נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
איש מאיתנו לא אוהב לבקר בקופת החולים ולבצע בדיקות רפואיות, אולם ככל שאנו מתבגרים, הולכת ומתארכת רשימת הבדיקות אשר יכולות למנוע מגוון רחב של מחלות וסבל קשה. בדיקות עיניים וראייה, מדידת לחץ דם, אבחון צפיפות עצם וכדומה, הן בדיקות חשובות שאיש מאיתנו לא חושב לדלג עליהן, אך עם זאת, רבים מאיתנו נוטים לחשוש ואף להימנע לחלוטין מביצוע בדיקה חשובה במיוחד, שמעבר ליכולתה למנוע מאיתנו בעיות רפואיות שונות, היא יכולה אף להציל את חיינו. מדובר בבדיקת הקולונוסקופיה, שהיא הבדיקה היעילה ביותר לגילוי סרטן המעי הגס ולמניעתו. למרות יעילותה בגילוי ואבחון מחלת הסרטן, המיתוסים הרבים סביב תהליך ההכנה והביצוע שלה בפועל גורמים לרבים לוותר עליה, וכך הם מסכנים את עצמם ואת בריאותם. הכתבה הבאה תעזור לכם לקבל את התשובות אודות 9 מהשאלות החשובות ביותר הנוגעות להליך הבדיקה, לאוכלוסייה שלה היא מומלצת ולהבדל שבינה לבין בדיקות מעי אחרות.
|
 |
|
1. מה מטרתה של בדיקת הקולונוסקופיה?
בדיקת הקולונוסקופיה היא בדיקה המתבצעת תחת טשטוש או הרדמה מקומית, אשר מאפשרת לרופאים להתבונן בפנים המעי הגס ולגלות פוליפים, גידולים שפירים וגידולים ממריאים בשלבים מוקדמים, כמו גם לאבחן מקור לבעיות נוספות במערכת העיכול. במידת הצורך, הגידולים והפוליפים מוסרים במהלך הבדיקה, מה שמונע את התפתחותם ומסייע בהחלמה מהירה יותר.
2. למי הבדיקה מומלצת ובאיזו תדירות?
אנשים בריאים שקרוב משפחתם סבל מגידולים או חלה בסרטן המעי הגס מופנים לביצוע הבדיקה אחת לחמש שנים כבר בגיל 40, או כאשר הם בני עשר שנים פחות מהגיל בו אובחן החולה הצעיר ביותר בסרטן המעי הגס במשפחה. כלומר, אם קרוב משפחתם חלה בגיל 40, יומלץ שיבצעו את הבדיקה כבר בגיל 30. במקביל, יומלץ גם למי שנמצא באחת מקבוצות הסיכון הבאות לבצע את הבדיקה בגיל 40: מי שחולה במחלות מעיים דלקתיות כרוניות, או אדם שקרוב משפחה מדרגה ראשונה שלו חלה בסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן השחלות או סרטן הרחם.
חשוב לדעת שבשנים האחרונות ממליץ איגוד הרופאים הגסטרו-אנטרולוגים בישראל על ביצוע הבדיקה אחת ל-10 שנים גם לאוכלוסייה בגילאי 50 ומעלה שאיננה נמצאת באף אחת מקבוצות הסיכון. רופא המשפחה שלכם עשוי כמובן להפנות אתכם לבדיקת קולונוסקופיה בכל גיל, במידה ואתם סובלים מבעיה במערכת העיכול שלא נמצא לה גורם.
|
 |
|
3. במה שונה בדיקת קולונוסקופיה מבדיקת דם סמוי בצואה או מקולונוסקופיה וירטואלית?
בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה וירטואלית הן שתי בדיקות נוספות שמיועדות לגלות ממצאים בעייתיים במעי הגס, אולם קיימים מספר הבדלים בינן לבין קולונוסקופיה. אלה עיקרי ההבדלים הנוגעים לכל אחת מהן:
4. האם ניתן לדלג על הבדיקה אם בדיקת דם סמוי בצואה יצאה תקינה?
כפי שצוין, בדיקת דם סמוי בצואה איננה מאתרת את כל הגידולים, לכן ייתכן מצב בו היא עשויה שלא לגלות גידולים קטנים, גידולים בשלבים טרום-ממאירים או גידולים שאינם מדממים. בנוסף, עקב רגישות הקולונוסקופיה לכל ממצא חשוד, יופנה אליה גם מי שביצע בדיקת דם סמוי בצואה שיצאה חיובית על מנת לאמת ולאשר את הממצאים ולבדוק דרכי טיפול אפשריות.
|
 |
|
5. האם קופות החולים מכסות את עלות הבדיקה?
קופות החולים מכסות את עלות הקולונוסקופיה במסגרת הביטוחים המשלימים עבור מי שנמצא בקבוצות בסיכון, וכיום מרבית הרופאים נוטים להפנות לבדיקה ללא תשלום גם אנשים בריאים מעל גיל 50 שנמנעו מלבצע אותה בשנים האחרונות. התייעצו עם הרופא שלכם על מנת לוודא מהו הסטטוס שלכם.
6. כיצד יש להיערך לבדיקה?
על מנת שניתן יהיה להתבונן אל תוך חלל המעי באופן הטוב ביותר, צריך המעי להיות נקי משיירי מזון. לשם כך, בזמן קבלת ההפנייה לבדיקה תקבלו גם דף הנחיות מסודר שיכלול המלצות לתזונה מיוחדת שיש להקפיד עליה יומיים לפני הבדיקה, לצד מרשם לאבקה שיש לשתות בשני סבבים מספר שעות לפני הבדיקה. שתיית האבקה מובילה לתהליך ריקון מואץ של המעי מתוכן, כך שמומלץ להישאר בבית יום לפני הבדיקה על מנת לקבל גישה נוחה לשירותים. בקרב חלק מהאנשים ילווה התהליך בכאבי בטן או תחושת בחילה קלה. מי שמטופל בתרופות מיוחדות או סובל ממחלות רקע, עשוי לקבל הנחיות שונות המתאימות למצבו.
|
 |
|
7. מה קורה במהלך הבדיקה?
טרם תחילת הבדיקה נשכב המטופל על כיסא מיוחד ומקבל טשטוש מקומי, ובהמשך מוחדרת צינורית גמישה (אנדוסקופ) שבקצה שלה מצלמה זעירה אל חלל המעי הגס שלו דרך פי הטבעת. מטרת התהליך היא לסקור בצורה המיטבית את רירית המעי הגס בכדי לאבחן דלקות כרוניות, כיבים, גידולים או פוליפים. במידה והתגלה בבדיקה ממצא חריג, יכול הרופא להיעזר באנדוסקופ על מנת לקחת דגימות, לכרות פוליפים או לצרוב נגעים חשודים בקלות. ברוב המקרים הבדיקה אורכת עד 30 דקות, והטשטוש גורם לכך שאתם לא צפויים לחוש כאב או אי נוחות.
8. אילו סיכונים קיימים מעצם ביצוע הבדיקה?
מדובר בבדיקה פשוטה יחסית שאינה צפויה לגרור סיבוכים, אך בדומה לכל תהליך פולשני המלווה בזריקת טשטוש, קיימות תופעות לוואי שעשויות ללוות חלק מהאנשים. מטופלים מסוימים עשויים לסבול בסוף הבדיקה מכאבי בטן, נפיחות או כאב ראש, ובמקרים נדירים מאוד עשויים להתרחש במהלך הבדיקה סיבוכים כמו דימום או ניקוב רירית המעי אשר יאובחנו ויטופלו בהתאם.
|
 |
| National Cancer Institute |
|
9. האם ניתן לחזור לעבודה מיד בסיום הבדיקה?
במידה והבדיקה יצאה תקינה, תועברו בסיומה לחדר התאוששות ותוכלו לחזור לביתכם כבר לאחר כשעתיים. עם זאת, כיוון שאתם עשויים להיות מטושטשים, חשוב מאוד להימנע מנהיגה ומומלץ גם שלא לשוב לעבודה מיד בתום הבדיקה, אלא לנוח בבית לפחות במשך מספר שעות. במידה ואתם מגיעים עם רכב פרטי, חשוב להגיע לבדיקה עם מלווה שיוכל לנהוג במקומכם בדרך חזרה.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: