כאשר אתם מתחילים את דרככם כהורים, התנהגויות רבות של תינוקכם יכולות להיראות לכם לא טבעיות, מוזרות ואף מעוררות דאגה. ישנם מקרים בהם תנסו לבדוק אם הדבר מתרחש רק אצל הילד שלכם או שמדובר בעניין שכיח למדי, וישנם מקרים בהם תפנו לרופא או מטפל מוסמך כדי לוודא שהפעילות של העולל שלכם איננה מעידה על חריגות או בעיה, חלילה. כדי לחסוך לכם המון דאגה, ריצות והשוואות אנו מביאים בפניכם 10 התנהגויות של תינוקות שנראות להורים די מוזרות ומפחידות, וגם נותנים לכם את ההסבר הפשוט והמרגיע מאחוריהן, שאתם חייבים לקרוא, לחלוק ולשמור לכל תהייה וצרה שלא תופיע.
1. מרעידים את גופם
התופעה הזאת מגיעה ונעלמת ללא הסבר ברור; רגע אחד התינוק שלכם נראה נינוח ושליו ורגע אחרי הוא רועד בכל גופו. מה שאתם צופים בו הוא תהליך הסתגלות של מערכת העצבים של תינוקכם, שמתפתחת כל הזמן אך עלולה להיות עדיין לא מגובשת ומכווננת מספיק, מה שגורם להקפצת השרירים. כל עוד הדבר איננו מלווה בחום ותסמינים נוספים כמו בכי, משמע שאין מדובר בפרכוסים שצריכים להטריד אתכם במיוחד. כמובן שרצוי שבשלב הזה תבדקו את ידי התינוק שלכם כדי לפסול את האפשרות שקר לו. תינוקות נולדים רזים למדי בדרך כלל, ואין להם מספיק שכבות בידוד של שומן כדי לווסת היטב את חום גופם, והדבר עלול להיות סיבה נוספת לרעד שמעלה את טמפרטורת גופם - במקרה כזה פשוט כסו אותם בעוד שכבת ביגוד.
2. הולמים את ראשם במיטה / עריסה
אף שזה מבהיל הורים רבים, תינוקות נוטים לעיתים להכות את ראשם כנגד המיטה או העריסה שלהם ואף יכולים להרביץ לעצמם. צפירת ההרגעה בנושא זה היא שבדרך כלל הם עושים זאת כי התנועה המדוברת מרגיעה אותם ועושה להם טוב, ואיננה סיבה לדאגה כל עוד שהדבר לא קשור בכעס או תסכול. תינוקות זקוקים לגירוי תחושתי והמכה בראשם מספקת להם סוג של פורקן ורוגע שנובעים גם מתנועת הנדנוד קדימה ואחורה. אם אתם חוששים כהורים שהתינוק שלכם יפגע בעצמו, רפדו את המיטה או אזור הרביצה שלו היטב, ובמקביל נסו להעניק לו מגע עמוק וחזק יותר בליטופים וחיבוקים, ואם הבעיה נמשכת, פנו לעזרת איש מקצוע.
3. זוחלים לאחור
המראה של תינוק זוחל לאחור יכול להראות מוזר ואף משעשע למדי, ומשהו שרוב ההורים ינסו לתקן בניסיון ללמד את ילדם לזחול לכיוון ההפוך. תינוקות עוברים שלבים התפתחותיים שונים ובמקרים מסוימים מתעכבים גם על פני שלב הזחילה לאחור. אף שזחילת גחון היא שלב חשוב יותר להתפתחות התינוק ויש לתרגל איתו את התנועה והתזוזות כדי לעודד אותו לזחול נכון, זחילה אחורנית איננה הרגל מוזר או בעייתי, כל עוד מדובר בחלק משלבי התפתחות התנועה. הסיבה לזחילה אחורה היא שבשלב הראשוני הידיים חזקות יותר מהרגליים אצל רוב התינוקות ולכן הם מעדיפים להשתמש בידיהם כדי לדחוף את גופם אחורה, מאשר להשתמש ברגליהם כדי לדחוף את עצמם קדימה.
4. משתעלים ללא סיבה
בהיעדר דרך תקשורת מילולית ברורה, הורים תוהים פעמים רבות מה מציק או מטריד את תינוקם ונאחזים בין היתר בקולות שהוא משמיע. כאשר הם מבחינים בקולות שיעול הם בדרך כלל מייחסים זאת לבעיה בריאותית, אך הדבר שהם אינם יודעים הוא שלפעמים מדובר בשיעול מזויף לחלוטין. תינוקות מפתחים ערנות לסביבתם כל הזמן, וסביב גיל חצי שנה הם יכולים לשים לב שכאשר מישהו משתעל, האנשים סביבו נעשים יותר חרדים לו. זה השלב בו השחקן שבתינוק שלכם קם לתחייה והוא מיישם את הדרך המוכחת הזאת כדי להשיג את תשומת לבכם - ההורים. אין זה אומר כמובן שכל שיעול הוא מזויף ויהיה לכם קל להבחין בכך כאשר תיגשו לבדוק את מצבו של התינוק. הדבר הכי טוב ומשעשע במצב כזה הוא פשוט להשתעל חזרה, ולתת לצד הדרמטי-קומי של כולם לצאת החוצה עם המון צחוק.
5. פורשים ומקפלים זרועות (רפלקס מורו)
פרישת וקיפול זרועות, המלווים גם במתיחת האצבעות, היא פעולה שהתינוק שלכם יעשה כנראה מפעם לפעם. התופעה שמכונה "רפלקס מורו" נובעת ככל הנראה ממנגנון הגנה והישרדות שתינוקות פיתחו במצבי בהלה, כאשר הם חוששים שהם עומדים ליפול. במצב כזה התינוק נראה כאילו הוא מושיט ידיים ומנסה לעוף, אך מדובר בסימן חיובי שמצביע על כך שמערכת העצבים של תינוקכם מתפתחת כשורה והרפלקס אף ילווה בסיומו בבכי. התגובה הבלתי רצונית יכולה להופיע גם תוך כדי שינה מכיוון שהחשש מפני נפילה יכול להיווצר גם בשנתם, בתגובה לרעש חזק או מבהיל. רפלקס מורו אמור להיעלם סביב גיל 5 חודשים עד חצי שנה, אך אם הוא ממשיך לאחר גיל זה, גשו לרופא המשפחה והתייעצו עמו.
6. נוגעים באיברי מינם
כשמגיע הזמן להחלפת חיתול, אתם משכיבים את התינוק על משטח ההחתלה, מסירים ממנו את החיתול המלוכלך ומופתעים לעיתים לגלות שהוא שולח יד כדי לגעת באיבר מינו. במבט ראשוני הדבר אולי יראה לכם מוזר, שהרי המחשבה היא שתינוקכם איננו עדיין יצור מיני, אך התופעה השכיחה שמופיעה סביב גיל חצי שנה נובעת מהסקרנות של תינוקכם שרוצה לחקור את גופו כמה שיותר. אל תנסו להניא אותו מהמגע וקבלו את ההתעניינות התמימה שלו בשלווה.
7. לא מסוגלים להתיישב לאחר שהתרוממו
בשלב בו תינוקכם מתקרב לגיל שנה, יש סיכוי שתיגשו בלילה לחדרו בעקבות שמיעת בכי, ותמצאו אותו עומד על מיטתו ודומע במבט מתוסכל. הסיבה לכך היא שהוא הגיע לשלב בו הוא מצליח להרים את גופו למצב עמידה באמצעות אחיזה בחפץ מסוים, אך הוא איננו יודע כיצד להתיישב חזרה, והדבר יכול להופיע כמובן גם בשעות היום. הנמכת הישבן למצב ישיבה הוא עניין שמצריך אימון ותיאום ונרכש עם הזמן. זה בסדר אם תציעו לו עזרה, אך אל תמהרו לבצע את פעולת הישיבה עבורו, מכיוון שהוא צריך ללמוד את התיאום הזה לבדו. הסיכוי שהוא יפגע בעצמו תוך כדי ניסיונות ללמוד הוא נמוך, מכיוון שיש לו ישבן מרופד בשומן וחיתול שיגנו עליו.
8. מהדקים את האחיזה בידיהם
התמונה המרגשת של עולל קטן אוחז בידו בחוזקה באצבע של אחד מהוריו, היא כזו שנחרטת בזיכרון. תינוקות אכן נוטים להדק את האחיזה שלהם סביב חפצים שונים כחלק מרפלקס הישרדותי שקיים אצלם עד גיל 8 שבועות, שרק לאחריהם האחיזה הופכת לרצונית. אף שצורכי ההישרדות של תינוקות השתנו עם השנים, כאשר תינוק אוחז באצבע של אמו, הדופק שלו יורד והוא נעשה רגוע יותר גם כיום, כך שהדבר טבעי ואף יעיל.
9. שוכחים את מה שכבר למדו לעשות
רק לפני שבוע התלהבתם לראות את התינוק שלכם מקשקש לראשונה ברעשן שלו, והיום, כאשר נתתם לו את אותו רעשן ביד, הוא מביט בכם כמי שאיננו יודע מה לעשות עם הצעצוע ומה אתם רוצים ממנו. לא רק שהעניין מתסכל, הוא גם בדרך כלל קורה כאשר אתם מארחים חברים או משפחה ורוצים להראות להם איזו התקדמות יפה יש לילד שלכם, אך הוא מחליט דווקא ברגע זה לא לעשות דבר. עד כמה שהדבר משעשע ואירוני אם חושבים על זה, ההסבר לכך נעוץ בעובדה שכפי שאנו כמבוגרים שוכחים דברים גם לאחר שלמדנו אותם, כך גם תינוקות שוכחים, ובוודאי את הדברים המורכבים יותר עבורם. סיבה נוספת לשכחה של תינוקות היא שסביבה שונה מזו שהם רגילים אליה, כמו ביקור בבית אחר, גורמת להם לחוש מבולבלים. אפשרות נוספת ואחרונה לסירוב של תינוקות לשתף פעולה, היא שהם פשוט המשיכו הלאה ונהיו די משועממים מאותה משימה, וזה סימן טוב.
10. משמיעים קולות משונים
מהרגע בו ילדים מתחילים להשמיע קול ועד לרגע בו הם מדברים, עובר לא מעט זמן אשר במסגרתו הורים עשויים לשמוע כמה צלילים מאוד מוזרים ולתהות האם יש עוד מישהו בחדר שמשמיע אותם. תינוקות יכולים לנחור, לשרוק ולהקים רעשים לא רגילים גם בזמן שהם נושמים או ישנים, ולכן חשוב שלא להיבהל או לנסות לפענח כל צליל, ורצוי להשתמש בהיגיון הבריא שלכם כהורים כדי לחוש מתי הקולות קשורים למשהו מטריד ומתי הם פשוט חלק התפתחותי תקין לחלוטין, גם אם מוזר לעיתים.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: