שיטת "בקשה אחת" להפסקת התנהגות שלילית אצל ילדים:
שיטת "בקשה אחת" נועדה לעצור מעשה שלילי של ילדים בעת התרחשותו, והמטרה שלה היא למנוע הסלמה של התנהגותם ולחנך אותם לעתיד. לפי השיטה הזו, הורים צריכים לבקש מילדם להפסיק את מה שהוא עושה פעם אחת בלבד, ואם הוא לא מפסיק מיד, יהיו תוצאות בדמות ענישה שתגרום לו להבין שאין מקום להתנהגות שכזו. לשיטה הזו יש מספר שלבים שיאפשרו לכם ההורים ליישם אותה, כשהשלב הראשון הוא לבקש מילדכם להפסיק את התנהגותו השלילית פעם אחת בלבד, בלי אזהרות נוספות.
כשילדכם עושה דבר מה שהוא לא אמור לעשות, או מתנהג בצורה שלילית, בקשו ממנו להפסיק את ההתנהגות שלו פעם אחת בלבד, ואמרו לו שאם הוא לא יעשה כמבוקשכם, יהיו לכך תוצאות בדמות עונש. למשל, במקרה בו ילדכם קופץ על המיטה, אמרו לו שאם הוא לא מפסיק לאחר שתספרו עד 3, יהיה לו פסק זמן של 5 דקות. האזהרה הזו תיאמר פעם אחת בלבד מבלי להרים את הקול, שכן לצעקות לא תהיה השפעה טובה.
אם הילד מפסיק את התנהגותו, שבחו אותו על כך שהוא הקשיב לכם. אתם לא חייבים להרעיף עליו מחמאות בשל כך, אלא פשוט אמרו לו שהוא התנהג יפה בכך שהוא הקשיב לכם ושאתם מודים לו. באופן הזה הוא יבין שהתנהגות חיובית עדיפה על פני שלילית, מה שיעודד אותו להמשיך בקו הזה. לעומת זאת, אם לאחר אזהרה אחת ילדכם לא חדל מלקפוץ על המיטה, המשיכו באמצעים המשמעתיים שהזהרתם לגביהם. במקרה הזה מדובר בפסק זמן של 5 דקות שנתתם באזהרה הראשונה והיחידה. לאחר שהעונש יסתיים, המשיכו בצעדים הבאים כדי להפחית באופן משמעותי את הסיכוי שהילד יחזור על ההתנהגות הזו.
9 צעדים להפסקת התנהגות שלילית אצל ילדים בשיטת הבקשה האחת:
1. דברו לילדכם בגובה העיניים, תרתי משמע
בין שהם מתנהגים בצורה שלילית ובין באופן חיובי, ילדים רואים בהורים דמות סמכותית, גם אם ההורים לא מרגישים זאת רוב הזמן. כאשר אתם עומדים מעל ילדכם, הוא מרגיש מאוים ונכנס לעמדה של מגננה, לכן מומלץ לרדת לגובה העיניים שלו כדי לשוחח עמו. באופן הזה יהיה ביניכם קשר עין שיעזור להתמודד עם המצב, וילדכם יהיה פתוח יותר לשמוע את מה שאתם רוצים להגיד לו.
2. פנו לילדכם בשמו
לפנייה אישית בכל נושא יש השפעה גדולה על האדם שמדברים איתו ובהמשך לסעיף הקודם, זוהי דרך לחזק עוד יותר את הפנייה האינטימית שלכם לילדכם. כשיש תוצאות משמעתיות לאחר שילדכם לא הקשיב לאזהרה אחת, פנו אליו בשמו הפרטי כדי שידע שאתם לא מדברים עם אף אדם אחר, וכמובן שמרו על קשר עין איתו.
3. השתדלו לא להיות נוקשים מדי
צעקות כאמור הן לא בעלות השפעה חיובית על ילדים, שמתמרדים מולן ברגע שהטונים עולים. כשאתם ממשיכים בקו של ענישה שנובע מחוסר הקשבתו וציותו של ילדכם, חשוב שתשמרו על טון רגוע בכל השלבים, כולל בפרק הזמן לאחר סיום העונש. למשל, כשאתם ניגשים לילדכם לאחר שפסק הזמן שלו הסתיים, השתדלו לשמור על קור רוח ואל תצעקו – זכרו שילדכם הוא כנראה צעיר ואין לו את כל ניסיון החיים שיש לכם. ייקח לילדכם זמן ללמוד כיצד להתנהג במצבים מסוימים וזהו תפקידכם כהורים ללמד אותו לעשות זאת ותוך כדי לנהוג בסבלנות.
4. שמרו על מסר פשוט שילדכם יוכל להבין
לילדים יש טווח ריכוז קצר יותר מאיתנו המבוגרים, והם גם מתקשים להבין רעיונות מופשטים באופן שאנו יכולים. לכן, חשוב לשמור על מסר קצר וקולע בכל הנוגע להטלת משמעת על ילדכם כדי שהוא יוכל להבין וליישם אותו בעתיד. שיחות ארוכות מדי יגרמו לו לאבד ריכוז ולכם ההורים להיות מתוסכלים, לכן מומלץ לנהל עימו שיחות קצרות עם מסר פשוט שהוא יבין.
5. הקשיבו לילדכם כשהוא מדבר
חינוך הוא כביש דו-סטרי של העברת וקבלת מסרים על ידי שני הצדדים, וחשוב שתזכרו זאת לאחר שילדכם מקבל את העונש שלו. כדי שתוכלו להיות בטוחים שהמסר הובן, וכדי שילדכם ירגיש שקולו נשמע, הניחו לו להביע את דעתו, רגשותיו ומחשבותיו על מנת שתוכלו לנהל שיח. אם רק אתם תדברו, הדבר ירגיש כמו הטפה שילדים, בדומה למבוגרים, פחות פתוחים אליה. כשילדכם ידבר אליכם, השתדלו לשמור על ראש ולב פתוחים ולהבין מה הוא מנסה להעביר לכם, על מנת ששניכם תוכלו לצאת עם מסקנות לעתיד מהעונש וגם מהשיחה.
6. הראו לילדכם שאתם מבינים אותו
הצעדים שמנינו עד כה חשובים מאוד, אך הם יהיו חסרי משמעות אם ילדכם לא ירגיש ששומעים ומבינים אותו. כדי לעשות זאת, הקשיבו למה שהוא אומר ונסחו את דבריו מחדש כדי שהוא ידע שהבנתם אותו. אם למשל ילדכם נותן מכה לאחותו משום שהיא לקחה לו צעצוע ואומר "היא תמיד לוקחת לי את הצעצוע", הבינו מה עומד מאחורי ההתנהגות שהובילה לאלימות, והשיבו ב"אתה מרגיש שאחותך תמיד לוקחת את הצעצוע ואין לך הזדמנות לשחק איתו". גם כאשר ילדכם מבין את המצב בצורה לא נכונה וההיגיון שלו שגוי, אמרו לו היכן הטעות שלו, אבל רק לאחר שיבטא את רגשותיו. אם למשל ילדכם היכה את אחותו אחרי שהיא כבר סיימה להשתמש בצעצוע, אמרו לו את המשפט מעלה ולאחר מכן "אבל היא כבר סיימה לשחק איתו לפני כמה דקות, אז יכולת לשחק אחריה". תוכלו גם לקבוע לוח זמנים למשחקים במקרים דומים כדי שכל ילד יקבל את תורו, ובכך לצמצם וויכוחים וריבים בין האחים.
7. השתמשו ב"אני" כשאתם מדברים עם ילדכם
כשאתם ניגשים לילדכם לאחר שהוא קיבל את העונש שלו, התחילו את המשפטים שלכם ב"אני" כדי שהוא יוכל להבין את ההשפעות של התנהגותו על אחרים. אם למשל ילדכם קפץ על המיטה, אל תאמרו "כשאתה קופץ על המיטה, אתה עלול ליפול". במקום זה אמרו "אני דואג לך מאוד כשאתה קופץ על המיטה כי אתה יכול ליפול ולהיפצע". משפטים שכאלו יעזרו לכם להעביר את המסר, כמו גם את ההשפעה של ההתנהגות של ילדכם על רגשותיהם של אחרים, בצורה שלא מרגישה תוקפנית ומאשימה עבורו.
8. עזרו לו לראות את נקודת המבט של הצד השני
המטרה של ענישה היא לא רק להראות שיש תוצאות למעשיו של ילדכם, אלא גם ללמד אותו כיצד לא לנהוג. ההשפעה העתידית וההבנה יגיעו רק לאחר שילדכם ידע את ההשלכות של מעשיו על אחרים, וזהו תהליך למידה חשוב במיוחד. כולנו מפתחים חמלה במהלך חיים שלמים, וזה מתחיל בגיל צעיר שבו אנו רואים כיצד מעשים מסוימים שלנו השפיעו באופן שלילי על אחרים. לאחר שילדכם יקבל את העונש שהגיע לו, אמרו לו כיצד המעשים שלו היו עלולים להשפיע על אחרים, כך שיבין שהוא לא חי בעולם שהוא רק שלו, אלא כזה שיש בו אנשים אחרים שעלולים להיפגע ממעשיו.
9. למדו אותו כיצד לבקש סליחה ולתקן את התוצאות של מעשיו
ילדים לא בדיוק ששים לבקש סליחה כשהם צריכים לעשות זאת, מפני שהם לא מבינים לעומק מה המטרה של הצירוף "אני מתנצל/ת". כדי שילדכם ידע מתי לבקש סליחה וכיצד לעשות זאת, זהו תפקידכם כהורים ללמד אותו את המהות שמאחורי ההתנצלות. אם למשל הוא מכה ילד אחר במגרש המשחקים כדי לקחת ממנו צעצוע, אמרו לו: "איך היית מרגיש אם אחיך היה עושה לך את אותו הדבר?". אם ילדכם עונה שזה כבר קרה כך בעבר, אמרו לו "ואיך זה גרם לך להרגיש?". דוגמאות מציאותיות כמו זאת, יעזרו לילדכם להבין מדוע חשוב להתנצל בפניי אחרים על מעשים מסוימים, ולכן חשוב שתיקחו מצבים מהחיים שלו כדי שהוא יוכל להבין. לאחר מכן שאלו "מה אתה רוצה לעשות כדי לתקן את המצב?" כדי שילדכם יגיע למסקנות שלו ויישם אותן באופן שיעזור לו לפצות את הצד השני על מה שהוא עשה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: