maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

6 טיפים ועצות יעילות כיצד לגדל ילדים אופטימים ועצמאיים

 כהורים אין הרבה דברים שחשובים יותר עבורנו מאשר האושר וההנאה של ילדינו. עם זאת, האתגר האמיתי העומד בפנינו הוא לא רק לשמר בהם את שמחת החיים, אלא לפתח בהם תחושת מסוגלות ואופטימיות לחיים, הרגשות חשובות שגורמות להם להיות מסוגלים לעמוד בזכות עצמם, להיות עצמאיים בשטח ולהצליח. הלימוד וההבנה הזאת כרוכים בתהליך שאינו פשוט, מכיוון שבמהלכו אנחנו צריכים להשיל מעצמנו מגננות רבות וללמוד כיצד לשחרר ולתת לילידנו לפרוח בזכות עצמם. כדי לעזור לכם להבין כיצד לעשות זאת ואיך לגדל ילדים שהם גם אופטימיים וגם עצמאיים, אנחנו מביאים בפניכם 6 עצות וטיפים חשובים ומועילים, שמומלץ להשתמש בהם באופן יומיומי.   
 
ילדים שמחים מול מחשב
 

1.  הימנעו מלהתלונן על צרות היום יום בפני הילדים

למי מאתנו אין צרות יומיומיות? עניינים של כסף, זמן, יחסים בין-אישיים ועוד, כל הדאגות הללו יכולות למלא את שגרת ימינו, ולעצבן ולהרגיז אותנו עד מאוד. למרות כל זאת, על מנת שילידיכם יגדלו להיות אנשים אופטימיים ככל האפשר, אתם צריכים למנוע מהם לגדול בסביבה בה שולטת הפסימיות, המחשבה הרעה וההתלוננות הכפייתית. לכן הקפידו שלא להתעצבן יתר על המידה כשאתם בסביבתם, והימנעו מלהתלונן בפניהם בנוגע לצרות ודאגות שונות, כי ממש אין צורך לשתף אותם בעניינים אלו בגילם הרך.

כך למשל, אם אתם לוקחים את הילדים לגן או לבית הספר במכונית, ובדרך נתקעים בפקק גדול שמעכב את ההתקדמות שלכם ועלול לגרום לכם לאחר, בשום אופן אל תראו לילדיכם סימנים מוגברים של תסכול ועצבים המאפיינים מצבים שכאלו. השתדלו לשמור על מצב רוח טוב, נצלו את הזמן לשיחה חיובית עם הילד או פשוט השמיעו מוזיקה נעימה באוטו. גם בשעות המאוחרות יותר, כאשר אתם יושבים עם המשפחה לארוחת הערב, הקפידו שלא לשוחח מסביב לשולחן על ענייני כסף ופרנסה, שהם בדרך כלל מקור לצרות ולתלונות שונות. במקום זאת הקשיבו לילדכם כשהוא מספר לכם כיצד העביר את יומו, השתדלו לשוחח בנועם ושמרו את השיחות על תלונות וכעסים לזמנים בהם הילד לא נמצא בסביבה.   

2.  הציבו לילדיכם מטרות ופתחו ציפיות עבורם

אם אי פעם ראיתם את ההתרגשות ופרץ האופטימיות של ילד כאשר הוא מצליח לעשות דבר מה בעצמו, אתם בטח מבינים שילדים לא יוכלו לפתח אופטימיות ותחושה שהם בעלי יכולות מבלי שתהיה להם את ההזדמנות להוכיח את עצמם. לכן, למרות הרצון הטבעי שלנו להגן על ילדינו ולא לגרום להם למפחי נפש, אין מנוס מלהתחיל ולהציב בפניהם מטרות ולצפות מהם לעמוד בהם. לא מדובר רק בציוניהם בבית הספר או בהתנהגותם בגן, אלא גם בהתנהלותם היומיומית בבית. מובן שהמטרות והציפיות צריכות להיות הגיוניות ומדורגות, בהתאם לגילו של הילד ולרמת ההתפתחות שלו.

משימות שיכולות להיות מתאימות לילדים קטנים הם למשל: סידור הצעצועים שלהם לאחר משחק בגילאי שנה עד שנתיים, זריקת הבגדים המלוכלכים שלהם לסל הכביסה עבור ילדים בני 3, מילדים בני 4 ניתן לצפות שלאחר ארוחת הערב יניחו את הכלים בכיור, וילדים בני 5-6 יכולים כבר להוריד בעצמם את הזבל או לסדר את הכביסה. אולי זה נשמע כמו מטלות בית קטנות שגם אתם יכולים לעשות בקלות ואין צורך להטריח את הילדים עבורם, אבל זכרו שככל שהילדים יצליחו להתמיד במשימות מעין אלו, כך תתפתח אצלם היכולת לעמוד במטרות ובציפיות גבוהות בהרבה בעתיד.

יד מסמנת ברשימת מטלות
 

3.  עודדו אותם ללקיחת סיכונים מחושבים

כולנו נאבקים בין הרצון לגונן על ילדינו ככל הניתן מהסכנות המתרחשות בחוץ ובין הצורך לתת להם להיות עצמאיים ולהתנסות בדברים בעצמם. מצד אחד אנחנו רוצים למנוע מהם תחושות של כאב והשפלה, וחוששים שמא חבריהם יצחקו עליהם, אבל מצד שני מקרים שבהם הורים מונעים מילדיהם לעסוק בפעילות מסוימת רק בגלל המחשבה שהילד לא מוכשר בה מספיק כמו ילדים אחרים, יכולה לערער את כל תחושת הביטחון של הילד וליצור פתח לפסימיות לחלחל פנימה.

כדי שילדינו ייגדלו להיות אופטימיים ועצמאיים אנחנו חייבים לדעת לשחרר את הרסן ולתת להם לקחת סיכונים ולהתנסות, כמובן שתוך כדי השקעת מחשבה והבנה. התחילו מלאפשר לילדיכם הקטנים לשחק מדי פעם לבד בגינת השעשועים מבלי שתלוו כל צעד שלהם, ומשם ככל שיתבגרו המשיכו לעודד אותם לאתגר את עצמם בפעילויות שונות, אפילו אם הן נראות לכם מעט מסוכנות, כמו למשל טיפוס על עץ או יציאה למחנה שטח בגילאים הבוגרים יותר.

4.  סייעו לילד להתמודד בעצמו במקום לעזור לו מיד

כשיום אחד הילד חוזר הביתה ממרר בבכי ומספר שמישהו הציק לו והטריד אותו בגן או בבית הספר, המחשבה והאינסטינקט הראשוני אצל רובנו היא לרצות ללכת ולצעוק על אותו ילד שהעז להתעסק עם ילדנו, או לכל הפחות להרים טלפון אל הוריו של "המתעלל" ולשטוח בפניהם את כל טענותינו על התנהגותו של הילד שלהם. דעו לכם שזוהי יכולה להיות טעות חריפה שעלולה בקלות להוביל להתדרדרות במצב. כמובן שאין להשלים עם כך שהילד שלנו חלילה מותקף או מועלב בגן או בבית הספר באופן תדיר, אך אם הדבר מתרחש לעיתים רחוקות, עלינו "לבלוע את הרוק" ולנסות לספק לילד כלים להתמודד בעצמו עם המצב במקום להיות זקוק מיד להתערבותנו.    

לריסון האינסטינקטים המגוננים שלכם דרושה שליטה עצמית גבוהה מצידכם, אבל זכרו שכאשר אתם נותנים לילד להתמודד עם דברים בעצמו אתם לא רק מסייעים לו לפתח את עצמאותו, אלא גם את האופטימיות שלו ואת תפיסתו החיובית את עצמו. כאשר ילד מנסה לבטא מילה חדשה או להרכיב פאזל, זה מפתה להתערב לטובתו ולעזור לו בשנייה בה אתם שמים לב שהוא מתקשה, אבל חשוב שתתנו לו להתמודד עם זה בכוחות עצמו ולהצליח בזכותו בלבד.

ילד בוחן קוביה הונגרית

5. דחפו אותם להיאבק בקשיים שלהם

כשילדים צריכים להתמודד עם דברים שהם לא כל כך מכירים או טרם הספיקו ללמוד לעומק, הם עלולים להרים ידיים ולוותר במהירות בטענה שהם פשוט לא מספיק טובים בזה. " אני גרוע בחשבון", "אני גרוע בשפה" או "אני גרוע בספורט" - סביר להניח ששמעתם משפט כזה או דומה מהילדים שלכם מתישהו. כדי לשמור על האופטימיות של ילדיכם לאורך זמן, אסור לתת לו להיכנע לרגשות האלו פעם אחר פעם. יש לנסות ולשנות את התפיסה של הילד כלפיי עצמו, לגרום לו להאמין שהוא יכול ולהתעקש איתו על כך ככל הניתן.

אל תגידו לעצמכם: "אני לא יכול לעשות את זה לילד שלי", כי אז גם אתם בעצמכם תיפלו אל אותו הבור. חשבו כיצד לעודד את הילד להיאבק בקשיים שלו ולדחוף את עצמו, בכוחותיו שלו, קדימה. אם אתם מנסים ללמד את הילד לקרוא שעון והוא מתקשה בכך, הגידו לו: "אנחנו מבינים שאתה לא יודע לקרוא שעון עדיין, אבל אם תתמיד אנחנו בטוחים שתדע בקרוב". תנו לילד להבין שהוא לא היחיד שמתמודד עם קשיים, למשל על ידי אמירת משפטים כדוגמת: "ילדים רבים מהכיתה שלך מתמודדים עם אותן בעיות" או "דע לך שגם לי היו קשיים כשהתחלתי ללמוד על...". שימרו על הרוח האופטימית ועל עקביות הלמידה שלהם בכך שתזכירו להם דברים אחרים שהם התקשו ללמוד, אך בסופו של דבר התמידו והצליחו בהם: "זוכר כשניסית ללמוד לקרוא, כמה מאמץ השקעת בזה? בסופו של דבר תצליח גם במה שאתה לומד כעת".

6. אל תשקרו ותגזימו בפניי ילדיכם

לעיתים קרובות, כשאנחנו רוצים לנסוך בילידינו תחושה של אופטימיות, אנחנו נוטים להגזים קצת ולנפח את המציאות כדי לנסות ולגרום להם להרגיש טוב. אם למשל אנו עוברים דירה לעיר חדשה, נספר לילד שיהיו לו "מיליון חברים בבית הספר החדש" או שהוא ייסתדר ללא שום קושי עם המורים והנהלים. באופן מעט אירוני, הניסיון הזה לתת לילד הרגשה שכל דבר בחיים ילך לו מצוין וללא קושי, יכול לעשות בדיוק את הדבר ההפוך ולגרום לו לתסכולים רבים כשיתברר שמה שאמרתם אינו מציאותי בעליל. זכרו שבסופו של דבר אופטימיות אמתית ויציבה תלויה לא רק בחשיבה חיובית, אלא גם בחשיבה מציאותית.

במקום לנסות ולעודד את ילדיכם באמצעות שקרים קטנים או ניפוח של המציאות, שבו עימו לשיחה עמוקה, ונסו לברר יחד איתו מה הם הקשיים וכיצד יוכל להתמודד איתם בדרך הנכונה ביותר. אם נחזור לרגע לדוגמא של מעבר הדירה, מומלץ שתישבו עם ילדכם והסבירו לו במלוא הכנות: "אנחנו יודעים שהמעבר יכול להיות קשה, זה לוקחת קצת זמן למצוא חברים חדשים" ונסו לחשוב איתו אילו פעולות אפשר לעשות כדי לעזור לו להכיר חברים חדשים ולהסתדר בבית הספר החדש. 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: