כ-12 ק"מ בלבד מנקודת מעבר הגבול לרוסיה, נמצאת עיירה קסומה שידועה באזור כאתר ספא מפנק במיוחד. יש לה שם ארוך ומסובך מעט – סטפנצמינדה, והיא ממוקמת במחוז היסטורי במזרח המדינה, למרגלות הר קזבק שמתנשא לגובה של 1,744 מטרים. בשל קרבתה להר, היא נחשבת לאחד מיעדי ההרים הפופולריים בגאורגיה, כשלא מעט תיירים מגיעים אליה כדי ליהנות מהאטרקציות האתגריות שיש בה, שכוללות מסלולי טיפוס, הליכה ושיט בקרב הרי הקווקז, קרחונים, מפלים ונהרות.
חובבי ההיסטוריה שביניכם כנראה ישמחו לבקר בכנסיית השילוש הקדוש שמוצגת בתמונה למטה, הנמצאת בסמוך לקרחון גרגטי וחולשת על העיירה מגובה של 2,170 מטרים – מה שמאפשר למבקרים בה ליהנות מנופי האזור המדהימים. חשוב לציין שמומלץ לפקוד את העיר לקראת חודש יוני, אז ההרים מוריקים ומעוטרים בשאריות שלג מהחורף.
בסמוך לגבול עם צ'צ'ניה ובמדרון הצפוני של הרי הקווקז שנמצא במחוז חבסורתי, תוכלו לבקר בכפר הררי שכבר ממבט חטוף נראה כמו תפאורה של דרמה תקופתית. הוא ממוקם בערוץ ארר'וני וכיאה לכפר היסטורי עתיק, הוא כולל קומפלקס של מצודות מבוצרות וקסומות מימי הביניים. לידן עומדים בתי אבן ומלט שעומדים בגובה של 1,400 מטרים, ששימשו למגורי מגיני המצודות ששמרו על הגבולות הצפון-מזרחיים של הממלכה הגאורגית המאוחדת, ששלטה באזור במאות ה-11-15.
כיום חיות במקום כתריסר משפחות ואין אליו כביש גישה, מה שהופך אותו למבודד בימי החורף הקרירים והמושלגים. עם זאת, זה לא מונע מתיירים וממטפסי הרים להגיע אליו וליהנות מהנוף המשגע שיש בו, בעונות השנה האחרות. מי שמגיע לאזור בחודשים אוגוסט או ספטמבר יכול ליהנות מפסטיבל קיץ שנתי שנערך בכפר וכולל מוזיקה וריקודים מקומיים, מרוצי סוסים והיאבקות גאורגית.
עיירה היסטורית יפהפייה נוספת שנמצאת במחוז חבסורתי שבצפון-מזרח גאורגיה, היא מוצו. גם היא מתנשאת לגובה רב, 1,880 מטרים, על הר סלעי ועל גדות נהר האנדקיסטסקלי (Andakistskali River), מה שמעניק לה מראה קסום במיוחד. במקום יש כ-30 יחידות דיור מבוצרות מימי הביניים שעומדות על גבי טרסות, ולצדן 4 מגדלים ומגוון הריסות של מבנים ובניינים ישנים. מכיוון שהמקום הזה לא נגיש ואף מבודד, האדריכלות המדהימה שבו הצליחה לשרוד את מבחן הזמן, כאשר בשנים האחרונות נעשים מאמצים לשמר אותה.
העיירה המתחדשת הזו אפילו זכתה ב-2019 בפרס למורשת תרבותית מהארגון אאורופה נוסטרה, והיא מצליחה למשוך אליה שלל תיירים ומטפסי הרים שיכולים לטייל בה וליהנות מנופיה. אגדה מקומית מספרת כי האנשים שחיו במקום בעבר ונודעו כלוחמים וציידים, הגנו על אוצר שחבוי בהרים שבאזור ועד היום מחכים התושבים לאחד שימצא אותו. אם אתם רוצים להיות ברי המזל שמאתרים אותו, כדאי שתדעו שמספר אתגרים יעמדו בדרככם, כשהראשון הוא הגישה המאתגרת למקום.
4. אומלו (Omalo)
אם אתם חובבי אקסטרים שמחפשים מקום מבודד באמת, כדאי שתפקדו את הכפר הקטן אומלו שנמצא בין הרי הקווקז, במחוז קאחתי שבמזרח המדינה. בדומה לעיירות וכפרים אחרים ברשימה הזו, גם המקום הזה מבודד יחסית בשל גובהו הרב והמחסור בדרכי הגעה נוחות – כשהיחידה שמובילה אליו נחשבת לאחת מהמסוכנות ביותר במדינה, והיא עוברת בהרי אבנו בגובה של 2,850 מטרים. בחודשי החורף הקרים והסוערים, אפילו רוב תושבי הכפר נוטשים אותו, כשבודדים נשארים לשמור עליו. עדיין, כל האזהרות האלו לא מונעות מתיירים מקומיים וזרים לבקר במקום וליהנות מיופיו הרב.
אם גם אתם תחליטו לפקוד אותו ביום מן הימים, רצוי במסגרת טיול מאורגן, תוכלו לבקר במבצר קסלו שנבנה במאה ה-13 כדי לספק לתושבים הגנה מפני מתקפות בזמן הפלישה המונגולית לגאורגיה וגם מפני פשיטות של שבטים דגסטניים מאוחר יותר. רוב המגדלים נהרסו במהלך המאה ה-20, אך חמישה מתוכם שוחזרו לפני כשני עשורים. במבצר עצמו תמצאו מוזיאון אתנוגרפי של אומלו המציג פריטים גאורגיים עתיקים מהאזור, ותוכלו לצפות ממנו על הנוף המדהים של האזור.
כ-12 ק"מ מאומלו נמצאת דרטלו, עיירה שנודעה בבנייני ובבתי אבן עתיקים שקשה לפספס כשמגיעים למקום. בעיירה הזו תוכלו למצוא כנסייה יפהפייה מאבן חול, שנבנתה במאה ה-19 ומשוקמת בימים אלו לאחר שנהרסה. יש בה גם מבצר מרהיב שעומד על הר בגובה 2,150 מטרים, מה שבהחלט מספק למבקרים בו נקודת תצפית מרהיבה על המקום. כל האדריכלות ההיסטורית הזו עטופה בהרים המוריקים של גאורגיה ושוכנת ליד נהר אלזני, מה שמעניק לעיירה מראה קסום מהאגדות. בנוסף לכך, תוכלו למצוא בה לא מעט בתי קפה מקומיים שבהם תוכלו לבלות בעודכם מוקפים בנוף מרהיב ומיוחד.
אי שם ברכס אנגורי שבחבל סוואנתי עילית שבצפון המדינה, ישנה קבוצה של ארבעה כפרים – ז'ביאני, צ'וויביאני, צ'ז'שי ומורקמלי – שנקראת אושגלי. בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו על חבל הארץ ההיסטורי סוואנתי עילית כאתר מורשת עולמית, כשאחת מהסיבות הייתה ההיסטוריה שלו, שנמשכת יותר מ-2,000 שנים. סיבה נוספת היא המבנים העתיקים שיש בכל אחד מן ארבעת הכפרים הללו, כמו מגדלי מצור רבים בסגנון מקומי וקפלת אושוגלי שנמצאת בראש גבעה ומתוארכת למאה ה-12.
הכפרים היפהפיים האלו שוכנים למרגלות פסגת הר שחארה, שהוא הגבוה ביותר בגאורגיה ואחד מהגבוהים ביותר בהרי הקווקז, לכן זה לא מפתיעה שהרבעייה הזו היא חלק מהכפרים הגבוהים ביותר באירופה. במשך כחצי שנה הם מושלגים ובגלל סגירת דרכי התחבורה אליהם, לעיתים קרובות בכלל אי אפשר להגיע אליהם מחלק מהמקומות האחרים במדינה. בזכות הבידוד הזה שלה, נשתמרו באושגלי מסורות דתיות ותרבותיות רבות של תושבי האזור, מה שמספק למבקרים במקום חוויה גאורגית אותנטית.
באותו מחוז שבו תמצאו את אושגלי ממוקמת גם העיירה מסטיה, שמשמשת כמרכז המנהלתי של הנפה. היא בנוייה על מדרונותיו הדרומיים של רכס הרי הקווקז הגדול ומתנשאת לגובה של 1,500 מטרים, כאשר חיים בה כ-2,000 תושבים. למרות ממדיה הקטנים, היא נחשבה בעבר ליישוב הראשי של סוואנתי עילית ולמרכז תרבותי חשוב במשך דורות. רק בשנת 1935 נסלל כביש שמחבר בינה לבין "העולם החיצוני", ורק ב-1968 היא הוכרזה כעיירה. מאז היא הצליחה למשוך אליה לא מעט מטפסי הרים ומבקרים שנהנים משרידיהם המדהימים של מגדלי הגנה שהיו נפוצים באזור ומתוארכים למאה ה-12, כשאחד מהם עדיין פתוח לציבור. בנוסף לכך, מי שפוקד את המקום יכול לטפס על מדרונותיהם הדרומיים של הרי הקווקז, ליהנות מאגמים מרעננים וכמובן מהמטבח המקומי העשיר של גאורגיה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: