maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

רב טוראי אילן (יעקב) לוי ז"ל

אילן יעקב לוי

אילן (יעקב) בן יפה ודוד. נולד ביום א' בשבט תש"ל (8.1.1970) בדימונה.

באוגוסט 1988 גויס אילן לצה"ל והוצב תחילה לנח"ל מוצנח, ולבקשתו הועבר לחיל הקשר.

ביום ט' בחשוון תשנ"ד (24.10.1993) בעת שהיה בשירות מילואים, נרצח אילן בידי מחבלים ברצועת עזה.


לזכרו

נר זכרון

אילן אחי היקר.
ככל שחולפים להם הימים, החודשים והשנים...
כך גם גוברים הגעגועים.
אילן בשתי מילים: אתה חסר.
אוהב וזוכר לנצח...

עוד מעט זה 20 שנה שאתה איננו איתנו. אני מאוד מתגעגע אליך, ברמות שרק אתה יכול להבין אותי. במשך השנים למדנו לחיות איתך ובלעדיך ואני חייב לציין שלא פשוט ולא קל!!!

אני רוצה לומר לך שאני מאוד אוהב ומתגעגע....

 

בן יפה ודוד. נולד ביום א' בשבט תש"ל (8.1.1970) בדימונה. אילן החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "רתמים". כשהיה בן תשע התגרשו הוריו ולאחר הסדר הועברו אילן ואחיו, ארז ואילנית, להתגורר בפנימיית "נווה חנה" שבקרית גת והוא למד בבית-הספר "בן צבי" שבעיר. כך שמגיל צעיר מאוד אילן הסתגל לחיים עצמאיים מאוד. המסגרת בה גדל הקנתה לו ערכים, מוסר ודרך חיים שלא כל ילד בגילו זוכה לה. אילן למד להתמודד עם בעיות אישיות וחברתיות בכוחות עצמו והשתדל מאוד להעביר ערכים חיוביים אלה לאנשים הסובבים אותו ובמיוחד לאחיו הקטנים ממנו, להם שימש מעין דמות אבהית ומודל לחיקוי.

אילן היה תלמיד מבריק, חברותי וחכם מאוד, למרות שלא תמיד בלט בנוכחותו, כי את רוב זמנו בילה במגרש הכדורסל או באולם הספורט הקרוב שבו התעמל בענפי ספורט שונים - התעמלות קרקע, טניס שולחן, אתלטיקה קלה וכמובן כדורסל - הספורט האהוב עליו ביותר. כשעבר לחטיבה הצעירה למד אילן בבית-הספר "שלאון" בעיר עד לסוף כיתה ח'. המסגרת בה גדל, ביגרה את אילן ולימדה אותו להסתגל ולדעת לקבל ולתת כמו שרק הוא ידע. בעתות בהן חסר מדריך בוגר בפנימייה, שימש אילן כמדריך מחליף, ובחופשות הקיץ עבד כמדריך בקייטנות כדי להרוויח למחייתו ולא להיות לנטל על הוריו או על סבתא וסבא מדימונה שעזרו, תמכו ונתנו כל העת. לסבתא יסמין ולסבא ראובן היה חלק נכבד ומקום רחב בלבו ובחייו של אילן. בחופשות הגיעו אילן, אחיו ואחותו, לביתם של סבתא וסבא, שם קיבלו את כל הנחוץ, החל בנשיקה וכלה בחינוך יציב שממנו שאב אילן כוחות, הרבה אהבה וחום, ומוטיבציה להמשיך הלאה למרות שהחיים הכתיבו אחרת. אילן ניחן באופי מיוחד, ופרט לעזרה לזולת ולחברה, שמר בלבו פינה חמה ורגישות מיוחדת לאוכלוסיה המבוגרת. לא אחת איחר לבית-הספר או לאימון כדורסל משום שעזר לקשיש/ה לחצות את הכביש או לסחוב סלים כבדים הביתה.

בתחילת כיתה ט' עבר אילן להתגורר וללמוד בפנימיית "עיינות", שם סיים את לימודיו בכיתה העיונית בהצלחה ועם תעודת בגרות. חלומו היה ללמוד משפטים כדי להגשים בדרך מסוימת את חלומה של סבתו, שהאמינה באמונה שלמה כי באופיו מתאים אילן לעשיית צדק חברתי ויוכל להועיל בשינוי מעמדות חברתיים. אילן שיחק כדורסל בקבוצת "אליצור יבנה", הצטיין והתבלט במשחקו הקבוצתי. הוא שימש כרכז מפאת גובהו ובעיקר בגלל אופיו וכושר המנהיגות שלו.

באוגוסט 1988 גויס אילן לצה"ל והוצב תחילה לנח"ל מוצנח, ולבקשתו הועבר לחיל הקשר. לאחר שסיים קורס אלחוטנים, נשלח להנדסה קרבית ושירת כקשר בבקעת הירדן. עם סיום שירותו הסדיר נכתב בתעודת השחרור שלו: "חייל חברותי, בעל כושר ביקורת מפותח, המבצע את המוטל עליו".

לאחר שחרורו מהצבא עבד אילן בעבודות שונות ועזר לאמו ולאחיו להתפרנס. הוא עבד כקבלן לעבודות אזבסט והיה בדרך להגשמת חלומו - לימודים גבוהים.

ביום ט' בחשוון תשנ"ד (24.10.1993) בעת שהיה בשירות מילואים, נרצח אילן בידי מחבלים ברצועת עזה, עם חייל מילואים נוסף, רס"ל אהוד רוט, כשביקשו לנסוע בטרמפ הביתה. גופותיהם נמצאו במחנה הפליטים בחאן יונס. בן עשרים ושלוש היה אילן בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בדימונה. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות - נילי ואילנית ושלושה אחים - ארז, והתאומים צחי ועמי. לאחר מותו הועלה אילן לדרגת סמל.

ביום בו נרצח אמור היה לעבור מבחן נהיגה (טסט), וכך, דווקא שכשסוף סוף עשה אילן מאמץ למען עצמו - הוא לא שב. כך תמו חייו של בחור אצילי שהקדיש את מרבית חייו כדי לתת לאחרים, ובפרט למשפחתו הקרובה ולחברים.

במכתב התנחומים למשפחה, כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "סמל אילן לוי ז"ל, נחטף ונהרג באיזור חאן יונס. הוא שירת בחיל הקשר בתפקיד אלחוטן והוצב לשירות מילואים פעיל באיזור חבל עזה. אילן היה חייל מסור, אחראי ואהוב על כל חבריו ומפקדיו. ננצור זכרו בגאון". במכתבו של מפקד היחידה נכתב: "אילן היה חייל למופת, בעל מוטיבציה ורצון לעשות את הטוב ביותר, הוא שאף לשלמות ותמיד מוכן היה לבצע כל משימה שהוטלה עליו".

בזמן שהותו במילואים כתב אילן מכתב בו נפרד מכולם, כאילו ידע שאלו ימיו האחרונים. התקופה בה נהרג היתה תקופת החגים ואילן הקפיד להתקשר לכל בני המשפחה המורחבת ואיחל לכולם איחולי חג שמח. אילן היה אדם חם, אוהב ומתחשב, ומותו הלם בהרבה מאוד אנשים שהעריכו את האיש הצעיר שנטל על עצמו משימות קשות מנשוא. זכרו נחרט בזיכרונם של אנשים רבים שעדיין ממאנים לקבל את רוע הגזירה שנגזרה על כל בני המשפחה הקרובים והרחוקים.

בני משפחתו כתבו: "אילן" - א' - שמייצגת אמונה, י' - שמייצגת אותך, ל' - שנפלה קורבן למעשה שפל של אדם, ונ' - שיודעת נקמה".

 

מנציח: אחיו, ארז לוי.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: