maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

6 מחקרים פורצי דרך מהשנה האחרונה

 מאות מחקרים מתפרסמים מדי שנה בכל נושא שאפשר לחשוב עליו: התפתחות הילד, דיכאון, חרדה, מדיה חברתית, עוני, אי שוויון ועוד. עם זאת, השנה האחרונה בלטה מכל תקופה אחרת מבחינה מחקרית, מפני שהיא הייתה שנה של פריצות דרך משמעותיות עבור תגליות רבות ומעניינות. לכן, כדי שגם אתם תוכלו להכיר את הממצאים המרתקים והחשובים האלה, אספנו לפניכם את 6 המחקרים הבולטים והחשובים ביותר מהשנה האחרונה. אנחנו מקווים שחלקם יספקו לכם ולאנושות תשובות לשאלות שנותרו עד כה ללא מענה ואולי חלקם אף יעזרו לכם להסתכל על בחירות החיים שלכם בצורה קצת אחרת.
 
מחקרים פורצי דרך: 4 מדענים עומדים ומסתכלים על צנצנות

1. מעורבות בפעילויות תרבות בגיל מאוחר מונעת דיכאון

במחקר שפורסם בחודש דצמבר 2018, טענה ד"ר דייזי פנקוארט כי קיים קשר בין דיכאון למעורבות בפעילויות תרבות שונות. במחקר שארך כ-10 שנים, עקבו החוקרים אחר 2,000 אנשים מעל גיל 50 כדי לבדוק בכמה אירועי תרבות הם השתתפו בכל חודש - מהמחקר עלה כי אנשים אשר הלכו להצגות, מחזות, תערוכות אמנות, סרטים ואירועים אחרים כל כמה חודשים, היו בסיכון נמוך יותר לדיכאון ב-32% מאלו שלא הלכו כלל; בנוסף, האנשים אשר השתתפו באירוע תרבות אחד לפחות בכל חודש היו בסיכון נמוך לדיכאון ב-48% מאלו שלא עשו זאת.
פנקוארט ציינה כי המחקר מתאר מתאם בין שני הדברים ולא סיבה ותוצאה, אך תוצאות המחקר מרשימות ומועילות: "באופן כללי, אנשים רבים יודעים ומכירים את היתרונות של אכילה נכונה ופעילות גופנית ואיך השניים יכולים לשמור על בריאותם הנפשית והגופנית, אבל ישנה מודעות נמוכה מאוד לכך שלבילוי בפעילויות תרבות יש יתרונות דומים. אנשים רבים בוחרים לעסוק בפעילויות תרבות שונות בגלל ההנאה הטהורה שהם מקבלים מכך, אבל אנחנו צריכים גם להעלות את המודעות של היתרונות הנרחבים שלה".
מחקרים פורצי דרך: היכל תיאטרון

2. הגבלת השימוש ברשתות חברתיות מובילה לאיכות חיים טובה ולא לדיכאון

על הקשר בין דיכאון, הערכה עצמית ירודה ותקשורת חברתית מדובר כבר שנים, אך החיבור הסיבתי בין התופעות האלו לא הוכח עד היום. בשנת 2018 הצליחה להוכיח בפעם הראשונה הפסיכולוגית מליסה ג' האנט כי שימוש ברשתות החברתיות – פייסבוק, סנאפצ'אט ואינסטגרם – מפחית אושר ורווחה גופנית, נפשית וחברתית. במהלך המחקר, נבדקו 143 סטודנטים במשך שלושה שבועות, כאשר לחלקם הוגבל השימוש ברשתות החברתיות למשך 10 דקות ביום בלבד, ולשאר השימוש היה חופשי וללא הגבלה. התוצאות של המחקר הצביעו על כך כי סימנים ודיווחים על בדידות ודיכאון נרשמו בכמות נמוכה משמעותית בקרב הסטודנטים שהגבילו להם את השימוש ברשתות החברתיות.
הממצאים מצביעים בצורה חד משמעית כי הגבלת השימוש במדיה החברתית על כל סוגיה, לזמן של עד 30 דקות ביום אחד, עשויה לשפר משמעותית את הרווחה הגופנית, הנפשית והחברתית. האנט מסבירה כי השורה התחתונה היא ששימוש מוגבל ברשתות חברתיות ברוב המקרים יוביל לירידה משמעותית הן בדיכאון והן בתחושת בדידות. השפעות אלה בלטו באופן משמעותי בקרב אנשים שהיו מדוכאים יותר כאשר הם נכנסו למחקר הזה. המסקנה? כולנו צריכים להניח את הטלפונים שלנו וליהנות מהחיים האמיתיים קצת יותר – אחרי הכל, המדע הוכיח שזה טוב בשבילנו.
מחקרים פורצי דרך: מסך טלפון נייד

3. שימוש בפסילוציבין (פטריות) יכול לעזור בטיפול בבעיות נפשיות

פסילוציבין הוא חומר אורגני הזייתי ממשפחת הטריפטמינים שקיים בלמעלה מ-200 סוגי פטריות פסילוסיבין, המכונות גם "פטריות קסם" או "שרומס". לאחר צריכתו, הפסילוציבין עובר תהליך מטבולי והופך לפסילוצין, תרכובת אשר מתפקדת במוח כקולטן של המוליך העצבי סרוטונין – האחראי על מצב הרוח. כיום כבר ידוע כי נעשה שימוש בפטריות אלו מזמן, אך רק בסוף שנות ה-50 של המאה האחרונה, הכימאי השווייצרי אלברט הופמן הצליח לבודד את החומר הפעיל של הפסילוציבין וליצור למעשה את סם ההזיה LSD לטובת שימוש ברפואת הנפש.
עם השנים, חוקי סמים שנאכפו אסרו מחקרים מדעיים בתחום זה בגלל מסוכנתו של הסם, אך במהלך העשור האחרון מדענים שונים החלו לחקור את היתרונות של הפסילוציבין עבור דיכאון. שנת 2018 הייתה שנת הפריצה המחקרית בתחום והמדענים ממשיכים את מחקריהם על החומר הזה בתקווה להציג אותו כתחלופה בטוחה לתרופות נוגדות דיכאון שאינן יעילות. עוד בנוסף, באוקטובר באותה השנה מנהל המזון והתרופות האמריקאי הכריז כי הפסילוציבין הוא "פריצת דרך רפואית פוטנציאלית" כחלק ממחקר בינלאומי על טיפול בעזרתו בקרב חולים שפיתחו עמידות לתרופות נוגדות דיכאון.
מחקרים פורצי דרך: פטריות פסילוסיבין

4. מערכות יחסים יציבות עלולות להוביל להשמנה

ממחקר שארך 10 שנים עולה כי אנשים הנמצאים בזוגיות נוטים לעלות יותר במשקל בהשוואה לרווקים. למרות שמחקרים קודמים הוכיחו כי זוגות אוכלים מזונות בריאים יותר מאשר רווקים, המחקר החדש מראה כי הם גם אוכלים יותר. החוקרים נוטים להאמין כי דבר זה קורה בשל העובדה כי אנשים שנמצאים במערכות יחסים ארוכות טווח הם למעשה לא "בשוק הפנויים-פנויות" יותר, לכן לא אכפת להם כל כך מהמראה שלהם.
כמו כן, אחד ממחברי המחקר ציין כי: "למרות שהארוחות המשפחתיות יכולות לכלול אוכל הרבה יותר בריא כמו פירות וירקות ופחות אוכל מעובד או מזון מהיר, לעתים קרובות אנשים רבים צורכים הרבה יותר קלוריות בחברת אחרים מאשר כשהם לבד". עוד עולה מהמחקר כי אנשים שיש להם ילדים נוטים לעלות יותר במשקל כיוון שהם לרוב מסיימים את הארוחות והחטיפים שהילדים שלהם לא סיימו.
מחקרים פורצי דרך: גבר ואישה אוכלים פיצה על מיטה

5. בילוי עם אנשים הופך לכיף יותר כאשר הטלפונים לא בטווח ראיה

סוף סוף זה הוכח מדעית – הסתכלות על הטלפון בזמן בילוי עם חברים הופכת את החוויה להרבה פחות חיובית. במחקר המרתק הזה נבדק כיצד טלפונים חכמים משפיעים על אינטראקציות פנים מול פנים – החוקרים הזמינו יותר מ-300 אנשים לחלוק ארוחה עם חברים משותפים או בני משפחה בבית קפה; חלק מהאנשים התבקשו להניח את הטלפונים הרחק מהם, כשחלק אחר הורשה לשמור אותם לידו, על השולחן.
לאחר הארוחות מילאו המשתתפים סקרים על הניסוי והתוצאות לא היו מזעזעות או מפתיעות במיוחד – אנשים שהרחיקו את הטלפונים החכמים שלהם, היו מאושרים יותר ונהנו מהארוחה הרבה יותר מאלו שלא. בסך הכל, המחקר מסכם אמת אחת איתנה ופשוטה: בילוי עם האנשים הקרובים ביותר אליך לא מהנה כאשר הטלפון הנייד שלך ממשיך להיות לידך ולהוות מטרד לחוויה.
מחקרים פורצי דרך: 3 נשים יושבות על מדרגות משוחחות וצוחקות

6. ילדים לא נהיים אלימים עקב צפייה בתכנים אלימים

ממחקר חדש עולה כי בניגוד לאמונה הרווחת, סרטים המוגבלים לצפייה מגיל 13 והלאה לא הופכים את הילדים לאלימים יותר. לפי החוקרים, סרטים בסיווג צפייה שכזה הפכו להיות יותר אלימים בין השנים 1985-2015, אך השיעור הכולל של מקרי רצח ואלימות ירד באותן שנים. החוקר הראשי ציין כי בעוד ילדים עשויים לשחזר דברים שהם ראו בסרטים, הם אינם נוטים להיות אלימים בחיים שלהם, ולא מציגים התנהגויות שכאלו, כמו למשל בריונות.
חוקרים אחרים חולקים על כך ומציינים כי הצגת סצנות אלימות בסרטים הפכה כה נפוצה שכבר יש לה אפקט מאלחש, במיוחד על ילדים; זה אומר, שככל שאנחנו רואים יותר אלימות, כך אנחנו פחות מושפעים ממנה. ד"ר מייקל ריץ', מנהל המרכז לבריאות הילד בבוסטון ציין כי המחקר מנסה לפשט נושא מורכב מאוד: "בעוד האלימות פוחתת, זה לא מצדיק את המסקנה שאנחנו לא מושפעים מאלימות המוצגת באמצעי התקשורת", הוא ממשיך ומוסיף כי "בתור רופא ילדים, אני מודאג יותר מהאלימות שילדים חווים כל יום מאשר הצפייה שלהם בתכנים אלימים".

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו