוגגת היום 70 ולא עבדה אפילו יום אחד בחיים שלה. השם שלה הוא תקווה, או כמו שאנחנו קוראים לה: עוד לא עבדה תקוותנו.
בת הרב והקצב
מקור תמונה: Gryffindorרב בקהילה קטנה של יהודים חיפש שידוך לבת הקטנה שלו, ומשום שלא היה לו מבחר גדול במיוחד של יהודים צעירים ורווקים באזור, הוא חיתן אותה עם בנו של הקצב בעיירה השכנה. הבת הקטנה הייתה מורגלת לאיכות חיים גבוהה בבית הרבי של העיירה ולכן אף אחד לא הופתע מכך שהיא התנגדה לשידוך באופן נחרץ, אך לבסוף היא הסכימה והשניים התחתנו בטקס גדול ומרגש. אחרי החתונה, הזוג הצעיר עבר לגור בביתו של הקצב בעיירה השכנה.
בסוף השבוע הראשון שלאחר חתונתם, ניגש בן הקצב אל בת הרב ואמר לה: "את יודעת, סבא שלי תמיד אמר לי שזאת מצווה לשכב עם אשתך לפני שאתה הולך לבית הכנסת ביום שישי". משום שהיא לא רצתה לזלזל בכבוד המשפחה של בעלה הטרי ובמסורות שלהם, היא הסכימה.
מאוחר יותר באותו הערב בן הקצב פנה לאשתו פעם נוספת ואמר: "את יודעת, סבתא שלי תמיד אמרה לי שאין מצווה גדולה יותר מלשכב עם בן או בת הזוג כדי לציין את כניסת השבת בערב יום שישי". בת הרב אמנם לא הכירה מסורות ומצוות שכאלו, אבל היא הסכימה.
בבוקר יום שבת הסתובב הבעל הטרי אל אשתו במיטה ואמר לה: "את יודעת, דודה שלי תמיד אמרה לי שאין מצווה גדולה יותר מלקיים 'עונג שבת' דבר ראשון על הבוקר". גם הפעם בת הרב הסכימה.
ביום ראשון הלכה בת הרב לבקר את משפחתה בעיירה השכנה, וכמובן שהדבר הראשון שאימה שאלה אותה זה איך היא מסתדרת עם בעלה החדש. "תראי אימא", היא ענתה לה, "הוא לא חכם, הוא לא עשיר ורוב הזמן יש לו ריח נוראי, אבל החדשות הטובות הן שהוא יהודי שומר מצוות שבא ממשפחה טובה וחכמה!"
גבר אחד הלך לעבודה. פתאום הוא רואה אישה עם רגליים יפות.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היו כאלה רגליים יפות.
כעבור מספר דקות ראה אישה אחרת עם מותניים יפות.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היו כאלה מותניים יפות.
לא עברה שעה וראה עוד אישה עם חזה יפה.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היה כזה חזה יפה.
וכך הלאה במשך כל היום.
בערב כשחזר הביתה שאלה אותו אשתו: "איך היה בעבודה?"
הבעל ענה לה: "כל היום חשבתי עלייך..."
דניאל חזר מבית הספר ואמר לאביו: "אבא, קיבלתי ריתוק מהמורה היום..."
האב שאל את בנו: "מה קרה? מה כבר עשית?"
"לא עשיתי כלום! המורה הצביעה עלי עם הטוש שלה ואמרה 'בקצה הטוש הזה יש מישהו שלא הולך להצליח בחיים.'"
"נו ומה קרה אז?" שאל האבא.
"שאלתי אותה 'באיזה צד?'"
היום עברתי ליד מצבה שעליה היה כתוב: "עורך דין, איש ישר ואדם עם נשמה טובה". קשה להאמין שהמצב גרוע כל כך שהתחילו להכניס 3 אנשים בקבר אחד…
מה אסור להגיד לאשתך בזמן ריב?
מקור תמונה: Owen fox, wisegeekביום חמישי אבי וכל חבריו למשרד קיבלו את המשכורות שלהם, ובמקום לחזור הביתה לאשתו אבי החליט לצאת למסיבה פרועה עם כל החברה. הם התחילו במסעדה, המשיכו לפאב, משם למסיבה ובסופו של דבר אבי חזר לביתו רק ביום שישי בצהריים.
הוא הגיע מבולגן לחלוטין, מסריח מאלכוהול ועם חשבונות מפה ועד מחר במקום עם תלוש משכורת גדול ויפה. אשתו הייתה מאוד מאוד לא מרוצה, ואחרי כמעט שעה שלמה של צעקות וביקרות על ההתנהגות חסרת האחריות של בעלה היא שאלה אותו: "איך אתה היית מרגיש אם פתאום אני הייתי נעלמת בלי הסבר ואתה היית רואה אותי רק יום-יומיים אחר כך?"
"זה יהיה בסדר גמור מצדי לא לראות אותך אפילו שבוע שלם!" הוא ענה.
ואכן, כבר באותו היום אבי לא ראה יותר את אשתו, וגם לא ביום שבת.
יום ראשון הגיע ואבי נשאר בבית ועדיין לא ראה את אשתו...
ביום שני הוא עדיין לא ראה את אשתו ובילה כמעט את כל היום לבד במיטה.
ביום שלישי אבי עדיין לא ראה את אשתו, אבל הרופא אמר שהנפיחות יורדת מעט בעין שמאל ואבי יהיה מסוגל לראות אותה בצורה מטושטשת מהזווית של העין שלו עד יום רביעי...
פולנייה אחת מתקשרת לחברה טובה שלה ערב אחד ושואלת: "מה שלומך? איך הבעל והילדים?"
עונה לה החברה: “המצב ממש נפלא! בעלי היקר בדיוק קיבל היום קידום בעבודה והילדים המתוקים שלי עושים שיעורי בית בחדר.”
"ואיך את מרגישה?" המשיכה הפולנייה.
"אצלי הכל יופי גם ותודה לאל אין לי על מה להתלונן." השיבה החברה.
"טוב הבנתי," אמרה הפולנייה, "אני אתקשר מאוחר יותר, אני רואה שיש לך אורחים..."
גבר אחד ממש שנא את החתול של אשתו עד שיום אחד הוא לא עמד בזה יותר והחליט להיפטר ממנו.
כאשר אשתו יצאה מהבית, הגבר התגנב מאחורי החתול, הרים והכניס אותו לרכב. הוא נסע 20 בלוקים מהבית והשאיר אותו באחד הגנים הציבורים.
כאשר חזר הגבר הביתה, החתול המתין לו בכניסה.
למחרת, הוא החליט להרחיק עוד יותר. הוא שם את החתול ברכב, נסע 40 בלוקים מהבית, הניח את החתול בצידי הדרך ונסע חזרה.
כאשר נכנס לחניה, הופתע למצוא את החתול מתבונן בו בעיניים קשות.
בשאר ימות השבוע, הוא לא התייאש וניסה להיפטר ממנו, כאשר בכל פעם הוא זורק את החתול הרחק מהבית ובכל פעם החתול מוצא את הדרך חזרה.
בניסיון השביעי, הוא כבר החליט ללכת עד הסוף. הוא עצם את עיניו של החתול, שם אותו ברכב, נסע 100 ק"מ צפונה, פנה ימינה ואז שמאלה, עבר גשר ושוב פנה ימינה, ירד לדרך כורכר, עשה פרסה, הקיף את הכנרת ולבסוף זרק אותו בחורשה.
מספר שעות לאחר מכן הבעל התקשר לאשתו ושאל: "תגידי, החתול בבית?"
"כן" ענתה לו בחביבות, "למה אתה שואל?"
בייאוש ענה לה הבעל: "תני לי לדבר איתו, הלכתי לאיבוד ואני צריך הכוונה הביתה!"
איש אחד מת והגיע לגיהינום. שם הוא מגלה שלכל מדינה יש גיהינום משלה, וביכולתו לבחור את האחד שבו יעדיף לסבול לנצח.
הוא הולך לגיהינום של הגרמנים, שואל מה עושים שם ועונים לו כך: "קודם כל שמים אותך על כיסא חשמלי למשך שעה. אחר כך נותנים לך לשכב על מיטת מסמרים למשך שעה, ואחר כך השטן הגרמני בא ומכה אותך למשך שאר היום".
האיש לא התרשם לטובה מהגיהינום הגרמני, ולכן המשיך לבחון את הגיהינום של המדינות האחרות. הוא בדק את גיהינום ארה"ב, גיהינום רוסיה וגיהינום צרפת, אך גילה שבכולם יש את אותה שגרה יומית, בדיוק כמו בגיהינום הגרמני.
כשהגיע לגיהינום הישראלי הוא ראה תור ענק בכניסה. הוא הבין שכאן כנראה יש משהו שונה. כששאל מה עושים בגיהינום הישראלי אמרו לו שגם שם שמים אותו על כיסא חשמלי למשך שעה, נותנים לו לשכב על מיטת מסמרים למשך שעה ולאחר מכן השטן הישראלי בא ומכה אותו למשך שאר היום.
"אבל זה בדיוק אותו הדבר כמו בשאר סוגי הגיהינום", הוא אמר, "למה דווקא פה יש תור כזה ארוך?"
"אהה, זה בגלל שהכיסא החשמלי בדרך כלל לא עובד ולוקח כמה ימים עד שמגיע טכנאי לתקן אותו. מישהו גם תמיד גונב את כל המסמרים מהמיטה כדי למכור את המתכות, והשטן הישראלי היה פעם שר בממשלה, ככה שהוא מדי פעם פשוט בא, רושם נוכחות ואז הולך לשתות איפשהו בלי לעשות הרבה."
יום אחד, לפני שנים רבות, בארץ רחוקה רחוקה חיה לה אישה אחת...
שלא התבכיינה
לא קיטרה
ולא ניג'סה
ולא התיישבה לבעל שלה על הווריד
ולא חשבה כל הזמן שהיא יודעת יותר טוב ממנו
ולא ניפחה לו את המוח בכל מיני שטויות שאלוהים יודע מאיפה היא הביאה אותן.
אבל זה היה באותה ארץ רחוקה,
לפני שנים רבות מספור,
ורק באותו היום - כי גם לאגדות יש גבול מסוים...
חנוכ"ה: ח - חג שבו נ - נאכל ו - ונשמין כ- כל ה- היום
יומני היקר...
יומני היקר, יום ראשון
אני מוכנה וארוזה לקראת ההפלגה, הכנתי לי את כל כלי האיפור שלי ואת כל הבגדים הכי יפים שלי. אני ממש מתרגשת.
יומני היקר, יום שני
בילינו את כל היום בין גלי הים, איזו חופשה מקסימה. ראינו דולפינים ולוויתנים - כמה מדהים! פגשתי את רב החובל, נראה גבר מקסים.
יומני היקר, יום שלישי
ביליתי קצת בבריכה ושיחקתי מיני-גולף על הסיפון. הקפטן הזמין אותי להצטרף אליו לארוחת הערב בשולחנו. הוא גבר מושך וג'נטלמן אמיתי. זה ממש החמיא לי...
יומני היקר, יום רביעי
הייתי בקזינו, היה בסדר, זכיתי ב-80 דולר. הקפטן הזמין אותי לארוחה מפוארת בתאו המהודר, ארוחה אקסקלוסיבית עם שמפניה וקוויאר. הוא ביקש ממני לבלות עמו את הלילה בתאו, אבל אמרתי שאין מצב שלא אהיה נאמנה לבעלי.
יומני היקר, יום חמישי
חזרתי היום לבריכה וקצת נשרפתי בשמש. החלטתי ללכת לבר, להעביר קצת את הזמן. הקפטן הזמין אותי למשקה - איזה ג'נטלמן. הוא שוב הזמין אותי לתאו, אבל הפעם הוא אמר שאם לא אבוא לבלות עמו את הלילה הוא יטביע את האנייה. איך נבהלתי!
יומני היקר, יום שישי
היום הצלתי 1600 נוסעים. פעמיים...
בחור אחד מתיישב עם פנים מצוברחות על הבר ומזמין לעצמו שתייה. "הכול בסדר?", שואל הברמן. "אשתי ואני רבנו", אומר הבחור, "והיא החליטה שהיא לא מדברת איתי חודש שלם."
הברמן ניסה להראות לבחור את חצי הכוס המלאה, ואמר: "יכול להיות שזה דווקא לטובה. אולי תזכה ככה בכמה שבועות של שקט ושלווה, ותוכל לעשות מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה."
"כן..." אמר הבחור, "אבל היום זה היום האחרון."
רוני ומוטי הם שני בחורים ששהו יחד בבית משוגעים. יום אחד רוני הלך לשחות בבריכה של המוסד, אבל החל פתאום לטבוע; אז מוטי שבדיוק היה גם הוא באזור הבריכה, קפץ למים והציל אותו. מוטי משה את רוני מהמים, העניק לו טיפול ראשוני מהיר ואז הצוות פינה את רוני חזרה לחדרו.
מאוחר יותר באותו היום האחות הראשית ניגשה למוטי ואמרה לו: ״כל הכבוד על מה שעשית שם בבריכה. זה היה מעשה שהוכיח שאתה אדם רציני ומתפקד, לכן אנחנו נשחרר אותך לביתך עוד היום״.
״תודה רבה לכם!״ אמר מוטי בהתרגשות, ״אני ממש שמח לשמוע״.
״אבל לצערי יש לי גם חדשות עצובות,״ המשיכה האחות הראשית ואמרה: ״מוקדם יותר היום, קצת אחרי שהצלת אותו מטביעה, רוני חברך נטל את חייו״.
״מה? אני לא מאמין? הוא הרג את עצמו?״ קרא מוטי בזעזוע, ״הוא דווקא נראה די בסדר בפעם האחרונה שראיתי אותו״.
״מתי הייתה הפעם האחרונה שראית אותו?״ התפלאה האחות הראשית.
ענה לה מוטי בתמימות: ״הלכתי מקודם לחדר שלו והוא עדיין נראה לי קצת רטוב, אז תליתי אותו לייבוש״.
- שלום אימא, אני יכולה להשאיר את הילדים אצלך הערב?
- נו ברור, שעד שאת סוף סוף מתקשרת זה בגלל שאת צריכה משהו... את יוצאת?
- כן.
- עם מי?
- עם ידיד.
- מה פתאום את יוצאת עם ידידים באמצע השבוע? אני לא יודעת למה נפרדת מבעלך, הוא כזה אדם טוב, תמיד היה אומר לי שאני נראת נפלא לגילי.
- אני לא נפרדתי ממנו, אימא, הוא עזב אותי וברח לקפריסין.
- את אפשרת לו לעזוב כי לא תמכת בו מספיק. עכשיו סתם את מסתובבת לך עם כל אחד.
- אני לא מסתובבת עם כל אחד, זה פשוט ידיד טוב שאני רוצה לאכול איתו ארוחת ערב. אז אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים או לא?
- אני אף פעם לא השארתי אותך אצל ההורים שלי רק כי רציתי לצאת עם מישהו, מלבד אבא שלך.
- יש הרבה דברים שאת עשית ואני לא עושה.
- מה את רומזת לי בזה?
- שום דבר, כלום תשכחי מזה שאמרתי משהו... אני רק רוצה לדעת אם אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים הלילה.
- קודם זה היה לערב ועכשיו זה כבר ללילה? את נשארת לישון אצלו? מה בעלך היה אומר על זה...
- בעלי לשעבר, ל-ש-ע-ב-ר!!! אני לא חושבת שזה ידאיג אותו. מהיום שנפרד ממני הוא בטח לא ישן אף לילה לבד.
- אז את נשארת לישון אצל הבטלן הזה, ידעתי!
- הוא לא בטלן!!!!
- גבר שיוצא עם גרושה ואימא לילדים הוא בטלן ופרזיט.
- אני לא רוצה להתווכח. להביא לך את הילדים או לא?
- מסכנים הילדים, עם אימא כזאת!!!!
- כזאת איך?
- עם ציפורים בראש, בגלל זה עזב אותך בעלך!!!
- די!!!!!
- ובנוסף את צועקת עלי. ככה לא חינכתי אותך! את בוודאי גם צועקת על הבטלן הזה שאיתו את יוצאת.
- עכשיו את כבר דואגת לבטלן???
- אז את מודה שהוא בטלן, מיד שמתי לב לזה.
- שלום!!!!
- חכי רגע מה את מנתקת! באיזו שעה את מביאה לי את הילדים?
- אני לא מביאה את הילדים, אני נשארת בבית.
- אויש מתוקה שלי, אם את אף פעם לא יוצאת איך את הולכת לשקם את החיים שלך?
גבר חוזר הביתה ואשתו שואלת אותו "הכיור בשירותים סתום, תוכל לפתוח אותו?"
"מה אני, שרברב?!", עונה הבעל.
ביום שלאחר מכן התקלקלה מכונת הכביסה, כשחזר האיש באותו הערב שוב מבקשת ממנו אשתו: "תוכל לתקן בבקשה את מכונת הכביסה?"
"מה אני, חשמלאי?!"
בהמשך השבוע חוזר הבעל הביתה והפעם ראה שחלון הבית נשבר והריצפה מלאה ברסיסי זכויות. ניגשה אליו אשתו ואמרה: "תוכל לתקן את זה?"
"מה אני, זגג?!"
ביום שלאחר מכן הבעל מגיע ורואה שהחלון תוקן והורכבה זכוכית חדשה, כשהוא נכנס הוא רואה שהכיור עובד כראוי וגם הרעש ממכונת הכביסה העיד על כך שהיא תוקנה.
"מה זה", שאל הבעל, "מי דאג לתקן את זה?"
״השכן ממול״, ענתה האישה.
"וכמה שילמת לו?" תהה הבעל
״כלום״, ענתה האישה, ״הוא אמר שהוא יתקן הכל בחינם אם אשכב איתו במיטה שלנו או אאפה לו עוגה״.
"ואיזה עוגה הכנת?", שאל הבעל.
ואישתו ענתה: "מה אני, אופה?!"
מקור תמונה: canva.comבערב חורפי במיוחד עמד איש זקן בסמוך לשלולית גדולה ליד הפאב השכונתי, כשבידו מקל ארוך שאליו מחובר חוט דייג ופתיון.
גבר צעיר שעבר במקרה במקום עצר ושאל את האיש הזקן: "סליחה אדוני, מה אתה עושה?"
"אני מנסה לתפוס דגים לארוחת הערב" השיב הזקן.
הגבר נמלא חמלה בליבו למראהו של האיש המסכן, ואמר לו: "בוא איתי, בוא ניכנס לפה לבר, נתחמם קצת ואני אזמין לך שתייה ומשהו לאכול."
לאחר שהשניים ישבו לאכול יחד ונפתחו קצת אחד מול השני, שאל הגבר הצעיר את הזקן בהלצה: "תגיד את האמת, כמה דגים אתה תופס שם בחוץ בשלולית?"
האיש חשב כמה שניות, לקח שלוק מהוויסקי ואמר לו: "השבוע? אתה השמיני..."
מקור תמונה: depositphotos.comהרופא המקומי בעיירה קטנה עמד לעבור תפקיד והוא נפרד לשלום מכל המטופלים שלו. בסוף היום הוא פגש את סבתא רחל, האישה הכי מבוגרת באזור.
- "שתדע לך ד"ר, אין שום סיכוי שמי שיחליף אותך יהיה טוב כמוך!"
- "זה מחמיא מאוד גברת רחל, אבל אני בטוח שהרופא שיגיע אחרי יהיה מעולה."
- "אין שום סיכוי!"
- "את לא צריכה להגזים גברת רחל, באמת שיש המון רופאים טובים בעולם."
- "באמת? אז איך אתה יכול להסביר לי שכבר 50 שנה כל פעם שמגיע לפה רופא חדש הוא אידיוט גרוע יותר מהקודם?"
ג`ק החליט לעשות סקי עם חברו, בוב. הם העמיסו את הג`יפ ונסעו צפונה, ולאחר מספר שעות נסיעה נתקלו בסערה איומה, נכנסו לחווה סמוכה וביקשו מהאישה החתיכה שפתחה להם את הדלת רשות להישאר ללון בלילה.
"אני יודעת שמזג האוויר איום שם בחוץ וכל הבית הענק הזה הוא שלי, אבל התאלמנתי לא מזמן," היא הסבירה, "אני דואגת מה יגידו השכנים אם אתן לכם להישאר בביתי".
"אל תדאגי" אמר ג`ק, "נשמח לישון במחסן. ואם מזג האוויר ישתפר, נצא מפה עם אור ראשון". האישה הסכימה, שני הגברים הלכו למחסן ונשכבו לישון. בבוקר מזג האוויר השתפר והם נסעו משם ונהנו מסוף שבוע נפלא של סקי.
כעבור כתשעה חודשים, ג`ק קיבל מכתב לא-צפוי מעורך-דין. לקח לו קצת זמן, אך בסופו של דבר הבין שהמכתב הגיע מעורך הדין של אותה אלמנה יפה שפגש בסוף השבוע של הסקי. הוא הלך לבקר את חברו, בוב, ושאל: "בוב, האם אתה זוכר את האלמנה החתיכה מהחווה בה נשארנו בחופשת הסקי שלנו בצפון?"
"כן," ענה בוב.
"האם קמת באמצע הלילה, הלכת וביקרת אותה?"
"כן," הודה בוב במבוכה. "אני חייב להודות שכך עשיתי."
"והאם השתמשת בשם שלי במקום לומר לה את שמך?"
פניו של בוב הפכו אדומות והוא אמר, "כן, חבר. אני מצטער. למה אתה שואל?"
"היא נפטרה והשאירה לי הכול!"
בברוקלין, בשכונה יהודית, הוצב ברחוב שוטר שיצר "קשר הדוק" עם גברת כהן, ונהג לערוך אצלה אבזוך (ביקור) יומי דרך קבע.
בוקר אחד כשהגיע, אמרה לו ביידיש: "היינט גייט נישט!" (היום לא הולך).
לא עזרו בקשותיו ותחנוניו, והיא לא הסכימה אפילו שייגע בה.
כשתהה מדוע היא מתרחקת ממנו, ענתה "לא תבין אתה הרי גוי".
"תנסי אותי" אמר השוטר, והיא לבסוף הסבירה לו שיום שבת היום ובעלה עלול לחזור כל רגע מבית הכנסת.
אמר לה השוטר בשפתה "הוב איך אאידיעה (יש לי רעיון), את תעמדי בדפנסטר (בחלון) ואני אבוא אלייך פין הינטן (מאחור). אם נראה את בעלך חוזר מבית הכנסת, נתפזר".
גברת כהן התרצתה וכך עשו.
מרוב עינוגים פגעה ידה של גב' כהן בעציץ הפרחים וחופן אדמה ניתז למטה היישר על ראשה של גב' לוי. זו הרימה ראשה וגערה בגב' כהן והזהירה אותה "אם זה יקרה נוך איין מול (עוד פעם) אני אצלצל מיד לפוליציי (לשוטר)!"
השיבה לה גב' כהן: "דם פוליציי (השוטר) איך הוב הים אין טוחס..." (המשטרה בתחת שלי...).
מקור תמונה: jerry dohnalלקראת פורים בעל אחד ניגש לאשתו ומודיע לה בהתרגשות "מצאתי רעיון לתחפושת!"
"למה אתה רוצה להתחפש?" שאלה האישה.
"אני רוצה להיות המלך שלמה!" השיב הבעל. "תוכלי לסדר לי גלימה, כתר ו-1,000 נשים צעירות שיסתובבו סביבי כל היום?"
"אני מוכנה לעזור לך להתחפש לפרעה" אמרה האישה.
"איך בדיוק תעזרי לי?" שאל הבעל הסקרן.
"אני אתן לך 10 מכות!"
הבעל צפה בטלוויזיה כל היום בזמן שאשתו כיסחה את הדשא בקיץ החם, עד שהוא הרים את עצמו מהספה ויצא החוצה לכיוון אשתו:
"מה לארוחת ערב?", שאל.
"מה?! אתה יושב לך במזגן כל היום בזמן שאני כאן עובדת בחום כל היום! אני לא מאמינה שאתה עוד מבקש ממני ארוחת ערב! תדמיין שאני מחוץ לעיר ותכין אוכל בעצמך!"
הגבר נכנס פנימה ובישל לעצמו סטייק עסיסי עם תפו"א אפויים, לחם שום וכוס גבוהה עם לימונדה קרה.
כשהיא סוף סוף סיימה לעבוד בחוץ, נכנסה אשתו פנימה וראתה אותו מסיים את הארוחה.
"הכנת לעצמך אוכל? איפה המנה שלי?"
"אה? חשבתי שאת מחוץ לעיר".
הלוויתו תתקיים בשעה 14:00 בבית העלמין ירקון.
צחי חזר מבית הספר והתיישב לאכול ארוחת צהריים עם אימא.
- "איך היה היום שלך בבית הספר חמודי?" שאלה האימא.
- "היה יום ממש ממש טוב!" ענה צחי בשמחה.
- "איזה יופי, מה קרה היום?"
- "בשיעור הראשון עשו לנו בוחן פתע בלשון וכל הכיתה נכשלה. בשיעור השני היינו אמורים לשחק כדורגל, אבל המגרש בשיפוצים אך שלחו את כולם לספרייה והיינו צריכים ללמוד בשקט. אחר כך בשיעור השלישי התחלנו נושא חדש בהיסטוריה וקיבלנו מלא שיעורי בית."
- "זה לא נשמע כמו כזה יום טוב עד עכשיו…"
- "אבל בשיעור הרביעי היה ממש כיף כי עשינו ניסוי ממש ממש גדול בכימיה."
- "אוקי זה נחמד לשמוע, ומה תעשו מחר בבית הספר?"
- "נלך לראות את הבולדוזרים מפנים את ההריסות."
לאיש אחד נמאס מהמצב בו הוא צריך כל יום ללכת לעבודה, בעוד אשתו נשארת כל היום בבית.
"זה ממש לא הוגן, שרק אני אהיה זה שעובד כל כך קשה! הייתי רוצה שפעם אחת היא תרגיש מה זה לצאת ולעבוד בחוץ... שתבין מה עובר עלי בעבודה הנוראית שלי!"
בלילה, לפני שהלך לישון התפלל לאלוהים: "אלוהים, בבקשה, עשה משהו שאני ואשתי נתחלף בתפקידים ולו רק ליום אחד, שהיא תוכל לחוות את מה שאני עובר כל יום, ואני אשאר בבית במקומה ואבלה את היום בנעימים..."
אלוהים הרחום, שמשתדל לעזור איפה שאפשר, שמע את התפילה ודאג להחליף בין הבעל והאישה...
בבוקר, כשהתעורר הבעל, הוא מצא עצמו בגופה של אשתו, ואילו היא התעוררה בדמותו.
הבעל קם, הכין ארוחת בוקר, העיר את הילדים, הכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, דאג שיאכלו את ארוחת הבוקר שהכין להם, הסיע אותם לבית הספר, חזר הביתה ואסף כביסה מלוכלכת מכל החדרים, הפעיל מכונת כביסה ורץ לבנק למשוך כסף כדי לשלם חשבונות.
משם המשיך לדואר, שילם את החשבונות, המשיך לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים, חזר הביתה, סידר את המצרכים במזווה ובמקרר, והעביר את הכביסה למייבש. אחר כך עלה לחדרי השינה וסידר את המיטות, שאב אבק, טאטא ושטף את רצפת המטבח. המשיך לנקות את השירותים והאמבטיות, קיפל כביסה והכניס לארונות.
אחר כך נסע מהר לבית הספר ולגן כדי להספיק להוציא את הילדים בזמן. בדרך נאלץ להתערב בויכוחים ביניהם ולהשתיק אותם, לגעור באחד, להעניש את השני ולנחם את השלישי הבוכה. כשהגיעו, ישב עם הילדים על שיעורי הבית שלהם, ובמקביל החל לבשל ארוחת צהריים. הוא התחיל לקלוף תפוחי אדמה ולשטוף ירקות להכנת הסלט, ואז ניקה את העוף והכין לו רוטב מתאים.
אחרי ארוחת הצהריים הוא ניקה את השולחן, הכניס כלים למדיח, והחל לגהץ בגדים למחר. הוא בקושי סיים וכבר התחיל לשבור ביצים לחביתות של ארוחת הערב, שלאחריה רחץ את הילדים והשכיב אותם לישון אחרי שסיפר לכל אחד מהם סיפור בנפרד.
בעשר בלילה, כשהוא כבר היה כל כך סחוט, הצליח בקושי לגרור את עצמו למקלחת ולמיטה. אבל גם בכך לא נגמר היום שלו, כי עוד ציפו ממנו לעשות אהבה. הוא לא סירב והצליח לעבור גם את זה מבלי להשמיע אף תלונה.
למחרת בבוקר התעורר ומצא את עצמו עדיין בגוף של האישה ומיד פנה לאלוהים: "אלוהים היקר, תעזור לי, אני לא יודע מה חשבתי לעצמי לפני כן, אבל עכשיו שראיתי מה היא עוברת כל יום, אני מסיר את הכובע בפניה. תחזיר אותי לעצמי למרות כל הקשיים בעבודה, זה כלום לעומת הקושי שלה!"
אלוהים, רחום וחנון כהרגלו, מוכן תמיד להיעתר לבקשות עד כמה שניתן, ענה לו: "בני, אני שמח שלמדת את השיעור שלך ואני אשמח להחזיר את המצב לקדמותו, אבל אתה תצטרך לחכות תשעה חודשים, כי אתמול בלילה נכנסת להיריון... "
נוסע במונית טפח קלות על הכתף של הנהג כדי לשאול אותו משהו. הנהג נתן צרחה איומה איבד שליטה על המונית, כמעט נכנס באוטובוס, ועצר סנטימטר מחלון ראווה.
במשך דקות מעטות היה שקט במונית, ואז פנה הנהג לנוסע ואמר: "בבקשה, לעולם אל תעשה את זה שוב, כמעט והתעלפתי".
הנוסע, שהיה גם הוא בהלם, התנצל, ואמר שלא תיאר לעצמו שנגיעה בכתף תגרום לבלגן כזה.
הנהג השיב לו: "זו לא אשמתך, היום זה היום הראשון שלי בתור נהג מונית, במשך 25 השנים האחרונות נהגתי ברכב של חברה קדישא!!!"
לאחר שעות רבות של טיסה מחו"ל הגיע אבא אחד לפגוש את בנו האהוב, שמציין שתי שמחות גדולות בחייו באותו היום - בבוקר הוא מסיים קורס טייס כחניך מצטיין ובערב הוא מתחתן עם בחירת לבו.
"תודה רבה שבאת לראות אותי ועשית את כל המרחק הזה" אמר הבן בהתרגשות כשראה את אביו על רחבת המסדרים בבסיס, "זה מדהים שאתה פה בשביל הטקס וגם בשביל החתונה שלי".
"ברור" ענה האבא וחייך: "לא בכל יום אבא רואה את הבן האהוב שלו מקבל כנפיים ואז ישר מאבד אותן!"
מורה אחת החליטה להפתיע את אחת התלמידות עם שאלה: "מיה, תמני לי בבקשה את שמותיהם של ראשי ממשלת ישראל מאז הקמת המדינה ועד היום."
מיה: "אבל המורה, אני לא יודעת את השמות של כולם."
המורה: "מיה, תדעי לך שאני מאוד מאוכזבת ממך. כשאני הייתי בגילך ידעתי את השמות של כל ראשי הממשלה".
מיה: "ברור שידעת, כי כשאת היית ילדה בגילי היה רק ראש ממשלה אחד!"
מפקד: חייל, לא ראיתי אותך היום בשיעור להסוואה! חייל: תודה המפקד!
המפקד מודיע לחיילי פלוגה א': "יש לי שתי הודעות, אחת טובה ואחת לא. נתחיל עם הטובה: היום מחליפים תחתונים!", כל החיילים מתחילים למחוא כפיים, "הלא טובה היא שמחליפים עם פלוגה ב'!"
הנוצרייה התמימה שיודעת ליהנות מהחיים
ג'ון ומרי, שני בפטיסטים דרומיים נהגו ללכת לאותה הכנסייה.
מרי הייתה הולכת בכל יום ראשון ונשארת אחרי התפילה לשיעורי דת. ג'ון היה הולך רק בחגים, ולעיתים גם בימי ראשון.
באחד מאותם ימי ראשון, ישב ג'ון בכיסא מאחורי מרי ושם לב עד כמה יפה ומושכת היא הייתה.
באחת ההפסקות בתפילה, ג'ון התכופף לעברה ואמר: "היי מרי, מה דעתך שבשבת הבאה נצא שנינו לסעוד?"
"בוודאי ג'ון, זה יהיה מאוד נחמד!" אמרה מרי.
ג'ון התקשה להאמין שכך התמזל מזלו...
במשך כל השבוע רחץ ומירק את המכונית, ובשבת בערב אסף את מרי ולקח אותה לארוחה, למסעדה הכי הכי בעיר.
כשישבו לשולחן פנה ג'ון למרי ושאל: "היי מרי, איזה קוקטייל תשתי לפני הארוחה?"
"הו לא ג'ון!" ענתה מרי, "מה אגיד לחברי כיתתי בשעורי הדת ביום ראשון?"
ג'ון נשאר לשבת בכיסאו וכמעט שלא אמר דבר במשך כל זמן הארוחה.
כשגמרו לאכול, הוציא ג'ון חפיסת סיגריות מכיסו ואמר: "היי מרי, רוצה לעשן?"
"הו לא ג'ון!" ענתה מרי, "מה אגיד לחברי כיתתי בשעורי הדת ביום ראשון?"
ג'ון נבוך מעט, לקח את מרי למכוניתו והחל לנסוע לכיוון ביתה.
בדרך הם חלפו ליד מוטל דרכים וג'ון החל לחשוב לעצמו: "פישלתי פעמים, מה כבר אני יכול להפסיד...?"
ואז הוא שאל: "היי מרי, מה דעתך שנשאר ללון במוטל הלילה?"
"בודאי ג'ון, זה יהיה מאוד נחמד!" ענתה מרי.
ג'ון התקשה להאמין ששוב התמזל מזלו, ובהזדמנות הראשונה פנה פניית פרסה, חזר למוטל ושכר חדר ללילה.
למחרת בבוקר התעורר ג'ון לפני מרי, הסתכל עליה כשעדיין שכבה במיטה, וחשב לעצמו: "אוי ואבוי, מה עשיתי? מה עשיתי...?"
הוא העיר את מרי משנתה ואמר: "מרי, יש לי שאלה אחת אלייך, מה תגידי לחברי כיתתך בשעורי הדת?"
ענתה מרי, "את מה שאני תמיד אומרת להם... לא חייבים לשתות ולעשן כדי לעשות חיים!"
בזמני אנשים נהגו להשתעל כדי שלא ישמעו אותם מפליצים, היום אנשים מפליצים כדי שלא ישמעו אותם משתעלים.
אמא שלי תמיד אמרה לי שאני לא אגיע לשום הישג בחיים אם אשב בחדר שלי כל היום. ותראו אותי עכשיו - אני מציל את העולם!
עד היום חשבתי שהסיבה שלא ניקיתי את החדר שלי במשך חודשים זה בגלל שאין לי זמן. אבל מאז שאני בבידוד גיליתי שזה לא נכון.
פירושים מצחיקים למשפטים של רופאים
לא רק כתב היד של הרופאים אינו ברור, לפעמים גם השפה שלהם מצריכה תרגום מיוחד:
צריך לטפל בזה בדחיפות - תכננתי לצאת לחו"ל אבל הבעיה הזו כל כך קלה ורווחית... אני חושב שאטפל בה לפני שהיא תיעלם מעצמה.
הו, מה יש לנו פה? - אין לי מושג מה הבעיה, אולי תיתן לי רמז?
אנחנו כבר נראה... - אני צריך לבדוק את ביטוח הרשלנות הרפואית שלי לפני שאטפל בבעיה.
תן לי לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך - תן לי לבדוק אם שילמת בפעם האחרונה לפני שאני ממשיך לדבר איתך.
בוא נקבע תור להמשך השבוע? - בדיוק קניתי ג'יפ חדש, אז אני מחייב אותך על עוד ביקור.
המממ... - מכיוון שאין לי מושג מה לעשות, אני מנסה להישמע מהורהר בתקווה שהאחות תתערב.
צריך לראות איך זה יתפתח - אין לי זמן לשטויות שלך, תחזור אלי אם אתה לא מצליח לנשום.
מה שלומך היום? - אני מרגיש מצוין. אתה, לעומת זאת, נראה רע.
אני ארשום לך תרופה חדשה - אני עושה מחקר וצריך שפן ניסיונות.
אם זה לא נעלם תוך שבוע, תרים אלי טלפון - אין לי מושג מה הבעיה שלך, אני מקווה שהיא תעבור לבד או שתלך לרופא אחר.
הבדיקות שלך יצאו תקינות ואתה בריא כמו שור - כנראה שלא אוסיף קומה לווילה אחרי הכל...
אני רוצה שעמית שלי יראה אותך - אני חייב לו כסף ואתה בצרות גדולות.
אנחנו לא מרגישים כל כך טוב היום, אה? - אני לא זוכר איך קוראים לך או למה אתה כאן.
אני רוצה לשלוח אותך לכמה בדיקות - משהו לא בסדר, אבל אין לי מושג מה. אני מעביר את ה"כאב ראש" הזה לאחיות.
יכול להיות שיש עליך יותר מדי לחץ בעבודה? - אתה לא חולה, אבל אולי אוכל לסחוט ממך משהו למרות הכל.
להוריד הכל, גם תחתונים - אני לא נהנה מזה יותר ממך... בשביל מה למדתי כמעט 10 שנים?
אם הסימפטומים לא נעלמים עוד שבוע, תחזור אלי - יש לך שבוע לסבול, אחרי זה אני בחופש ואתה הבעיה של מישהו אחר.
הוירוס הזה מסתובב הרבה בזמן האחרון - אני ממש מקווה שזה לא מגפה קטלנית, כי כבר שלחתי הביתה 5 חולים לפניך.
סבא גרמני אחד אמר לנכד שלו: "הנערים של היום רק יודעים לשחק במחשב! בשנות ה-40, שאני הייתי בגילך, נסעתי עם כל החברים שלי לפריז; הלכנו למולן רוז' ושכבנו עם הרקדניות שהיו על הבמה. אני זוכר שגם לא שילמנו בכלל על המשקאות שלנו באותו הערב, וכשהברמן התלונן עלינו אז פשוט השתנו לו בכל פינה בבר. אלו היו זמנים פרועים!"
הנכד שמע את הזיכרונות של סבו והחליט שהוא רוצה לחוות בדיוק את אותו הדבר. הוא טס לפריז עם החברים, הלך איתם למולן רוז', ולאחר שלושה ימים חזר לסבו עם יד שבורה וחבלות על כל הפנים והגוף.
"מה קרה לך?!" שאל הסבא.
הנכד אמר: "עשיתי את מה שאמרת, הלכתי למולן רוז' עם חברים, ניסיתי לשכב עם אחת הרקדניות שהיו על הבמה, לא שילמתי על כלום והשתנתי בכל פינה בבר, אבל בסוף רק קיבלתי מכות ואפילו גנבו לי את הארנק!"
"זה מוזר מאוד. עם מי הלכת לשם?" שאל הסבא.
"עם החברים שלי מהתיכון - למה עם מי אתה הלכת?" שאל הנכד.
"ובכן..." אמר הסבא, "אני הייתי שם עם החברים שלי מדיוויזיית הפאנצר אס אס השנייה".
בזמן ארוחת הבוקר השגרתית של משפחת רוזן, שרה פנתה לבעלה אפרים במבט נרגז ואמרה "אני יכולה להתערב איתך שאין לך מושג איזה מאורע חשוב קורה היום".
אפרים השיב מיד ללא כל השתהות חשודה והכריז: "ברור שאני יודע איזה יום היום!", אסף את חפציו בחיפזון ויצא לעוד יום של עבודה במשרד.
כשהגיע לעבודה הוא ראה את חברו הטוב חיים ופנה אליו בפאניקה: "אתה חייב לעזור לי! אני חושב שהיום זה יום הולדתה של אשתי, שכחתי מזה לגמרי ואין לי מושג מה אני יכול לקנות לה!".
חיים השרמנטי לא אכזב והציע לאפרים לשלוח לאשתו האהובה מספר מתנות בהפרשי זמן מסוימים, והבטיח בביטחון: "ככה אין שום סיכוי שהיא תבין שנזכרת ביום הולדתה רק עכשיו. וחוץ מזה, אם תבחר את המתנות הנכונות, יכול להיות שגם אתה תקבל משהו קטן בסוף היום הזה...". אפרים הצייתן מיהר למלא אחר ההוראות של חיים בתקווה שהן יספקו לו שלום בית, ואולי גם משהו אחר...
בשעה 11:00 נשמע צלצול הפעמון בבית משפחת רוזן וכששרה פתחה את הדלת היא קיבלה לידה קופסה שמכילה שמלה סגולה יפהפייה. בשעה 14:00 הגיע לפתח ביתה משלוח נוסף, שהתברר כבושם האהוב עלייה ביותר. לאחר מספר שעות נוספות הגיע עוד שליח שמסר לשרה שקית ורודה קטנה, ובתוכה סט בגדים תחתונים סקסיים במיוחד. שרה שמחה מאוד לקבל את כל המתנות הנפלאות האלה מבעלה, וציפתה בכיליון עיניים לשובו מהעבודה.
כשהגיע הערב נכנס אפרים לביתו מרוצה ומלא גאווה, ופגש בכניסה את אשתו שעמדה מולו עם חיוך רחב מאוזן לאוזן. "קודם השמלה המרשימה, אחר כך הבושם שאני כל כך אוהבת, ואם זה לא מספיק – אפילו הצלחת להפתיע אותי עם הלבוש הסקסי שבחרת". אפרים התכוון לענות ולאחל לה יום הולדת שמח, אך זו קטעה אותו ואמרה: "מעולם לא חשבתי שאשקיע ואתגנדר כל כך בשביל לאסוף את אמא שלי משדה התעופה!".
ירקן אחד נכנס לפאב השכונתי באמצע היום, וראה את חברו החוואי יושב על הבר כשהוא שתוי לחלוטין. נוכח השעה המוקדמת של היום, ניגש אליו הירקן בפליאה רבה ושאל: "תגיד, למה אתה יושב פה בצהרי יום יפה כל כך ומשתכר?" החוואי נאנח וענה "יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר".
"מה כבר קרה שהוא נורא כל כך?" שאל הירקן בסקרנות והתיישב על ידו.
"טוב," נאנח החוואי, "אז היום בבוקר ישבתי על יד הפרה שלי וחלבתי אותה. ברגע שהדלי סופסוף התמלא, היא הרימה את רגל שמאל ובעטה בו בכל הכוח."
"אוקי," ענה הירקן. "זה לא נשמע לי כל כך גרוע."
החוואי נאנח וענה: "זו לא הבעיה. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר".
"אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן.
"לקחתי את הרגל השמאלית שלה," ענה לו החוואי "וקשרתי אותה עם חתיכת חבל אל העמוד שמצד שמאל כדי שלא תבעט בדלי."
"ואז מה קרה?"
"התיישבתי שוב על הכיסא והמשכתי לחלוב אותה. הדלי התמלא בפעם השנייה, ובדיוק באותו הרגע היא הרימה את רגל ימין ובעטה בדלי שוב."
הירקן צחק ושאל: "באמת?"
החוואי נאנח. "כן, אבל זה לא הכול. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר."
"אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן
"עשיתי את הדבר ההגיוני. לקחתי את רגל ימין שלה וקשרתי אותה עם חתיכת חבל נוספת אל העמוד שמצד ימין."
"ומה קרה אז?"
"התיישבתי בפעם השלישית, והתחלתי הכול מההתחלה. הצלחתי למלא פעם נוספת את הדלי בחלב, אבל אז הפרה הזאת הרימה את הזנב והפילה אותו בקלות בהנפה אחת."
הירקן הנהן ושאל: "אז זה היה הרגע שוויתרת?"
"ככה אתה מכיר אותי?" נעלב החוואי. "אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר..."
"נו, ואז מה קרה?" שאל הירקן שכבר התרומם מכיסאו.
"טוב," נאנח החוואי. "השעה לחלוקת החלב התקרבה ולא נותרו לי יותר חבלים, אז הורדתי את החגורה שלי מהמכנסיים וקשרתי את הזנב של הפרה לגדר. כמובן שהמכנסיים שלי נפלו, ובדיוק באותו הרגע אשתי נכנסה לרפת כדי לשאול למה אני מתעכב. אתה מבין למה יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר?"
מקור תמונה: Paul Townsendמוטי ישב לו בפאב ובהה בכוס המשקה שלו. הוא עשה זאת במשך חצי שעה, עד שניגש לעברו נהג משאית גס רוח, לקח את כוס המשקה שלו ושתה את כולה בבת אחת. כשסיים לגמוע את הלגימה האחרונה, מוטי המסכן החל לבכות.
נהג המשאית אמר, "מה קרה גבר? בסך הכל התלוצצתי. הנה, אני אזמין לך משקה נוסף על חשבוני. אני פשוט לא יכול לראות גבר בוכה". "זה לא זה", אמר מוטי, "פשוט עבר עלי היום הגרוע ביותר בחיי..."
"ראשית, התעוררתי מאוחר והגעתי למשרד באיחור. הבוס שלי כעס עלי כל כך עד שפיטר אותי מיד על המקום. כשיצאתי מבניין המשרדים והלכתי לכיוון האוטו שלי, גיליתי שגנבו לי אותו. בתחנת המשטרה אמרו לי שאין שום דבר שניתן לעשות, אז לקחתי מונית הביתה וכשנכנסתי לבית גיליתי ששכחתי את הארנק עם כרטיס האשראי שלי ברכב של נהג המונית שכבר נסע. כשחזרתי הביתה ונכנסתי לחדר השינה מצאתי בו את אשתי עם הגנן. עזבתי את הבית, באתי לפאב, ובדיוק כשחשבתי לשים קץ לחיי - אתה באת ושתית את כל הרעל שלי!"
מקור תמונה: canva.comכבכל שבת בבוקר, ישבה ליאורה בנינוחות על הספה וקראה עיתון. לפתע הבחינה במודעה על שייט תענוגות מפנק, שעולה 500 שקלים בלבד.
"תראה בני" אמרה לבעלה, "יש פה שייט תענוגות הכל כלול רק ב-500 ש"ח! תתחיל לארוז, זה בעוד יומיים!"
"אני ממש עסוק השבוע, אולי תצאי לבד? אני אשלם על זה..." ענה.
"מעולה, באמת מתאים לי זמן לבד קצת!" ענתה ליאורה והתקשרה להזמין כרטיס.
למחרת, המאהבת של בני ניגשה אליו במשרד עם אותה מודעה ואמרה לו: "תראה, יש פה שייט תענוגות הכל כלול רק ב-500 ש"ח. יוצאים?"
"אני עסוק השבוע" ענה, "אבל קחי 500 שקלים ותיהני".
כך יצא שהמאהבת של בני וגם אשתו, שלא הכירו אחת את השניה, יצאו לאותו השייט באותו היום. כשחזרו, הראתה האישה לבעלה את התמונות שצילמה. להפתעתו, בין התמונות הוא ראה את המאהבת שלו.
"מי זו?", שאל בני את אשתו.
"זאת חתיכת טיפוס", השיבה "היא הייתה הזנזונת של הספינה, פשוט התחילה עם כל גבר שהיה שם".
למחרת, כשראה בני את המאהבת שלו במשרד, ביקש ממנה לראות תמונות מהשייט. בין התמונות, מצא את אשתו ליאורה.
"מי זו?", שאל את המאהבת.
"אתה לא תאמין", השיבה לו, "איזו אישה מקסימה ונאמנה! כל השייט היתה רק עם בעלה, לא זזה ממנו סנטימטר!"
שלושה תיירים - ישראלי, צרפתי וגרמני נתפסים בערב הסעודית שותים אלכוהול מוברח; הם נעצרים, מובואים למשפט ומקבלים עונש של 100 הצלפות שוט בגב לכל אחד.
כשמגיע יום העונש אומר להם השוטר שאחראי על ההצלפות: ״היום זה יום הולדתה של המועדפת בנשותיי, והיא ביקשה שאפגין היום קצת חמלה. אז אני נותן לכל אחד מכם בקשה אחת כדי להפוך את הרגע הזה לקצת פחות נורא עבורכם״.
הבחור הצרפתי מורשה לבקש ראשון, ובזחיחות צרפתית אופיינית אומר: ״הבקשה שלי היא שיצמידו כרית לגב שלי בזמן ההצלפות״. אז השוטר קושר כרית לגבו של הצרפתי, ואחרי 25 הצלפות הכרית נקרעת לחלוטין והשוטר ממשיך להצליף בגבו החשוף.
הצרפתי יורד מהמוקד פצוע וחבול - אחריו בא הגרמני, שמרגיש קצת יותר חכם, ואומר: ״אני רוצה שיקשרו לי שתי כריות על הגב״; אבל אחרי 50 הצלפות הכריות נקרעות, העונש נמשך וגם הגרמני יוצא מוכה וחבול.
לבסוף נקרא הישראלי לעונשו ואומר: ״אני רוצה 1000 כריות קשורות לגב!״
״אני אוהב את החוצפה שלכם, הישראלים״, אומר לו השוטר, ״אבל 1000 כריות זה לא ריאלי. יש לך בקשה אחרת אולי?״
ענה לו הישראלי: ״אז יאללה, תקשור את הצרפתי והגרמני לגב שלי״
אתמול הבוס שלי ביקש ממני להשאיר את הצרות שלי מחוץ למשרד, אבל היום הוא לא הפסיק לצרוח למרות שנעלתי את הדלת ולא נתתי לו להיכנס…
בעל המכולת המתוחכם
בעל חנות מכולת בעיר קטנה תלה בוקר אחד שלט מעל מדף מוצרי הדגנים שעליו כתב בפשטות:
1 חבילת שיבולת שועל: 5 ₪
3 חבילות שיבולת שועל: 20 ₪
הקונים שנכנסו לחנות לא הבינו מה גרם לו לעשות מבצע מוזר שכזה ושאלו אותו במשך כל היום על החישוב הלקוי שלו. כל אחד ואחד מהם אמר: "המחיר אמור להיות 15 ₪ ל-3 חבילות של שיבולת שועל או פחות, בטח שלא 20!!! אני פשוט אקנה אותן בנפרד!"
וכך היה במשך כל היום בו בעל המכולת תלה את השלט... אנשים נכנסו, העירו לו על המבצע הנוראי שלו ולבסוף קנו בנפרד 3 חבילות של שיבולת שועל כדי לא להרגיש מרומים.
כל אדם חדש שנכנס לחנות וקנה שיבולת שועל העיף מבט כעוס בבעל המכולת - שנשאר רגוע באופן מפתיע - בגלל המבצע הלקוי שהוא עשה, במחשבה שהוא מנסה לרמות אנשים לקנות 3 חבילות שיבולת שועל במחיר מופקע.
אחד העובדים שם לב לתהלוכת הקונים המשונה שקנו שוב ושוב חבילות של שיבולת שועל במשך היום ורצה שהשלט יתוקן... לבסוף הוא נשבר ואמר לבעל החנות: "אולי תתקן כבר את הטעות בשלט??? אנשים חושבים שאתה מנסה לעבוד עליהם!!!"
בעל החנות חייך ברכות והשיב: "אין פה שום טעות, לפני ששמתי את השלט אף אחד לא קנה שיבולת שועל ועכשיו זה המוצר הכי נמכר שלנו!"
אחרי שנים ארוכות של נדנודים לטיול זוגי משותף, שלומי הסכים לטוס עם אשתו קרן לחופשה בדובאי.
אחרי שהם נחתו קרן שאלה את בעלה: "מה דעתך שנלך לקניון ונעשה שופינג?"
"מה שאת רוצה..." ענה שלומי, והשניים הלכו לעשות קניות במשך כל היום.
למחרת אמרה קרן: "היום אני רוצה שניסע לגן הפרחים הכי גדול בעולם" ושוב התשובה שהיא קיבלה הייתה "מה שאת רוצה...".
אז השניים יצאו לטיול בגן הפרחים.
ביום השלישי של הטיול קרן אמרה לשלומי: "מה דעתך שנלך לבורג' ח׳ליפה?" ושוב הבעל הסכים בחוסר עניין.
כשהם הגיעו לקומה הכי גבוהה של המגדל קרן ראתה שאפשר לעשות קפיצת בנג’י מהמגדל ומיד פנתה לבעלה: "זה החלום שלי לעשות קפיצה שכזאת! מה אתה אומר?"
"אני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן" אמר שלומי.
"זה כי אתה דואג לי?" שאלה קרן
“לא, זה כי סופסוף אני אראה אותך קופצת מבניין, אבל אז את תחזרי למעלה!”
מקור תמונה: freedigitalphotos.net"ספארי שלום, מדבר דוב..."
"הי דוב, זה אריה, זאב נמצא?"
"רק שנייה, אני אבדוק עם איילה במזכירות."
"אריה, בדקתי. זאב בפגישה עם דבורה בהנהלה..."
"אה... אוקיי, אז אתה יכול למסור לו שהפגישה היום עם יעל ועופר תהיה אצל יונה במשרד, ואם הוא יכול לאסוף בדרך את שחף וצבי מהעירייה, זה יהיה נהדר..."
"אמסור לו בשמחה!"
"תודה פשוש!"
סבא אחד ביקש עזרה מהנכד שלו, שייקח את רשימת המצרכים שלו ויקפוץ לחנות כדי לעשות קניות בשבילו. הנכד הסכים בשמחה לבקשה, לקח את הרשימה ויצא לדרך. לאחר כשעה הוא חזר לבית סבו עם שקית עמוסה בכל טוב, ועזר לו לסדר את כל האוכל והמצרכים בבית. לפני שהנכד עזב, שאל אותו הסבא, "כמה כסף אני צריך להחזיר לך על הקניות?". "הכל ביחד היה 67 שקלים" ענה הנכד ובתגובה לכך סבו נאנח בקול גדול...
"מה קרה סבא?", שאל הנכד.
"זה פשוט מדהים אותי כמה שדברים יקרים היום. פעם הייתי יכול להשיג 2 תבניות ביצים, 2 כיכרות לחם, 6 תפוחי אדמה, חלב ושלושה בקבוקים של בירה, ועדיין היה נשאר לי עודף מ-10 שקלים! פעם המצב היה ממש אחרת..."
"טוב היום כבר אין דברים כאלה יותר סבא", אמר הנכד.
"כן", נאנח הסבא, "היום כבר יש יותר מדי מצלמות אבטחה בכל מקום".
"שלום רב, הבת שלי תאחר היום לבית הספר כי היא יכולה לרכוס את הרוכסן שלה בעצמה"
תודה רבה לילד המתבגר שלי - רק בזכותו למדתי שיש לי כוח להרוס למישהו את כל היום רק בגלל ששאלתי אותו איך היה בלימודים.
אימא אחת שואלת את הילד שלה על היום שלו בבית הספר והוא עונה לה: "היה ממש כיף, שיחקתי עם החברים שלי במשחק הניחושים וציירנו הרבה ציורים יפים על הדפים שהמורה חילקה לנו". "יופי מתוק שלי" המשיכה האימא, "המורה שלך סיפרה לי שגם היה לכם היום מבחן גדול, איך זה היה?" "הרגע דיברנו עליו אימא…"
אומרים שהורות מוציאה את הספונטניות מהחיים, אבל זה ממש לא נכון! קחו למשל אותי: האם אני אשאר בטרנינג וגופייה כל היום או לא? כל האפשרויות פתוחות!
חברים חברים אבל לא נעים
איש אחד ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב חברו הטוב, שאמר לו בקול שבור: "לא נעים, עצוב, אבל אשתי נפטרה..״ והוסיף: ״היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, בקושי גמר לאכול, מיהר והתלבש יפה, תוך כדי שאשתו מקפידה שייראה טוב. חיש מהר יצא ונסע לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב אותו חבר טוב. "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השנייה נפטרה..." אמר החבר בגרון חנוק "היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, התלבש לאט, אפוף מחשבות, תוך שאשתו מזרזת אותו לא לאחר ומקפידה שייראה טוב. באי חשק קל, נסע האיש לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אותה אשה לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב החבר הטוב, ממרר בבכי: "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השלישית נפטרה... היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..." אמר קצרות וברח בבכי תמרורים.
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, לא התלבש ונראה אפוף מחשבות. כשאשתו זירזה אותו שיתלבש כבר, כדי שלא יאחר לטקס הקבורה אמר: "אני לא הולך..."
"למה אתה לא הולך?" שאלה "הרי זה החבר הטוב שלך... לא יפה ככה..."
"חברים-חברים, אבל לא נעים לי..." מלמל.
"מה לא נעים לך?!" הופתעה אישתו.
"מה לא נעים לי???!..." התפרץ האיש בחזרה: "הוא כבר הזמין אותי 3 פעמים ואני לא הזמנתי אותו אפילו פעם אחת! באמת לא נעים..."
באוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב היו ארבעה סטודנטים לכימיה שעד למבחני הגמר היו המצטיינים בחוג. הם היו כל כך בטוחים בעצמם, עד שבסוף השבוע שלפני בחינת הגמר הם החליטו לבקר כמה חברים שערכו מסיבה.
כיוון שהיו שפוכים לגמרי ביום שאחרי המסיבה, הם לא קמו בזמן ולא הספיקו להגיע לאוניברסיטה בשעה בה נערך המבחן.
הם החליטו על תירוץ שיספרו לפרופסור, בו הם יגידו שבדרך חזור היה להם פנצ'ר שבגללו לא הספיקו להגיע למבחן. הפרופסור, שמע ואמר "אין בעיה, תוכלו להיבחן מחר".
הסטודנטים שמחו והוקל להם מאוד, הם למדו באותו הלילה ובבוקר שלאחר מכן הגיעו לבחינת הגמר. הפרופסור הושיב אותם ב-4 כיתות שונות, כשהם פתחו את גיליון הבחינה הם ראו את השאלה הראשונה, על 5 נק', שהייתה קלה מאוד. הם שמחו מאוד, כל אחד פתר אותה במהירות והמשיך לעמוד הבא.
בעמוד השני הופיעה השאלה הבאה:
"שאלה על 95 נקודות: איזה צמיג?"
מנהל בכיר בחברה משגשגת לקה בהתקף לב. ציוה עליו הרופא לשהות בחווה במשך מספר שבועות ולנוח עד להתאוששות והחלמה מלאים.
שמע המנהל בעצת רופאו ושכר צימר באחת החוות. לאחר מספר ימים החל להשתעמם וביקש מהחוואי לעסוק בעבודות החווה השונות.
החוואי פקפק ביכולתו של העירוני שהגיע מהמשרד ועוד מכורסת-מנהלים, אבל הסכים ונתן לו לפנות את זבל הפרות מהרפת בהנחה שיעשה זאת במשך שבוע. להפתעתו, סיים המנהל את העבודה בפחות מיום אחד.
למחרת נתן לו החוואי עבודה יותר קשה: לערוף את ראשיהם של 500 תרנגולות, בהנחה שהפעם עבודתו תימשך לפחות ימים אחדים. אך שוב, הופתע לראות שהעבודה הושלמה כליל בסוף היום.
ביום השלישי, כאשר הושלמו כל עבודות החווה, ביקש החוואי מהמנהל למיין שק תפוחי אדמה לשני ארגזים: אחד לתפוחי אדמה קטנים והשני לגדולים. בסוף היום, ראה החוואי כי המנהל עדיין יושב ליד שק תפוחי האדמה ושני הארגזים ריקים.
התפלא בעל החווה: "הכיצד ביצעת במהירות עבודות קשות כל כך ואילו עכשיו אינך מסוגל לבצע עבודת מיון פשוטה?!"
ענה לו המנהל: "הקשב, כל חיי אני עורף ראשים ומתעסק בזבל, אבל עכשיו אתה מבקש ממני לקבל החלטות..."
בחור צעיר נכנס לפאב, התיישב על הבר וביקש מהברמן להגיש לו משהו חדש שהוא אף פעם עוד לא ניסה בשום מקום אחר.
הברמן אמר לו: "האמת, יש לי פה מוצר חדש שקיבלתי ממש השבוע – תפוחי קסם! בחר איזה טעם שתרצה ואני אוכל להגיש לך תפוח עם הטעם הזה".
הבחור הצעיר הסתקרן וביקש מהברמן שיגיש לו תפוח בטעם ג'ין וטוניק.
הברמן נכנס לחדר האחורי של הפאב ויצא אחרי כדקה עם תפוח בידו. הוא מסר את התפוח לבחור הצעיר והורה לו לנגוס בו.
"יש לזה טעם של ג'ין!" אמר הבחור הצעיר והמופתע.
"חכה, זה לא הכל!" אמר הברמן, "סובב אותו לצד השני, קח ביס ותגיד לי מה הטעם".
הבחור הצעיר סובב את התפוח, נגס בו וקרא בהתלהבות: "יש לזה טעם של טוניק!"
הבחור הצעיר סיים את התפוח בהנאה ושאל את הברמן: "תגיד, אתה יכול להכניס לתפוחים האלה כל טעם שאבחר?"
הברמן ענה, "כל עוד יש לטעם הזה שם, אני יכול להביא לך תפוח שכזה."
"ובכן...", אמר הבחור הצעיר, "אני רוצה שתביא לי תפוח בטעם של איבר מין נשי".
הברמן היה קצת מופתע, אך חזר במהירות מהחדר האחורי עם תפוח חדש עבור הבחור הצעיר.
הבחור לקח ביס מהתפוח ומיד ירק אותו החוצה והחל להיחנק. "מה זה?! יש לזה טעם דוחה! זה לא מה שהזמנתי!"
"סובב את התפוח...", אמר לו הברמן.
בחור צעיר מטקסס מגיע אל קליפורניה, כדי להתקדם אל "העיר הגדולה" ומבקש להתקבל לעבודה בחנות כלבו של "הכל תחת קורת גג אחת".
המנהל שואל אותו: "יש לך ניסיון?"
"כמובן, בטקסס עסקתי בעיקר במכירות".
"מצויין, תתחיל מחר ואבוא בסוף היום לראות איך הלך".
למחרת עבר על הבחור יום עבודה לא קל, אבל הוא עשה את המיטב.
ברגע שיצא הלקוח האחרון, שאל אותו הבוס: "נו, כמה מכירות עשית היום?"
"אחת".
"רק אחת?! המוכרים שלנו עושים בממוצע בין 20 ל-30 מכירות ביום! בכמה קנה הלקוח הזה?"
"101,237.64 דולר"
"101 אלף דולר?! מה לעזאזל מכרת לו?"
"בהתחלה מכרתי לו קרס לדגים קטנים, לאחר מכן קרס לבינוניים ואז שכנעתי אותו לקנות גם קרס לדגים גדולים.
אח"כ שאלתי אותו לאן הוא הולך כדי לדוג, הוא אמר שאל החוף, אז לקחתי אותו למחלקת הסירות ושכנעתי אותו לקנות את הדגם החדש. ואז הוא אמר שהיא מוצאת חן בעיניו, אבל אין סיכוי שהטויוטה קורולה שלו תצליח לסחוב אותה, אז הלכנו למחלקת הרכבים ומכרתי לו ג'יפ טרייל בלייזר 4X4".
הבוס הנדהם אמר: "הבחור הגיע כדי לקנות קרס לדייג ומכרת לו סירה ומשאית?"
"לא, הוא בא כדי לקנות קופסת טמפונים לאשתו, אז אמרתי לו: הלך לך הסופ"ש, לך תדוג''.
קצב אחד רואה כלב ליד החנות ומגרש אותו, אך הכלב לא זז. לפתע הוא מבחין בפתק בפיו עליו כתוב "2 ק"ג כרעיים" ובתוך הפתק שטר של 50 ש"ח.
הקצב ההמום מכין לכלב שקית עם העוף, שם בפנים את העודף והכלב יוצא לדרכו.
יצר הסקרנות של הקצב כבש אותו והוא החליט לעקוב אחרי הכלב. הוא רואה אותו מגיע למעבר חצייה, ממתין שהרמזור יתחלף לירוק, מסתכל לשני הכיוונים, חוצה ונעצר בתחנת אוטובוס.
הכלב בודק את לוח הזמנים ומחכה עד שמגיע האוטובוס. הוא בודק את המספר, מוציא את העודף מהשקית, משלם לנהג ומתיישב. הקצב עולה אחריו ומתיישב. לאחר שהם יוצאים מהעיר ומגיעים לפרברים, נעמד הכלב על רגליו האחוריות, מצלצל בפעמון ויורד. הקצב עדיין בעקבותיו.
הכלב ממהר לבית עם חצר, מניח את השקית עם העוף בצד ודופק בדלת. אחרי כמה רגעים יוצא איש מהבית ואומר "כלב טיפש שכמוך!"
הקצב נדהם ואף כועס, הוא ניגש אל בעל הבית ואומר: "אתה לא נורמלי! הכלב הזה הוא גאון!"
"איזה גאון?!" עונה האיש, "זו פעם שנייה השבוע שהוא שוכח את המפתחות של האוטו!"
בעל מגיע הביתה ומציין בפני אשתו שיש לו פגישה עסקית מאוחרת ב-22:00, ושלפי דעתו זו פגישה מיותרת והוא לא מבין למה דווקא עליו הפילו את הפגישה הזאת.
האישה מבינה שיש כאן משהו מוזר, אך אומרת לו שאין טעם להבריז ולא כדאי לזלזל בענייני עבודה.
בינתיים נכנס הבעל להתקלח, בעודו חושב לעצמו כמה קל לרמות את אשתו התמימה.
האישה לא כל כך מאמינה לבעלה, מחטטת לו בבגדים ומוצאת בכיס החולצה פתק ובו רשום: "מתוק שלי, היום נחגוג עם ברווז ורוטב אצלי ב-22:00".
היא מחזירה לכיסו את הפתק וברגע שבעלה יוצא מהמקלחת מופיעה אשתו עם בגד מינימלי, סקסית להפליא ומבושמת....
הבעל, שלא עומד בפיתוי, מזנק על אשתו בדרך לחגיגה שלא הייתה להם כבר הרבה מאוד זמן, לאחריה הבעל נרדם.
ב-21:30 אשתו מעירה אותו ל-"ישיבה המיוחדת", בטענה שאסור לזלזל בענייני עבודה.
הבעל, בלית ברירה, קם ויוצא לפגישה. כשהוא מגיע אל המאהבת הוא אומר לה שהוא סחוט מהעבודה שהיתה לו היום ורק רוצה לנמנם קצת.
לאחר שנרדם חיטטה המאהבת בבגדיו ומצאה בכיס החולצה פתק ובו רשום באותיות קידוש לבנה:
"הברווז בא לפגישה אך הרוטב נשאר בבית".
היום הוא היום הגרוע ביותר בחיי! רכב פגע באקסית שלי וגם שללו לי את רישיון הנהיגה.
היום יצאתי להליכה עם בחורה יפה, ואז היא שמה לב אלי אז התחלנו לרוץ...
ההורים שלי גידלו אותי כבן יחיד. אחותי ממש עצבנית על זה עד היום...
היום שאלתי את הטלפון שלי "סירי, למה אני עדיין רווק?" ובמקום לקבל תשובה המצלמה הקדמית נדלקה...
כשאני רואה שמות של זוגות חרוטים על עץ, אני לא חושב שזה מקסים. די מלחיץ אותי לדעת שיש אנשים שמסתובבים סתם ככה עם סכין באמצע היום.
מגדת עתידות אמרה לי שבעוד 10-15 שנה אני אסבול משברון הלב הגדול ביותר של חיי. הייתי כל כך עצוב, אז כדי לעודד את עצמי אימצתי גור כלבים. אף פעם לא הייתי מאושר ממה שאני היום.
כמה שווה סוס מת?
חוואי אחד הלך לשוק למכור את אחד הסוסים שלו ב-2,000 דולר, ומצא קונה בלי שום בעיה. הוא הבטיח לו שידאג להעביר לו את הסוס תוך שבוע אחד, אך בצער רב הסוס הלך לעולמו באמצע השבוע. החוואי הבטיח להחזיר לקונה את כספו, אך הקונה בחר לקבל את הסוס כפי שהוא בכל זאת.
בשבוע שלאחר מכן החוואי פגש את אותו קונה שוב בשוק ושאל אותו מה הוא עשה עם הסוס המת שקנה. הקונה סיפר לו: "עשיתי הגרלה עם סכום כניסה של 50 דולר, ומי שזכה קיבל את הסוס. השתתפו 100 אנשים, וככה אספתי 5,000 דולר.
החוואי היה המום ושאל: "מה, ואף אחד לא התעצבן לגלות שהסוס מת?"
הקונה ענה לו: "רק הזוכה, אז החזרתי לו את ה-50 דולר שלו."
רבי מרדכי מבני ברק טס לארה"ב כדי ללמד תורה בבית ספר יהודי יוקרתי בשכונת ברוקלין. ביום הראשון שלו במקום הוא גילה שרמת הידע של התלמידים נמוכה מאוד והחליט שכדי שהם יהפכו ליהודים חכמים ואנשים טובים, עליו להתחיל ללמד אותם מהבסיס.
"מחר אני רוצה ללמד אתכם שיעור על עשרת הדיברות, ואני מבקש שכולכם תקראו היום בערב את פרקים כ"ב עד ל"ב בספר שופטים".
התלמידים הופתעו לשמוע את הבקשה הזאת, ואחרי כמה רגעים של בלבול ומלמולים אחד מהם הרים את ידו ושאל את רבי מרדכי למה הם צריכים לקרוא כל כך הרבה חומר בלילה אחד.
"אם זה קשה לכם לעשייה אז אני לא אכריח אף אחד, ואני מבטיח גם לא לבחון אתכם על החומר הזה, אבל שתדעו שאני מאוד אעריך את מי שיעשה את זה ולא אתן לו שיעורי בית למשך כל שאר השבוע".
למחרת בבוקר רבי מרדכי נפגש עם התלמידים שלו ופתח את השיעור בשאלה מי הצליח למלא את הבקשה שלו. כל התלמידים הרימו את הידיים שלהם בגאווה.
"יפה יפה," הוא אמר, "עכשיו אני רוצה להתחיל את השיעור על הדיבר השמיני - 'לא תענה ברעך עד שקר'. לפני כן אני רק רוצה לעדכן אתכם בשני דברים, הראשון הוא שבספר שופטים יש רק 21 פרקים והשני הוא שמהיום אתם הולכים להתחיל ללמוד כמו שצריך!"
כשהייתי קטן, סבי הניח אותי על ברכיו ואמר לי: "נכד יקר, העולם היום זה לא מה שהיה פעם."
"למה?", שאלתי.
"כשהייתי ילד אימי הייתה מביאה לי שקל, בזה הייתי יכול להביא שני כיכרות לחם טריים, חצי קילו מלפפונים, 6 ביצים, מעט גבינה וכד חלב. אבל היום... המצב לא מאפשר זאת, ילדי היקר."
"אתה צודק..." אמרתי, "מחירי המזון הבסיסי לא מפסיקים לעלות...."
"עזוב מחירים," ענה לי סבא "בכל מכולת היום יש מצלמות אבטחה!".
פעם היית יכול להיכנס למכולת השכונתית ולצאת עם 2 שקיות צ'יפס, 2 ליטר קולה ו-6 מסטיקים. היום יש מצלמות בכל מקום...
נראה שהישראלים נהיים חזקים יותר ויותר עם השנים. לפני 20 שנה היית צריך 2 אנשים שייסחבו קניות בסך 200 שקל. היום ילד בן 5 יכול לעשות את זה.
שאלות ותשובות של גמלאים
שאלה: כמה ימים יש בשבוע?
תשובה: 6 ימי שישי, שבת אחת.
שאלה: מתי פנסיונר הולך למיטה?
תשובה: שלוש שעות אחרי שהוא נרדם על הספה.
שאלה: כמה פנסיונרים דרושים כדי להחליף נורה?
תשובה: רק אחד, אבל זה עלול להימשך כל היום.
שאלה: למה פנסיונרים סופרים אגורות?
תשובה: הם היחידים שיש להם זמן לזה.
שאלה: איך נקרא אדם שנהנה מהעבודה ומסרב לצאת לגמלאות?
תשובה: דפוק בראש!
שאלה: מדוע פנסיונרים לא כל כך ממהרים לפנות דברים מהבוידעם או המחסן?
תשובה: הם יודעים שברגע שיפנו מקום, אחד הילדים הבוגרים שלהם יבקש לאחסן שם כל מיני דברים.
שאלה: מדוע אומר הפנסיונר שהוא לא מתגעגע לעבודה, אבל מתגעגע לאנשים שעבד איתם?
תשובה: הוא מנומס מכדי לומר את האמת כולה.
שאלה: האם אתה ממליץ לחבריך לפרוש לגמלאות?
תשובה: מה פתאום, הכבישים עמוסים, בתי הקפה מלאים ומישהו צריך לפרנס אותנו.
ואחרון-אחרון חביב: מה אתה עושה כל השבוע?
תשובה: מיום ראשון עד חמישי, שום דבר. ביום שישי ושבת אני נח.
אבא פרסי אחד שולח את הבן שלו להביא דבק מהשכן. אחרי כמה דקות הבן חוזר ואומר לאבא שלו שהשכן הקמצן לא מוכן להביא להם דבק. "טוב לא נורא" עונה האבא, "היום נשתמש בשלנו".
בשערי גן עדן
בגן העדן נהיה קצת צפוף, והוחלט לשנות את מדיניות הקבלה: כדי להתקבל לגן עדן עליך להוכיח שביום מותך עבר עליך יום מזופת במיוחד. התקנה אמורה להיכנס לתוקף בשעה 12 בצהרים ביום שלמחרת.
למחרת בצהרים בשעה 12:01 הגיע האיש הראשון לשערי גן העדן. המלאך, שומר השער, נזכר בתקנה החדשה ואמר לאיש: "איך עבר עליך היום?"
"ובכן ", ענה האיש, " הגעתי במפתיע הביתה מהעבודה לדירתי בקומה ה-25 ותפסתי את אישתי ערומה. היא נראתה לי משום מה כמישהי שלפני כמה דקות היה לה סטוץ עם גבר, אבל לא ראיתי איש בדירה. מיד התחלתי בחיפושים מדוקדקים אך לא מצאתי זכר לגבר אחר. אישתי התחילה לצעוק עלי בכעס, ואני כבר הייתי מוכן לוותר, כשמבטי נפל במקרה על מרפסת ביתי, וגיליתי אצבעות ידיים של גבר הנאחזות במעקה המרפסת, והוא תלוי באוויר מצדו החיצוני של הקיר. נתקפתי זעם רצחני, רצתי למרפסת, דרכתי על אצבעותיו של האיש מספר פעמים, עד שהמנוול הרפה בצעקות אימים מאחיזתו במעקה ונפל מהקומה ה-25 למטה. רצה הגורל, והאיש נחת על הגדר-החיה הצפופה שלמטה, שבלמה את נפילתו, והוא לא נהרג. זה הרתיח את דמי עוד יותר, רצתי בחזרה לדירה כדי לתפוס את החפץ הראשון שאני אראה כדי לזרוק אותו עליו. ראיתי את המקרר, ניתקתי אותו מהשקע, דחפתי אותו למרפסת וגלגלתי אותו מעבר למעקה המרפסת. המקרר צנח מגובה 25 קומות, נחת על המניאק וריסק אותו. התרגשותי הייתה כה גדולה שקיבלתי התקף לב ונפחתי את נשמתי."
המלאך חשב בלבו שבעצם לאיש היה יום קשה במיוחד ועשה את מעשהו בסערת רגשות עצומה ופסק: "בסדר אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", ונתן לאיש להיכנס.
כעבור מספר שניות הגיע האיש הבא אל שערי גן העדן. אמר לו המלאך: " איך עבר עליך היום?"
"אתה לא תאמין מה עבר עלי היום! הייתי במרפסת דירתי שבקומה ה-26 ועסקתי באימון הגופני היומי שלי. היה לי יום מלחיץ במיוחד ורציתי לשחרר קצת את הלחץ. כנראה נסחפתי קצת בתרגילי הקפיצות שלי, מעדתי והחלקתי מעבר למעקה המרפסת והתחלתי ליפול. למזלי, וגם הודות לתרגילי האקרובטיקה הקשים שהייתי רגיל לעשות בעבר, הצלחתי להיתפס בקצות אצבעותיי במעקה המרפסת של הדירה שמתחתיי. לפתע יצא מהדירה בריצה מטורפת איזה משוגע, התחיל לקלל ומעך ברגליו את אצבעותיי שנאחזו במעקה. כמובן שצנחתי למטה. נחתתי על שיחים צפופים שבלמו את נפילתי ולא נהרגתי מיד, וכשאני שוכב שם, עם הפנים למעלה ובייסורי תופת, אני רואה את המטורף הזה דוחף מקרר עם כל התכולה שלו מעבר למעקה. המקרר צנח למטה מהקומה ה-25, נחת ישר עלי והרג אותי במקום."
המלאך לא היה מסוגל להסתיר את חיוכו כשהאיש גמר את סיפורו וחשב שלאיש הזה היה באמת יום מזופת והודיע: "אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", והכניס אותו.
כעבור שניות אחדות הופיע האיש השלישי. אמר המלאך: "איך עבר עליך היום?"
פתח האיש: "ובכן, אני מתחבא במקרר, ערום לגמרי, ופתאום..."
יום אחד בעל חנות פרחים הגיע להסתפר.בסיום שואל את הספר: "כמה אני חייב לך?"
אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף".
בעל חנות הפרחים הודה ועזב את המספרה.
למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר פתק תודה ואגרטל מלא בפרחים.
מאוחר יותר באותו היום הגיע למספרה פרופסור. ברגע שרצה לשלם אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף".
הפרופסור הודה לספר והלך לו לדרכו.
למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר
פתק תודה ומספר ספרים ביניהם "איך להצליח בעסק קטן" ו "הדרך אל האושר".
אחרי כן הגיע למספרה שוטר. ברגע שרצה לשלם אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף".
השוטר יצא שמח לדרכו.
למחרת בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר פתק תודה וחבילת עוגיות טריות.
ואז הגיע חבר כנסת להסתפר. ברגע התשלום אומר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, לא גובה כסף".
הח"כ יצא שמח לדרכו.
למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה מצא הספר... 15 חברי כנסת ממתינים לתספורת חינם!!
בחור צעיר שעבר לגור ליד החוף, החליט ללבוש את בגד הים שלו וללכת להתחיל עם בחורות. יום אחרי יום הוא הלך לחוף, אבל מעולם לא הצליח לזכות בתשומת הלב ובהתעניינות של מישהי. יום אחד הוא ראה מחזה מוזר מאוד: גבר מבוגר, שמנמן ומקריח ששוכב בנוחות על החול ומסביבו חבורה גדולה של נשים צעירות שמתחרות על תשומת הלב שלו.
הבחור הצעיר חשב שזה מחזה מוזר, אבל תיאר לעצמו שכנראה פשוט מדובר באדם עשיר מאוד. למחרת הוא שוב נתקל באותו גבר מבוגר שפעם נוספת היה מוקף בנשים. 'הפעם', חשב לעצמו הבחור הצעיר, 'אני צריך לברר מה הסיפור של הבן אדם הזה...' הוא התיישב על כיסא ים סמוך והתבונן בגבר המבוגר במשך שעות ארוכות, אך לא ראה שום עדות לעושר מופלג או לסיבה מיוחדת אחרת שמצדיקה תשומת לב רבה כל כך.
בסוף אותו היום כאשר קהל הנשים התפזר והגבר המבוגר נשאר לבדו, ניגש אליו הבחור הצעיר ושאל אותו מה סוד ההצלחה שמושך אליו כל כך הרבה בחורות צעירות. "הסוד שלי פשוט מאוד" אמר לו הגבר המבוגר, "ואני אפילו יכול לגלות לך אותו ולא תהיה לך שום בעיה להשתמש בו! לפני שאתה מגיע לחוף, פשוט קח תפוח אדמה גדול ותכניס אותו לבגד הים שלך". הצעיר אימץ את העצה המשונה והסתובב בחוף עם תפוח אדמה במכנסיים במשך יום שלם, אבל במקום לגלות שנשים לפתע נמשכות אליו, הוא שם לב שכולן דווקא מתרחקות ממנו.
בסוף היום הכושל שלו, הלך הבחור הצעיר להתלונן בפני הגבר המבוגר ואמר לו: "תגיד לי, מה הסיפור עם העצה הזאת שאתה נתת לי? כל היום אני עם תפוח אדמה במכנסיים וכל הבחורות בורחות ממני!"
הגבר המבוגר נאנח וענה: "יא דפוק, צריך לשים אותו מקדימה!"
רופא יצא לטייל בבוקר וראה זקנה יושבת על ספסל ומעשנת. הוא ניגש אליה ואמר לה:
"אי אפשר שלא לראות עד כמה את מאושרת, מהו סודך?"
הזקנה ענתה לו:
"אני מורה. אני הולכת לישון ב-4 בבוקר אחרי שתכננתי מערכי שיעור, חשבתי על דרכים חדשות להעביר את החומר, אני קמה ב-6 כדי להגיע בזמן לעבודה. אני לא עוסקת בפעילות גופנית, לא יוצאת עם חברים, לא הולכת לקולנוע או לתיאטרון, את סוף השבוע אני מבלה בבדיקת עבודות, מתן ציונים, הערכת דרכים דידקטיות חדשות לתלמידים שלי, וכך גם בערבים."
"ואוו", התפעל הרופא.
הזקנה המשיכה: "אני לא אוכלת ארוחת בוקר וגם לא צהריים כי אין לי מספיק זמן. אני נמצאת בסטרס כל הזמן משום השינויים התכופים בחומר הלימודים, מצבם הנפשי-חברתי-ערכי של התלמידים, תאריכי מסירה של התיעוד וביקורים של המפקחת, ולכן אני גם לא חולה כי מי יהיה עם 40 הילדים שבכיתה?"
נוכח כל זה הרופא לא יכול שלא להתפעל ואמר: "מדהים, בת כמה את?"
"34", ענתה הזקנה.
בלונדינית אחת מנסה לחנך את האחיין שלה ואומרת לו: "אם תעשן - לא תחיה הרבה זמן". הילד הקטן מסתקרן ושואל: "אבל סבא מעשן כל החיים וחי כבר שישים שנה, למה כלום לא קרה לו?" אז הבלונדינית ענתה לו: "אם הוא לא היה מעשן היום הוא היה יכול להיות כבר בן שמונים!"
עונש חינוכי - בדיחה עם סוף גס
שני בחורים צעירים הגיעו לבית משפט אחרי ששוטרים תפסו אותם סוחרים בסמים. השופט ראה שמדובר בבחורים שהגיעו מבית טוב, ואמר להם: "אתם נראים לי כמו שני חבר'ה טובים, אני מעוניין לתת לכם הזדמנות שנייה. אני רוצה שבמהלך השבוע הקרוב תנסו לשכנע כמה שיותר אנשים מכורים להיגמל, וביום ראשון הבא תחזרו לפה ותספרו לי עד כמה הצלחתם."
ביום ראשון השניים חזרו לשופט, שאמר להם, "נו, בואו נראה מה הצלחתם לעשות..."
"ובכן כבוד השופט", אמר אחד הבחורים, "אני הצלחתי לשכנע 17 מכורים להפסיק להשתמש בסמים לנצח."
"17 מכורים?" אמר השופט, "זה נפלא! איך עשית את זה?"
"הצגתי להם דיאגרמה, כבוד השופט. ציירתי שני עיגולים - אחד גדול ואחד קטן, ככה: O o. הצבעתי על העיגול הגדול ואמרתי להם שזה המוח שלהם לפני הסמים, ואז הצבעתי על העיגול קטן ואמרתי להם שזה המוח שלהם אחרי הסמים."
"פשוט מדהים!" אמר השופט.
אז נעמד הבחור השני ואמר, "כבוד השופט, אני הצלחתי לשכנע 156 מכורים להפסיק להשתמש בסמים לנצח."
"וואו!" אמר השופט, "156 אנשים?! איך עשית את זה?!"
"השתמשתי בדיאגרמה דומה, כבוד השופט. ציירתי שני עיגולים - אחד גדול ואחד קטן, ככה: O o. הצבעתי על העיגול הקטן ואמרתי להם שזה חור התחת שלהם לפני הכלא..."
מקור תמונה: Rubbermaid Productsאחרי שהיא קמה משנת הצהריים שלה, שירה בת השש הרגישה כאב בטן נוראי וביקשה מאימא שלה שתעזור לה ותיתן לה תרופה. "מתוקה שלי" ענתה לה אימה, "יכול להיות שאת באמת צריכה תרופה, אבל כנראה שהבטן שלך פשוט ריקה ולכן היא כואבת. כבר הרבה זמן לא אכלת, אז בואי נכין לך משהו ביחד ונראה איך תרגישי אחרי שתאכלי קצת".
השתיים ניגשו למטבח והכינו לעצמן משהו לאכול, ואחר כך כאבי הבטן של שירה נרגעו והיא המשיכה את היום שלה בלי דאגות במשחקים ובצפייה בטלוויזיה. מאוחר יותר באותו היום, אבא של שירה הגיע הביתה ונשכב על הספה בתשישות.
"מתוקה", הוא פנה לאשתו ואמר, "תוכלי בבקשה להביא לי כדור? הראש שלי ממש כואב..."
"אבא", התערבה שירה הקטנה, "אני יודעת איך לעזור לך!"
"איך את יכולה לעזור לי?" הוא שאל.
"אימא הסבירה לי היום שהראש שלך כואב בגלל שהוא ריק אז אתה צריך להכניס משהו פנימה!"
"היום הייתה לי שיחה נהדרת עם בעלי כשהאינטרנט נפל. הוא דווקא אחלה בחור..."
אני ואשתי רכשנו היום ביטוח חיים אחד לשני. עכשיו מה שנשאר זה רק לחכות...
"מלצר, אשתי ואני נשואים היום 20 שנה. איזה יין אתה ממליץ לנו?" "תלוי... באתם לחגוג או באתם לשכוח?"
הבעל יוצא עירום מהמקלחת ביום חם ואומר לאשתו: "חם מאוד היום ועלי לכסח את הדשא. מה יגידו השכנים אם אצא לחצר עירום?" "יגידו שהתחתנתי איתך בגלל הכסף!"
הבעל מתקלח ביום חם, יוצא עירום מהמקלחת ואומר לאשתו: "חם מאוד היום ועלי לכסח את הדשא, מה יגידו השכנים אם אצא לחצר עירום?" "כנראה שיגידו שהתחתנתי איתך בשביל הכסף!"
רוצים להתחיל את היום עם חיוך? הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
עבור לבא-במייל
