maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מדוע ילדות בנות 6 מנסות להיראות סקסיות?

תוצאות מחקר חדש מגלות נתון מסעיר: רוב הילדות בגילאים 6-9 מתחילות לחשוב על עצמן במונחים של אובייקטים מיניים. למה בנות צעירות מנסות להיראות סקסיות? האם זו תולדה של חשיפה מרובה לאמצעי התקשורת? ומה אימהות יכולות לעשות כדי להגן על בנותיהן מאובייקטיביזציה של עצמן? 

מחקרים קודמים כבר הראו כי נשים בוגרות ונערות בגילאי התיכון נוטות לחשוב על עצמן במונחים מיניים, אבל המחקר הנוכחי שנערך על ידי צוות פסיכולוגים מ-Knox Colleg בגאלסבורג, אילינוי הוא הראשון לזהות סקסואליזציה בקרב ילדות צעירות.

לצורך המחקר, השתמשו החוקרים בסט של שתי בובות נייר. אחת מהבובות הייתה לבושה בבגדים צמודים, חושפניים המשדרים סקסיות, והשנייה לבשה בגד מדליק ואופנתי, אך שכיסה את כל גופה. החוקרים הציגו סט שונה של בובות בכל שאלה, וביקשו מ-60 בנות בגילאים 6-9 לענות על 4 שאלות:

  1. איזו בובה הכי דומה לך?
  2. לאיזו בובה היית רוצה להידמות?
  3. לדעתך, מי מבין השתיים יותר פופלארית בבית הספר?
  4. עם איזו בובה היית רוצה לשחק?

בובות

על פי ממצאי המחקר - הבנות בחרו בבובה הסקסית בתדירות הגבוהה ביותר ונרשם פער משמעותי במיוחד בשתי שאלות: 68% מהבנות אמרו שהן היו רוצות להיראות כמו הבובה הסקסית ו-72% מהן אמרו שהיא הרבה יותר פופולארית בהשוואה לבובה השנייה.

צוות החוקרים, ובראשם כריסטי סטאר, היו המומים מהתוצאות וניסו להסביר את התופעה: "ייתכן מאוד שהבנות רוצות להיראות כמו הבובה הסקסית כי הן מאמינות שסקסיות מובילה לפופולאריות" אמרה סטאר "ופופולאריות הרי מספקת יתרונות חברתיים רבים".

בעוד שמחקרים אחרים מצאו כי סקסיות מגבירה פופולאריות בקרב בנות, נראה שאין לכך השפעה כשזה נוגע למין הגברי. "למרות שהרצון להיות פופולארי הוא לא ייחודי למין הנשי", אומרת סטאר, "הלחץ להיות סקסי בשביל להיות פופולארי, הוא כן".

לאחר שניתחו את הממצאים, סטאר וצוות החוקרים בחנו את הגורמים האפשריים שלקחו חלק בעיצוב דימוי הגוף של הבנות.

תחילה, הן בחנו את ההתפלגות; רוב הבנות גויסו משני בתי ספר ציבוריים, בעוד שחלק קטן מהמשתתפות גויסו מסטודיו מקומי לריקוד. על פי תוצאות המחקר נראה שהבנות מהסטודיו לריקוד בחרו את הבובה שאינה מינית בתדירות גבוהה יותר לכל אחת מארבע השאלות, לעומת בחירתן של הבנות מבית הספר הציבורי שהעדיפו לרוב את הבובה המינית.

ההנחה של החוקרים היא שמעורבות בריקוד וספורט נקשרת להערכה עצמית גדולה יותר ודימוי גוף גבוה יותר בקרב נשים וצעירות. "זה אפשרי כי לנערות צעירות המעורבות בריקוד יש הערכה עצמית גבוהה שמביאה למודעות כי גופן יכול לשמש למטרות שונות ולא רק בשביל להיות סקסי, ועל כן רמת הסקסואליזציה שלהן נמוכה" טוענים החוקרים. יחד עם זאת, החוקרים מציינים שעל פי מחקרים קודמים נמצא כי בנות שעוסקות במקצועות ספורט אסתטיים, כמו ריקוד, מודאגות הרבה יותר מבנות אחרות בנוגע למשקל שלהן.

החוקרים גילו כי למרות שצריכת מדיה לבדה לא משפיעה על דימוי הגוף של הבנות, הרי שילדות שמרבות לצפות בתוכניות טלוויזיה וסרטים, ושאמותיהן דיווחו כי הן מקפידות על טיפוח, נמצאו בסבירות גבוהה יותר להעדיף את הבובה הסקסית כפופולארית.

החוקרים מציעים כי חשיפה לתקשורת הנוטה לסקסואליזציה, כמו גם לחיות לצד אמא שעסוקה בסקסואליזציה בעצמה, יכולים להשפיע מאוד על מידת האובייקטיביזציה של הבנות את עצמן. "התכנים המיניים המועברים באמצעי התקשורת והנלמדים על ידי דמות האמא הסקסית, מחזקים את המסרים ומגבירים את האפקט", אומרת סטאר.

מן הצד השני, בקרב בנות שאמהותיהן דיווחו כי הצפייה בטלוויזיה ובסרטים משמשת כאמצעי הוראה ללימוד התנהגויות ותרחישים מציאותיים, נמצאה סבירות נמוכה יותר לבחירת הבובה הסקסית. "כוחה של הוראה אימהית במהלך חשיפה לתקשורת עשויה להסביר מדוע כל שעה נוספת של צפייה מבוקרת באמצעי התקשורת, הקטינה את הסיכוי ב-7% שהילדה תבחר את הבובה הסקסית כפופולארית" אומרת סטאר. "צריכת טלוויזיה כהוראה מגנה מפני סקסואליזציה".

בנות

עוד נמצא כי האמונה הדתית או הערכים השמרניים של האמהות גם הם מהווים גורם חשוב באופן בו הבנות רואות את עצמן. כך התגלה כי בנות שנחשפו לצפייה בלתי מבוקרת בטלוויזיה, אבל גדלו תחת משטר שמרני או דתי, היו מוגנות מפני סקסואליזציה, וזאת כנראה בגלל שהאמהות סיפקו מודלים אלטרנטיביים לעיצוב דימוי גוף חיובי, על בסיס ערכים המעודדים צניעות וכבוד. "צורת חינוך זו יכולה למתן את השפעת האימאז'ים המיניים המוצגים בתקשורת" אומרת סטאר. "עם זאת, בנות שלא צרכו הרבה תקשורת אבל גדלו תחת חינוך דתי, נמצאו בסבירות גבוהה יותר להעדיף את הבובה הסקסית". איך זה ייתכן? את דפוס זה ניתן להסביר כמקרה של הפרי האסור, לפיו נערות המוגנות יתר על המידה מפני "תחלואי החברה" עושות אידיאליזציה לדברים האסורים. מכאן ניתן להסיק שצריכה נמוכה של מדיה היא לא בהכרח הפתרון נגד סקסואליזציה עצמית מוקדמת בקרב ילדות.

מה אמהות יכולות לעשות?

תוצאות המחקר מראות בבירור כי להורים, ובעיקר לאמהות, יש הרבה מה לעשות כדי להגן על בנותיהן מסקסואליזציה. "אמהות רבות המומות מהמסרים הסקסיים שבנותיהן נחשפות אליהם באמצעי התקשורת, עד שהן מרגישות שהן לא יכולות לעשות דבר כדי לעזור" אומרת סטאר, "אך ממצאי המחקר מצביעים אחרת. אמהות הן דמויות מפתח בעיצוב דימוי הגוף של הילדה והן יכולות להשפיע על האופן בו היא תופסת את עצמה, על ידי הקניית ערכים ולא על ידי הפגנת התנהגויות מיניות".

בעולם מודרני בו המידע מתרוצץ חופשי, קשה מאוד לשלוט ולהגביל את החשיפה לתכנים סקסיים, אך ניתן בהחלט ליצור איזון על ידי תיווך נכון של המציאות, הוראה, הקניית ערכים ומעורבות פעילה בעיצוב הדימוי העצמי של בנות צעירות.

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: