מיד תועבר לדף המבוקש
כיום, עם התפתחות התרבות הגלובלית הבין לאומית, יותר ויותר הורים רוצים להקנות לילדיהם הקטנים כישורי שפה רבים ככל האפשר – לא רק שפת אם אחת, אלא גם שפות נוספות שיוכלו לשמש אותם לטובה בעתיד; אנגלית היא כמובן הדוגמה הראשונה שקופצת לראש, אך גם ספרדית, רוסית, ערבית וצרפתית יכולות להימצא ברשימת השפות שתרצו להנחיל לילדכם. השאיפה שלנו כהורים היא לסייע לילד להפוך לדו או אף רב לשוני, בגיל מוקדם ככל הניתן, אך כגודל הרצון, כך גודל החששות – הרבה מאוד מיתוסים מסתובבים סביב נושא גידול ילדים דו ורב לשוניים ומטרידים הורים רבים, שבסופו של דבר מחליטים לזנוח את המטרה הראויה הזו. כדי להפריח את המיתוסים הללו, ולהראות לכם שאין אמת מאחוריהם, נציג בפניכם את המרכזיים שבהם ונסביר למה הם אינם נכונים ומדוע כדאי ומומלץ לכם להתגבר על החששות ולהתחיל בתהליך המועיל של הקניית שפות נוספות לילדכם כבר בגיל צעיר.
רבים מהטוענים כנגד הקניית שפה נוספת לילדים נאחזים במיתוס המדבר על כך שהשפה הנוספת עלולה לבלבל את הילד ולגרום לו לייצר משפטים לא ברורים, שבהם הוא יערבב מילים משתי השפות יחדיו. אך חשוב שתדעו כי על אף שערבוב כזה אכן יכול להתרחש, הוא אינו מזיק כלל; נהפוך הוא - מדובר למעשה בגילוי תושייה מצד הילד, ובשימוש מושכל בכל הכלים העומדים ברשותו על מנת להביע רעיון ולהעביר מסר מסוים באופן קל וברור יותר מבחינתו.
המומחים מסכימים כי הערבוב בין השפות הוא דבר זמני, ובסופו של דבר, ככל שאוצר המילים של הילד בשתי השפות הנלמדות ילך ויגדל, וככל שהוא יהיה חשוף יותר לשתי השפות, כך ילך וייעלם ההרגל הזה. כמו כן, כדאי לכולנו לזכור שלא מדובר בתופעה ייחודית לילדים – גם אנו, כמבוגרים, נוטים לעיתים לערבב בין שפות ללא כוונה כשאנו לא יודעים כיצד לומר מונח מסוים מה בשפה אחת או כאשר מילה בשפה אחרת נשמעת לנו מדויקת או נכונה יותר לתיאור מצב. אם גם אתם נוהגים לערבב לפעמים בין אנגלית לעברית למשל, כאשר אתם משוחחים זה עם זה בבית או בסביבת הילד, אי אפשר לצפות מילדכם שלא יעשו זאת גם כן - וכאמור, זה לא מצביע על שום פגם או שיבוש.
בהמשך למיתוס הקודם, ישנם גם כאלו הטוענים שלא רק בלבול תהיה צרתם של אלו שינסו להקנות לילדם שתי שפות במקביל, אלא גם עיכוב כללי בהתפתחות הדיבור והתקשורת. החשש הזה מבוסס על כמה מקרים שאכן התרחשו, אך העיכוב בהם תמיד היה זמני, וכמו כן לא מדובר בכלל התקף לכולם. למרבה הצער, הורים רבים המודאגים מפני קשיים בהתפתחות השפה עוצרים את תהליך הלמידה וחוזרים להתמקד עם הילד בשפה אחת בלבד.
ד"ר אלן סטוב קסטר, המייסדת והנשיאה של מכון לטיפול בדיבור אצל ילדים דו לשוניים, אומרת שהמחקר המדעי מצביע על כך שדו לשוניות לא גורמת לעיכוב לא בהתפתחות הדיבור ולא ברכישת השפה. אפילו אם ילדכם אובחן כלוקה בעיכוב דיבור ברמה זאת או אחרת, גידולו כדו לשוני לא יחמיר את העיכוב בשום צורה. קסטר מוסיפה כי מחקרים הראו שילדים בעלי עיכוב בהתפתחות השפה שגודלו כדו לשוניים הצליחו בסופו של דבר לרכוש שפות באותה רמת מסוגלות של ילדים מעוכבי שפה שגודלו כדוברי שפה אחת.
מול אלו החושבים שלימוד שפה שנייה עלול לפגוע בתהליך רכישת השפה של הילד – מיתוס, שכפי שאנחנו רואים אינו נכון - יש את אלו המאמינים כי למידת שפה שנייה היא תהליך כה פשוט עבור הילד, שאין בכלל צורך לטרוח בהקנייתו. הם מאמינים שכל מה שצריך זה רק לדבר ליד הילד בשפה שרוצים להעביר לו, או לשים אותו מול תכנים בשפה זו, והוא כבר יספוג אותה בעצמו וייחל לדבר אותה ללא שום התערבות חינוכית מהותית.
זוהי תפיסה לא ממש מציאותית שסביר להניח שלא תוכל להוביל לתוצאות משמעותיות; תהליך הקניית השפה החדשה לא אמור להיות עול כבד על כתפיכם – אך עם זאת חשוב להציג בפני הילד את השפה ואת המבנה התקין שלה, כמו גם להתמיד בלימוד נכון ועקבי, אם זה בשיחות יומיומיות עימו באותה השפה או באמצעי לימוד המסורתי, באמצעות חוברות וספרים. הרעיון הוא שבסופו של דבר עליכם לחשוף את ילדכם לשפה באופן שייצור אצלו משמעות, ויכלול דרכי לימוד מעניינות שקשורות לחיי היום יום ולשגרה שלו.
הורים רבים מאמינים שישנו שלב מסוים בילדות שלאחריו כבר מאוחר מדי לנסות ולהפוך את הילד לדו לשוני, ולכן אם ילדם חצה את הגיל הזה הם כלל לא ינסו ללמד אותו שפה שנייה, ובמקרה הטוב הם יקוו שירכוש אותה בעתיד באמצעות מערכת החינוך או בעת לימודיו הגבוהים. אך כדאי לכם לדעת כי מדובר בטעות, מאחר וכל גורמי המקצוע והמומחים מצביעים על כך שבכל מקרה, לילדים עד גיל 10 קל ופשוט יותר ללמוד שפה שנייה מאשר למבוגר.
זה נכון שהשלב הכי טוב להקנות לילד את הידע בשפה הנוספת הוא החל מרגע הלידה ועד גיל 3 - מאחר וזוהי התקופה בה הוא רוכש את שפתו הראשונה ודעתו עדיין פתוחה וניתנת לעיצוב – אך גם טווח הגילאים 4-7 מתאים עבור מטרה זו, מכיוון שבגילים אלו ילדכם עדיין יכול לעבד מספר שפות בדרכים מקבילות, כלומר לבנות מערכת של שפה שנייה לצד השפה הראשונה וללמוד כיצד לדבר את שתי השפות באופן הטוב ביותר. אך התהליך לא נעצר פה - גם מגיל 8 ועד תחילת התבגרותו ניתן ורצוי להחדיר לילדכם למידת שפה שנייה, וזאת מאחר שלאחר גיל ההתבגרות, כפי שמראים המחקרים השונים בנושא, שפות חדשות מעבר לשפה הראשונה נשמרות באזור אחר של המוח, כך שתהליך הלמידה שלהן הופך לקשה ומורכב יותר.
בבית שבו שני הורים מדברים רק שפה אחת, או שרק אחד מהם דובר את השפה השנייה שאותה הם רוצים להקנות לילד, עולה התהייה האם זה בכלל אפשרי לגדל ילד דו לשוני. השאלה הברורה של הורים שאין להם נגיעה בשפה נוספת, היא: "אם בינינו לבין עצמנו אנחנו דוברים שפה אחת, כיצד זה בכלל אפשרי שהילד יפתח שפה שנייה?" אך דעו לכם שזה בהחלט דבר ניתן לבצע, ואל לכם לחשוש כלל וכלל – הרי כיום קיימים אי אלו עזרים מקצועיים רבים שיכולים לסייע לכם ללמד את ילדכם שפה שנייה, גם אם אתם לא שולטים בה כלל.
כמובן שאתם צריכים לקחת בחשבון שאם תחליטו ללמד את ילדכם שפה שנייה מבלי שאתם מדברים בה, יכול להיות שגם אתם תצטרכו ללמוד חלקים מסוימים ממנה כדי לעזור לילדכם לקלוט אותה טוב יותר – אך אתם לא צריכים להתמחות בה לשם כך; סרטים, ספרים וכמובן קורסים ואנשי מקצוע המתמחים בלימודי שפה לילדים יכולים להיות לכם לעזר רב, ולתרום לפיתוח השפה הנוספת אצל ילדכם גם מבלי שאתם תשלטו בה כשפה שנייה בעצמכם.
זהו מיתוס שצריך להפריך כבר מראשיתו: כל ילד יכול להיות דו לשוני, ללא שום הבדל במידת המשכל או האינטליגנציה שלו. בבואכם ללמד את ילדכם שפה שנייה ולהפוך אותו לדו לשוני אל לכם להיות מודאגים אם הוא "חכם מספיק" כדי לעבור את התהליך, אלא רק מהשאלה האם אתם מוכנים להטמיע את השינוי הנדרש באורח החיים על מנת לגרום לזה לקרות?
כדאי לדעת שלמעשה ילדים נולדים מוכנים ללמידת שפות, ולא זקוקים לשום כשרון שכלי מיוחד או מתת אל על מנת לעשות זאת; כפי שכבר הסברנו קודם לכם, למוח צעיר יש יתרון בלמידת שפות, יותר מלכל נטייה אחרת. ברור שבשלבים מאוחרים יותר, יהיו כאלו שיפגינו יכולות למידת שפה גבוהות יותר משל אחרים, אך זהו כשרון המפתח בשלבים מאוחרים ובוגרים יותר, ולהיותו או חוסר היותו אין קשר או השפעה על מידת ההצלחה של תהליך לימוד השפה השנייה בילדות.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: