מאז ומתמיד האדם חיפש את מעיין הנעורים – אותו מקור כוח קסם שיוכל לבטל את נזקי הזמן שנגרמים לגוף ולמנוע את המוות, או לכל הפחות את השפעות הזקנה. אף שלפי האגדות צריך לחפש את המעיין הזה במקומות מרוחקים ונסתרים, המדע המודרני מגלה שהפתרון, או לפחות סוג מסויים של מעיין נעורים, היה מצוי בתוכנו במשך כל הזמן הזה. לפי מחקרים שנערכו באוניברסיטת הרווארד, ביכולתנו להחזיר את המוח שלנו לצעירותו בעזרת דבר פשוט כמו מדיטציה, ועל אף שקשה להאמין בהשפעה מרחיקת לכת של עיסוק שכזה, ביכולתה של המדיטציה להצעיר את המוח שלנו ב-25 שנה! הכירו את הסיפור של שרה לזר, מדענית המוח שגילתה את ההשפעה המדהימה הזאת ולמדו על המחקרים שהיא ערכה בנושא...
איך הכול התחיל?
כמו אנשים רבים אחרים, גם מדענית המוח שרה לזר מבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת הרווארד התאהבה במדיטציה במקרה. לאחר שסבלה מפציעה במהלך אימוני ריצה למרתון בוסטון, הרופא המטפל שלה הציע לה לבצע מתיחות באופן קבוע, וכך היא התחילה לעסוק ביוגה.
"מדריך היוגה הבטיח לי דברים רבים, למשל שהחמלה שלי תגבר ולבי ייפתח", כך מספרת לזר. "אני חשבתי לעצמי 'כן בטח, אני פה רק כדי לעשות מתיחות', אך מהר מאוד הבחנתי בכך שאכן הפכתי לרגועה יותר והצלחתי להתמודד טוב יותר עם מצבים קשים. אכן הייתה לי יותר חמלה, לבי נפתח והצלחתי לראות אירועים שונים מנקודת המבט של אחרים בקלות רבה יותר".
בסופו של דבר לזר החלה לחקור על השפעות היוגה, וכיוצא בזה על השפעות מדיטציית המיינדפולנס, שיוגה משתייכת אליה. היא גילתה מספר גדול של ראיות שמעידות על כך שמדיטציה עוזרת להפחית לחץ, דיכאון, חרדה, כאבים ונדודי ישנה, ואפילו משפרת את איכות החיים של האדם. לאור כל המידע הזה, היא החליטה לבצע מחקר משלה על המוח האנושי בנוגע להשפעת המדיטציה עליו.
המחקר הראשון ותוצאותיו
במחקרה הראשון בדקה לזר אנשים שביצעו מדיטציה באופן קבוע במשך 7-9 שנים, והשוותה אותם לקבוצת אנשים שלא עסקו במדיטציה. התוצאה הראתה שאלו שביצעו מדיטציה היו בעלי יותר חומר אפור (המרכיב העיקרי של מערכת העצבים המרכזית) במספר אזורים במוח, ביניהם אזורים שקשורים לחוש השמיעה וחושים נוספים. לזר חשבה שזה הגיוני מאוד, משום שמדיטציית מיינדפולנס גורמת לנו להאט את קצב החיים שלנו ולהפוך למודעים לרגע הנוכחי, כולל תחושות פיזיות, הנשימה שלנו והצלילים שסביבנו.
לאחר זמן מה מדענית המוח גילתה גם שאנשים שביצעו מדיטציה באופן קבוע היו בעלי יותר חומר אפור באזורים נוספים במוח, שהפעם היו מקושרים ליכולת קבלת החלטות וזיכרון עבודה. למעשה, נראה שאצל רוב האנשים קליפת המוח מתכווצת ככל שהם מזדקנים, אך לבני ה-50 שהשתתפו במחקר הייתה קליפת מוח עם כמות חומר אפור זהה לזו של אנשים בני 25.
המחקר השני ותוצאותיו
לזר והצוות שלה רצו לוודא שתוצאות המחקר הראשון לא היו כמו שהן רק משום שלנחקרים שעסקו במדיטציה כבר היה יותר חומר אפור במוח מלכתחילה, בלי קשר למדיטציה, ולכן הם ערכו מחקר המשך. במחקר הזה הם בדקו אנשים שלא היה להם ניסיון במדיטציה, והכניסו אותם לתוכנית תרגול של מדיטציית מיינדפולנס באורך 8 שבועות.
אחרי 8 שבועות בלבד של עיסוק במדיטציה, מוחם של הנבדקים כבר התחיל להשתנות לטובה. הוא החל להתעבות במספר אזורים שמקושרים ללמידה, זיכרון ועיבוד רגשות. בנוסף, האמיגדלה שבמוחם של הנבדקים הצטמקה מעט ויש לכך חשיבות רבה משום שמדובר באזור שמקושר לרגשות כמו פחד, חרדה וכעס. ההצטמקות של האמיגדלה קושרה גם לרמות לחץ נמוכות יותר אצל המשתתפים.
אז כמה מדיטציה צריך לעשות כדי לזכות בתוצאות שכאלה?
במחקר השני ביקשו המדענים מהמשתתפים לבצע מדיטציה במשך 40 דקות מדי יום, אך בממוצע, הם עסקו בה רק כ-27 דקות מדי יום. ישנם מחקרים אחרים שמהתוצאות שלהם ניתן ללמוד שאפשר לראות השפעה חיובית על המוח גם על ידי ביצוע מדיטציה למשך 15-20 דקות מדי יום.
שרה לזר עוסקת במדיטציה בעצמה באופן קבוע כעת, והיא בכל זאת ממליצה על 40 דקות ביום. היא טוענת עם זאת שלעיתים אין לה זמן להקדיש לכך, ולכן מסתפקת ב-5 דקות, ולעיתים אפילו לא מבצעת מדיטציה כלל לאורך כל היום. לטענתה, זה כמו אימון גופני – מומלץ לעשות זאת לפחות 3 פעמים בשבוע כמו שצריך, אך אם אפשר לעשות קצת בכל יום, זה גם יעיל. תחשבו על זה בתור זמן שאתם משקיעים בטיול קטן אל מעיין הנעורים שישמור על המוח שלכם...
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: