הפרכת מיתוס 8 שעות השינה

לעיתים קרובות אנו נלחצים ומודאגים אם אנחנו שוכבים במיטה ולא מצליחים להירדם בלילה, אך יתכן שזה דווקא טוב עבורכם. לאחרונה מופיעות יותר ויותר ראיות היסטוריות ומדעיות לכך ששינה בת 8 שעות איננה טבעית כלל וכלל לגוף האנושי. כדי להבין כיצד הגענו למצב הזה, הנה תקציר מרתק בנוגע לשעות השינה במהלך ההיסטוריה האנושית, כיצד שחכנו איך לישון כמו שצריך והסיבה להתפתחות בעיות השינה המודרניות.

הניסוי שהחזיר אותנו לשורשים

בתחילת שנות ה-90, פסיכיאטר בשם תומס ווהר ערך ניסוי בו קבוצה של אנשים שהו בחשיכה מוחלטת במשך 14 שעות בכל לילה למשך חודש ימים. לקח מעט זמן למחזור השינה שלהם להתרגל לכך, אך בשבוע הרביעי המשתתפים פיתחו מחזור שינה ייחודי ביותר. הם ישנו ב-4 השעות הראשונות, התעוררו לשעה-שעתיים ונרדמו שוב למשך 4 שעות. למרות שחוקרי שינה ברחבי העולם הופתעו לגלות על מחקרו של תומס, בקרב הציבור הרחב הרעיון של שינה רצופה בת 8 שעות נשאר העיקרון המנחה אפילו שהוכח כשגוי.

בשנת 2001 פרסם ההיסטוריון רוג'ר אקריך מאמר שבו תיאר 16 שנות מחקר בהם הוא חשף היסטוריה שלמה המאששת כי בני אדם ישנו לאורך ההיסטוריה ב-2 מקבצים בכל לילה. ספרו "בסופו של יום: הלילה בזמנים עברו" (At Day's Close: Night in Times Past) אשר פורסם כמה שנים לאחר מכן,חשף כ-500 עדויות לשינה במקבצים של 2 מחזורים בכל לילה, תיעודי בתי משפט, ספרי רפואה, ספרות יצירתית, ואפילו מתוך "האודיסאה" של הומר ומשבטים ניגריים מודרניים.

ממש כמו במחקרו של ווהר, העדויות האלה תיארו כי אנשים ישנו שינה ראשונה שהתחילה כשעתיים לאחר השקיעה, מיד אחריה הגיעו שעה-שעתיים של ערות, ולאחר מכן חזרה לשינה בפעם השנייה, עד לשעת הזריחה. "זה לא רק מספר העדויות – זו הדרך שבה הם מדברים על הנושא. הדבר היה נפוץ ונורמאלי כמו שהיום אנו יודעים שעלינו לישון 8 שעות בכל לילה" אומר ארקיך.

מה עשו הערים במהלך השעה-שעתיים באמצע הלילה?

במהלך השעות בהם היו ערים האנשים באמצע הלילה, הם היו די פעילים. לעיתים קרובות היו קמים מהמיטה, הולכים לשירותים, מעשנים טבק וחלקם אפילו ביקרו את השכנים. עם זאת, רוב האנשים נשארו במיטה, קראו, כתבו או התפללו. למעשה, קיימים אינספור ספרי תפילות לשעות הערות האלה מהמאה ה-15. השעות האלה גם לא היו בודדות כל כך, ואנשים רבים העדיפו לשוחח עם שותפם למיטה או פשוט לקיים יחסי מין.

ספר רפואה צרפתי מהמאה ה-16 אפילו המליץ לזוגות שלא לקיים יחסי מין אחרי יום ארוך של עבודה, אלא דווקא אחרי השינה הראשונה. לטענת ספר זה, יחסי המין הופכים למהנים יותר, בעיקר משום שבני הזוג מתפקדים טוב יותר לאחר השינה הראשונה.

אז מה הסיבה לכך שהפסקנו לישון בצורה הטבעית לנו?

אקריך מצא שעדויות לשינה הראשונה והשנייה החלו להיעלם בסוף המאה ה-17, בדיוק בזמן עלייתו של המעמד הבורגני העליון ברחבי אירופה הצפונית, ובמהלך 200 השנים שלאחר מכן, התופעה חלחלה לתוך שאר החברה המערבית. עד שנת 1920, הרעיון של שינה ראשונה ושנייה נעלם לגמרי מהמודעות של הציבור הרחב.

אקריך מסביר שהסיבות לכך הן תחילת המעבר לעמודי תאורה משופרים ברחובות, שיפור השימוש בתאורה בתוך הבית וכן בתי הקפה הרבים שנשארו פתוחים לרוב במהלך כל שעות הלילה. כשהלילה הפך לזמן לגיטימי עבור פעילויות בתוך ומחוץ לבית, הזמן שאנשים הקדישו לשנתם הידלדל.

בספרו של ההיסטוריון קרייג קוסלופסקי, הוא מספק הסבר אחר לתופעה: "האסוציאציה שנקשרה ללילה לפני המאה ה-17 הייתה תמיד רעה" הוא כותב, "הלילה היה הזמן בו יצאו כל האנשים המפוקפקים לרחובות – פושעים, זונות ושיכורים. אפילו העשירים שיכלו להרשות לעצמם נרות, העדיפו לבזבז את כספם על דברים אחרים. לא היה שום יוקרה או ערך חברתי בלהישאר ער במהלך הלילה".

כל זה השתנה במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית והרפורמציה הנגדית בתוך הכנסייה הקתולית שהחלו באירופה באותה תקופה. הפרוטסטנטים והקתוליים התרגלו לערוך פגישות סודיות במהלך הלילה בזמן שנרדפו. אם בעבר הלילה היה שייך לרשעים, כעת הוא הפך לנחלתם של המכובדים. ה-"אופנה" הזו היגרה לספירת החיים החברתיים, אך רק עבור אלו שיכלו להרשות לעצמם נרות. כשהתחילו לצוץ יותר ויותר פתרונות תאורה ברחובות, חיי הלילה התמזגו גם עם שאר המעמדות.

כיצד תאורת הרחוב גרמה לנו לבזבז את זמננו

בשנת 1667, פריז הפכה לעיר הראשונה בעולם שבה הייתה תאורת רחוב בעזרת נרות שעווה בתוך גופי תאורה מזכוכית. כבר באותה שנה החלו להשתמש בתאורת לילה גם בעיר ליל שבצרפת, ושנתיים לאחר מכן פנסי הלילה הגיעו עד לאמסטרדם שבהולנד, שם העדיפו להשתמש במנורות שמן שהיו יעילות בהרבה יותר מנרות השעווה. לונדון לא הצטרפה למהפכת התאורה עד שנת 1684, אך עד סוף המאה ה-17, יותר מ-50 ערים אירופאיות גדולות נהנו מתאורה במהלך כל שעות הלילה.

חיי הלילה הפכו לאופנה, ובילוי במיטה במהלך שעות החשיכה מבלי לישון, נחשב היה בזבוז של זמן. "אנשים הפכו למודעים לזמן ורגישים אליו" אומר רוג'ר אקריך, "אך המהפכה התעשייתית העצימה את הגישה הזו פי כמה מידות". ראיות משמעותיות לשינוי הגישה כלפי "בזבוז הזמן" נמצאות במאמר רפואי משנת 1829, אשר מפציר בהורים להכריח את ילדיהם להפסיק לישון במקבצים של 2.

"אם לא היו חולים או עברו תאונה קשה, האנשים לא היו זקוקים לשינה נוספת שלאחר שנתם הראשונה. הם התחילו להתאים את סגנון חייהם לכזה ששנתם תיגמר אחרי השינה הראשונה. אז הפכה תופעת השינה השנייה ל-'עצלות', ובכך סילקו אותה לגמרי מחיי החברה"

היום נראה שהסתגלו די טוב לשנת 8 שעות רציפה, אך אקריך מאמין שבעיות שינה רבות נובעות מהצורך הטבעי שלנו לשינה בפרקים, וכן בשעות חשיכה מוחלטות ללא תאורה מעשה ידי אדם. "ייתכן שזה אפילו שורש הבעיה שנקראת "אינסומניה", שבגינה אנשים חווים קשיים כשהם מנסים להירדם בלילה".

בעיות השינה המודרניות שפיתחנו

תופעת האינסומניה הראשונה שהופיעה בספרות הרפואית, הוצגה בסוף המאה ה-19, בדיוק כשנעלם כל זכר לשינה בפרקים בחברה המודרנית. "לאורך כל ההיסטוריה האנושית, ישנו בצורה מסוימת" אומר הפסיכולוג גרג ג'ייקובס, המתמחה בבעיות שינה, "התעוררות במהלך הלילה היא חלק נורמלי מהפיזיולוגיה האנושית". גרג טוען שהרעיון שלפיו עלינו לישון במקבץ אחד ארוך עלול להזיק לכולנו, אם הוא גורם לאנשים להתעורר באמצע הלילה ולהרגיש לחוצים מכך שאינם נרדמים. הלחץ הזה הוא בעצמו גורם מונע שינה אשר עלול לזלוג לתוך השעות שבהן אנו ערים.

ראסל פוסטר, פרופסור לנוירולוגיה הקשורה לשעון הביולוגי, טוען כי: "אנשים רבים מתעוררים באמצע הלילה ונלחצים. אני אומר להם שמה שהם חווים זה את גופם המנסה לחזור אחורה לשינה טבעית בת 2 שלבים". עם זאת, רוב הרופאים לא מקבלים את הגישה הזו אשר מחשיבה את שנת ה-8 שעות כלא טבעית. "יותר מ-30% מהבעיות הרפואיות שרופאים נתקלים בהם נובעים כמעט ישירות משינה לקויה, אך מומחים מתעלמים מההוכחות המדעיות הנוגעות לשינה, ובאופן כללי קיימים יחסית מעט מחקרים בנושא" הוא אומר.

דר' ג'ייקובס מציע שהזמן שבו אנשים מוצאים את עצמם ערים במהלך הלילה ומכריחים את עצמם להירדם, עשוי לשחק תפקיד מרכזי באיזון הלחץ הטבעי שבחיינו. במקרים רבים במהלך ההיסטוריה, אקריך מצא שאנשים ניצלו את הזמן הזה למחשבה על חלומותיהם. "היום אנו מבלים זמן מועט במחשבה על חלומותינו" אומר גם דר' ג'ייקובס. "אין זה מקרה שבחיים המודרניים, מספר האנשים המדווחים על חרדה, לחץ, דכאון, אלכוהוליזם והתמכרות לסמים עלה."

אז בפעם הבאה שאתם מתעוררים באמצע הלילה, חשבו על אבותינו מלפני המהפכה התעשייתית והירגעו. אם אתם שוכבים ערים במיטה במשך שעה-שעתיים, זה עשוי להיות בריא, ולפי עדויות היסטוריות ומדעיות, אפילו מומלץ.