פרידה היא אירוע לא נעים עבור שני הצדדים, אך האם שאלתם את עצמכם פעם מי לוקח יותר ללב? קבוצה של חוקרים מבריטניה ומשוויץ החליטה לבחון את השאלה הזו לעומק ולבדוק כיצד משפיע אירוע משמעותי שכזה על כל אחד מהמינים. במסגרת המחקר הם ניסו להעמיד למבחן את הסטריאוטיפ המוכר על האישה הרגישה ועל הגבר ה"מצ'ואיסט", ובדקו האם הוא תואם למה שוקרה בפועל בימינו, או שמא היוצרות התהפכו. הממצאים המפתיעים, שאולי ינפצו לחלקכם כמה סטריאוטיפים נושנים, מחכים לכם ממש כאן!
המחקר והתגלית המפתיעה
המחקר המדובר שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת "Sage Publishing", הוא שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת לנקסטר בבריטניה ואוניברסיטת ציריך בשוויץ. כלל החומרים והנתונים נלקחו מאתר המדיה החברתית "Reddit", שהוא אחד מהפורומים הפעילים ביותר ברשת, ונכון למאי 2021 מדורג במקום ה-19 ברשימת האתרים הפופולריים ביותר בעולם. במסגרת תצפיות שערכו באתר, עקבו החוקרים אחר למעלה מ-184 אלף פרסומים בפורום שסומנו תחת קטגוריית "מערכות יחסים", ובחנו את אופי השיח שאפיין את כל אחד מהמינים. הממצאים הראו ש-55% מהמשתמשים שפנו לעזרה בנושאי אהבה היו גברים, לעומת 45% נשים. כמו כן, עלה כי "לב שבור" היה הנושא המרכזי בשיח, ורק לאחריו עלו אזכורים לנושאים אחרים כמו אינטימיות, זמן איכות ובעיות אמון.
מתוכן הפרסומים עלה שמי שנטה יותר לדבר על הצער ו"כאב הלב" בעקבות פרידה היו דווקא גברים - עובדה שגרמה לחוקרים להאמין שאבד הכלח במידה מסוימת על הסטריאוטיפ הנושן "גבר אמיתי לא בוכה". לדבריהם, המרחב הווירטואלי והאנונימי יצר עבור גברים מקום נוח לשתף את רגשותיהם בצורה פשוטה ו"בטוחה", ולמעשה מעודד אותם להתבטא בחופשיות ובגילוי לב מבלי לחשוף את עצמם או להסתכן בשיפוטיות. אך מה בנוגע לנשים? גם הן, בדיוק כמו הגברים, משתפות את רגשותיהן ברשת, אך לדברי החוקרים חלק גדול מהן מעדיף לעשות זאת במפגשים פנים מול פנים. נתון נוסף ומעניין מהמחקר הוא שגברים נוטים לשתף את האחר בשלב מוקדם יותר של המשבר מאשר נשים, שלרוב מעדיפות לחכות שחלק מהרגשות הקשים ישככו.
ההסבר: צד אחד מרגיש בטוח יותר בזוגיות מאשר השני
מבחינה לעומק של הפרסומים ברחבי הפורום, צוות החוקרים הסיק עובדה מעניינת הנוגעת לכל מין. הם הבחינו שכאשר הכותבות היו נשים, סגנון העברת המסר התמקד בעיקר בחוויה האישית וכלל שימוש מוגבר במילה "אני", לצד הבעת רגשות שליליים בנוגע לאופי הקשר. לעומת זאת, כאשר הכותבים היו גברים, הנטייה הייתה להשתמש באופן תכוף במילים זוגיות המדגישות את מערכת היחסים, ונעשה על ידם שימוש תכוף יותר במילה "אנחנו". כמו כן, הגברים נטו להביע רגשות חיוביים יותר בנוגע לקשר מאשר הנשים.
למעשה, החוקרים זיהו מעין שתי תבניות ניסוח שונות להבעת רגש עבור כל מין, שכל אחת מהן משקפת את האופן שבו כל צד חווה את הקשר הזוגי ואת הזמנים שלאחר הפרידה. לדעת החוקרים, סגנון הכתיבה של הנשים הושפע בעיקר ממחשבות טורדניות שאופיינו בהטלת ספק עצמי ובהפגנת תחושת חוסר ביטחון וחרדה בנוגע לקשר הזוגי. לעומת זאת, כאשר הכותבים היו גברים, הניסוח היה הרבה יותר מעודן והביע את תחושת הביטחון והאמון שהם הרגישו במערכת היחסים. כאשר מצרפים לכך את העובדה שהגברים נטו לדבר הרבה אודות הצער וכאב הלב, ניתן להסיק מכך שהפרידה "תפסה" אותם לא מוכנים והצליחה לערער את הביטחון והיציבות שהם ייחסו לקשר הזוגי.
דיון: אז האם המחקר הזה מנפץ את הסטיגמה?
לאחר חשיפת הממצאים נשאלת השאלה - האם הסטיגמה "גברים לא בוכים" היא למעשה שגויה ודווקא הם נוטים להיפגע יותר מפרידה מאשר נשים? מוביל המחקר, ד"ר ריאן בויד, מאמין שהתוצאות מצליחות לאתגר את מה שאנחנו נוטים לחשוב על ההבדל בין נשים וגברים והיחס שלהם לזוגיות. לדבריו, "כשמסירים את הסטיגמות המסורתיות אודות גברים שמבקשים עזרה ולא חוששים להביע את רגשותיהם, נראה כי גם הם, בדיוק כמו הנשים, לא חוששים לחשוף את עצמם ולדון בנקודות הרגישות והקשות ביותר שנוגעות לזוגיות". במילים אחרות, שני הצדדים רגישים באותה המידה לפרידה, אך הגברים נוטים לחשוף זאת רק כאשר הם מצליחים לחמוק מהסטיגמה ש"רובצת" על כתפיהם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: