maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

סגן עמיקם קרמהר (שגיא) ז"ל

עמיקם קרמהר

עמיקם, בן לואיס וברטה, נולד ביום כ"ח באב תש"ח (2.9.1948) בחיפה.

עמיקם גויס לצה"ל בסוף יולי 1966. תחילה שירת ביחידת נח"ל, ואחרי כן הועבר לחיל-השריון.

בשנת-לימודיו השנייה בטכניון, בתקופה שעשה בשירות מילואים, עלה רכבו על מוקש בגבול הצפון. ביום י"א בניסן תשל"ב (26.3.1972), עשרה ימים לאחר שנפצע, מת מפצעיו.


לזכרו

נר זכרון

בן לואיס וברטה. נולד ביום כ"ח באב תש"ח (2.9.1948) בחיפה, בזמן ההפוגה שהייתה במלחמת השחרור. עד גיל 18 גדל עמיקם באווירה של צה"ל, כי אביו שירת כסגן-אלוף בצבא-הקבע. אמו הייתה חברה בפלוגת-העבודה של בית"ר, עבדה תקופה מסוימת בראש פינה ואחר כך הייתה בין מייסדי המושבה נהריה. לכן יובן כי עמיקם ספג בביתו רוח של התנדבות ואהבת-מולדת. מקטנותו היה ילד ער מאוד ובעל תכונות של מנהיגות. חבריו העריצוהו תמיד והוא היה להם מגן ומנהיג. מגיל צעיר היה פעיל בתנועת "הצופים" ונמנה עם צופי בית-הספר הריאלי, "גדוד רעים". הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם "חיה זיו" ובבית-הספר התיכון "חוגים" בחיפה. בבית-הספר התיכון התבלט בפעילויות שונות של הגדנ"ע כחניך מצטיין. סיכת הזהב שהוענקה לו הוסיפה כבוד לו ולבית-ספרו. הוא היה חובב ספורט וטיולים ואהב לסייר בארץ לאורכה ולרוחבה. עמיקם השתתף בצעדת ארבעת הימים, שיחק בכדור-רגל בגדנ"ע, צלח את הכנרת שלוש פעמים ואת שעות הפנאי היה מקדיש לכדורסל ולכדורעף. הוא גם אהב לאסוף בולים, לנגן בפסנתר ולשחות. הוא מצא זמן גם לפעולות חברתיות ועסק רבות בהדרכת נוער-שוליים בחיפה. כשהיה בן שבע-עשרה, לאחר שסיים לימודיו בכיתה י"א, ניצל את חופשתו להפלגה לאירופה. הוא קיבל תפקיד של צוער-מכונאי באניית-הסוחר "נהריה", על סמך תעודה מהמכון הטכני לנוער, שלמד בו אלקטרוניקה, מכונאות וחשמל. את תפקידו בהפלגה מילא ללא דופי. לפני גיוסו ריכז גרעין נח"ל, שהצטרף לקיבוץ גונן, ומילא את התפקיד במסירות ובאהבה.

עמיקם גויס לצה"ל בסוף יולי 1966. תחילה שירת ביחידת נח"ל, ואחרי כן הועבר לחיל-השריון. לפני מלחמת ששת הימים שירת שישה שבועות על הר-הצופים ובמלחמה עצמה השתתף בכיבוש שכם ובקרבות בהרי-הגולן. אחרי כן שירת כמחצית השנה בתעלת סואץ. לאחר שסיים קורס קצינים שירת כקצין-שריון, כמ"מ של טירונים. בימי שירותו הגיע לדרגת סגן. בתקופה שלאחר שחרורו מן הצבא ועד להתחלת הלימודים בטכניון העברי בחיפה עבד כמדריך גדנ"ע בבית-הספר "חוגים", לשביעות-רצונם של הממונים עליו מטעם הגדנ"ע ומורי בית-הספר, אשר הכירוהו עוד מתקופת לימודיו. אז התכונן גם לבחינות-הכניסה לטכניון ולאחר שעמד בהן נתקבל לפקולטה להנדסה חקלאית. באותם ימים נשא לו אישה. בימי חופשות הצטרף כמדריך למסעות ולטיולים שנערכו על-ידי בית-הספר "חוגים". תמיד היה מוכן לעזור לזולת וחבריו אהבוהו וסמכו עליו. מעולם לא השתמט מאחריות ותמיד מילא את חובתו בנאמנות. בשנת-לימודיו השנייה בטכניון, בתקופה שעשה בשירות מילואים, עלה רכבו על מוקש בגבול הצפון. ביום י"א בניסן תשל"ב (26.3.1972), עשרה ימים לאחר שנפצע, מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אישה.

בתור ילד הוא היה החבר הכי טוב שלי.

כתובתו הייתה רחוב הגפן 1 בחיפה.

אביו היה סגן אלוף.

כל שנה ביום הזכרון אני נזכר בו ונזכר בספר שנתן לי בזמנו במתנה בשם "דרכה של דגניה".

הוא היה ילד ואיש נפלא ממשפחה נהדרת.

המנציח: אלי לניאדו.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: