רחוב הרצל מלא בבנייני בהו-האוס אקלקטיים ישנים שמנמיכים את ראשם אל מול רבי קומות מודרניים, כאשר זה שנמצא בהרצל 16 מגולל סיפור היסטורי שכדאי להכיר. הוא תוכנן על ידי המהנדס יהודה מגידוביץ' וקרוי על שם מרדכי פנסק שבנה אותו בשנת 1925. הבניין מיוחד בהיותו הראשון בארץ בו הייתה מעלית (אז קראו לה "מעליה"), ומוכר כמרכז המסחרי הישראלי הראשון המאגד תחת קורת גג אחת חנויות, משרדי מסחר ובתי מלאכה, שמעליהם היו דירות למגורים. במשך שנים הוא הוזנח עד שהוקם לתחייה על ידי המסעדנית רותי ברודו, שהקימה בו מסעדה יפנית שנסגרה לפני מספר שנים. כיום הוא משוחזר וכולל חנויות ומשרדים של מעצבים, דירות יוקרה וברים ומסעדות. מעבר להיסטוריה המרתקת, הבניין הזה תמיד ייזכר בראשי כמקום עבודתו של אבי, ולכן אני ממליצה עליו כיעד מושלם לבליינים חובבי נוסטלגיה.
2. בית פולישוק
בית פולישוק ממוקם בהצטלבות הרחובות נחלת בנימין ואלנבי - מפגש רחובות חשוב בעיר, אשר תוכנן על ידי יהודה פולישוק ונבנה בשנת 1934 כסוג של עוף מוזר במרחב התל אביבי. סיבה אפשרית להיותו שונה בנוף היא דפנותיו המעוגלות, אשר נבנו כנראה בהשראת אוניות דרכן הגיעו ארכיטקטים אל הארץ. במקור יועד הבניין למשרדים ולחנויות, ותושבי תל אביב משנות החמישים יזכרו אותו בזכות החנות "נעלי פיל", שמכרה מוצרים שכבשו את ליבם של הלקוחות הצעירים. פרט היסטורי שמוסיף רובד מסתורי לבניין, הוא שאחד ממשרדיו שימש כבית דפוס סודי של ארגון האצ"ל.
3. מלון נורדאו
אם הזדמן לכם להסתובב ברחוב נחלת בנימין, בטח נתקלתם בבניין אדום יפהפה שנמצא בהצטלבות עם רחוב גרוזנברג. הבניין המיוחד ועוצר הנשימה הוא מלון נורדאו הבנוי כמבנה אקלקטי שתוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ' והוקם בשנת 1927. בניין היסטורי זה נחשב למלון הותיק ביותר בתל אביב שעדיין עובד, ומרגע הקמתו הוא מנוהל על ידי אותה משפחה. ביולי 2018 הוא נבחר על ידי תושבי תל אביב לבניין היפה ביותר בעיר, לכן אם ברצונכם להצטלם בתפאורה המרהיבה ביותר שיש לתל אביב להציע, שבמקרה יש לה גם ערך היסטורי, אנו ממליצים לכם לחפש את המלון הותיק בבניין האדום.
4. בית ביאליק
רבים מכירים את בית העירייה המקורי, אשר ממוקם בכיכר ביאליק ושהפך לאחד מסמלי העיר. לידו, ברחוב ביאליק 22, נמצאת וילה יפהפייה עם גן מלא בצמחים ישראלים, אשר תוכננה על ידי האדריכל יוסף מינור ונבנתה בשנת 1926. אם תהיתם מי גר בה בעבר, מדובר במשורר הלאומי שגם היה אושיית תרבות תל אביבית, חיים נחמן ביאליק. האחרון גר בה עד שעבר לרמת גן הסמוכה כמה שנים לפני פטירתו בשנת 1934. לאחר שלוש שנים הועבר הבית לרשות העירייה לצרכי שימור וזמן קצר לאחר מכן נפתח לקהל הרחב. בשנת 1980 נפתח מחדש כמרכז של אגודת הסופרים העבריים, וכיום תוכלו למצוא בו מוזיאון המוקדש לעבודתיו של ביאליק וכולל גם ציורים ופסלים של אמנים. אולי על הבית הזה כתב המשורר "קן לציפור בין העצים"...
5. בית שגרירות רוסיה
לא פעם בילינו אני וחבריי מול הבניין היפהפה הזה שממוקם ברחוב רוטשילד 46 ותהינו למה הוא משמש. מבדיקה מהירה בגוגל למדנו שמדובר בבית שגרירות רוסיה הישן. הבניין, ששמו המקורי הוא "בית לוין", נבנה בשנת 1924 ונועד למגורים עבור משפחה עשירה ודתית שעל שמה הוא נקרא. הבניין נבנה עם גג בצורת פגודה, והאגדה מספרת כי היא כוללת שלושה חלקים הנפתחים מעל לחדר מדרגות, למטרת הכנסה קלה של רהיטים או לשם בניית סוכה. בשנת 1936 נמכר המבנה לאיש עסקים בשם צבי ברייער, אשר פתח בו בית ספר ללימודי אנגלית והפעיל את בנק ארץ ישראל לתועלת אשראי (כיום נקרא "U-Bank").
עם הקמת המדינה, שימש כבית שגרירות ברית המועצות עד לשנת 1967; בשנת 1953 הותקף המבנה על ידי יוצאי לח"י, שיש הסוברים שהם נשלחו על ידי ממשלת ישראל במטרה לנתק יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות. במרוצת הזמן הבניין שופץ ושימש מספר חברות עסקיות, כאשר כיום הוא נקרא "בית הישג".
6. בית הפגודה
אנשים שמסתובבים ברחוב מונטיפיורי, בדרך כלל מתרשמים מהבית המיוחד שנמצא במפגש עם רחוב נחמני. המבנה היפהפה והמיוחד הזה נבנה על ידי יצחק טגנסקי בשנת 1924 ותוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר לוי בהשראת פגודות מזרח-אסייתיות, סגנון מזרחי ואדריכלות מערבית. בשנת 1935 הותקנה בו מעלית שהייתה נדירה באותן ימים בארץ - פרט נוסף שמוסיף לבניין חשיבות היסטורית. לאחר שנים של הזנחה, שופץ המבנה בשנות התשעים וכיום הוא נחשב לאחד הבתים היקרים ביותר בעיר. לצערנו לא תוכלו לבקר בו כי הוא משמש כיום כבית מגורים למשפחה יהודית משבדיה, אך תוכלו ליהנות מיופי הנדיר בעיר.
7. בית אהרון שלוש
נעבור כעת אל שכונת נווה צדק הקסומה והאמנותית, לידה קיים מבנה היסטורי הקשור לאחד ממייסדיה. הבית ברחוב שלוש 32 נבנה בשנת 1892 על ידי אהרון שלוש, שלימים רכש את שטחי השכונה המפורסמת, כאשר המבנה שימש למגורי משפחתו. יש הגורסים כי מדובר בבית היהודי הראשון מחוץ ליפו, אך טענה זו התבררה כשגויה. כמו בתים אחרים בתל אביב מאותה תקופה, במהלך מלחמת העולם הראשונה הותקף הבית ולכן עבר שיפוצים. לאחר מותו של אהרון שלוש בשנת 1920 שימש המבנה כבית ספר "תחכמוני" ולאחר מכן כבית ספר מעורב לבנים ולבנות. בשנת 2001 נמכר לידיים פרטיות לאחר שנים של הזנחה, ובשנת 2007 נרכש למטרות מגורים על ידי איש העסקים ומנהל "צ'ק פוינט", מריוס נכט, לכן לא תוכלו לבקר בו כיום. עם זאת, מבין מגוון האפשרויות שמספקת שכונת נווה צדק למבקריה, כדאי להקדיש כמה דקות כדי לראות את הבית בו "הכל התחיל".
8. בית סראייה
יפו היא אחת הפנינים היפות שיש לתל אביב להציע, כשאחד הסמלים שלה הוא השעון הגדול שמהווה מוקד עלייה לרגל עבור תיירים רבים. בביקורי האחרון באזור, גיליתי שממש לידו, נמצאים עמודים יפהפיים שמזכירים מקדשים עתיקים מאתונה. כשרציתי לבדוק מהם, מצאתי שלט שהסביר כי מדובר בזכר ל"בית סראייה", אשר היה בית הממשל הטורקי ששלט בארץ בזמן האימפריה העות'מאנית. המבנה הוקם בשנת 1897 בסגנון מזרחי והחליף את בית הממשל הישן ששכן ביפו העתיקה. לאחר עזיבת הטורקים את הארץ, הוא שימש כמטה מנהלי בימי המנדט, כמטה פעילות של ערביי יפו וכבית עיריית יפו הישן.
פרט מידע היסטורי מעניין שמוכיח את חשיבותו של המבנה הינו הפצצתו במהלך מבצע מתוכנן של ארגון הלח"י בשנת 1948. לאחר ההתקפה המבנה מעולם לא חזר למימדיו המקוריים, אך הוא שופץ ושוחזר באופן חלקי וכיום שייך לשגרירות טורקיה למטרת הפצת תרבותה בארץ. השילוב של השעון המפורסם, האווירה היפואית הקסומה, האוכל הטעים שבאזור והעמודים ההיסטוריים, מקנה חוויה אירופאית מושלמת במרחק נסיעה מהבית.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: