מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
ערב אחד, ילד שוחח עם סבתו על מאורעות עכשוויים.
הילד שאל את סבתו מה דעתה על נוער המחשבים, על אלימות בבית הספר, ועניינים שונים אחרים של ילדים.
הסבתא ענתה:
"ובכן ילדי היקר, תן לי לחשוב...
נולדתי לפני הטלוויזיה, האוכל הקפוא, צילומי רנטגן, עדשות מגע והגלולות.
בתקופה שלי לא היו כרטיסי אשראי, או פצצות לייזר.
האדם עוד לא המציא את מיזוג האויר, מדיח בכלים ומייבש כביסה.
את הבגדים תלינו לייבוש בחוץ באוויר הנקי.
האדם הראשון טרם צעד על הירח.
סבא שלך ואני התחתנו לפני שעברנו לגור יחד.
עד שהייתי בת 25, כיניתי כל אדם מבוגר בשם "אדוני".
לאחר שמלאו לי 25 , כיניתי כל אדם עם תואר - "אדוני" .
חיינו לפני פגישות דרך המחשב, קריירה כפולה, מעונות יום ותרפיה קבוצתית.
החיים שלנו התנהלו על פי כללי מוסר, שיפוט נכון והגיון בריא.
לימדו אותנו לדעת מה ההבדל בין טוב לרע, ולעמוד ולקחת אחריות על מעשינו.
לשרת את הארץ שלך הייתה פריבילגיה. לגור בארץ הזו הייתה פריבילגיה גדולה יותר.
משתמטים היו אנשים שסגרו את הדלת הראשית שלהם כשרוח הערב התחילה.
חשבנו שאוכל מהיר זה מה שאנשים אוכלים בזמן הצום.
על פיצה האט, מקדונלדס וקפה נמס - עדיין לא שמענו.
"שתהיה לך מערכת יחסים משמעותית" הכוונה - שתצליח להסתדר נהדר עם בני הדודים שלך.
זמן משמעותי - הכוונה הייתה זמן שהמשפחה מבלה יחד בערבים ובסופי השבוע ולא בילוי בקניות יחד.
לא היה רדיו FM , טייפים אלקטרוניים, mp3, די וי די.
במקום זה, האזנו לזמרים, זמרות, להקות - ברדיו .
איני זוכרת אף ילד שפוצץ את אוזניו כשהוא שמע את טומי דורסי או אלוויס.
לא היינו רצים כעדר אחרי נערים מתבגרים עם מיקרופון ביד.
כן האזנו לנאומים של מנהיגים גדולים.
אם ראינו משהו שכתוב עליו "מיוצר ביפן" - ידענו שזה זבל.
היו חנויות של 50 ו-10 אגורות ושם יכולנו ממש לקנות דברים במחיר של של 50 ו-10 אגורות...
גביע גלידה, שיחת טלפון, נסיעה באוטובוס וכוס גזוז? כולם עלו גרוש אחד בלבד!
"איידס" היו עוזריו של המנהל בבית הספר, "CHIP" היה חתיכת עץ, "HARDWARE" מצאת בחנות לכלי עבודה, והמילה "SOFTWARE" עדין לא הומצאה.
היינו הדור האחרון שממש האמין שגברת צריכה בעל בכדי ללדת תינוק.
ולפני כמה זמן אתה חושב שכל זה היה חמוד? אתה יודע בת כמה סבתא כיום?
סבתא היא רק בת 58..."
תמונה ראשית: Catherine Scott
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: