1. אל אסקוריאל – ספרד
מתחם הגרניט העצום הזה נמצא ממש ליד מדריד, והוא נבנה עבור הזמנה אישית מצד מלך ספרד, פליפה השני, שלא ממש חסך בכסף על הבנייה. אופיו הרציני של המלך משתקף בעיצוב חזית המבנה, שמעוטרת ממש במעט, ועיקר הדגש בעיצובה הונח על על סדר גיאומטרי. למרות חוסר הקישוטים, עדיין מרשים מאוד לראות את הדיוק שנדרש כדי להקים מבנה ענק שכזה ללא שום כלי מודרני.
במתחם יש בזיליקה עם כיפה עצומה, ספרייה עם תקרה צבועה ופנתאון מלכותי שבו נחות עד היום הגופות של אנשי אצולה ומלוכה ספרדית. אל אסקוריאל אמנם מאופק יותר ביחס לאדריכלות הרנסאנס שבאיטליה, אליה עוד נגיע, אך הגודל העצום שלו משמעותי הרבה יותר מכל תוספת אחר שיכלו ליצור בו.
2. בזיליקת פלדיאנה – ויצ'נצה, איטליה
בזיליקת פלדיאנה היא למעשה "בת מלוכה אדריכלית" שנחשבת לסימן ההיכר של אנדראה פלדיו, האדריכל שעל שמו נקרא סוג האדריכלות הזה – אדריכלות פלדיאנית. המבנה הוקם ועוצב בסגנון ימי-ביניים צנוע, עד שפלדיו עשה לו "מתיחת פנים" במאה ה-16 והפך אותו לפלא.
יש כאן מעין קצב וחזרתיות, כשהקשתות חוזרות על עצמן במה שמרגיש כמו יצירת אדריכלות מוזיקלית. בתוך המבנה יש חדר אחד גדול עם תקרה מגולפת מעץ שנראית כמו גוף ספינה הפוך. המבנה שרד שריפות, הפצצות ומאות של דרמה איטלקית, והוא עומד בגאון בפיאצה דיי סיניורי שבצפון איטליה, מקום שהיה מאז ומתמיד מקום מפגש למסחר, תרבות ופוליטיקה.
3. מנזר סן ג'ורג'יו – ונציה, איטליה
המנזר הזה יושב על אי שנמצא ממש מול ונציה, וגם הוא עוצב על ידי אנדראה פלדיו. זה למעשה מתחם שמכיל כנסייה ומנזר, ושמראה את האובססיה של האדריכל להרמוניה קלאסית, בה חזית השיש הלבן מחקה מקדש עתיק עם עמודים ויחסי גודל מושלמים.
מה שמייחד את המקום זה האופן שבו פלדיו איחד חזיתות של 2 מקדשים – האחד גבוה והאחד רחב – ויצר קומפוזיציה מאוזנת והרמונית בצורה מושלמת. הקסם האמיתי מתרחש כשנכנסים פנימה ונחשפים לחללים המוארים והמרווחים שבפנים, שמשרים רוגע ושלווה, בין היתר בגלל הריחוק של המנזר מהאיים המרכזיים.
4. שלוס יוהנסבורג – גרמניה
גרמניה היא אולי לא המקום הראשון שאתם חושבים עליו כשאתם שומעים אדריכלות רנסאנס, אך שלוס יוהנסבורג מוכיחה שסגנון הבנייה הזה הותיר אחריו פלאים ברחבי אירופה. המבנה העצום הזה הוקם בין השנים 1605-1614, והוא אחד ממבני הרנסאנס החשובים ביותר בגרמניה, לו יש 4 אגפים זהים לחלוטין שמסודרים סביב חצר ומקושרים ב-4 פינות של מגדלים שנותנים לו עוד קצת תחושת גובה.
הארמון שרד מספר מלחמות, אולם לאחר הפצצות מלחמת העולם השנייה הוא היה זקוק לשיפוץ רציני. מה שמייחד אותו זה שילוב הגגות עם השיפועים החדים שמאפיינים את גרמניה, עם הסימטריה והעיצוב הכללי של סגנון הרנסאנס. הגינות שמסביב הם מקום מושלם לטיול וצילום תמונות, כשהארמון עצמו משתקף על פני מי נהר, מה שמוסיף עוד שכבה של סימטריה שבטוח הייתה בשיקולים של האדריכל.
5. בית עיריית ברמן – גרמניה
בית העירייה הזה מציג גם הוא סגנון צפוני של אדריכלות רנסאנס עם "מבטא" גרמני. המבנה הגותי המקורי קיבל עיצוב מחדש בין השנים 1595-1618, על ידי כך שהוסיפו לו חזית מעוטרת בסגנון רנסאנס, והדבר הבולט ביותר בו הוא הגמלון בן 3 הקומות שמתנשא במרכז חזיתו.
שלא כמו אדריכלות הרנסאנס האיטלקית המאופקת יחסית, כאן "הלכו על כל הקופה" בכל הנוגע לעיצובים, פסלים, חלונות מעוטרים וחציבות אומנותיות. המבנה הזה שרד את הפצצות מלחמת העולם השנייה שהרסו חלקים נרחבים בעיר, והיום הוא נחשב לאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו.
6. טירת שאמבור – צרפת
המבנה המפואר הזה שבעמק הלואר מציג את הגרסה של הצרפתים לאדריכלות הרנסאנס, כשהם לקחו את הרעיונות האיטלקיים הקלאסיים והוסיפו להם קצת יותר דרמטיות והדר. קו הגג של הטירה הוא החותמת שלה, עם מגדלים שנוגעים בשמיים, ארובות, חלונות וכיפות צנועות שנראים כולם יחדיו יותר כמו קו רקיע של עיר שלמה מאשר מבנה אחד.
כמובן שגם פנים הטירה מרשים לא פחות, והוא כולל גרם מדרגות בעיצוב סליל כפול שעל פי הסיפורים הוצב על ידי לא אחר מלאונרדו דה וינצ'י. יש בה 440 חדרים ו-84 גרמי מדרגות, ומפתיע לגלות שכמעט ולא השתמשו בטירה הזו – מלך צרפת, פרנסואה הראשון, גר בה רק למשך כמה שבועות ספורים. איזה בזבוז...
7. ארמון צ'ארלס החמישי – גרנדה, ספרד
לבנות ארמון רנסאנס ממש לצד האלהמברה המורית זה או גאונות אדריכלית או שיגעון מוחלט. אך מה שבטוח, הארמון הזה יוצר ניגוד מוחלט ומרתק למתחם שלידו ותיירים רבים מגיעים לאזור הזה. בעוד שמתחם הארמונות אלהמברה שם דגש על עיצובים עדינים וגינות ובריכות מים, ארמון צ'ארלס החמישי נבנה כעיגול מושלם שבתוכו יש כיכר.
צ'ארלס החמישי למעשה הזמין את בנייתו של הארמון כדי שיהיה לו מקום מגורים בספרד, ולמרבה האירוניה, הוא מעולם לא חי שם. העיצוב משקף את הצדדים היותר רציניים ואף צבאיים של עיצוב הרנסאנס, ובנייתו אמנם החלה בשנת 1527, אך נמשכה לאורך מספר רב של עשורים. למעשה, הארמון נותר ללא גג אפילו עד למאה ה-20. לא פלא שצ'ארלס החמישי בסופו של דבר בחר שלא לחיות שם...
8. בזיליקת פטרוס הקדוש – הוותיקן
הבזיליקה הזו מכסה כ-15% משטח המדינה הקטנטנה שבלב רומא, ובבנייתה השתתפו כמה מ"הכוכבים הגדולים" של תקופת הרנסאנס, ביניהם ברמנטה, רפאל ומיכלאנג'לו, כשהאחרון עיצב את הכיפה של המבנה בהיותו בן 70. הכיפה העצומה הזו היא בקוטר 42 מטר והיא מקושטת לפרטי פרטים בדיוק כמו שאר חללי המקום המיוחד הזה.
המבנה כולו בנוי בהרמוניה מתמטית כיאה לסגנון אדריכלות הרנסאנס, ויש בו פרופורציות מושלמות בכל מקום שמסתכלים אליו. האלמנטים הקלאסיים ועבודת השיש העדינה מראים בדיוק למה אדריכלות הרנסאנס עדיין מושכת אותנו גם היום, כי פשוט אי אפשר להפסיק להתפעל ממנה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: