1. אל תעשו את שיעורי הבית של ילדיכם במקומם
ההורים לא צריכים לקחת את האחריות על שיעורי הבית של ילדיהם, ועליהם רק לספק תמיכה והדרכה. אם שיעורי הבית קשים ומסובכים, ההורים יכולים לעזור להבין את השאלות, אך זה לא אומר שעליהם לבצע את החישובים או לחפש את התשובה במקומם.
בדקו את שיעורי הבית של הילד שלכם, העירו לו על השאלות שבהן טעה ותנו לו לתקן אותן בעצמו, מבלי לספק לו את התשובות. לאחר זמן מה, אתם תראו שבמקום לחפש אחר טעויות אתם רק תצטרכו רק לוודא שהילד אכן עשה את שיעורי הבית – כלומר אם היו 4 תרגילים לפתור, צריכים להיות 4 פתרונות. הילד אמנם עדיין יעשה טעויות עם גישה שכזו, אך רק כך תוכלו לאפשר לו לקבל תחושת אחריות ולנסות לגלות אותן בעצמו.
2. ארגנו לילדיכם סביבת עבודה מתאימה
המקום שבו ילדכם יבצע את שיעורי הבית שלו ישפיע רבות על התחושה שלו במהלך השלמתם וכן על התוצאות שיגיע אליהן. ארגנו לילדכם סביבת עבודה שקטה עם שולחן נוח, מנורה וכל הציוד הנדרש לו. בנוסף, דאגו לנקות את הפינה הזו מכל דבר שעלול להוות הסחת דעת, וודאו שהיא נשארת מסודרת. דבר אחרון, אם לילד שמבצע שיעורי בית יש אחים קטנים, ודאו שהם לא מפריעים לו בזמן שהוא עושה אותם.
3. למדו את ילדיכם להתחשב בזמן
ילדים רבים מאבדים את תחושת הזמן כשהם עוסקים בדבר מה, והם לא מודעים לכמות הזמן שעבר וכמה זמן נשאר להם להמשך היום. שעון מעורר יכול לעזור לפתור את הבעיה הזו, אך ראשית עליכם לבדוק כמה זמן לוקח לילד שלכם לבצע את הדברים השגרתיים שהוא עושה מדי יום, כמו לצפות בטלוויזיה, לאכול, לסדר את החדר ולהתקלח. לאחר מכן תוכלו להבין כמה זמן ניתן להקציב לו לביצוע שיעורי הבית, והסבירו לילדכם שזה לא הרבה זמן, לכן אין צורך להתמהמה ואפשר פשוט לסיים עם זה מהר, ממש כמו לצאת עם הכלב לטיול.
ברגע שהילד שלכם ידע שיש לו זמן קצוב לביצוע שיעורי הבית, הוא לא ישב מול המחברת בלי לעשות דבר, וככל שייקח לו זמן רב יותר לסיים עם שיעורי הבית, ימאס לו מהם יותר. הזמן המומלץ לביצוע שיעורי הבית הוא שעתיים עבור תלמידי חטיבה או תיכון ולא יותר מ-30 דקות עבור תלמידי בית ספר יסודי – אחרי משך הזמן הזה קשה לילדים להתרכז.
4. למדו את ילדיכם לקבוע לעצמם סדר עדיפויות
עזרו לילדיכם לקבוע סדר עדיפויות לשיעורי הבית, וכך הם ידעו גם כיצד לסדר את העדיפויות שלהם גם בעתיד, בחייהם הבוגרים. התחילו בלבצע הערכה של שיעורי הבית:
-
כמות שיעורי הבית ורמת ההבנה של ילדכם בהם.
-
אילו מטלות לוקחות זמן רב יותר ואילו לוקחות פחות.
-
אילו מטלות הילדים יכולים לבצע בעצמם ללא עזרתכם כלל.
אם תלמדו את ילדיכם לעשות זאת בעצמם, יהיה להם קל יותר להשלים את שיעורי הבית שלהם ולבקש מכם עזרה רק מתי שבאמת יזדקקו לה, אחרי שסיימו עם המטלות האחרות שקלות להם יותר. השיטה הזו תעזור לילדיכם גם במבחנים, בהם הם לא יבזבזו זמן על שאלות קשות שיוכלו להשאיר לסוף, אחרי שיענו על השאלות הקלות.
5. תנו לילדיכם מוטיבציה
ילדים שמשבחים אותם על תוצאות טובות נוטים להגיע לציונים גבוהים יותר בלימודים, ויש עוד דרכים רבות לספק לילדים שמשועממים מהלימודים מוטיבציה ללמוד. כתבו לילדכם מטלות על פיסת נייר, כמו "לעשות שיעורי בית", "להוציא את הזבל" וכדומה, לכל יום בשבוע. סמנו V לצד כל מטלה שהילד השלים, ובסוף השבוע תנו לילד פרס על המטלות שהשלים, כמו למשל יציאה לסרט בקולנוע או ערב משחקי חברה איתכם.
נסו גם להראות לילדכם כיצד הוא יכול להשתמש בידע שהוא צובר באופן מעשי. לדוגמה, אם הילד לומד לספור, להוסיף ולחסר, הסבירו לו שהוא יוכל לספור יחד איתכם את העודף שתקבלו מהמוכר במכולת, ואם הוא למד כמו שצריך הוא יוכל לוודא שקיבלתם מספיק.
6. למדו את ילדיכם לשאול את השאלות הנכונות
לא כל ילד מרים את היד כדי לדבר בכיתה, וחלק מהילדים ביישנים ומעדיפים להישאר מחוץ לאור הזרקורים בעיניי המורה או התלמידים האחרים. עם זאת, על כל ילד לדעת כיצד לבטא את עצמו ולבקש עזרה כשהוא צריך, לכן עליכם ללמד את ילדכם כיצד הוא יכול לשאול את המורה שלו שאלות על דברים שהוא מתקשה בהם, ושיעשה זאת כמה פעמים שצריך כדי להבין את הנושא שהוא לומד במלואו.
7. זכרו שציונים לא מנבאים את הצלחת ילדיכם בעתיד
הורים רבים חוששים מכך שילדיהם שנכשלים בלימודים יהיו כשלונות בעתיד, אך לעיתים רחוקות ציונים מנבאים את הצלחת האדם בחייו. ציונים רעים לא מסמלים על כך שילדכם טיפש, עצלן, לא אחראי או לא מוכן לעבוד קשה, אלא רק על כך שיש סיבה כלשהי לכך שהוא לא רוצה ללמוד את החומר או ששיטת הלימוד אינה מתאימה לו.
אם הילד שלכם לא מקבל 100 או 90 בכל מבחן, אל תתאכזבו ממנו. בממוצע, יש הרבה יותר אנשים שקיבלו 70 בלימודים והיום הם אנשי עסקים מצליחים מאשר כאלה שקיבלו 100 בכל מבחן. אותם אנשים דווקא מודעים לאפשרות של כישלון ומקבלים אותה בקלות רבה יותר, משום שהם פיתחו לכך חסינות עוד בגיל צעיר. ציוני ה-70 שלהם לאו דווקא היו תוצאה של עצלות או אינטליגנציה נמוכה, אלא רק העידו על כך שהם לא התעניינו בתחומי הלימודים. אם זה קורה לילדכם, מצאו את הדבר שיש לו תשוקה אליו, ועזרו לו לטפח אותה.
8. זכרו שמערכת היחסים שלכם צריכה להיות בעדיפות עליונה
אל תתרכזו רק בהישגים האקדמיים של ילדכם, וזכרו שזה לא מה שחשוב בקרב המשפחה וביחסים שביניכם. התעניינו בחיי הילדים שלכם, ברגשותיהם, בתשוקות שלהם ובחבריהם. אל תנסו לשלוט עליהם, אלא נסו להיות "מעריצים" שלהם – פשוט תקשיבו להם בשקיקה ותמכו בהם כשהם זקוקים לתמיכה. הראו להם שיש לכם חיים משותפים יחדיו ושהדברים שקורים בחייהם חשובים לכם, ולא רק הלימודים. אם תבלו יחדיו כך, יהיה להם הרבה יותר קל להתרכז בשיעורי הבית כשמגיע הזמן לבצע אותם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: