maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

10 שקרים מזיקים שהורים מספרים לילדיהם

 
מתי בפעם האחרונה שיקרתם לילדים שלכם? למרות ששקרים נחשבים לדבר רע כולנו עושים זאת על בסיס יומיומי, כאשר המניע לשקר לילדינו מצוי פעמים רבות בעיקר ברצון שלנו להגן עליהם ולגרום להם להרגיש רגועים, אופטימיים או שמחים. עם זאת, חשוב לעצור וליצור הפרדה הכרחית בין שני סוגי שקרים: בזמן שקיימים שקרים שאכן מגנים על הילדים מפאת גילם או לצורך ביטחונם הגופני או הנפשי, שקרים אחרים גורמים לנו לחשוב שאנחנו יוצרים עבורם פתרונות טובים למרות שבפועל אנחנו מונעים מהם לראות תמונה מדויקת של המציאות או מכשילים אותם בניסיון להתמקד באפשרויות האמיתיות שעומדות בפניהם. 
 
המשפטים הבאים כוללים כמה מבין השקרים הנפוצים ביותר שאנחנו צריכים להפסיק לספר לילדינו אחת ולתמיד, ואת הדרכים לעשות זאת. מדובר בשקרים שלא רק שאינם תורמים לילדים שלנו, אלא עשויים לפגוע גם בהם וגם ביחסים שלנו איתם.
 
שקרים שמספרים לילדים
 
 
1. "כשאני היה בגילך, מעולם לא עשיתי דבר כזה"
 
הניסיון שלנו לגרום לילדים להבין שהם פועלים בדרך שלילית נעשה לעיתים באמצעות השוואה לא הוגנת וחסרת בסיס, על ידי חיזוק הדימוי שלנו כ"ילדים מושלמים". אם נחשוב על זה, רובנו כנראה לא היינו מושלמים בילדותנו, וייתכן שגם לא קרוב לכך. במקום להסביר לילדים שלנו מה הבעיה במעשים שלהם, מדוע הם צריכים לשפר אותם וכיצד הם יכולים לעשות זאת, אנחנו מציגים להם מצג שווא של  מי שהיינו כילדים ועשויים לגרום להם לתסכול מכך שהם פשוט לעולם לא יהיו מספיק טובים בהשוואה למי שהיינו פעם. גם כשהילדים שלכם שואלים אתכם כיצד הייתם כילדים או איך הגבתם בסיטואציה מסוימת, אל תמהרו להציג רק את הצדדים החיוביים שלכם. דווקא המעשים השליליים והפעולות שסיבכו אתכם בצרות, יכולים ללמד את הילדים בצורה הטובה ביותר מהן ההשלכות לפעולות מסוימות ומה עומד מאחורי הרצון שלכם להגן עליהם.
 
2. "אני מבטיחה שזה לא יכאב"
 
המשפט הראשון שאנחנו חושבים עליו בכל ביקור עם הילדים אצל רופא או לפני זריקה אצל האחות, הוא בדרך כלל שקר שנועד להרגיע אותם באותו הרגע כדי שלא יבכו. אף על פי שבחלק מהמקרים אנחנו מצליחים לגרום לילדים בדרך זו להגיע איתנו למרפאה ולא לפרוץ בבכי בחדר ההמתנה, מדובר בשקר שהוא לחלוטין לא הגיוני. ראשית, כיוון שאם מדובר במשהו שלא אמור לכאוב, כמו עצם הביקור אצל הרופא לצורך בדיקה שגרתית, אין סיבה לקשר בינו לבין כאב מלכתחילה. שנית, מאחר שבמקרים בהם מדובר על בדיקה או זריקה, הילדים יגלו תוך רגע ששיקרתם, ולבסוף, כיוון שהשקר הברור הזה צפוי לערער את מידת האמינות שלכם בכל הנוגע לבדיקות רפואיות עתידיות כמו גם את מידת אמינותם של הרופאים עצמם. זאת כיוון שאם אתם כהורים הבטחתם, האם הרופא הוא זה ששיקר לילד?
 
במקום להתמקד בכאב, התמקדו בתועלת מהביקור. ספרו לילד מה המטרה של הזריקה או הביקור, מדוע זה חשוב וכיצד זה יגן עליו בהמשך, ואם הילד ישאל לגבי הכאב עצמו, הדגישו שתהיו איתו לאורך כל הבדיקה וספרו שגם אתם עברתם אותה בילדותכם ושהכל הסתיים בצורה חיובית.
 
שקרים שמספרים לילדים
National Cancer Institute
 
3. "אנחנו נחזור מאוחר יותר"
 
כולנו מכירים את הרגע בו יום ארוך בגינת המשחקים או בפארק השעשועים מגיע לסיומו, אבל הילדים רוצים להישאר. רבים מאיתנו מפצירים, מבקשים, מאיימים ובסופו של דבר משקרים ואומרים ש"נחזור מחר" או "נחזור אחר כך". שקר זה נותן לילדים תקוות שווא בפעמים הראשונות, מה שגורר למריבות מיותרות בבית, אולם הוא מפסיק לעבוד מהר מאוד כאשר הילדים מבינים שהמשמעות של "מאוחר יותר" היא בעצם "לא". במקום לרוקן את המושג "אחר כך" מתוכן, אל תמתינו לרגע בו הילד מתחיל לרטון או לכעוס על כך שהוא רוצה להישאר. התחילו כל ביקור או פעילות מחוץ לבית בהסבר אודות מסגרת הזמנים שברשותכם, ואל תאפשרו משא ומתן בנוסח "עוד רבע שעה".
 
4. "אני לא יודע"
 
פעמים רבות הילדים שלנו שואלים אותנו לא מעט שאלות מאתגרות. לעיתים אנחנו מנסים לענות להם על כל שאלה על מנת לספק את הסקרנות שלהם, אבל מצד שני לא פעם הם תופסים אותנו בדיוק בזמן שאנחנו עסוקים או עייפים, ולפעמים אנחנו באמת לא יודעים את התשובה לשאלה ורוצים לעצור את הדיון. כיוון שברור שלא תמיד נוכל לספק תשובות לכל שאלה, כדאי לעודד את הסקרנות שלהם ולספר להם משהו שידוע לנו וקשור לנושא גם אם באופן עקיף, או להבדיל, לקבוע איתם זמן בו נוכל לשבת ולדבר איתם בצורה מסודרת. ציינו שהשאלה שלהם חשובה ומעניינת, אבל תרצו להקדיש להם זמן ולא לענות להם על רגל אחת.
 
שקרים שמספרים לילדים
Heather Katsoulis
 
5. "תיכף מגיעים!"
 
אחד מנושאי השיחה הפופולאריים ביותר בכל נסיעה משפחתית הוא "מתי מגיעים?" ילדים צעירים שעדיין לא שולטים בזמנים יכולים לשאול אותה כל רגע, וגם ילדים בוגרים יותר עשויים להעלות אותה לאורך שעמום מהזמן הממושך. כיוון שפרק הזמן "תיכף" עובר מהר מאוד, במקום לנהל את אותן שיחות שוב ושוב לאורך כל הנסיעה השתדלו לעדכן את הילדים אודות הזמן הצפוי כבר בראשיתה. "זוכר כמה זמן לקח לנו להגיע לסבתא בשבוע שעבר? אז עכשיו ניסע בערך ככה", הוא פתרון אפשרי אחד. בנוסף, עדכנו אותם בעצמכם מפעם לפעם כאשר אתם עוברים ליד מקום מוכר על מנת שירגישו שהזמן עובר ושהנסיעה מתקדמת.
 
6. "אתה הטוב ביותר"
 
האהבה שלנו לילדינו גורמת לנו לרצות להחמיא להם ולעודד אצלם ביטחון ביכולות שלהם, אולם במקביל אנחנו עשויים לגרום להם לחשוב שהם טובים יותר מאחרים, מה שיכול להוביל לצורות התנהגות יהירות או חסרות התחשבות בסביבה. כל ילד הוא מיוחד במינו, אבל אין סיבה לגרום לילדים שלנו לחשוב שהם טובים מילדים של מישהו אחר משום שכל ילד יכול להיות טוב יותר או גרוע יותר מהילד שלנו במשהו. במקום השקר המיותר הזה, עדיף לנו לגרום לילדים להתמקד בנקודות החוזק שלהם כדי להפוך את סביבתם למקום טוב, יותר ולא ביהירות ובקידום עצמי שנגרמים כתוצאה ממחשבה שהם עדיפים על השאר באופן מוחלט.
 
שקרים שמספרים לילדים
 
 
7. "מי שעובד קשה, מנצח בסופו של דבר."
 
במקור המשפט הבא מצויות הרבה מאוד נקודות חשובות שראוי לשמר. הישגים מבוססים על אבני יסוד של לימודים, אימונים ועבודה קשה, וראוי שילדים יבינו שאין טעם לצפות לתוצאות אם לא עבדו עבורן. מצד שני, כדאי גם לעזור לילדים להבין שהחיים לא תמיד הוגנים ושלא תמיד ניתן או כדאי לצפות לתמורה בעבור כל דבר שעשו, כיוון שילדים אחרים יכולים לרמות או פשוט בגלל שמדובר בתחום שבו ילדינו הם לא הטובים ביותר. ההתמקדות בתהליך צריכה להיות על שיפור הכישורים של הילדים כתוצאה מהעבודה שלהם ("תראה כמה מהר יותר אתה שוחה") ולא על הניצחון המוחלט, שייתכן ולא יגיע. עם זאת, אל לנו כמובן לשכוח לומר להם שעבודה קשה מספקת תוצאה טובה יותר מאשר לא לעבוד בכלל.
 
8. "אנחנו נחליט לגבי זה יותר מאוחר."
 
הפחד שיש להורים לומר "לא" לילדיהם, בעיקר אם מדובר במקום ציבורי או מול אנשים שאנחנו לא רוצים להיות מובכים בפניהם, גורם לנו לא פעם לנסות לדחות את הקץ ולומר "נראה מאוחר יותר". בשקר הזה אין שום תועלת, להיפך, הוא בעל פוטנציאל הרסני. "נחליט מאוחר יותר" מסיר מעליכם את התפקיד של בעלי הסמכות לקבוע ומעלה את הילדים לדרגה של מנהלי משא ומתן מולכם. ילדים חייבים לדעת שההורים הם שאומרים את המילה האחרונה, ואם מדובר באיסור או בשלילה אין מקום להמשיך ולדון בסוגיה. ילדים שהתרגלו לשמוע שכל עניין פתוח לשיחה יתקשו לקבל את המילה לא, והרי בעצם מדובר בשקר שהפסקת השימוש בו תסיר חלק גדול מהוויכוחים העתידיים שלכם ותקל על כל הצדדים. 
 
שקרים שמספרים לילדים
 
9. "תאכל את זה, זה מה שאתה אוהב"
 
ילדים נוטים להיות חשדניים כלפי מזון שהם לא מכירים ורק מעטים מוכנים להכניס לתפריט המצומצם שלהם "חברים" חדשים. התופעה הזו גורמת לנו כהורים שדואגים לתזונתם לנסות שיטות שונות לגרום להם להתעניין או לנסות מזון בריא, בין אם בהוספתו לרכיבי מנה מוכרת או ניסיון "להסוות" אותו על ידי ציפוי או רוטב. השיטות הללו מוכרות וחלקן אכן מצליחות לשכנע את הילדים לאכול, אולם במקביל חשוב שלא ננסה "למכור" את המנות תחת האשליה שמדובר במזון שהילד מכיר. ממרח אפונה עשוי אמנם להיראות כמו ממרח אחר, אבל אין סיבה להציג אותו בתור מה שהוא לא. השקר הזה ייחשף תוך שניות, מה שעשוי לגרום לילד להפסיק לאכול גם את הממרח האהוב מחשש שמדובר במשהו שאינו מכיר וגם יצדיק בעיני הילד את החשדנות שלו בעתיד. אתם יכולים להציע טעימות, לשלב מרכיבים חדשים במנה מוכרת, להראות איך כל המשפחה אוכלת ולציין כמה המנה טעימה, אולם הימנעו מלשקר אודות תכולתה.
 
10. "אם אתה לא בא, אני עוזב בלעדיך"
 
את הסצנה הזו אנחנו רואים מדי יום כמעט בכל מקום: הורה מיואש שעומד על יד ילד שמסרב להיפרד מהגינה או החנות וקורא "אם אתה לא בא עכשיו, אני הולך". חלק מההורים ימתינו לתגובת הילד, ואחרים יתחילו ללכת עד שהילד יקום ממקומו וירוץ אחריהם בבהלה. בכל אחד מהמקרים מדובר בשקר שגורר מלחמת התשה מיותרת, כאשר שני הצדדים מנסים לבחון האחד את השני ולראות מי יישבר ראשון: האם זה ההורה שילדו כבר מזהה את השקר ולכן לא מגיב אליו, או הילד שחושב שההורה אכן עומד לעזוב אותו במקום לא מוכר. למרות שבמרבית המקרים בסופו של דבר הילד יקום ויבוא, מדובר בשקר מזיק ומיותר מאוד.
 
הסיבה הראשונה לכך שמדובר בשקר שיש להימנע ממנו היא שאנחנו מפתחים אצל הילדים תחושה שייתכן ויינטשו לבדם; שנית כיוון שילדים שכבר לומדים שמדובר בשקר מבינים שזהו קלף המיקוח האחרון שלנו ולכן מעכשיו ההחלטה היא שלהם; ולבסוף כיוון שהשניות בהן אנו מפנים את הגב לילד ולא מסתכלים עליו, עשויות להיות מסוכנות. רוכבי אופניים שלא רואים ילד שיושב על המדרכה או אנשים שממהרים לדרכם, יכולים לפגוע בילדנו מבלי שנספיק להגיב. כדי להשתדל ולהימנע מהבעיה, הציבו לילד מסגרת זמנים ברורה בתחילת כל יציאה מהבית והסבירו לו כיצד העיכוב בחזרה הביתה יפגע בו בפעילות הבאה שהוא רוצה לעשות. גם אם אתם אלה שממהרים, הדגישו כיצד האיחור שלכם ישפיע על זמן האיכות איתו בהמשך היום.
 
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: