חמישה חברים מהצבא היו נוסעים ביחד לטיול דייג של שבוע בכנרת בכל שנה במשך כמעט 30 שנה, אך כמה ימים לפני הטיול ה-30 אשתו של יגאל החליטה שהשנה הוא לא נוסע, ונשאר איתה בבית. חבריו של יגאל היו מאוד מאוכזבים אבל החליטו לבסוף שלא לבטל את הטיול ולצאת לצפון בלעדיו.
למרבה הפתעתם בלילה הראשון של הטיול, בעודם צולים את הדגים שתפסו על האש, התקרב רכב אל המחנה שלהם ומי יוצא ממנו אם לא יגאל. ארבעת החברים שמחו מאוד לראותו וקיבלו את פניו בצחוק וחיבוקים, בירה קרה ומנה חמה של דג צלוי.
"שתהיה בריא יגאל, איך הצלחת לשכנע את אשתך שתיתן לך לבוא לפה? ועוד באמצע הלילה!" שאל אחד החברים.
"טוב, האמת היא שבקושי הייתי צריך להתאמץ" ענה יגאל, "אשתי התגנבה מאחורי בזמן שראיתי טלוויזיה היום בערב וכיסתה את העיניים שלי מאחור. כשהסתובבתי גיליתי שהיא לובשת כותנת לילה חדשה וסקסית. לא ממש ידעתי איך להגיב, אבל לפני שהספקתי להגיד מילה היא תפסה לי את היד ומשכה אותי לחדר השינה. על המיטה היא פיזרה עלי ורדים, היא הדליקה נרות בכל רחבי החדר ואפילו קנתה סדינים חדשים ממשי."
"מעניין מאיפה היא קיבלה את הרעיון לעשות דבר שכזה" אמר אחד החברים.
"גם אני שאלתי זאת את עצמי ומהר מאוד קיבלתי את התשובה. על השידה ליד המיטה היה את הספר הזה שהיא קוראת עכשיו, '50 גוונים של אפור' ולידו היה זוג אזיקים. היא לקחה את האזיקים ואמרה לי לקשור אותה למיטה, אז קשרתי אותה למיטה."
"ומה קרה אז?"
"ואז היא אמרה לי לכבות את האור."
"נו ומה אתה עשית?"
"מה זאת אומרת מה עשיתי? ברור שכיביתי את האור!"
"ואז מה קרה?"
"ואז היא אמרה לי שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה."
"ו...???"
"ועכשיו אני פה אתכם!"
מסקנה: גם אם נותנים לגבר את כל החופש שבעולם, עדיין לא בטוח שהוא ידע מה הוא צריך לעשות איתו!
אפרים ואפרת עמדו לחגוג את יום הנישואים ה-40 שלהם, ואחרי כמה וכמה מתנות כושלות שהוא העניק לאשתו, אפרים החליט פשוט לשאול אותה מה היא רוצה.
"כל שנה אני קונה לך מתנה אחרת וכל שנה את מתעצבנת עלי, אז אולי פשוט תגידי לי מה את רוצה?" הוא אמר.
"אפרים זה לא הולך ככה, אחרי כל כך הרבה שנים אתה אמור לדעת מה אני רוצה" היא ענתה.
"אבל אין לי מושג מה לקנות... אולי לפחות תתני לי כיוון כללי או איזה רמז קטן?" התחנן הבעל.
אפרת חשבה וחשבה וחשבה, ולבסוף אמרה לבעלה: "השנה אני רוצה שתקנה לי משהו מלכותי עם יהלומים!"
לאחר שבוע אפרים חזר הביתה עם קופסה קטנה ומלבנית מעוטרת בסרט ונתן אותה לאשתו בגאווה. אפרת הנרגשת החלה לפתוח את המתנה שלה בזמן שמחשבות על שרשרת יהלומים מלכותית או צמיד מהודר ממלאות את ראשה.
"אידיוט!" היא צעקה ברגע שהיא סיימה, "מה זאת המתנה העלובה הזאת?!"
"זה בדיוק מה שרצית!" התגונן אפרים, "זה מלכותי ויש בזה יהלומים, אז למה את קוראת לי אידיוט?!"
"כי רק אידיוט יקנה לאשתו חפיסת קלפים ליום הנישואים שלה!"
יפנית אחת התחתנה עם בחור ישראלי ועברה לגור איתו בארץ.
העברית שלה לא הייתה כל כך טובה, אבל היא הצליחה איכשהו לתקשר עם בעלה.
הבעיה הייתה כשהיא הייתה צריכה לערוך קניות.
יום אחד הלכה לקצב וביקשה לקנות ירכי עוף, אך לא ידעה איך להגדיר את בקשתה.
היא הרימה את החצאית והראתה לו את הירכיים שלה.
הקצב הבין ונתן לה את ירכי העוף.
למחרת, ביקשה לקנות חזה עוף. שוב לא ידעה איך להגיד זאת,
אז היא, פתחה את כפתורי חולצתה והראתה לקצב את החזה.
היא קבלה את מבוקשה.
ביום השלישי רצתה לקנות נקניקיות, אז היא הביאה את בעלה ו....
רגע, מה חשבתם??? בעלה מדבר עברית!
אימא שלך כל כך שמנה, שצילמתי אותה לפני שנה והתמונה עדיין בפיתוח.
הסוד לאריכות ימים
כולם שאלו את בן ה-100 הקשיש ובת זוגתו בת ה-98 מה הסוד שלהם לאריכות ימים. האיש הזקן סיפר: "ובכן, אגיד לכם מה הסוד שלי. אני נשוי כבר 75 שנה. הבטחתי לאשתי מאז שהתחתנו שבכל פעם שנריב, המפסיד ילך 5 קילומטר. אז ככה הלכתי 5 קילומטר כל יום במשך 75 שנה".
כולם מחאו לו כפיים ושאלו: "רגע, אבל איך אשתך כל כך בריאה גם כן"?
"זה סוד נוסף", אמר הזקן, "במשך 75 שנה, מדי יום, היא הייתה עוקבת אחרי כדי לוודא שאני באמת הולך 5 קילומטרים שלמים."
חוקר אנגלי אחד עקב במשך שנים אחרי שבט של קניבלים שחי באפריקה. הוא התיידד עימם והם הסכימו לארח אותו פעם בשנה מבלי לאכול אותו כדי לאפשר לו להמשיך את המחקר שלו.
באחת מהשנים כשהגיע החוקר לבקר את הקניבלים, הוא ראה שכל הבתים נראים מוזנחים מאוד, עם סדקים בקירות, חלונות שבורים וגגות מרוסקים.
"מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר.
"היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "ומועצת הכפר החליטה שכדי להתמודד עם המצב צריך לאכול את כל הבנאים, הסתתים והנגרים..."
שנה לאחר מכן חזר החוקר לבקר את הקניבלים וראה שכל בגדי הקניבילים בלויים וקרועים, וחלקם אפילו התעטפו בשמיכות ישנות.
"מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר.
"היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "ומועצת הכפר החליטה שכדי להתמודד עם המצב צריך לאכול את התופרים, החייטים והסורגים..."
שנה נוספת חלפה וכשהחוקר הגיע לביקור הקבוע שלו, הוא הופתע לגלות שקהילת הקניבלים עברה שינוי מדהים. הבתים נראו חדשים, נסללו דרכים חדשות, ילדים שיחקו ברחובות וכולם לבשו בגדים חדשים.
"מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר המופתע.
"היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "אז אכלנו את מועצת הכפר..."
לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום.
שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף.
מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים.
תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר...
שנה טובה, אמא.
לימודי מתמטיקה לפני 50 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 4/5 ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 40 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80% ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 30 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 20 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?"
בחר את התשובה הנכונה:
(א) 20 ₪ (ב) 40 ₪ (ג) 60 ₪ (ד) 80 ₪ (ה) 100 ₪
לימודי מתמטיקה לפני 10 שנים:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. הרווח הוא 20 ₪."
האם זה נכון?
( ) נכון ( ) לא נכון
לימודי מתמטיקה היום:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. אם אתה יודע לקרוא, סמן X במספר 20."
( ) 20 ₪ ( ) 40 ₪ ( ) 60 ₪ ( ) 80 ₪ ( ) 100 ₪
שני גברים מזדקנים ישבו מתחת לגשר, שתו קצת בירות ודגו בשלווה. לפתע אחד מהם שם לב שעל הגשר מעליהם עוברת שיירה של הלוויה. אז הוא נעמד על רגליו, הוריד את הכובע שלו והרכין את ראשו.
הגבר השני לא הגיב, ואחרי שהשיירה חלפה הגבר הראשון התיישב שוב לידו וחזר לדוג.
הגבר השני פנה לבסוף אל הגבר הראשון ואמר: "שמע, זה היה ממש מרגש איך שקמת ככה לחלוק כבוד. לא ידעתי שבכלל אכפת לך מדברים כאלה".
אז הגבר הראשון ענה לו: "שמע, בדרך כלל זה באמת לא משהו שהייתי עושה, אבל בכל זאת היינו נשואים 40 שנה..."
בן 80 הגיע לבדיקות אצל הרופא. הרופא נדהם מהכושר והבריאות של הזקן ושאל אותו :"מה לדעתך עושה אותך כל כך בריא?"
ענה הזקן: "אני צייד טווסי בר. כל בוקר אני קם לפני הנץ החמה, ורץ אחרי טווסים עד הערב ."
הרופא אמר: "לא נראה לי שזאת הסיבה, בוודאי יש כאן משהו עמוק יותר. תגיד באיזה גיל מת אביך?"
שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת ?"
"אתה רוצה לומר שאביך עדיין בחיים? בן כמה הוא?", שאל הרופא.
הזקן אמר: "לאבי מלאו 99 שנה, ולמעשה הוא היה איתי הבוקר בצייד. זה מה שמחזיק אותו בכושר."
הרופא אמר: "מדהים, אבל עדיין לא נראה לי שזאת הסיבה. תגיד באיזה גיל מת סבך?"
שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת?"
"אתה רוצה לומר שסבך בחיים? הוא צריך להיות בן 120 לערך", אמר הרופא.
הזקן השיב: "לסבי מלאו 118 שנה".
הרופא המתוסכל אמר: "אני מניח שגם הוא צד איתך הבוקר?"
"לא", אמר הזקן, "סבא לא היה יכול לבוא היום כי הוא מתחתן"
"מתחתן?", נדהם הרופא, "מדוע בן 118 ירצה להתחתן?"
"מי אמר שהוא רוצה?", השיב הזקן, "ההורים לוחצים .."
זוג נשוי 15 שנה ומצבם הכללי בכי רע.
הבעל אומר לאשתו: "תראי, אני חייב לעשות משהו, הפרנסה קשה, אין לנו כסף, אסע לחוץ לארץ ושם אמצא משהו יותר טוב"
האישה מסכימה והבעל נוסע לדרום-אפריקה.
כשהוא מגיע לשם, הוא רואה שכולם ישנים על הרצפה. הוא מתקשר לאשתו ואומר לה: "תשלחי לי 1000 מזרונים".
האישה שולחת והבעל מוכר את כולם ומרוויח המון כסף.
משם הוא טס לריביירה הצרפתית. מגיע ורואה שכולם מסתובבים שם בים בלי תחתונים.
הוא מתקשר שוב לאשתו ואומר לה: "תשלחי לי 1000 תחתונים".
האישה שולחת. הבעל מוכר את כולם ושוב מרוויח המון המון כסף.
אז הוא חוזר לארץ מסודר. מגיע הביתה ורואה שאשתו בנתה את הבית מחדש, כל התכולה חדשה, רכב מסוג "מרצדס" חדש, הכול חדש!
מתפלא הבעל ושואל: "מאיפה כל זה...? הרי כל הכסף עדיין אצלי!"
עונה לו אשתו: "כדי לעשות כסף - אתה מכרת 1000 מזרונים ו-1000 תחתונים. תראה מה אני עשיתי עם מזרון אחד ובלי תחתונים..."
יום אחד טיילתי ברחוב, כשלפתע ניגשה אלי הומלסית מזוהמת ביותר וביקשה כמה שקלים כדי שתקנה לעצמה ארוחה.
שלחתי יד לארנקי, שלפתי 100 ש"ח ושאלתי אותה: "אם אתן לך את הכסף, תיקני בו יין במקום אוכל?"
"לא' נאלצתי לוותר על שתייה לפי הרבה שנים."
"אז אולי תלכי לעשות שופינג במקום אוכל?" שאלתי שוב.
"השתגעת?" ענתה ההומלסית, "אני עסוקה רק בהישרדות".
"אז אולי תלכי לסלון יופי במקום לאכול?"
"תקשיבי", היא אמרה לי, " לא נגעו לי בשיער כבר 20 שנה!"
"אוקי" אמרתי, "במקום כסף, אני אקח אותך לארוחת ערב יוקרתית עם בעלי".
ההומלסית ההמומה שאלה: "אבל תראי איך אני מסריחה ומלוכלכת! מה אני אעשה שם"
"לא נורא" עניתי, "זה חשוב מאוד שיראה איך אישה נראית כשהיא מוותרת על יין טוב, שופינג וסלון יופי!"
שאלה: למה הבלונדינית חשבה שהיא גאונה אחרי שסיימה להרכיב פאזל? תשובה: כי על הקופסה היה רשום "2-5 שנים" והיא הרכיבה את הכול לבד תוך שנה
בלונדינית אחת מנסה לחנך את האחיין שלה ואומרת לו: "אם תעשן - לא תחיה הרבה זמן". הילד הקטן מסתקרן ושואל: "אבל סבא מעשן כל החיים וחי כבר שישים שנה, למה כלום לא קרה לו?" אז הבלונדינית ענתה לו: "אם הוא לא היה מעשן היום הוא היה יכול להיות כבר בן שמונים!"
"מלצר, אשתי ואני נשואים היום 20 שנה. איזה יין אתה ממליץ לנו?" "תלוי... באתם לחגוג או באתם לשכוח?"
מלאך המשאלות התגלה בפני איש אחד. - "אתן לך שתי אפשרויות: אפשרות ראשונה לחיות עוד 50 שנה לצד אישתך, ואפשרות שנייה..." - "האפשרות השנייה!" צעק האיש.
איש אחד בא לחבר הפולני שלו ושואל אותו: "שמעת על ההמצאה החדשה?". מתעניין הפולני: "איזו המצאה?". חברו מספר לו: "קוביית קרח עם חור!". הפולני צוחק ואומר: "מה בדיוק חדש כאן? אני נשוי לדבר כזה כבר שלושים שנה ..."
מותו של האפיפיור
האפיפיור מת והגיע לגן עדן. כשמלאך קיבל את פניו בשער, הוא שאל אותו לשמו.
האפיפיור: "מה זאת אומרת מה שמי? אני האפיפיור."
המלאך: "מי? אין לי שם כזה במחברת."
האפיפיור: "לא ייתכן, אני הנציג של אלוהים על פני האדמה!"
המלאך: "לאלוהים יש נציג? הוא לא סיפר לי... חכה רגע, אני אבדוק..."
המלאך עבר דרך השערים ונכנס למשרד של אלוהים.
המלאך: "בוס, יש פה בחור שטוען שהוא הנציג שלך על פני אדמה."
אלוהים: "אין לי שום נציג על האדמה, לא שאני יודע לפחות... חכה רגע אשאל את ישו. ישו!"
ישו נכנס למשרד ואמר: "כן אבא?"
אלוהים והמלאך הסבירו לישו את המצב.
ישו: "בסדר, חכו רגע אני אצא לדבר איתו."
10 דקות לאחר מכן ישו נכנס בחזרה למשרד מתגלגל מצחוק. המלאך ואלוהים שואלים אותו מה הצחיק אותו כל כך.
ישו: "זוכרים את מועדון הדיג שהקמתי לפני איזה 2,000 שנה? הוא עדיין קיים!"
איש אחד הגיע לביתו וראה שאשתו מזה 10 שנים אורזת את כל בגדיה במזוודות.
"לאן את הולכת?" דרש הבעל המופתע לדעת.
"ללאס וגאס! גיליתי ששם אנשים ישלמו לי 500 דולר במזומן על מה שאני עושה עבורך בחינם!"
האיש חשב לרגע קט ומיד התחיל לעזור לה לארוז את בגדיה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלה האישה בהפתעה.
"אני טס איתך ללאס וגאס... אני רוצה לראות איך תצליחי לחיות מ-1,000 דולר במשך שנה."
זוג מבוגרים יושבים נינוחים לארוחת בוקר במלון. האשה לפתע קמה ומעיפה סטירה מצלצלת לבעלה. הבעל בשוק לכמה שניות טובות ואז הוא שואל, "על מה זה היה?"
האשה עונה לו: "זה עבור 45 שנה של סקס גרוע!"
עוברות כמה שניות והבעל קם ונותן לה סטירה מצלצלת בחזרה. האשה גם המומה וצועקת - "למה זה היה?!"
הבעל הכועס ענה: "מאיפה לעזאזל את יודעת את ההבדל בין סקס טוב וסקס גרוע?"
פולניה עמדה במטבח ובישלה רגל קרושה, לפתע נכנס בעלה ואמר: "אחחח אשתי, את פצצה במיטה ופצצה במטבח!"
עונה הפולנייה: "מה קרה לך?! מי פצצה? מה פצצה?"
"כבר שכחת מה עשינו כרגע במיטה?" עונה לה הבעל.
"מיטה? מה מיטה?!" מתפלאת האישה "אני מבשלת כאן כבר כמה שעות!"
"מה?!" המום הבעל "אז עם מי הייתי במיטה?"
הפולנייה תופסת ראשה וצועקת: "אוי ואבוי! אמא שלי באה והייתה עייפה אז אמרתי לה שתלך לנוח בחדר שלנו!"
הבעל מחוויר, שניהם רצים לחדר השינה ורואים את האמא שוכבת במיטה עירומה והמומה לגמרי, בעיניים מזוגגות.
צועקת הפולנייה לאימה: "אמא! למה לא אמרת לו משהו?!"
עונה האם בפליאה: "20 שנה אני לא מדברת איתו אז מה פתאום שעכשיו אני אתחיל???"
אסיר בורח מהכלא לאחר מאסר של 15 שנה, פורץ לבית הראשון שהוא רואה ונכנס לחדר השינה של זוג נשוי.
הוא מוציא את הגבר מהמיטה וקושר אותו לכיסא, עולה על האישה בעוד שהבעל רואה איך האסיר מנשק את אשתו על הצוואר.
לפתע הוא הולך לשירותים והבעל מנצל את ההזדמנות ואומר לאשתו:
"יקירתי, הוא אסיר נמלט! הוא לא היה עם אישה 15 שנה, תני לו מה שהוא רוצה, אל תתנגדי - הוא יכול להרוג אותנו!
אני יודע שזה קשה, תהיי חזקה ואל תדאגי - זה יעבור מהר!".
האישה אמרה: "מה אתה אומר, אני שמחה לדעת שזה מה שאתה חושב. אני בטוחה שהוא לא ראה אישה כבר שנים, אבל הוא לא נישק אותי על הצוואר אלא לחש לי על האוזן שאתה ממש סקסי ושאל אם יש ואזלין בשירותים..."
הגבר הסתכל אליה במבט מופתע ומבוהל כאחד.
האישה הסתכלה עליו במבט מנחם ואמרה בתגובה: "אני יודעת שזה קשה, אבל אתה יודע, יעבור מהר".
שאלה: אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב, הם גרושים, מה עושים?
תשובה: שואלים שוב בעוד שנתיים.
שאלה: פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים?
תשובה: תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא...
שאלה: מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה?
תשובה: היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל.
שאלה: האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"?
תשובה: זה סתם טעם רע.
שאלה: לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים?
תשובה: מפסיקים להציץ בעיתון של השכן.
שאלה: לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות?
תשובה: גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...)
שאלה: כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם?
תשובה: בלי ברכה.
שאלה: אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"?
תשובה: לא יודע, תברר ב"יד ושם".
שאלה: מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת?
תשובה: לא משנה - העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.
מצבו הרפואי של משה החמיר מאוד בחודשים האחרונים, לכן הוא החליט לגשת לרופא ולבצע מספר בדיקות כדי לראות מה ניתן לעשות בנידון.
אל הבדיקה הוא הגיע עם אשתו, נעמה, ואחרי שביצע אותה הרופא אמר לו לחכות כמה רגעים בחוץ והזמין את אשתו אליו למשרד.
"לצערי מצבו של בעלך אינו מזהיר", אמר הרופא לנעמה. "הוא סובל מלחץ כבד מאוד שמשפיע על בריאותו בצורה חמורה. אני אתן לך כמה עצות שיעזרו לך להקל עליו, ומומלץ מאוד שתעקבי אחריהן, ולא, הוא ימות תוך פחות משנה".
"בכל יום עלייך להכין לו ארוחות בוקר, צהריים וערב מזינות", המשיך הרופא, "היי נחמדה ואדיבה בכל רגע נתון, אל תטילי עליו שום מטלות בבית, אל תטרידי את ראשו בבעיות שלך, אל תנדנדי לו והכי חשוב, עשי איתו אהבה לפחות 3 פעמים בשבוע. אם תעשי את כל אלה במשך כשנה, בעלך יחזור למצב בריאותי תקין".
הרופא שלח את הזוג בחזרה לביתם מבלי להחליף מילה אחת עם משה, שבדרך הביתה שאל את אשתו, "נו, מה אמר הרופא?"
"אתה תמות תוך שנה", היא ענתה...
אימא מרוקאית ואימא תימניה יושבות ומדברות. האימא התימניה: "את לא תאמיני, הבן שלי בן חצי שנה וכבר יושב." האימא המרוקאית: "יושב בגיל חצי שנה?! על מה?!"
סיפרו לכורדי אחד שאשתו בוגדת בו עם החבר הכי טוב שלו. הוא רץ מיד הביתה, ואחרי זמן מה חוזר ואומר: "זה חבר זה? כבר 20 שנה חייב לי 30 אלף שקל המניאק הזה..."
אישה שקיבלה הזדמנות שנייה לחיים
ביום בהיר אחד, בעודה הולכת ברחוב, הרגישה רינה בת השישים כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה. היא הובלה במהירות לבית החולים, שם התגלה שעל הרופאים לערוך ניתוח מידי כדי להציל את חייה.
בעודה שוכבת חסרת הכרה על שולחן הניתוחים, רינה לפתע הרגישה את עצמה עומדת לצד הרופאים. היא ראתה אותם עובדים במרץ כדי להציל את חייה ולפתע היא שמה לב שלצידה עומד לא אחר מאשר מלאך המוות.
"זהו? זה הסוף שלי?" היא שאלה אותו.
"עדיין לא", אמר מלאך המוות, "את תחיי עוד לפחות 20 שנה".
ולאחר דברים אלו הוא נעלם ורינה איבדה את הכרתה...
הדבר הבא שרינה זכרה הוא שהיא שכבה על מיטה בבית החולים כשהרופאים שלה העירו אותה וסיפרו לה שהניתוח עבר בהצלחה. הם סיפרו לה שהיא הייתה קרובה מאוד למוות, אבל במזל גדול מאוד היא זכתה בחייה מחדש. רינה זכרה היטב את מה שהיא חוותה בזמן הניתוח, ולכן היא החליטה לקחת ברצינות את דברי הרופאים ולחיות את 20 השנים שנשארו לה בצורה הטובה ביותר ומבלי לחסוך מעצמה דבר. לאחר שהיא החלימה מהניתוח, היא החליטה להישאר בבית החולים ולבקש מהרופאים הרמת פנים, הסרת משקפיים, זריקות קולגן, ניתוח אף, הסרת שיער, שאיבת שומן והגדלת חזה. היא אפילו ביקשה שספר יגיע במיוחד לבית החולים כדי לצבוע לה את השיער.
וכך, אחרי תקופה ארוכה בבית החולים, רינה יצאה מהדלת הראשית כשהיא נראית צעירה יותר ב-20 שנה; גופה חטוב ומלא בכל המקומות הנכונים, שיערה שופע צבע וחיוך ענק על פניה. 5 דקות לאחר מכן רינה חשה כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה.
פעם נוספת היא פתאום הרגישה שהיא עומדת ליד גופה בעוד צוות בית החולים מיהר להכניס אותה בחזרה פנימה, אך למרבה הצער הם לא היו מהירים מספיק ורינה נפטרה בדרך לחדר הניתוחים. פעם נוספת היא ראתה לצידה את מלאך המוות...
"מה זה אמור להיות?! איך יכול להיות שאני מתה??? בפעם הקודמת אמרת לי שיש לי לפחות עוד 20 שנה!"
מלאך המוות הסתכל עליה לרגע בפליאה ואמר: "רינה?! זאת את?! בכלל לא זיהיתי אותך..."
מסקנה: אין שום דבר רע בטיפוח עצמי והקפדה על מראה, אבל אם אתם רוצים לחיות את החיים שלכם כמו שצריך, תחיו אותם כמו מי שאתם ואל תנסו להיות אף אחד אחר!
משפחת שמוקלר ייצרו מסמרים במהלך הרבה מאוד שנים. סבא רבה היה מייצר מסמרים, סבא היה מייצר מסמרים, לאחר מכן האבא... לאחר שהם קנו את המפעל בהפרטה, האבא אמר לבנו: "חיים, אני מייצר מסמרים כבר 30 שנה ומעולם לא הייתי בחופשה... אני רוצה שאתה תישאר בתור מנהל ואני אסע לפחות לחודש עם אמא לחופשה..."
"אבא, אני הרי לא מומחה במסמרים, אני איש שיווק, איש פרסום."
ענה האבא: "בני, יש לנו מחסנים מלאים במסמרים, אני אחזור בעוד חודש והכל יהיה בסדר!"
הבן הסכים ונשאר, האבא נסע. לאחר שבועיים אבא מקבל מברק: "אבא תחזור בדחיפות, המסמרים נגמרו."
אבא חוזר: "מה זאת אומרת נגמרו!?
חיים: "אבא, נתתי פרסום..."
אבא: "בוא תראה לי!"
הבן מראה את הפרסומת; על הלוח הגדול נראה דמותו של ישו ממוסמר לצלב ויש כיתוב: "מסמרים של שמוקלר - מחזיקים כבר 2000 שנה".
אבא אומר לבנו: "חיים! אתה כמובן איש שיווק מצוין, אבל אתה אידיוט! איך אפשר היה להציג את דמותו של ישו על פרסומת? מה לא מספיק החטיפו לנו היהודים מכות, עשו פוגרומים? תוריד את הפרסומת הזו מיד!!!"
אבא נתן הוראה, להגביר את ייצור המסמרים, חיים הוריד את הפרסומת, אבא נסע להמשיך את החופשה. לאחר שבועיים האבא מקבל מברק בהול: "אבא, תחזור דחוף, גם המסמרים האלו נגמרו."
אבא מגיע: "מה, עוד פעם הפרסומת?" חיים: "כן, רק תרגע, הפעם אין שום ישו, הכל כפי שאתה בקשת."
אבא מסתכל על לוח הפרסום, שם מופיע צלב ריק, ללא ישו וכיתוב: "אם היה לכם את המסמרים של שמוקלר..."
מנכ"ל של אחת החברות הידועות בעיר מקבל יום אחד דפיקה על דלת המשרד שלו, וניגש לפתוח. מולו עמד אדם זקן שבירך אותו לשלום ואמר לו: "אני יכול להיכנס? עבדתי במשרד הזה לפני 30 שנה, כשהייתי המנכ"ל פה."
"המממ... האמת זה לא זמן מתאים כל כך," ענה המנכ"ל הנוכחי, "אבל תוכל להיכנס לכמה שניות..."
האדם הזקן הודה למנכ"ל הצעיר והחל לטייל בחדר ולסקור את כל הפריטים בו. "אותו חדר ישן, אותו שולחן עבודה מעץ, אותו מאוורר חורק ואותו חלון שלעולם לא נסגר כמו שצריך," אמר הזקן, "בדיוק כמו שאני זוכר את המקום הזה."
המנכ"ל הסתכל עליו בחיוך קל, והזקן הנחמד המשיך במסע הנוסטלגי שלו. לפתע, הוא נתקל בבחורה צעירה שמתחבאת מתחת לשולחן העבודה.
המנכ"ל הצעיר הסתכל במבוכה על האדם הזקן ומיד התעשת ואמר: "זה לא מה שאתה חושב! זו המנקה של המשרד שלנו. היא פשוט הפילה בטעות את העגיל שלה על הרצפה, והוא התגלגל מתחת לשולחן."
הזקן העלה חיוך על שפתיו ואמר למנכ"ל: "ואותו סיפור ישן וטוב..."
יונה, אחת מדיירות בית האבות, חגגה את יום הולדתה ה-70 וחשה בודדה.
היא החליטה פעם אחת בחיים שלה לעשות משהו משוגע כדי לפנק את עצמה.
"אני אזמין את אחד מהחשפנים הסקסיים האלה שמפרסמים בעיתון", חשבה לעצמה ופתחה את העיתון במודעות הליווי. היא מצאה שם תמונה של חשפן סקסי עם נתונים שגרמו לה להתגעגע לדברים שלא עשתה כבר 30 שנה.
"לעזאזל!" אמרה לעצמה "אף אחד לא יידע, הערב אני אדאג לעצמי וסוף סוף אתענג!"
היא הרימה את השפורפרת, חייגה ושמעה: "ערב טוב גברתי, איך אוכל לעזור לך?"
'אוי, הוא נשמע כל כך סקסי!' התלהבה. "תשמע טוב", אמרה לו, "אני רוצה שתבוא לפה עכשיו ותעשה את המסאז'ים האלה שאתה נותן, ואז אני אוסיף לך הרבה כסף ואני רוצה שתקרע לי את הצורה! 30 שנה לא הייתה לי אורגזמה והערב אני רוצה אחת! תביא איתך אזיקים, שוט, ויברטורים, צעצועי מין... אני רוצה את זה חם, אני רוצה את זה לוהט, אני רוצה את זה פראי ואני רוצה שזה יימשך כל הלילה! אני רוצה שתבוא עכשיו ותקשור אותי למיטה! איך זה נשמע לך...?"
"זה נשמע נהדר, גברת כץ", השיב מזכיר בית האבות, "רק שכחת לחייג 9 כדי לקבל קו חוץ..."
לפני שנים רבות בעיירה גדולה באיטליה, הכומר שעמד בראש הכנסייה המקומית החליט שיש להמיר את כל יהודי האזור לנצרות, ומי שיסרב יגורש. כמובן שהקהילה היהודית לא הסכימה לקבל את הגזירה הזאת בשתיקה, אז הם הציעו לכומר עסקה: לנהל דיון על הנושא עם הרב הראשי שלה בתקווה שזה יוכל לשנות את דעתו. אם הרב ינצח, היהודים יוכלו להמשיך לחיות את חייהם בשלום, ואם הכומר ינצח הם יעזבו את העיירה. הכומר הסכים להצעה, אבל ביום שבו נקבע הדיון התגלתה בעיה גדולה מאוד - הרב הזקן של הקהילה היהודית לא דיבר איטלקית והכומר לא דיבר עברית...
"אני אשמח לתרגם עבורך את הרבי", אמר אחד מהיהודים לכומר, אך הוא סירב. "בדיון שכזה אין מקום למתורגמנים, אנחנו צריכים לדבר על נושאי דת חשובים ועל התנצרותם של כל היהודים באזור, אז רק אני והרב יכולים לתקשר. אם אנחנו לא יכולים לדבר זה עם זה, אז פשוט ננהל את הוויכוח הזה ללא מילים!"
וכך יצא שהכומר והרב ישבו זה מול זה לצד שולחן בכנסייה המקומית בזמן שנציגי הקהילות שלהם הביטו בהם וחיכו לראות כיצד הם יפתרו את הסוגיה שעל הפרק.
הכומר התחיל בכך שהוא הרים את כף ידו והראה לרב שלוש אצבעות.
בתגובה, הרב הרים את כף ידו והראה לכומר אצבע אחת.
לאחר מכן הכומר הרים אצבע אחת וסובב אותה סביב ראשו.
הרב חשב למשך כמה שניות ואז הצביע עם האצבע שלו לכיוון האדמה.
בתגובה, הכומר הניח על השולחן לחם קודש וכוס יין.
כשהרב ראה את זה הוא הניח על השולחן תפוח עץ, וברגע שהוא עשה זאת הכומר קם בפתאומיות, הכריז שהרב החכם שכנע אותו וששום דבר רע לא יקרה ליהודים.
מאוחר יותר באותו הערב שאלו את הכומר כמה מהתושבים הנוצרים של הכפר מה בדיוק קרה בינו לבין הרב, ולמה הוא שינה את דעתו לגבי המרת היהודים בעיירה. ענה להם הכומר: "בהתחלה הרמתי מול הרב שלוש אצבעות כדי לסמן את השילוש הקדוש של הנצרות שכל היהודים חייבים לקבל, ואז הוא הראה לי אצבע אחת כדי לסמן את האל האחד שעומד בבסיס שתי הדתות. אחר כך סובבתי את האצבע שלי סביבי כדי להראות לו שהאל נמצא בכל מקום בכנסייה, אז הוא הצביע על עצמו כדי להגיד לי שהאל נמצא גם בו ובאנשי הקהילה שלו. חשבתי שאני אצליח לשכנע אותו אם אני אזכיר לו את הניסים המופלאים שישו עשה בעזרת לחם הקודש והיין, אבל אז הרב שלף תפוח והזכיר לי שהאל האחד הוא שיצר את העולם ואת אדם וחווה, אז לא הייתה לי ברירה אלא לתת ליהודים לחיות באמונתם..."
במקביל, אנשי הקהילה היהודית חגגו עם הרב שלהם, אבל גם היו סקרנים מאוד לשמוע איך הוא הצליח לשנות את דעתו של הכומר. "האמת היא שאין לי מושג!" אמר הרבי, "בהתחלה הוא סימן לי עם היד שהוא נותן לנו 3 ימים להתנצר או לעזוב את העיר, אז אמרתי לו שמצדי הוא יכול לדחוף אצבע! אחר כך הוא איים עלי שאנחנו מוקפים בנוצרים, אבל אני אמרתי לו שאנחנו נשארים כאן ואין לנו כוונה לעזוב!"
"ומה קרה אחר כך?" שאלו כולם את הרב. "אני לא יודע!" הוא ענה, "פתאום הכומר המטורלל הזה שם את ארוחת הצהריים שלו על השולחן אז גם אני הוצאתי את שלי..."
כולם מדברים על חשיבות הכושר למבוגרים. אנחנו מדברים על חשיבות המנוחה... אוסף משפטים מצחיקים!
- הליכה יכולה להאריך את חייך. בגיל 85, זה מאפשר לך לבזבז עוד 5000 ש"ח בחודש למשך חצי שנה בדיור מוגן...
- סבא שלי התחיל ללכת 5 ק"מ ביום בגיל 70. היום הוא בן 90 ואין לנו מושג איפה הוא.
- אני אוהב הליכות ארוכות. במיוחד כשאנשים מעצבנים עושים את זה ממני והלאה.
- הסיבה היחידה שיש לי ללכת מהר, היא שזו הפעם היחידה שאני יכול להנות מנשימה מהירה שוב.
- אין כמו לקום להליכה מוקדם בבוקר, כשהמוח עוד לא מבין את הטעות שהוא עושה.
- הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! מסתבר שצריך ממש להיות שם...
- בכל פעם שאני אומר את המילה הגסה "התעמלות", אני מיד רץ לשטוף את הפה עם קצפת ושוקולד.
- אמנם יש לי שרירים רופסים, אבל למזלי הכרס מכסה אותם...
- היתרון היחידי להתעמל בגיל מבוגר, הוא למות חטוב.
- כולנו נהיים כבדים יותר עם השנים. זה בגלל כל המידע שמצטבר במוחנו. זו הגרסא שלי ואני דבק בה!
- בכל פעם שאני חושב על המראה שלי יותר מדי, אני נכנס לפאב ואחרי שעתיים אני כבר נראה הרבה יותר טוב.
- אשתי שאלה אותי "מה אתה עושה?" אז אמרתי "כלום". היא התעצבנה ואמרה ש"זה בדיוק מה שעשיתי אתמול!" אז אמרתי לה שעוד לא סיימתי...
אתם יכולים להריץ את הבדיחה הזו בין החברים שלכם, אבל למה להריץ אם אפשר סתם לשלוח...??
הרופא המקומי בעיירה קטנה עמד לעבור תפקיד והוא נפרד לשלום מכל המטופלים שלו. בסוף היום הוא פגש את סבתא רחל, האישה הכי מבוגרת באזור.
- "שתדע לך ד"ר, אין שום סיכוי שמי שיחליף אותך יהיה טוב כמוך!"
- "זה מחמיא מאוד גברת רחל, אבל אני בטוח שהרופא שיגיע אחרי יהיה מעולה."
- "אין שום סיכוי!"
- "את לא צריכה להגזים גברת רחל, באמת שיש המון רופאים טובים בעולם."
- "באמת? אז איך אתה יכול להסביר לי שכבר 50 שנה כל פעם שמגיע לפה רופא חדש הוא אידיוט גרוע יותר מהקודם?"
אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם, כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים: "נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד, אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה, כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם.
הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל: "תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת?
"לא הספקתי", עונה אסתר.
"ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת?"
"אויש אברם", היא עונה בבושה, "שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד..."
"ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת?"
"אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני."
אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה שנתן לה מזה 40 שנה, והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: "אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?"
"כי הם ימצאו אותנו אסתר..." הוא עונה לה, "הם ימצאו אותנו...."
הרופא נתן לי רק שנה לחיות, אז יריתי בו. השופט נתן לי 15 שנים, הבעיה נפתרה.
הכל בחיים זה נקודת מבט. יש לי חבר שמקיים יחסי מין 2-3 פעמים בשבוע, מתעמל כל יום וקורא ספרים בחודש, ובכל זאת הוא מתלונן כל הזמן על זה שהוא תקוע בכלא ל-20 שנה.
מגדת עתידות אמרה לי שבעוד 10-15 שנה אני אסבול משברון הלב הגדול ביותר של חיי. הייתי כל כך עצוב, אז כדי לעודד את עצמי אימצתי גור כלבים. אף פעם לא הייתי מאושר ממה שאני היום.
הכתבת מחו״ל והיהודי שהתפלל לשלום
עיתונאית מחו"ל ביקרה בכותל המערבי והסתכלה בעניין על המתרחש. היא ראתה יהודי קשיש שבדיוק סיים להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם. היא ניגשה אליו ושאלה: "האם אפשר לשוחח איתך?"
היהודי: "בבקשה."
הכתבת: "באיזה תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?"
היהודי ענה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה."
העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?"
היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון."
העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?"
היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר."
גבר גוסס בבית החולים, ומסביבו עומדים שלושת ילדיו ואשתו.
אומר האב: "לך מוטי, בני הבכור, אני מעביר את מגדלי היוקרה בקצה השכונה.
ולך נאוה, בתי היקרה, אני מעביר את כל בתי הדירות במרכז העיר.
לך אורי, בני הצעיר, שלו אני צופה עתיד גדול, אני מעביר את כל בנייני המשרדים באזור התעשייה.
ולך, אשתי היקרה והאהובה, שהיית לצדי 35 שנה, אני מעביר את כל המלונות ובתי הנופש בקו החוף".
אחות בית החולים ששומעת את השיחה, פונה לאחר מכן לאישה בהתרשמות: "וואו, בעלך ממש עשיר! כמה נכסים יש לו? אתם ממש ברי מזל!"
"עשיר?!" מגחכת האשה, "בעלי מחלק עיתונים! אלו רק קווי חלוקה שהוא העביר אלינו..."
שלושה ילדים מתווכחים למי יש את האבא הכי מהיר.
"אבא שלי הכי מהיר" אמר שלומי בגאווה, "הוא עובד בתור בנאי והוא יכול לזרוק לבנה מהקומה החמישית, לרוץ למטה במדרגות ולתפוס אותה לפני שהיא פוגעת בקרקע!"
"זה כלום!" אמר גיא, "אבא שלי יותר מהיר! הוא קשת מקצועי והוא יכול לכוון חץ לתוך ראש של זאב, לירות אותו ואז לרוץ ולתפוס את הזאב עוד לפני שהחץ פוגע!"
"וואו" אמר לביא, "אבל אני חושב שאבא שלי מהיר הרבה יותר!"
"למה אתה חושב ככה?" שאלו שלומי וגיא בסקרנות.
"אבא שלי עובד כבר 20 שנה במשרד הפנים״ ענה לביא, ״הוא אמור לסיים לעבוד ב-5 בערב, אבל הוא כזה מהיר שהוא בבית כבר ב-2 בצהריים!"
נראה שהישראלים נהיים חזקים יותר ויותר עם השנים. לפני 20 שנה היית צריך 2 אנשים שייסחבו קניות בסך 200 שקל. היום ילד בן 5 יכול לעשות את זה.
3 המשימות של המלך - בדיחה גסה!
איש אחד נכנס לתוך חדר הכס המפואר של המלך הכי חזק בעולם ופונה אליו: "מלכי, אני רוצה להצטרף לחיל המשמר האישי שלך ולשרת את הממלכה כאביר".
"לשרת כאביר שלי זה כבוד אדיר, לכן אני אעניק לך אותו רק אם תוכיח את היכולת שלך במסגרת 3 מבחנים שאני אתן לך" ענה המלך.
האיש הסכים בשמחה והאזין בקשב רקב להוראות המלך:
"במרתפי הארמון שלי יש מחסן יין ענק. עליך למצוא את חבית היין הגדולה ביותר בו, לסחוב אותה בחזרה לכאן ולשתות את כל היין שבה בלי להתעלף. לאחר מכן עליך לחזור למרתפים ולמצוא את המערה בה ישן דרקון ענק. ברגלו של הדרקון תקועה סכין יקרת ערך, אני רוצה שתחזיר אותו אלי. לבסוף, באחד מתאי הכלא שבמרתף כלואה מכשפה בת 200 שנה. עליך לשכב איתה ולאחר שתצליח בכך, תקבל את תואר האבירות שלך."
האיש לא נרתע מהמשימות, ירד למחסן וחזר עם חבית יין ענקית ומלאה עד סופה. למרות גודלה העצום, האיש הצליח לשתות את כל היין ועשה את דרכו בחזרה למרתפים כשהוא מתנדנד מצד לצד ושר בקולי קולות שירים על גיבורים והרפתקאות. הוא נכנס למערה וכמה דקות לאחר מכן כל דיירי הארמון שמעו שאגות אדירות, צרחות וצעקות. לבסוף יצא האיש מהמערה כשהוא מכוסה דם ופצעים, והתנדנד בחזרה אל חדר הכס של המלך.
"אוקי! סיימתי 2 משימות! עכשיו רק תגיד לי שוב רגע... איפה המכשפה עם הסכין ברגל?"
היה היה קיסר יפני חזק, שחיפש צ'יף חדש שיפקח על צבא הלוחמים שלו. הוא פירסם מודעה ברחבי הממלכה וקרא לסמוראים המוכשרים ביותר להיענות לאתגר. שנה חלפה ורק שלושה סמוראים הגישו מועמדות לתפקיד התובעני: סמוראי יפני, סמוראי סיני וסמוראי יהודי. שלושתם נקראו אל מבחן הקבלה מול הקיסר.
תחילה, ביקש הקיסר מהסמוראי היפני להוכיח לו מדוע עליו להיות הצ'יף הראשי. הסמוראי היפני פתח קופסת גפרורים, הוציא מתוכה דבורה, הניף את חרבו באוויר וב"ווש!" אחד חצה את הדבורה לשתיים.
הקיסר קרא בקול: "זה מרשים מאוד!"
שני, הוא קרא לסמוראי הסיני וביקש גם ממנו להוכיח לו מדוע הוא זה שצריך להיבחר לתפקיד. הסמוראי הסיני פתח קופסת גפרורים והוציא מתוכה זבוב מזמזם. "ווש! ווש! ווש! ווש!" הניף הסמוראי את חרבו והזבוב נפל ומת, קצוץ לארבעה חלקים.
הקיסר קרא בקול: "זה מרשים מאוד!"
אחרון הוא פנה לסמוראי היהודי וביקש ממנו להוכיח לו שהוא ראוי ומתאים לתפקיד. הסמוראי היהודי פתח קופסת גפרורים והוציא מתוכה יתוש. הוא הניף את החרב באוויר ועשה "ווש!" אחד, אך היתוש עדיין נותר בחיים...
הקיסר, כמובן מאוכזב, אמר לו: "שאפתני מאוד, אבל למה היתוש לא מת?"
ענה לו הסמוראי היהודי "ברית מילה לא נועדה להרוג"
כורדי אחד תמיד רצה לצאת לצוד ביערות עצומים עם בעלי חיים פראיים, ולכן החליט לטוס לאלסקה לציד דובים. הוא הצליח לצוד דוב קטן, אך רגע אחרי הירייה, טפחה יד על כתפו. זו הייתה יד של דוב גריזלי אימתני, שפתח את פיו ואמר: "אתה הרגת את הבן דוד שלי, עשית טעות גדולה. עכשיו יש לך שתי אפשרויות: או שאני הורג אותך מוות אכזרי, או שאנחנו שוכבים ביחד". הכורדי כמובן בחר באפשרות שתשמור עליו בחיים, אך עדיין, ההחלמה הייתה ארוכה...
כעבור שנה הוא החליט לטוס בחזרה לאלסקה ולדרוש נקמה. הוא מצא את הדוב שהשפיל אותו, ירה בו, אך כעבור רגע הרגיש טפיחה על הכתף וראה מאחוריו דוב ענק. "הרגת את האחיין שלי – טעות גדולה. עכשיו יש לך שתי אפשרויות: או שאשמיד אותך בלי רחמים, או שנשכב ביחד". שוב הכורדי בחר שלא למות, אך ההחלמה הייתה ארוכה.
כעבור שנה הוא חזר לשם כדי לדרוש נקמה, ואחרי שירה בדוב שהשפיל אותו בשנית, הוא הרגיש טפיחה על הכתף, והדוב שעמד מאחוריו אמר: "תקשיב, מתחילות לרוץ פה שמועות שאתה לא פה כדי להרוג דובים באמת..."
בבית הקברות הקטן של עיירה באירופה התקיימה הלווייתה של אישה שנפטרה בגיל 50… בגלל הדוחק שהיה במקום, תוך כדי מסע הלוויה נושאי הארון של האישה נתקעו בעוצמה בקיר, ולפתע שמעו אנחה חלשה. לתדהמת כל הנוכחים, התברר שהאישה חזרה לחיים! הרופא המקומי בדק אותה, אישר לה לחזור הביתה עם בעלה והסיפור זכה למעמד של נס מקומי.
האישה הוסיפה לחיות 20 שנים נוספות שבמהלכן בעלה תרם הרבה כסף והשקיע הרבה מאוד בבית הקברות הצנוע שבו היא חזרה לחיים. כאשר התקיים טקס הלוויה השני שלה, המקום היה אתר גדול ומפואר. אלפי משתתפים מכל עיירות האזור בו להשתתף בהלוויה של האישה שחזרה לחיים, ורבים הגיעו לנחם את הבעל בסיום הטקס.
אחד מהאורחים אמר לו: "תשמע, אתה עשית כאן משהו מדהים, אני בכלל לא מזהה את המקום הזה!"
"טוב אי אפשר היה להתעלם ממה שקרה כאן לפני 20 שנה, הייתי חייב לעשות משהו", הסביר הבעל.
"מה אתה חושב שאשתך הייתה אומרת על זה שההלוויה השנייה שלה נערכה בכזה אולם רחב ידיים עם כל כך הרבה אנשים?" שאל האורח.
"למי אכפת?" ענה הבעל, "העיקר שעכשיו הקירות הרבה יותר רחוקים..."
רוסי, מרוקאי וכורדי נשפטים ל-20 שנה בכלא. השופט מאפשר להם להביא לתא פריט אחד שירצו שיהיה להם. הרוסי מבקש וודקה, המרוקאי מבקש בחורה והכורדי מבקש סיגריות.
לרוסי מביאים משאיות מלאות בבקבוקי וודקה, למרוקאי מביאים בחורה יפה ולכורדי מביאים משאיות מלאות בסיגריות.
כשנגמרת תקופת המאסר, פותחים את התא של כל אחד מהם. הרוסי יוצא מהתא מתנדנד, אך הולך הביתה. המרוקאי יוצא מהתא עם עשרה ילדים והאישה, והולך הביתה.
כשפותחים את התא של הכורדי, נשפכות אלפי סיגריות על הרצפה ומאחוריהן רואים את הכורדי יושב עם סיגריה ביד ושואל: "תגידו... יש לכם אש?"
צלצול הטלפון העיר את הרופא משנתו, והאיש שבצד השני אמר: "אשתי נראית רע מאוד וכך היא גם מרגישה, התוכל לעזור?" "גם אשתי נראית רע מאוד כבר עשרים שנה, אבל אני לא מעיר בגלל זה אנשים באמצע הלילה", הגיב הרופא.
יצירתיות של אשה בת 50
אחרי 25 שנות נישואין, הסתכלתי על אישתי ואמרתי לה: "אהובתי, לפני 25 שנה, הייתה לנו דירה קטנה, אוטו ישן, ישנו על כורסא ישנה והסתכלנו בטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש, אבל ישנתי עם בלונדינית צעירה בת 25... עכשיו יש לנו בית בשווי 500,000 יורו, מרצדס בשווי 50,000 יורו, מיטת מים, טלוויזיה צבעונית 50 אינטש, ואני ישן עם זקנה בת 50".
אשתי הייתה מאוד זריזה במחשבה ואמרה לי: "אתה רק צריך למצוא לך בלונדינית צעירה בת 25, ועורך הדין שלי ידאג לכך שתהיה לך דירה קטנה, אוטו ישן, שתישן על כורסא ישנה ושתהנה מטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש".
מוסר השכל: הנשים הן מדהימות!!!
הן מרפאות אותך מהר מאוד ממשבר שנות החמישים.
שני בחורים שמאושפזים בבית משוגעים עומדים בתור כדי להיכנס לוועדת השחרורים. נכנס הראשון לחדר והפסיכיאטר הראשי שואל אותו: "תגיד, מי גילה את אמריקה?"
עונה לו הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי זה קרה?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "האם חייזרים קיימים?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
אומר הפסיכיאטר: "אוקיי, אתה משוחרר, תאסוף את הדברים שלך, אתה משוחרר".
יוצא הבחור מהוועדה שמח וטוב לב, עם חיוך על הפנים. הוא פונה לבחור השני שממתין ואומר לו: "תשמע, זה קל, פשוט תענה ככה: 'כריסטופר קולומבוס', 'לפני 300 שנה בערך' ו'יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
הבחור השני נכנס לחדר הוועדה, והפסיכיאטר מתחיל לשאול אותו שאלות: "איך קוראים לך?"
עונה הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי נולדת?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "תגיד, אתה שפוי?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך..."
אדם אחד נכנס לפסיכיאטר בבהלה "ד"ר אתה חייב לעזור לי!"
"הירגע, ספר לי מה קרה?" שאל הד"ר.
הבחור עונה לו "יש לי פוביה מטורפת! אני כל הזמן פוחד שיש לי משהו מתחת למיטה. אז אני יורד מתחת למיטה כדי לבדוק ואז אני פוחד שיש לי משהו מעל המיטה. למעלה-למטה, למעלה-למטה. אתה חייב לעזור לי, אני כבר משתגע!"
"אין בעיה" אומר הד"ר "תגיע אלי 3 פעמים בשבוע. אני מאמין שתוך שנתיים נתקן אותך".
"כמה אתה לוקח למפגש?" שאל הבחור.
"350 ש"ח לשעה" ענה הפסיכיאטר.
"אוקיי, אני צריך לישון על זה" אמר הבחור.
אחרי חצי שנה הפסיכיאטר פוגש את הבחור ברחוב "למה לא באת לפגוש אותי שוב?" שאל הד"ר.
"אה, שטויות, הלכתי לברמן שסידר אותי ברבע שעה ותמורת 30 ש"ח בלבד!"
"איך בדיוק...?" תהה הד"ר.
"בקלות!", ענה האיש, "הוא אמר לי לנסר את הרגליים של המיטה..."
בחור אחד התחיל לעבוד במוסד לחולי נפש. המנהל נתן לו הדרכה, וממש בסופה שאל אותו אם יש לו שאלות. ״כן״ השיב הבחור החדש ושאל, ״איך אתם יודעים אם אפשר לשחרר מטופל מהמוסד?״
״טוב, זה די קל״ השיב המנהל, ״אנחנו שואלים את המטופל שאלה פשוטה ובהתאם לתשובתו אנחנו קובעים אם לשחרר או שצריך להאריך את השהות. בוא אני אתן לך דוגמה״. המנהל קורא לאחד המטפלים ושואל אותו: ״תגיד לי בבקשה, כמה זה שש כפול שש?״ המטופל משקשק, עצבני ובסוף עונה בחוסר ביטחון: ״1000?״ ״לא!״ מטיח המנהל במטופל, מניד בראשו ואומר למטפלים שלצידו: ״תנו לו עוד 6 חודשים כאן!״
ואז הוא מתפנה לשאול מטופל שני, את אותה שאלה: ״כמה זה 6 כפול 6?״. המטופל בתגובה מקפץ מעלה ומטה וצורח: ״פברואר! זה פברואר!״
״הו אלוהים, מה פתאום?״ צועק המנהל ומורה למטפלים ״תנו לזה עוד שנה כאן!״
לבסוף פונה המנהל למטופל שלישי, ושואל אותו: אולי אתה תוכל סוף סוף להגיד לי כמה זה 6 כפול 6?״
״בוודאי״, עונה המטופל ״התשובה היא 36!״
״הו, סוף סוף תשובה נכונה״ מתרשם המנהל, ״נראה לי שאפשר לשחרר אותך. רק תגיד לי בבקשה, איך ידעת את זה?״
״מה? זה קל״ עונה לו המטופל, ״פשוט חילקתי 1000 בפברואר!״
אני נשוי לאשתי בערך 30 שנה. בזמן האחרון יש לנו בעיות בינינו והגענו לרופא לבדיקות. לאחר שהציג את עצמו שאל הרופא: "מה הבעיה?" הייתי נבוך במקצת והסברתי לרופא ש"שמוליק" לא עומד לי כבר.
הרופא מכווץ את גבותיו, חושב לרגע ואז מבקש ממני לצאת ולהמתין בחוץ. לאחר שיצאתי, ציווה הרופא על אשתי להתפשט לחלוטין. אשתי לא הבינה את פשר הדבר אך הרופא הסביר לה כי זה הכרחי. היא התפשטה ואז הרופא ביקש ממנה להסתובב לצד ימין, אחר כך לצד שמאל, אחר כך ביקש ממנה להתכופף קדימה, אחורה, להרים רגל ימין ואחר כך רגל שמאל. לאחר שמילאה את כל הוראות הרופא, ביקש זה ממנה להתלבש לצאת החוצה ולבקש ממני - בעלה, להיכנס.
נכנסתי ושאלתי: "מה קורה?"
הרופא: "אל דאגה, אתה בסדר גמור, גם לי לא עמד..."
ארבעה אחים עזבו את הבית לטובת לימודיהם בקולג' והפכו כל אחד למצליח מאוד בתחומו, האחד היה רופא מצליח, השני עו"ד בכיר, השלישי מרצה מבוקש והרביעי מהנדס בעל שם עולמי.
התיישבו הארבעה וחשבו מה לקנות במתנה לאימם שחיה לבדה בביתה.
אמר הראשון: "אני אבנה לאמא בית גדול ויפה על הים"
אמר השני: "שלחתי לה, עם שליח אקספרס, את המכונית הכי יקרה שיש"
אמר השלישי: "אמא אוהבת הצגות, בניתי לה תיאטרון פרטי יוקרתי"
אמר הרביעי: "אמא מאוד אוהבת לקרוא בתנ"ך, אבל הראיה שלה הדרדרה. פגשתי כומר אחד שאמר לי שיש תוכי שקורא את כל התנ"ך. במשך 12 שנה לימדו אותו 20 כמרים את כל התנ"ך, התחייבתי בתמורה לשלם 100 אלף דולר בחודש למשך 20 השנים הקרובות, אבל זה שווה את זה.
אמא רק צריכה לומר את הספר והפרק שהיא רוצה, והוא ידקלם זאת בצורה מדהימה".
לאחר החגים שלחה האם לבניה מכתבים:
"מילטון, הבית שבנית לי עצום. אני חיה רק בחדר אחד אבל צריכה לנקות את כולו. תודה בכל מקרה".
"מארווין, אני זקנה מדי בשביל לטייל ועושה משלוח לקניות, אז אני לא משתמשת במרצדס. תודה על הכוונה".
"מייקל, קנית לי תיאטרון יוקרתי באיכות שמע מדהימה עם 50 מקומות, אבל אני כבר לא שומעת טוב וכל החברים שלי נפטרו, גם הראיה לא משהו ואני כמעט עיוורת. לא אשתמש במתנה, אבל תודה שחשבת עלי".
"מלווין היקר, אתה הבן היחידי שזיהה בדיוק מה אני צריכה ואוהבת. העוף היה טעים מאוד. תודה".
קבוצת קוזקים פרצה לבית יהודי ברוסיה ועשתה מה שהקוזקים עשו ליהודים – הרסו את הבית, גנבו את כל מה שהם יכלו, אך לפני שסיימו והלכו, הם פנו לבעל הבית ואמרו לו "איפה אשתך?"
בעל הבית פנה אליהם בתחנונים ואמר: "אני יודע מה אתם רוצים לעשות, אבל בבקשה, כבר לקחתם את כל מה שיש לנו והרסתם לנו את הבית, תעזבו את אשתי, אני מתחנן."
"אין מה לעשות," אמרו הקוזקים, "פוגרום זה פוגרום..."
לאחר מכן הקוזקים כבר התכוונו ללכת, אבל פנו שוב לבעל הבית ושאלו אותו, "רגע, בטח יש פה עוד נשים. איפה אחותך?"
היהודי אמר להם: "בבקשה, תעזבו את אחותי, היא לא עשתה אף פעם רע לאף אחד, תמיד הייתה יהודייה טובה וצדיקה, זה לא מגיע לה."
"אין מה לעשות," אמרו הקוזקים, "פוגרום זה פוגרום..."
הקוזקים עמדו לצאת מהבית, אבל עצרו לפתע ואמרו: "רגע, אתה גבר די צעיר. אימא שלך בטח גם גרה כאן – איפה היא?"
היהודי התחנן שוב: "בבקשה, תעזבו את אימא שלי, היא אישה מבוגרת, אלמנה כבר 30 שנה, אל תפגעו בה, אני מתחנן אליכם".
"אין מה לעשות," צעקה האימא מחדרה, "פוגרום זה פוגרום!"
מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס.
הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי".
מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."
איש אחד ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב חברו הטוב, שאמר לו בקול שבור: "לא נעים, עצוב, אבל אשתי נפטרה..״ והוסיף: ״היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, בקושי גמר לאכול, מיהר והתלבש יפה, תוך כדי שאשתו מקפידה שייראה טוב. חיש מהר יצא ונסע לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב אותו חבר טוב. "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השנייה נפטרה..." אמר החבר בגרון חנוק "היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, התלבש לאט, אפוף מחשבות, תוך שאשתו מזרזת אותו לא לאחר ומקפידה שייראה טוב. באי חשק קל, נסע האיש לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אותה אשה לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב החבר הטוב, ממרר בבכי: "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השלישית נפטרה... היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..." אמר קצרות וברח בבכי תמרורים.
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, לא התלבש ונראה אפוף מחשבות. כשאשתו זירזה אותו שיתלבש כבר, כדי שלא יאחר לטקס הקבורה אמר: "אני לא הולך..."
"למה אתה לא הולך?" שאלה "הרי זה החבר הטוב שלך... לא יפה ככה..."
"חברים-חברים, אבל לא נעים לי..." מלמל.
"מה לא נעים לך?!" הופתעה אישתו.
"מה לא נעים לי???!..." התפרץ האיש בחזרה: "הוא כבר הזמין אותי 3 פעמים ואני לא הזמנתי אותו אפילו פעם אחת! באמת לא נעים..."
יהודי בא אל הרב ואומר לו: "רבי, התאהבתי באישה צעירה ואני לא יודע מה לעשות. עזור לי בבקשה".
"מה הבעיה?", שואל הרב, "תתחתן איתה".
"אבל אני נשוי כבר עשרים שנה", משיב לו האיש.
מציע לו הרב: "אז תעזוב את הצעירה ודי".
אומר האיש: "אני לא יכול, אני ממש אוהב אותה".
אומר לו הרב: "אז תתגרש מאישתך".
"גם את זה אני לא יכול", משיב לו האיש. "גם אותה אני מאוד אוהב".
"אז תתנצר", מציע לו הרב.
"להתנצר?" מתפלא האיש, "למה להתנצר?"
"כי אז", השיב הרב, "תבלבל את המוח לכומר ולא לי".
בית המשפט דן שלושה אסירים למאסר עולם בגין פשעים חמורים.
בגלל שהאסירים היו מאוד מסוכנים, החליטו לנעול אותם הרחק מעין הציבור לעשרים שנה ושמכונות ידאגו לכל צרכיהם.
אך לפני שנעלו אותם, החליטו להיות רחומים - ואמרו לכל אחד מהם:
"תוכל לבחור בדבר אחד לקחת איתך אל תוך התא לעשרים השנים הבאות".
האסיר הראשון היה צרפתי, והוא בחר להביא את אשתו איתו לתוך התא. היא
הוכנסה בדחיפות והדלת ננעלה ל-20 שנה.
האסיר השני היה בריטי, והוא ביקש להינעל עם אספקה עצומה של בירה ויין.
ארגזי ענק סודרו בתוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה.
האסיר השלישי היה ישראלי, והא ביקש להינעל עם מאות אלפי חפיסות סיגריות.
חבילות עצומות ננשאו אל תוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה.
לאחר שעברו 20 שנה התקבצו הסוהרים לשחרר את האסירים, סקרנים לראות
מה מצבם לאחר כל הזמן הזה.
ראשון נפתח התא של האסיר הצרפתי, מיד הידסו החוצה תינוקות, וכל החדר היה מלא בילדים ובני משפחה.
שני נפתח התא של האסיר הבריטי, מיד התגלגלו החוצה בקבוקי בירה ויין ריקים, הוא עצמו שכב מסטול לחלוטין.
שלישי נפתח התא של האסיר הישראלי, אשר יוצא רועד כולו מהתא, מחזיק סיגריה מהוהה בידו.
"תגידו", הוא שואל בקול שבור, "יש למישהו מכם אש?"
אדוארד, גבר קתולי נחמד שהיה נשוי במשך 50 שנה, הלך לעולמו והותיר את אשתו מריה שבורת לב ועמוסת געגועים.
כמה חודשים מאוחר יותר, מריה גם היא הלכה לעולמה והגיעה אל שערי גן העדן.
בצעדיה הראשונים, החליטה מריה שהיא לא רוצה לבזבז את הזמן, והחלה בחיפוש אחר בעלה האהוב.
לאחר כחצי שעה של חיפושים, היא ראתה מרחוק גבר בגובה ממוצע בעל שיער לבן וכובע קסקט לראשו אוחז בידה של אישה אחרת. היא התקרבה אליו בצעדים איטיים ושאלה: "אדוארד? זה אתה?!"
אדוארד הסתובב אליה, ומריה מיד קפצה עליו, חיבקה אותו חזק ונישקה אותו על לחיו: "אדוארד, אהובי!!! חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, סוף סוף נוכל להיות ביחד!"
אדוארד לקח צעד לאחור ואמר: "תקשיבי לי טוב אישה, העסקה בינינו הייתה ברורה, ואני את ההתחייבות שלי קיימתי..."
מריה הפגועה שאלה אותו: "איזו עסקה? על מה אתה מדבר?! ומי זאת האישה הזאת לידך?!"
הוא השיב לה: "'עד שהמוות יפריד בינינו', זוכרת? אז סוף סוף הוא הפריד..."
רודף שמלות, אלכוהוליסט וסטלן נקלעים כולם יחדיו לתאונת דרכים ומגיעים לגיהינום. שם השטן קיבל את פניהם ואמר להם: "ברוכים הבאים לגיהינום! כעונש אתם תעבירו 1000 שנה בחדר אישי שמתאים לסגנון חיי החטא שבחרתם לעצמכם. רק אם תלמדו את הלקח שלכם תוכלו לצאת מכאן ולהגיע לגן עדן".
את רודף השמלות הוא הכניס לחדר מלא בנשים יפהפיות. רודף השמלות אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את האלכוהוליסט הוא הכניס לחדר מלא בבקבוקי אלכוהול מכל סוג אפשרי שקיים. האלכוהוליסט אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את הסטלן הוא הכניס לחדר מלא בצמחי קנאביס עצומים. הסטלן אמר "תודה, השטן" ורץ מיד לחדר.
כעבור 1000 שנה השטן הגיע לשחרר את הכלואים.
הוא פתח את דלתו של רודף השמלות, וראה שכל הנשים בהריון, יש תינוקות בכל מקום, הנשים צועקות עליו שישיג עבודה והוא סובל משלל מחלות מין. רודף השמלות אמר "אני מצטער השטן, אני מבטיח להיות נאמן רק לאשתי, אפילו בגן עדן!". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של האלכוהוליסט, וראה אותו שוכב על הרצפה, מכוסה בקיא, בוכה וממלמל: "אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם...". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של הסטלן, ובתחילה הוא בכלל לא ראה אותו בחדר. הוא חיפש וחיפש בין השיחים העצומים, עד שמצא אותו מסתתר בפינה מאחורי אחת האדניות. "אתה בסדר?" שאל השטן. הסטלן הביט בו עם דמעה בעין ואמר: "יש לך אש?"
כשאלוהים ברא את הכלב הוא אמר לו: "אתה תהיה כלב. תשמור על הבית של האדם, תשב במרפסת, תנבח על כל מי שיעבור בסביבה, תאכל שאריות שהוא ייתן לך ותחיה 20 שנה."
אמר לו הכלב: "אין לי בעיה להיות כלב. אבל 20 שנה רק לנבוח זה יותר מדי. תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים, ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את הקוף ואמר לו: "אתה תהיה קוף. אתה תבדר בני אדם, תעשה להם כל מיני טריקים משעשעים ותחיה 20 שנה!" ענה הקוף: "אין לי בעיה להיות קוף, אבל 20 שנה לעשות טריקים ולשעשע אחרים? זה המון! תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
אלוהים ברא את החמור ואמר לו: "אתה תהיה חמור. תעבוד ללא הרף מזריחה עד שקיעה ותישא משאות כבדים. אתה תאכל דשא, לא תהיה לך אינטיליגנציה ותחיה 60 שנה!"
ענה החמור: "אין לי בעיה להיות חמור, אבל 60 שנה זה הרבה לכזו עבודה קשה. תן לי 20, אני אחזיר לך את 40 הנותרים, ונסגור עניין" אלוהים הסכים שוב והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את האדם ואמר לו: ״אתה תהיה בן-אדם. תאכל, תישן, תבלה, תתחתן ותהנה מהחיים שלך, ותחיה 20 שנה״
״רק 20 שנה?״ אמר האדם, ״תוכל אולי לתת לי את ה-20 שלי פלוס ה-40 שהחמור החזיר לך, פלוס ה-10 שהקוף החזיר לך ופלוס ה-10 שהכלב החזיר לך? זה יוצא בסך הכל 80 שנה״.
״אוקיי, אם זה מה שאתה מבקש...״ השיב אלוהים לאדם.
ולכן, את 20 השנה הראשונות של החיים שלנו אנחנו עסוקים בלאכול, לישון, לבלות וליהנות עם עצמנו, ואז עוד 40 שנה אנחנו עובדים כמו חמורים כדי לפרנס את עצמנו ואת המשפחה שלנו, ואז עוד 10 שנים אנחנו עסוקים בלשעשע את הנכדים שלנו כמו קופים, ואז עוד 10 שנים אנחנו פשוט יושבים על המרפסת ונובחים על כל מי שעובר בסביבה כמו כלבים.
ישראלים שיורקים תוך כדי שהם מדברים, למעשה מדברים עברית שוטפת?
צלצול טלפון העיר את הרופא משנתו, והאיש שבצד השני אמר: "אשתי נראית רע מאוד וכך היא גם מרגישה, תוכל לעזור?" "גם אשתי נראית רע כבר עשרים שנה, אבל אני לא מעיר בגלל זה אנשים באמצע הלילה", הגיב הרופא.
המתכנת והצפרדע המדברת
מתכנת אחד מצא צפרדע על המדרכה בדרך לעבודה.
“למעשה אני נסיכה יפה”, אומרת הצפרדע למתכנת, “ואם תנשק אותי אני אהיה שלך למשך שבוע.”
המתכנת מושך בכתפיו, מכניס את הצפרדע לכיס וממשיך בדרכו לעבודה.
לאחר מספר דקות אומרת הצפרדע: “בסדר, בסדר, אם תנשק אותי אני אתן לך את כל מה שתבקש במשך חודש!”
המתכנת מניד את ראשו לשלילה, ומכניס את הצפרדע בחזרה לכיס.
בהמשך הדרך אומרת הצפרדע, “תהפוך אותי לנסיכה ואני אעשה איתך כל מה שתרצה במשך שנה שלמה!!!”
המתכנת מחייך וממשיך בדרכו.
לבסוף שואל הצפרדע, “מה יש לך? הצעתי לך נסיכה חלומית במשך שנה בתמורה לנשיקה אחת ואתה מסרב?”
“אני מתכנת” הוא עונה, “אין לי זמן לנשים ובילויים. אבל צפרדע מדברת זה כבר משהו אחר…”
ליהודי זקן היה כלב שהיה החבר היחיד שהיית לו כ-15 שנה. למרבה הצער, הכלב מת.
כיוון שהוא מאוד נקשר אליו, הוא הלך לרב ושאל אם הוא יוכל לומר קדיש על הכלב.
ענה לו הרב: "תראה מר כהן, אתה יודע שאנחנו אורתודוקסים, קדיש זה רק לבני אדם, לא לבעלי חיים..."
"למעשה..." ממשיך הרב, "יש בית כנסת רפורמי במרחק של שני רחובות מכאן. לך לשם ותבקש שיעשו קדיש על הכלב, אתה יודע, הם מספיק משוגעים כדי לעשות את זה".
הזקן הודה לו ואומר: "אתה חשוב שהם גם יקבלו את התרומה שלי של 100,000 דולר לזכרו של כלבי הקטן מויש'ה?"
"עצור!" צעק הרב, "למה לא אמרת שהכלב יהודי?!"
גבר נכנס לבר ואומר לברמן: "אני רוצה שתמזוג לי ויסקי סקוטי בן 18, ואל תנסה לעבוד עליי כי אני מכיר את הוויסקי שלי!"
הברמן ספקן ומחליט לבדוק את הבחור עם ויסקי בן 12. הבחור לוקח לגימה, מגלגל אותה בפה ואומר: "ברמן, זה זבל בן 12, ביקשתי ויסקי מיושן בן 18 שנה!"
הברמן מופתע אך מחליט לעשות עוד ניסוי. הפעם הוא מוזג לו ויסקי 15. האיש לוגם, מעוות פניו ואומר: "ברמן, אני לא רוצה טינופת של 15 שנה, תמזוג לי ויסקי 18!"
הברמן התרשם מאוד ומוזג לבחור ויסקי 18 על חשבון הבית.
בכל ההתרחשות צפה מהצד בסקרנות רבה, שיכור מלוכלך, מגעיל ומסריח. הוא התקרב ברישול אל הבחור ואל הברמן, הניח כוס לפני הבחור ואמר: "יש לך כישרון של ממש... נסה את זה"
הבחור לקח שלוק עסיסי ומיד ירק אותו על הבר: "איכס, מגעיל, יש לוויסקי הזה טעם של שתן!"
עונה השיכור "יפה, עכשיו בן כמה אני?"
רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה.
עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.
איש צעיר שטייל בקניון ראה זוג קשישים שהתיישבו לאכול המבורגר שהזמינו במסעדת מזון מהיר. הוא הבחין בכך ששניהם הזמינו יחדיו רק ארוחה אחת – המבורגר אחד, צ'יפס אחד וכוס שתייה אחת.
האיש הצעיר המשיך להסתכל על הקשישים וראה שהגבר מחלק כל פריט לשתיים – את ההמבורגר הוא חצה לחצי, את הצ'יפס הוא ספר כך שלכל אחד מבני הזוג תהיה אותה כמות, ואת השתייה הוא מזג לכוס נפרדת עד שהגיעה לגובה החצי.
הקשיש התיישב מול אשתו והתחיל לאכול, בעוד שהיא רק ישבה וצפתה בו עם ידיים שלובות.
האיש הצעיר החליט לשאול את הזוג אם הוא יכול לעזור להם לרכוש ארוחה נוספת, כך שלא יצטרכו לחלק את שלהם לשתיים.
"הו לא...", אמר הקשיש, "תודה על ההצעה, אבל אנחנו נשואים כבר 50 שנה ותמיד חולקים כל דבר בינינו שווה בשווה".
"זה ממש מרגש לשמוע," אמר האיש הצעיר, "אבל זה לא מסביר מדוע את לא אוכלת גברתי?"
"אני מחכה שיגיע תורי להשתמש בשיניים..."
גרשון ומשה, שני גברים בפנסיה, הפכו לחברים אחרי שבילו יחד שנים בפארק השכונתי בו הם היו מאכילים יונים. יום אחד משה פגש את גרשון עם חיוך גדול מהרגיל על פניו, ושאל את חברו בהתרגשות: "תגיד, ניסית פעם לקחת ויאגרה?"
"לא" השיב גרשון.
"אתה חייב לנסות" המשיך משה בהתלהבות, "התחלתי עם זה לפני שבועיים ואני מרגיש כאילו הורידו לי 20 שנה מהחיים וגם מהביצועים במיטה".
גרשון השתכנע במהירות והשניים קבעו להיפגש שוב בעוד שבועיים כדי לחלוק חוויות. למרבה הפתעתו של משה, חברו כלל לא נראה שמח ונרגש בפעם הבאה שהם נפגשו.
"נו? לקחת ויאגרה? זה עזר לך?" הוא שאל.
אז גרשון ענה: "לקחתי ואתה צדקת, זה באמת עושה פלאים לגוף, אבל לא הזהרת אותי מתופעות הלוואי..."
"מה קרה? אתה מרגיש בסדר?" שאל משה המודאג.
"אצלי הכול בסדר" השיב גרשון, "אבל ישר אחרי שהתחלתי לקחת ויאגרה המיגרנות של אשתי פתאום הופיעו שוב!"
קצין רוסי נכנס לספרייה הרוסה באוקראינה וראה שם יהודי קשיש אחד קורא ספר ליד אחד המדפים שנשארו עומדים.
"מה אתה קורא שם?" שאל הקצין.
"אני לומד עברית. מעולם לא הספקתי ללמוד ואני חושב שעכשיו זה הזמן", ענה היהודי הזקן.
הקצין הרוסי שאל: "בשביל מה אתה לומד עברית? עד שתגיע לישראל כבר תמות".
"אני לומד עברית כדי שכשאגיע לגן עדן אוכל לשוחח עם משה ואברהם", הגיב הזקן.
"איך אתה יודע בוודאות שתגיע לגן עדן? ומה אם תגיע לגיהינום?" שאל הקצין הרוסי.
"אני כבר דובר רוסית", אמר הזקן.
אחרי 50 שנה שלא התראו, חבורת זקנים בני 85 עורכים כנס מחזור. אומר זקן אחד לשני "אבראשק'ה, תהרוג אותי, אבל אני לא זוכר שלמדו איתנו כל כך הרבה פיליפינים!"
אשם בכל הסעיפים
השופט המחוזי ביקש מהנאשם לעמוד על רגליו...
"אתה מואשם ברצח מנהל בית הספר, בעזרת מסור" קבע השופט את פסק הדין.
דממה שררה באולם עד שלפתע, זינק מהקהל גבר כועס וצעק: "ממזר שקרן!!"
"שקט בבית המשפט!" הורה השופט ופנה שוב אל הנאשם. "אתה מואשם גם בהריגת נהג המשאית עם את חפירה!"
"קמצן ארור!!" התנפל שוב האיש מהקהל.
"אמרתי שקט!!!" הורה השופט והכה בפטיש.
"כמו כן..." הביט השופט בנאשם "נמצאת אשם בהריגת הדוור עם מקדחה חשמלית!"
"חמור גדול!!" צעק האיש מהקהל.
"אדוני!" התרגז השופט "אם אתה לא תגיד לי עכשיו מה הסיבות להתפרצויות חסרות השחר הללו, אתה תואשם בביזיון בית המשפט!"
ענה לו האיש: "אני גר בשכנות עם אדם זה כבר 20 שנה ואני מזועזע מהראיות, שכן במרוצת השנים, בכל פעם שביקשתי להשאיל ממנו כלי עבודה הוא אמר שאין לו!!"
עיתונאית מחו"ל מבקרת בכותל המערבי, מסתכלת בעניין על המתרחש ורואה יהודי קשיש שבדיוק גמר להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם.
היא ניגשת אליו ושואלת, "האם אפשר לשוחח איתך?"
היהודי: "בבקשה".
העיתונאית: "באיזו תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?"
היהודי עונה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה".
העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?"
היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע, בשלווה ובביטחון".
העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?"
היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר!!".
אלי ביקר את הקבר של אמו שנה לאחר פטירתה. הוא אמר כמה מילים לזכרה, הניח פרחים על יד המצבה, לקח צעד לאחור והתחיל ללכת לכיוון היציאה מבית העלמין.
בדרך, הוא שמע לפתע בכי חזק שמגיע מאזור חלקת הקברים, ונזכר בהרגשה שחווה בעצמו כשהיה במקום לפני שנה. הוא חש שעליו לנחם את אותו אדם שבוכה בקול גדול כל כך, ולכן חזר לחלקת הקברים כדי למצוא אותו.
ככל שהתקרב לאותו האיש שבכה, שמע אלי את מילותיו שנאמרו ביגון, "למה הלכת? למה זה מגיע לי? איך אני יכול להתמודד עם זה?" כשהגיע אלי לאיש הבוכה הוא נגע בכתפו ואמר, "אדוני אני מצטער, אינני מעוניין להפריע לך בזמן האבל שלך, אבל אתה מזכיר לי את עצמי מלפני שנה ואני חושב שאני יכול לעזור לך להתגבר על הכאב. מי נפטר? אמא, אבא, אישה... ילד חס ושלום?"
כשהאיש מצא בתוכו את הכוח להפסיק לבכות לרגע, הוא הסתכל על אלי ואמר לו "בעלה לשעבר של אשתי!"
בן 80 התחתן עם בת 20. שנה אחרי החתונה הזוג מגיע לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן" "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
שנתיים לאחר מכן שוב מגיע הצמד לחדר הלידה.
הפעם זו בת במשקל 3.5 ק"ג, בריאה ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
לאחר שנתיים נוספות, שוב מגיעים לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
עונה לו האחות, "אולי כדאי שתחליף שמן, האחרון יצא שחור..."
אנשים שצריך להרוג: ישראלים שטסו לשבועיים בבורגס וחיים בסרט שהם שכחו איך לדבר עברית אחרי שהם חזרו לארץ.
היהודי שפותר בעיות בזכות פסח
אמריקאי אחד שאף כל חייו להיות מהנדס מטוסים. לאחר שסיים את לימודיו והוציא תואר, הוא ייסד חברת מטוסים מצליחה ומשגשגת. החברה הצליחה עד כדי כך, שנשיא ארצות הברית שמע שאותו אדם היה גאון הנדסה מוכשר ביותר, והחליט לבצע הזמנה של מטוס בטיחותי במיוחד.
המהנדס חשב וחשב, בכל זאת מדובר בנשיא ארצות הברית, עד שהגה רעיון מושלם. המהנדס סיים לבנות מודל להדגמה והחליט לבדוק את תקינותו. המטוס המריא בהצלחה, אך פתאום בזמן הטיסה - הכנפיים נתלשו בדיוק באמצע והמטוס התרסק. הוא חזר לשולחן השרטוט, תיקן את המטוס, ניסה שוב להטיס - ושוב נשברו הכנפיים בדיוק באמצע.
יהודי זקן שהתגורר בסמוך לשדה התעופה וראה בכל פעם את המטוס מתרסק, פנה אל המהנדס לאחר עוד ניסוי שנכשל מאותה הסיבה ואמר לו: "שמע, כשאתה מתקן את המטוס – תנסה לעשות חורים קטנטנים לאורך כל הכנפיים!"
האיש ענה לו: "השתגעת?! זה מנוגד לכל כללי האווירודינמיקה!"
הזקן אמר לו: "מה כבר יש לך להפסיד? סמוך על מילה של יהודי זקן."
המהנדס חזר לביתו, חשב על דברי הזקן ולבסוף קיבל החלטה לעשות חורים קטנים לכל אורך הכנפיים. הוא הגיע לשדה התעופה לנסות את המטוס, והפלא ופלא - המטוס המריא והכנפיים לא נשברו באמצע. הוא חזר אל היהודי הזקן בהתלהבות: "אני לא תאמין! זה עבד! תגיד, איך ידעת שאם אעשה חורים בכנפיים הם לא יישברו באמצע?"
הזקן ענה: "שמע, כבר 80 שנה שאני חוגג פסח, וכמה שלא ניסיתי לשבור את המצה בדיוק באמצע, אף פעם לא הצלחתי!"