מיד תועבר לדף המבוקש
יחסי מין הם עניין רגיש ואינטימי הנשאר לרוב בין כותלי חדר המיטות של כל זוג וזוג. עם זאת, חשוב להבין שההתמודדות עם בעיות בחיי המין שלכם אינה חייבת להיעשות לבד לחלוטין – זוגות לא מעטים עומדים מול אותם האתגרים, ורבים גם פונים לעזרתם המקצועית של סקסולוגים, יועצים ומטפלים מומחים במין כדי להתגבר על אותן סוגיות שעלולות להעיב על הקשר הזוגי. קיבצנו עבורכם 8 תלונות שכיחות שסקסולוגים ומומחי מין מעידים שהם שומעים ממטופליהם, וכן עצות שימושיות ומעשיות שיעזרו לכם לפתור אותן ולהתגבר עליהן.
בדרך כלל, כך טוענים המטפלים, הם שומעים תלונה זאת במפגשיהם הראשונים עם נשים נשואות המביעות חוסר רצון לחוות שוב את הריגוש שביחסי המין. תחושה זו עלולה לנבוע מחוסר ההתאמה הקיים בין בני הזוג בכל הנוגע להגדרת היחסי המין: הצד הדומיננטי, שהוא לרוב הגבר, יתייחס אל יחסי המין בהיבט הביולוגי הצר שלהם – הגעה לכדי אורגזמה ותו לו, דבר שעלול לכבות במהירות את תשוקתו של הצד השני החושק במגע ובאהבה. כדי לפתור בעיה זו מציעים הסקסולוגים לזוגות לאמץ חשיבה חדשה בכל הנוגע ליחסי מין, כשהמטרה אינה סיפוק היצרים הפיזיים בלבד, אלא גם גרימת עונג הדדי והעמקת הקשר הזוגי. זה כלל לא עניין של משיכה חזקה ויכולת, אלא רק עניין של היקשרות, רגיעה ותחושה בטוחה. כאשר ההבנה הזאת מחלחלת אצל שני בני הזוג, היא משחררת ומרגיעה אותם.
2. "המחסור בסקס הוביל את בן/בת זוגי לבגוד, וכעת אני רוצה להפסיק את הקשר"
עוד דבר שאליו שמו לב מטפלים רבים, הוא התפיסה הרווחת בקרב זוגות שגילוי על רומן שניהל אחד מבני הזוג הוא סיבה מספקת לסיים את מערכת היחסים. תחושת הבגידה אכן עלולה להיות קשה ומכאיבה, וביכולתה להביא לפירוק הקשר, אך מהצד השני היא עשויה להוות קריאת השכמה שתדרבן אתכם להתחיל לשוחח ביניכם ולהציף אל פני השטח את אותן בעיות בזוגיות, בין שבהיבט הפיזי ובין שבהיבט הפסיכולוגי, שהשתדלתם להדחיק כל השנים. אמנם זאת אינה חוויה פשוטה, ולא תמיד ניתן לרפא ולאחות את הפצעים שנפערו, אך אם האהבה עודנה קיימת - ניתן לגשר על הכול ולמצוא מקום של אמון, כנות וחיבור חוזר על מנת להשיב את הקשר שקרס לחיים.
3. "אני לא מצליח להחזיק מספיק זמן במיטה"
רבים ממומחי ויועצי המין מדווחים כי אחת מהבעיות הנפוצות שבהן הם נתקלים היא לאו דווקא אין אונות, אלא שפיכה מוקדמת. רבים מהגברים המתמודדים עם תופעה זאת, כך על פי המטפלים, סובלים ממנה בשקט, וחשים בושה ותסכול כששיטות שונות להשהיית השפיכה לא עובדות עבורם. שלא כמו במקרה אין אונות, במצב של שפיכה מוקדמת לא קיימת תרופה אחת מוכחת לחלוטין על מנת להפסיקה, אך כן יש דרכים לשלוט בה. ראשית כל, חשוב להבין כי ברוב המקרים אין קשר ישיר בין הזמן שגבר מחזיק במיטה לבין מידת ההנאה והסיפוק שחווה האישה, כשהגעה לאורגזמה אצל נשים מתרחשת לרוב בעקבות גירוי הדגדגן, דבר שאינו קשור לאורך זמן החדירה. המומחים מייעצים לגברים הסובלים משפיכה מוקדמת להתרכז בהכרת גופה של בת זוגם ובהבנה כיצד ניתן לענגה לא רק באמצעות חדירה.
מצד אחד – כנראה שלעולם לא תוכלו לחזור לאותה התדירות והתשוקה שבה קיימתם יחסי מין בצעירותכם, כאשר הכרתם ולאחר מכן חוויתם תקופת "ירח דבש", אך מצד שני - באפשרותכם להתקדם אל עבר דברים מדהימים ומהנים לא פחות, ואולי אפילו יותר, ממה שחוויתם בתחילה. על פי יועצי המין, הכל טמון ביכולתכם להפסיק לתפוס את הסקס כדבר שאמור לקרות בין שניכם מעצמו, ללא שום צורך בהפגנת איזשהו סוג של תקשורת או יצירתיות. במקום זאת עליכם לחפש דרכים לתבל ולהחיות את חיי המין שלכם, כל זוג והעדפותיו, בשילוב עם הגשמת פנטזיות כיד הדמיון הטובה עליכם.
כשאחד מבני הזוג חולה במחלה כרונית או כזאת המצריכה זמן טיפול ממושך, הדבר יכול להתבטא בירידה בחשק המיני, גם עקב הטיפולים והבעיות הפיזיות שחווה בן הזוג החולה, וגם מכיוון שבתחושתו האישית הוא חש כי אינו מושך עוד בפני בן או בת זוגו, שנשארו ללא היכולת לסייע לו. כדי להחזיר את התשוקה ולהצליח לקיים שגרת חיי מין תקינה גם כאשר אחד הצדדים חולה, ממליצים המומחים לשמור לכל אורך הזמן על סוגים שונים של מגע זוגי, ולאו דווקא על יחסי מין בלבד. דברים כדוגמת התכרבלות משותפת, עיסוי נעים, הרעפת נשיקות וחיבוקים חמים באופן קבוע וכן אמבטיה משותפת יכולים להוות חיזוקים שייתרמו לשמירתה של שגרה אינטימית, קרובה ומספקת.
על זוגות כאלו מטילים היועצים משימה: להתמקד ביצירה וחידוש המגע הבוטח, המגן והאינטימי. כיצד הם ממליצים לעשות זאת? על ידי יצירת חוויות של מגע מחודש – לא צריך יותר מליטוף, העברת יד חמה ומרגיעה על גבי בן הזוג וסיפוק מגע רך על מנת להבין את חשיבות התקשורת הפיזית. ברגע שבו יוכלו בני הזוג להירגע, להשתחרר לחלוטין ולתקשר שנית זה עם זאת ללא צורך במילים, רק אז ניתן יהיה להתרכז בצורך להרחיב את מימד ההנאה שלהם בדרכים חדשות ומגוונות, כולל בעניין יחסי המין.
מומחי המין טוענים שכאשר הם מעלים בפני המטופלים את הרעיון של קביעת זמן ומקום לקיום יחסים, הם נתקלים בפרצופים זועפים שממאנים לשתף פעולה. רבים מאמינים שתשוקה היא תחושה ספונטנית, שלא זקוקה לשום הכנה מוקדמת, כשלמעשה מדובר בתחושה שניתן, ואף רצוי, לעורר מראש. אחת מהמטפלות המיניות העידה שהיא נותנת לזוגות המטופלים אצלה מעין שיעורי בית, לייצר "חלון הזדמנויות" – 20 דקות שבהן הם מחויבים להפיק מעצמם עוררות (פסיכולוגית, גופנית, או גם וגם) ללא ציפייה או דרישה לקיים יחסי מין. באילו פעילויות בוחרים הזוגות המתמודדים עם משימה זאת לעסוק? מגוון שלם, כך לפי המומחית: החל מנשיקות וחיבוקים הדדיים, דרך ריקוד חופשי ומשותף ועיסויים שהם מעניקים האחד לשנייה, ועד לצפייה זוגית בתכנים ארוטיים – ישנן מעט מאוד מגבלות על הדרך בה ניתן להשיג עוררות ב-20 דקות. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי טיפול מסוג זה הוא פשוט: עדיף הרבה יותר להיות זוג שמתכנן מראש את רגעי העוררות הגופנית והמינית שלו, מאשר זוג המוריד את תדירות יחסי המין שלו לתחתית רשימת הדברים שהוא צריך לעשות.
באופן שאולי ישמע קצת מפתיע למי שלא מכיר התחום, התלונה הזאת רווחת בפי נשים וגברים כאחד: אחד מהצדדים חש חשק מיני נמוך הרבה יותר מזה של בן או בת זוגו, דבר המוביל לחיכוכים ואי נעימויות בין הצדדים. אצל גברים, הדבר נגרם לרוב מכיוון שהם חשים שהם אינם מקבלים את המגע ואת תחושת האהבה לה הם זקוקים, מכיוון שישנן נשים החושבות, ולא בצדק, שכל מה שהגבר זקוק לו הוא סיפוק צרכיו הביולוגיים ותו לו. במקרים כאלו, חשוב לכונן שיח פתוח בין בני הזוג, שבו יוכל הגבר להביע בפני האישה את תחושותיו ולהחזיר את התשוקה והאהבה לחיי המין שלהם. אצל נשים לעומת זאת, חשק מיני נמוך עלול להצביע על כך שבמהלך חייהן הזוגיים שודר להן המסר כי תשוקתן אינה דבר ראוי, או שעדיף להן שלא יביעו את רצונן המיני באופן גלוי. כדי להתגבר על התחושה הזאת ולהשיב את התשוקה לחייהן, צריכות נשים המתמודדות עימה לחזור ולהכיר את גופן, וללמוד לבקש את אותם הדברים בהם הן חושקות. התהליך הזה יכול לקחת זמן ומצריך סבלנות, הבנה ופתיחות מצד בני הזוג, אך הוא נדרש על מנת להחזיר את התשוקה למערכת היחסים.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: