maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מידע חשוב וקריטריונים להפרעות קשב וריכוז

 הפרעות קשב היא בעיה רפואית קשה שמשפיעה בצורה הרסנית על יכולתו של אדם להתרכז וללמוד לאורך זמן, אך למרבה הצער עדיין יש הרבה מאוד אנשים שממעיטים בחשיבות התופעה ולא יודעים כיצד לזהות אותה. אצל אדם ללא הפרעות קשב מתבצע שחרור של הורמון הדופמין בין תא לתא במוח, וכך מתרחש התהליך בו ניתן להתמקד במשהו, אשר מתקיים הודות למנגנון איזון הורמונלי שמונע מכל הדופמין להשתחרר בצורה בלתי מבוקרת. אצל אנשים עם הפרעות קשב, המנגנון הזה "יעיל מדי" ושומר על כל הדופמין בתוך התא. כך נוצר מצב בו לא עובר הדופמין בין התאים ולאדם יש חוט מחשבה קצר שמונע ממנו להתמקד בדבר מה לאורך זמן. ההתמקדות הזאת קצת שונה כשמדובר במחשב ובטלוויזיה שכן מכשירים אלו מספקים רמת גירוי גבוהה, ולכן משחררים במוח חומרים ממכרים ש"שואבים" את הצופה.
 
 
הכשל בשחרור הדופמין יוצר תגובת שרשרת שמשפיעה על עוד כ-15 חומריים כימיים במוח, לרבות האדרנלין הידוע. כשהדופמין עובר מתא לתא – משתחרר גם אדרנלין, לכן למרבית האנשים שסובלים מהפרעות קשב יש מחסור תמידי באדרנלין. אנשים בעלי הפרעות קשב יתפקדו בצורה הטובה ביותר תחת מצבי לחץ, יבצעו עבודות רגע לפני זמן ההגשה וילמדו למבחנים רק בלילה שלפני. הלחץ שהם נמצאים בו גורם להם לשחרור אדרנלין ואז הדופמין מתחיל לעבור קצת יותר טוב מתא לתא, מצב שבו הם יכולים להתרכז כמעט כמו אדם שלא סובל מהפרעות קשב וריכוז.
 
אדם עם הפרעות קשב נולד כך, ולכן לא מכיר מצב אחר אשר בו יש לו שקט בראש והוא יכול להתמקד בכמעט כל אחד מתחומי החיים. עיקר העניין בהפרעות קשב הוא החוויה האישית של הקושי בכלל, ולאו דווקא בלימודים או בעבודה. הרבה פעמים, האדם עם הפרעות הקשב הוא אינטליגנט ולכן מצליח בלימודים, ועדיין החיים שלו הם קשים מבחינת החוויה. הוא חי בעולם מלא בגירויים שאין לו יכולת לסנן. קשה לו לישון בלילה, קשה לו לקום בבוקר, קשה לו עם כל דבר שכרוך בארגון וקשה לו להסתגל לשינוי.
 
טיפול נכון לאנשים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז הוא טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. ריטלין גורם למנגנון היעיל שמחזיק את הדופמין בתוך התאים להפסיק לעבוד לכמה שעות. לכן, אם יתנו ריטלין לאדם שאין לו את הבעיה הזאת, לא תהיה שום השפעה על הריכוז שלו, אולי להיפך – הוא יהיה פחות מרוכז. כמו כן, ריטלין משפיע רק על 85% מהאנשים בעלי הפרעות הקשב. אצל 15% הנותרים הכימיה עובדת בצורה קצת אחרת, והריטלין לא מצליח למנוע מהדופמין להישאר בתאים. עבור אנשים אלו פותחו תרופות מיוחדות ופחות נפוצות, אך עדיין ניתן לקבלם דרך גורמי הטיפול המתאימים.
 
 

תכונות המאפיינות אנשים עם הפרעות קשב:

כל הקריטריונים הבאים קשורים למנגנוני ויסות. מנגנוני הוויסות משתפרים מעט עם הגיל, אך הם עדיין לוקים בחסר אצל אנשים עם הפרעות קשב.
 
1. ויסות שעון ביולוגי – מחזורי שינה וערות מעוכבים, חוסר יכולת ללכת לישון מוקדם או לקום מוקדם. גם כשעייפים, ללכת לישון בשעה סבירה בשביל הסובלים מהפרעות קשב זה כמו לישון ב- 5 בערב עבורנו, ובבוקר לוקח להם זמן להתאושש והם לרוב חסרי תיאבון.
 
2. ויסות רעב ושובע – ילדים שסובלים מהפרעות קשב לא חשים רעב רוב הזמן ולכן לא אוכלים, או שלהיפך – רגילים לאכול גם כשלא חשים רעב ולכן אוכלים כל הזמן.
 
3. ויסות רגשי – קושי לצאת ממצבים רגשיים ולוותר על קו מחשבתי, וקושי להשתנות לאורך זמן קצר ולהסתגל לשינויים רגשיים ומוחשיים שבסביבה.
 
4. ויסות חושי – חוסר יכולת לסנן גירויים שמתבטא ברגישות גבוהה לרעש, לאור, למגע ולגירויים נוספים. צריך להתחשב במצב הזה כי לפעמים חושבים שילד הוא מפונק, רק מפני שהוא לא מסוגל ללבוש חולצה מסוימת או להיות במקום רועש והמוני.
 

קיימות 3 דרישות יסוד להפרעות קשב:

1. מצוקה רגשית / חברתית / התנהגותית / לימודית.

2. המצוקה צריכה להתבטא בשתי מסגרות לפחות (לימודים ובית למשל).

3. חלק מהתופעות חייבות להופיע עוד לפני גיל 7.

באופן כללי, כאשר מאבחנים, יש לוודא שלילד אין אוטיזם ברמה כלשהי ואין מאניה דיפרסיה (2 בעיות שעשויות להיות קשורות להפרעות ריכוז).
 

קריטריונים להפרעת קשב - אם מצאתם 6 מתוך ה-9, קיים חשש להפרעת קשב:

  • רתיעה מכל דבר שדורש קשב (חשש מללכת להרצאות, ישיבות וכדומה)
  • דעת מוסחת
  • טווח קשב קצר
  • שכחנות – מתבטאת בדברים קטנים, למשל שוכחים לאיזה צורך הם נכנסו לחדר
  • נטייה לאבד דברים
  • קושי בסדר ובארגון
  • דחיינות ונטייה להמרחות
  • ביצוע שגיאות של חוסר תשומת לב (מדלגים תמיד על סעיפים במבחנים, כשיש פעולת חיסור מבצעים חיבור וכדומה)
  • לא שומעים כשמדברים אליהם (שכיח בעיקר מול מחשב / טלוויזיה)
 
 

קריטריונים להיפראקטיביות או אימפולסיביות - 6 מתוך 9 מעידות על הפרעה:

  • תזזיתיות גם במצבי מנוחה ורוגע
  • כל הזמן קמים ומסתובבים
  • ילדים שלא מפסיקים לזוז (אצל מבוגרים זה נדיר יותר)
  • נטייה ללקיחת סיכונים
  • דברנות (הדברנות נובעת, בין היתר, כי לאנשים כאלה אין יכולת להבחין בין עיקר לטפל ולכן מציינים את כל הפרטים הידועים להם, כמו כן, מאחר שחוט המחשבה שלהם קצר, אם הם לא יגידו משהו באותו רגע בו הם רוצים, לאחר מכן הם לא יזכרו מה רצו להגיד)
  • הרעשות לא על ידי דיבור (תיפוף על השולחן או יצירת רעש בצורות אחרות)
  • אימפולסיביות, אנשים כאלה סובלים סבל ממשי כאשר הם נאלצים לחכות בתור / ברמזור ועוד...
  • קושי באיפוק (חייבים להגיד משהו עכשיו, למשל)
  • מציקנות (אצל ילדים כמובן – מטרידים בכוונה את הסביבה)
 
אם עלה בכם חשש כזה או אחר לאחד מבני משפחתכם שווה לבדוק את הנושא, אתם עשויים לחסוך ממנו תקופות קשות מאוד של מאמצי הסתגלות שלא בהכרח יצליחו. האבחון להפרעות קשב וריכוז הוא הליך רפואי שכולל מעבר על ההיסטוריה של האדם ושל הוריו, שכן להפרעות קשב יש נטייה תורשתית חזקה מאוד. כדאי לבצע בדיקה רפואית ופסיכיאטרית על מנת לזהות האם יש תחלואה נלווית כמו אובססיביות, דיכאונות וחרדות. הזנחת הטיפול במצבים הקיימים האלו תמנע טיפול יעיל בהפרעת הקשב. בדיקה טובה היא גם כלי עזר שיאשר לנבדק לזהות נקודות כשל וללמוד כיצד להימנע מהן. בנוסף, בדיקה חוזרת לאחר מתן ריטלין היא גם כלי אבחוני יעיל. אדם שלא נצפה אצלו שיפור לאחר מתן ריטלין, סביר להניח שאינו סובל מהפרעות קשב.

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: