maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

סתימת אמלגם - סתימה רעילה בתוך הפה!

 

האדם הממוצע סומך על רופאיו, מאמין בהם ויודע שהם לרוב עושים הכל כדי לעזור לו. אך האם פעם עברה בראשכם המחשבה שרופאים לעיתים פוגעים בנו, במודע?

כבר שנים שאני מסתכלת בחרדה על סתימה שעשו לי בזמן שהייתי חיילת, זה היה לפני 8 שנים בערך, היא כסופה ובולטת מידי לטעמי, אך אני מרגיעה את עצמי כל פעם מחדש. אני משננת בראשי כמנטרה שזו בסך הכל סתימה, ומה כבר יכול להיות כל כך נורא בסתימה כסופה, מעבר להיותה מכוערת?

אז בדקתי, כנראה טוב עשיתי, כי הסקרנות גילתה לי דברים מפתיעים שלא הייתי מעלה על דעתי התמימה...

סתימות לבנות, מעבר להיותן אסתטיות יותר וכמעט בלתי נראות, לא פוגעות בנו. אומנם הן מחזיקות זמן קצר יותר, אך תאמינו לי זה שווה את זה. סתימות כסופות לעומתן, או "סתימות אמלגם", שורדות זמן רב יותר. מסיבה זו רוב רופאי השיניים עושים שימוש באמלגם. כדי להבין את חומרת הדבר, עלינו להכיר את חומר ה"אמלגם" על בוריו, כמו שצריך.

להלן מספר עובדות על החומר שרופאים מכניסים לנו לתוך הפה לשהות קבע:

1. אמלגם הינה תרכובת של אבק מתכות מסוג בדיל, נחושת וכסף. החיבור בין הסוגים השונים של המתכות נעשה ע"י כספית נוזלית המהווה 50% מהסתימה כולה.

2. תרכובת המתכות יוצרת חומר גמיש אותו מניח הרופא על החלק החסר שבשן. את הפעולה הזו הוא עושה בעזרת כלי מיוחד וכפפות. הוא נוקט משנה זהירות כי הוא מכיר בכספית - כחומר רעיל מאוד!

3. כספית ידועה עוד מהמאה הראשונה לספירה, כחומר רעיל שפוגע בבני אדם. רופא יווני בשם גלנוס גילה את רעילותה והתריע מפני שימוש בה. במאה העשירית, לאחר ניסוי שערך רופא מוסלמי בשם אל ראזי בקוף, התירו מחדש את השימוש בה. טענו כי הקוף שנחשף לכספית לא הראה סימנים של הרעלה. הבעיה הייתה שלא הייתה מודעות בימים האלה להשפעות ארוכות הטווח של הכספית. הנזק שיוצרת הכספית מופיע במערכת העצבים, זמן רב יחסית אחרי החשיפה לחומר.

4. בימי הביניים היו נעזרים בכספית להכנת כובעים. ישנן עדויות רבות לכובענים שסבלו מהתקפי פסיכוזה בעקבות פגיעה עצבית של תאים במוחם. מסיבה זו, הכובען שמופיע בסיפור עלילותיה של "עליסה בארץ הפלאות" הינו "מטורף"! כמוהו גם ניוטון; ישנן עדויות להתקפים פסיכוטיים מהם הוא סבל, בעקבות ניסויים שערך עם כספית במעבדתו.

5. אפילו חשיפה מועטה לכספית יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך. גופנו לא מסוגל להתמודד עם כספית ולהוציאה החוצה. מסיבה זו הפגיעה לא ניתנת לתיקון. בעת שנחשפים לכספית היא נשארת שם, מצטברת.

6. בתחילת המאה ה-20, נרשמו עדויות רבות של רופאי שיניים שלקו במחלות שונות, כמו למשל הרעלת כספית, מחלה קשה בשם "סטורניסם". בעקבות המקרים הרבים שנספרו, נולד הנוהל שאנו מכירים היום - שימוש בכפפות ומקל מיוחד עימו מחדירים את הסתימה.

7. "סתימת האמלגם" אמורה להתקשות כשעתיים לאחר שהוכנסה לפה. במהלך הזמן הזה, ממליצים לנו הרופאים שלא לאכול דבר כדי למנוע את התפרקות הסתימה. במהלך הטיפול עצמו ועד אשר הסתיימה, מתקשה הסתימה לגמרי ומתפרקים ממנה המון חלקיקים קטנים, שנותרים בחלל הפה ולעיתים נבלעים.

8. הפה שלנו מלא ברוק, שמשמש כחומר הפעיל הראשון עימו נפגש המזון בדרכו פנימה. מסיבה זו ניתן להכיר בו כחומר מעכל. בין יתר סגולותיו, הוא מפרק חומרים הבאים איתו במגע. כך מתפרק כמעט כל חומר המצוי בפה שלנו.

9. כל עוד קיימת מתכת בפה, קיים תהליך כימי של פירוק. כל עוד סתימת האמלגם מצויה בפה, היא עודנה עוברת תהליך כימי.

10. החלקיקים שהתפרקו מהסתימה, לעיתים נדבקים לחלקים אחרים בפה ולעיתים נבלעים. הרוב המכריע באוכלוסייה כלל לא מרגיש או מסוגל להבחין בתהליך שקורה שנים על גבי שנים בתוך פיו. רק אנשים בעלי רגישות מיוחדת בפה, מסוגלים להרגיש את הטעם המתכתי שהתהליך יוצר.


 מה עושים???
 

המחשבה הראשונית שעוברת בראשכם היא כנראה להוציא את הסתימה הנוראית מהפה, אך הדבר אינו מומלץ על פי רוב.
הסרת סתימה מסוג אמלגם הינה מסובכת ביותר, בגלל חוזקו של החומר. כמו כן, רוב רופאי השיניים אינם בעלי הכשרה כזו. ההכשרה חשובה מאוד במקרה כזה, מכיוון ששבירת הסתימה תגרום להיווצרות אדים, חיידקים וחלקיקים קטנים של כספית שימלאו את כל חלל הפה, וכנראה גם יירדו מטה וייבלעו.

 

למרות זאת, האפשרות של הוצאת הסתימה קיימת, אך חשוב שתדעו ותשימו לב למספר דברים:

- חשוב ללכת לרופא שמכיר את הפעולה ומודע לסכנות (רבים לא בעלי הכשרה לפעולה כזו).

- יש לבקש מהרופא התקנת "סכר גומי" מסביב לשן, שימנע את התפזרות החלקיקים בפה. כמו כן, ניתן להוסיף פעולת מנע נוספת של מסכת חמצן, דרכה ינשום המטופל בעת הוצאת הסתימה ובצורה זו יימנע משאיפת אדי הכספית.

למה המידע הזה חשוב לכם?


חשוב מאוד שנהיה מודעים לחומרים שמכניסים לנו לגוף והופכים לחלק בלתי נפרד מאיתנו. חשוב שנדע את המשמעויות והתופעות האפשריות של כל חומר המוכנס לגופינו, גם אם מדובר בפעולה שנעשתה על ידי בעל מקצוע. עלינו לעמוד על זכויותינו ולשמור על בריאותינו - כלומר, לשאול את הרופאים שמטפלים בנו על מהות הטיפול שהם מעניקים לנו ובמקביל, לאסוף מידע משלים.
 

 

אל תפחדו לשאול את רופא השיניים שלכם איזה סוג סתימה הוא עושה לכם. הראו לו שאתם מבינים ושאתם מעוניינים בחומר הכי פחות מזיק.
אל תוותרו על הבריאות שלכם...

 

 

כתבה וערכה: חן שאול
 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: