למה בלונדיניות לא אוכלות בננות? כי הן לא מוצאות את התופסן של הריצ'רץ'.
שתי בלונדיניות נפלו לתוך בור. אחת מהן אמרה: "קצת חשוך פה, לא?", השנייה ענתה: "לא יודעת, אני לא יכולה לראות"
בחור אחד נסע עם בלונדינית באוטו. באמצע הנסיעה הוא ביקש ממנה להוציא את הראש מהחלון ולבדוק אם אורות האיתות עובדים. היא הוציאה את הראש ואמרה: "כן, לא, כן, לא, כן, לא..."
בלונדינית אחת מנסה לחנך את האחיין שלה ואומרת לו: "אם תעשן - לא תחיה הרבה זמן". הילד הקטן מסתקרן ושואל: "אבל סבא מעשן כל החיים וחי כבר שישים שנה, למה כלום לא קרה לו?" אז הבלונדינית ענתה לו: "אם הוא לא היה מעשן היום הוא היה יכול להיות כבר בן שמונים!"
אשתי חזרה הביתה ואמרה לי בייאוש: "לא מצאתי את הדאודורנט שחיפשתי...", עניתי לה: "לא נורא, אל תרימי ידיים..."
סיפרתי לאבא שלי שהצוואר שלי תפוס כי ישנתי לא טוב. הוא אמר: "גם את הדבר היחידי שאתה עושה אתה לא יכול לעשות כמו שצריך?!"
מה אפשר לשבור עם ביצה אבל לא עם פטיש? צום.
אחותו של השטן
מספר דקות לפני שהטקס בכנסיה התחיל, ישבו חברי הקהילה במקומותיהם ושוחחו. לפתע, השטן הופיע בקדמת הכנסייה. כולם החלו לצרוח ולרוץ לכיוון האחורי של הכנסייה, מכשילים איש את רעהו בניסיון נואש לברוח מהשטן בהתגלמותו. די מהר התרוקנה הכנסייה, מלבד אדון זקן אחד שישב בשלווה במקומו מבלי לזוז ונראה אדיש לעובדה שהאויב האולטימטיבי של אלוהים נוכח לידו.
השטן הלך לזקן ואמר, "אתה יודע מי אני?"
הזקן ענה, "כן, בוודאי."
"אתה לא פוחד ממני?" שאל השטן.
"לא, בכלל לא", ענה הזקן.
"אתה לא מבין שאני יכול להרוג אותך במילה אחת?" שאל השטן.
"אין לי בכלל ספק בכך" ענה הזקן בקול אדיש.
האם ידוע לך שאני יכול לגרום לך סבל איום ונורא לנצח נצחים?" המשיך השטן.
"כן" ענה הזקן בשלווה.
"ואתה עדיין לא פוחד?" שאל השטן.
"לא" ענה הזקן.
בנימה של דאגה ובלבול, השטן שאל, "למה אתה לא מפחד ממני?"
הזקן השיב בשלווה: "אני נשוי לאחותך כבר 48 שנים".
כולם מדברים על חשיבות הכושר למבוגרים. אנחנו מדברים על חשיבות המנוחה... אוסף משפטים מצחיקים!
- הליכה יכולה להאריך את חייך. בגיל 85, זה מאפשר לך לבזבז עוד 5000 ש"ח בחודש למשך חצי שנה בדיור מוגן...
- סבא שלי התחיל ללכת 5 ק"מ ביום בגיל 70. היום הוא בן 90 ואין לנו מושג איפה הוא.
- אני אוהב הליכות ארוכות. במיוחד כשאנשים מעצבנים עושים את זה ממני והלאה.
- הסיבה היחידה שיש לי ללכת מהר, היא שזו הפעם היחידה שאני יכול להנות מנשימה מהירה שוב.
- אין כמו לקום להליכה מוקדם בבוקר, כשהמוח עוד לא מבין את הטעות שהוא עושה.
- הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! מסתבר שצריך ממש להיות שם...
- בכל פעם שאני אומר את המילה הגסה "התעמלות", אני מיד רץ לשטוף את הפה עם קצפת ושוקולד.
- אמנם יש לי שרירים רופסים, אבל למזלי הכרס מכסה אותם...
- היתרון היחידי להתעמל בגיל מבוגר, הוא למות חטוב.
- כולנו נהיים כבדים יותר עם השנים. זה בגלל כל המידע שמצטבר במוחנו. זו הגרסא שלי ואני דבק בה!
- בכל פעם שאני חושב על המראה שלי יותר מדי, אני נכנס לפאב ואחרי שעתיים אני כבר נראה הרבה יותר טוב.
- אשתי שאלה אותי "מה אתה עושה?" אז אמרתי "כלום". היא התעצבנה ואמרה ש"זה בדיוק מה שעשיתי אתמול!" אז אמרתי לה שעוד לא סיימתי...
אתם יכולים להריץ את הבדיחה הזו בין החברים שלכם, אבל למה להריץ אם אפשר סתם לשלוח...??
תייר ישראלי אחד מטייל בחו"ל ומגיע למלון בשעה מאוחרת כדי לבלות בו את הלילה. הוא ניגש לדלפק הקבלה ושואל לגבי מחירי הלינה.
“אני מצטער להגיד שהמעליות במלון התקלקלו ולכן הלילה המחירים משתנים בהתאם לקומה”, מספר הפקיד בקבלה, “חדר בקומה הראשונה עולה 250 דולר; בקומה השנייה – 200 דולר; בקומה השלישית – 150 דולר; ובקומה הרביעית – 100 דולר.”
אחרי מספר שניות של התלבטות התייר הישראלי אומר לפקיד, “לא תודה, אני לא מעוניין.”
“מדוע לא?”, התעניין הפקיד, “המחירים גבוהים מידי?”
“לא”, השיב התייר, “המלון נמוך מדי…”
שמוליק שהיה יהודי שומר מצוות וגם גאון פיננסי לא קטן, עזב את ישראל לטובת הצעת עבודה כסגן נשיא של חברת השקעות גדולה בניו יורק. מרגע שהתחיל לעבוד, הופעל על נשיא החברה לחץ חזק מכיוון הדירקטוריון: "לא יכול להיות שיהודי ינהל לנו את העסק" אמרו לנשיא החברה "אתה חייב לעשות משהו!"
אחרי לחצים רבים, הנשיא לקח את שמוליק הצידה והסביר לו בצורה ברורה שאם הוא רוצה להחזיק במשרה המכובדת, עליו להתנצר.
לשמוליק, שעקר עם כל משפחתו לארה"ב בשביל חיים טובים יותר, לא היתה ברירה. עם כל הקושי שבדבר, הוא לא רצה לוותר על המשרה. הוא בא הביתה והודיע לאשתו ציפורה: "מיום ראשון, אנחנו מתחילים ללכת עם הילדים לכנסייה!"
וככה עברו כמה חודשים טובים, אבל אשתו לא הפסיקה להציק לו וטענה שקשה לה: "אני מתגעגעת לשבת, להדליק נרות, קידוש, חגים" אמרה לו, "כסף זה לא הכל שמוליק..."
ככל שהציקה לו, כך גברו נקיפות המצפון של שמוליק והוא החליט להתייצב מול הבוס הגדול. "תראה", אמר לו בלב כבד, "אני לא יכול להמשיך ככה. המצפון שלי מכאיב לי, אני לא ישן בלילה, המשפחה שלי סובלת והבנתי שכסף זה לא הכל בחיים! ההתנצרות הזו כבדה עליי. נולדתי יהודי ואני רוצה למות יהודי. אם אתה רוצה שאתפטר, אני אתפטר מבלי לעשות מזה עניין".
הנשיא הביט עליו בתדהמה ואמר לו: "שמע סמואל, לא ידעתי שככה אתה מרגיש. אתה יודע מה, תישאר בעבודה ותהיה יהודי כרצונך. אני אטפל בשאר".
חזר שמוליק הביתה שמח וטוב לב, רץ לאשתו שישבה על הכורסא מול הטלוויזיה ואמר לה: "ציפורה, לא תאמיני! קרה לנו נס! אנחנו חוזרים להיות יהודים!"
"מה?!" הופתעה ציפורה.
"זה בסדר" הסביר שמוליק "דיברתי עם הבוס הגדול והוא משאיר אותי בעבודה".
ציפורה הביטה עליו בעיניים יורקות אש ואמרה לו "תגיד לי, אתה השתגעת?!"
שמוליק, הביט עליה המום ואמר: "אבל חשבתי שזה מה שאת רוצה?! כל הזמן בכית לי שאת מתגעגעת למנהגים היהודים. מה, את לא רוצה להיות יהודיה בחזרה?"
הביטה עליו ציפורה בעצבים "בטח שאני רוצה, בוודאי שאני רוצה... אבל עכשיו? שבוע לפני פסח???"
ארבעה חיילי או"ם; מקסיקני, בריטי, אמריקאי וצרפתי הוצבו לשמור על בסיס מבודד הכולל שני חדרי שינה ומאגר נשק. כשהגיע הלילה הראשון הוחלט כי הבריטי יישן יחד עם המקסיקני בחדר אחד, והצרפתי והאמריקאי ישנו יחד בחדר השני. למחרת בבוקר הבריטי ניגש לאמריקאי והצרפתי כשעיניו אדומות ונפוחות, שיערו סתור והוא בקושי מצליח לעמוד על רגליו, ואמר: "חברים, אני לא מסוגל להחזיק מעמד עם הדבר הזה! המקסיקני נחר כמו 8 מסורים חשמליים! כל הלילה לא הצלחתי לעצום את העיניים ורק ישבתי במיטה ובהיתי בו. אחד מכם מוכרח להתחלף איתי בחדרים!"
"אני בטוח שאתה סתם מגזים", השיב האמריקאי, "אני אתחלף איתך ואתה תראה שמחר בבוקר אני אהיה ערני וכשיר כמו תמיד". למחרת בבוקר החייל האמריקאי ניגש לבריטי ולצרפתי עם עיניים אדומות ונפוחות ושיער סתור, כשהוא בקושי מצליח לעמוד על רגליו. "ובכן, הצלחת להירדם?" שאלו. "מה זה הדבר הזה?" אמר האמריקאי, "המקסיקני הזה נוחר כמו 10 חמורים! כל הלילה לא עצמתי עין ורק ישבתי במיטה והסתכלתי עליו. אני לא מסוגל לישון איתו שוב, אחד מכם חייב להתחלף איתי בחדרים!".
"אתם סתם מתבכיינים", אמר הצרפתי, "אני אתחלף איתך ואשן שם בעצמי. אתם תראו שארדם תוך רגע ושזה לא כל כך נורא כמו שאתם מתארים".
למחרת בבוקר הצרפתי, האמריקאי והבריטי נפגשו, ושני האחרונים לא האמינו למראה עיניהם; הצרפתי נראה ערני מתמיד, עם עיניים בוהקות ושיער מסודר. "איך הצלחת לישון עם הנחירות שלו?" שאלו האמריקאי והבריטי במבט המום. "בלי שום בעיה", השיב הצרפתי, "לפני שהלכתי לישון טפחתי למקסיקני על הישבן, נישקתי אותו בלחי ואיחלתי לו לילה טוב. כל הלילה הוא פשוט ישב על המיטה שלו והסתכל עלי".
ניסים הוא רווק בן 42. יום אחד הוא פגש חבר ותיק ששאל אותו: "תגיד ניסים, למה אתה לא נשוי? לא הצלחת למצוא את הבחורה שתהיה אישה המושלמת בשבילך?"
"האמת, הייתי עם לא מעט נשים שרציתי להתחתן איתן, אבל בכל פעם שהבאתי אחת מהן לפגוש את ההורים שלי, אימא שלי לא התחברה אליה," ענה ניסים.
החבר חשב במשך כמה רגעים, ואז אמר בהתלהבות: "יש לי את הפתרון המושלם בשבילך! תמצא בחורה שהיא בדיוק כמו אימא שלך."
כמה חודשים מאוחר יותר נפגשו השניים שוב, והחבר שאל את ניסים: "נו, מצאת את הבחורה המושלמת? אימא שלך אהבה אותה?"
ניסים הסתכל עליו במבט קודר ואמר לו: "כן, מצאתי את הבחורה המושלמת. היא הייתה בדיוק כמו אימא שלי. צדקת, אימא שלי באמת אהבה אותה."
"אז למה אתה נראה עצוב?" שאל אותו החבר.
"כי עכשיו אבא שלי לא ממש אהב אותה..."
רופא לאישה בהיריון: "האבא יהיה נוכח בלידה?" האישה: "לא" הרופא: "למה?" האישה: "לא חושבת שהוא יסתדר עם בעלי..."
החלק הטוב ביותר בלהיות נשוי זה שאני לא צריך לדאוג האם אשכב עם מישהי הלילה או לא. אני כבר יודע שלא.
פולני אחד אומר לחברו : "אל תשאל, התוכי שלי מת". החבר: " מזקנה?". הפולני: "לא, מתסכול. מאז שהתחתנתי הוא לא הצליח להשחיל מילה".
אני לא מכירה אף אחד שנשוי באושר. חוץ מבעלי...
פולני אומר לבתו: "ילדתי היקרה, אל תתחתני עם הבחור הזה. הוא גם נכה, גם מכוער וגם יתום". הבת: "העיקר האהבה אבא, לא מעניין אותי המראה החיצוני ולא הרקע שלו". האב: "אני לא מדבר על זה. את לא חושבת שהוא סבל מספיק בחיים?".
כשמדובר בנישואים, גבר הוא כמו פאזל - לפניהם הוא לא מושלם ואחריהם הוא גמור.
כמה קשה לבחור סיסמה באתר הבנק?
אסף, ברוך הבא לאתר הבנק, אנא בחר סיסמה:
כרוב
סיסמתך לא התקבלה. הסיסמה חייבת להכיל 8 תווים לפחות.
כרוב כבוש
סיסמתך לא התקבלה. הסיסמה חייבת להכיל מספר.
כרוב כבוש 1
סיסמתך לא התקבלה. אין להשתמש ברווחים.
כרוב_כבוש1_קיבינימט
סיסמתך לא התקבלה. הסיסמה חייבת להכיל סימן קריאה.
נמאס_מהכרוב_הכבוש_הזה_קיבינימט!!!1
סיסמתך לא התקבלה. הסיסמה לא יכולה להכיל שני סימני קריאה ברצף.
יא_אללה_שלכם_קחו_את_הכרוב_הכבוש1<wbr>_שלכם_ותדחפו_אותו.קיבינימט!
סיסמתך לא התקבלה. אין להשתמש בפסיקים או נקודות.
עכשיו_עצבנתם_אותי_באמת_נמאס_לי_<wbr>מהכרוב_הכבוש1_הזה_תנו_לי_כבר_<wbr>להיכנס_לאתר_לפני_שאני_שורף לכם_את_הבנק_קיבינימט!
סיסמה זו כבר נמצאת בשימוש, אנא בחר סיסמה חדשה.
אני חושב שמשהו לא בסדר בעיניים שלי, כי אני לא מסוגל להוריד אותן ממך...
- סליחה דיברתי אלי? - לא - אז למה שלא נתחיל עכשיו?
לא ידעתי שאני אהיה במוזיאון היום, אבל הנה יש לפני יצירת אומנות…
אני לא אדם דתי, אבל ברגע שראיתי אותך ידעתי שאת התשובה לתפילות שלי.
הבלונדינית שהתיישבה במחלקה ראשונה
בלונדינית עולה למטוס לניו יורק, נכנסת למחלקה הראשונה, שמה את התיק שלה בתא ומתיישבת.
אחרי כמה דקות ניגשת אליה דיילת ואומרת לה: "גבירתי אני מצטערת אבל את צריכה ללכת לשבת במחלקת תיירים אין לך כרטיס למחלקה ראשונה"
הבלונדינית עונה: "אני בלונדינית, אני בדרך לניו יורק ובשום אופן אני לא קמה".
הדיילת לא רוצה לעורר מהומה ולכן היא ניגשת לטייס המשנה ומבקשת ממנו עזרה. טייס המשנה ניגש לבלונדינית ומסביר לה שהיא לא יכולה לשבת במחלקה ראשונה בלי כרטיס והבלונדינית עונה:
"אני בלונדינית, אני בדרך לניו יורק ובשום אופן אני לא קמה".
ניגש טייס המשנה לקברניט ומדווח לו. הקברניט אומר לו: "אל תדאג , אשתי בלונדינית אני יודע איך לטפל בדברים האלה".
ניגש הקברניט לבלונדינית לוחש לה משהו באוזן והיא מיד קמה ועוברת למחלקת תיירים תוך כדי שהיא ממלמלת "אני לא מבינה למה אף אחד לא אמר לי שום דבר...".
הדיילת וטייס המשנה מיד רצים לקברניט ושואלים אותו מה הוא אמר לה.
"אמרתי לה שהמחלקה הראשונה לא מגיעה לניו יורק."
איש אחד טייל בכל רחבי העולם, והגיע לכפר נידח במקסיקו. בכפר סיפרו לו שעל גבעה ממול גרים זוג קשישים שלא רבו בכל שמונים שנות נישואיהם. המטייל אמר שלא יכול להיות דבר כזה, והלך לבקר את הזוג הקשיש. הם קיבלו אותו לביתם, ולאחר ששאל אותם לדבר אמרו שאכן - הם לא רבו בכל שמונים שנות נישואיהם.
המטייל התקשה להבין איך יכול להיות דבר כזה, ושאל אותם מה סוד הצלחתם.
הזקן הסביר לו, "לפני שמונים שנה, ביום הנישואים שלנו, לאחר החתונה, נסעתי עם כלתי הצעירה על עגלה רתומה לחמור והתחלנו לנוע לכיוון הבית החדש שלנו. לאחר כמה מטרים החמור מעד. אשתי ירדה מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו - 'חמור - זאת הפעם הראשונה'. המשכנו בדרכינו, והנה אחרי כמה מאות מטרים החמור שוב מעד. אשתי ירדה שוב מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו - 'חמור - זאת הפעם השנייה'.
הסתקרנתי, אך החלטתי לא לשאול כלום. שוב המשכנו בדרכינו, והגענו כבר כמעט עד הבית, והנה החמור מעד שוב. אשתי ירדה מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו בקול שקט - 'חמור - זאת הפעם השלישית', הוציאה מתיקה אקדח, וירתה לחמור בראש".
הזקן נח מעט והמשיך, "עמדתי המום על העגלה, מזועזע והתחלתי לצעוק - "תגידי, את מטורפת? איזה משוגעת! מה ירית בחמור שלנו? איך נגיע? ובכלל, מאיפה יש לך אקדח? אשתי הטריה הסתכלה לי עמוק בעיניים ואמרה לי – 'בעלי, זאת הפעם הראשונה!' מאז - לא רבנו..."
אימא אחת הוזמנה לארוחת ערב אצל בנה שגר בתל אביב עם שותפה צעירה ונאה. במהלך הביקור של האם, היא החלה לחשוד שיש קשר בין הבן שלה לשותפה שלא סופר לה עליו, והסקרנות שלה התעוררה. במשך כל הארוחה היא בחנה את ההתנהגות שלהם ושאלה את עצמה את הם מסתירים ממנה משהו כי הבן שלה מתבייש או שהשותפה שלו לא אוהבת אותה. בתום הארוחה כשהאם שאלה את בנה על כך הוא פשוט אמר לה: "אימא את סתם מדמיינת, אני מבין למה את חושבת ככה, אבל אני מבטיח לך שאנחנו רק שותפים ולא יותר".
כשבוע לאחר הארוחה ניגשה השותפה אל הבן ושאלה: "תגיד, אתה זוכר את הצלוחית הכסופה היפה ששמנו עליה את כוס התה בביקור של אימא שלך? אני לא מוצאת אותה בשום מקום! יש אולי סיכוי שהיא שמה אותה בטעות בארון הלא נכון בזמן שהיא עזרה לנו לסדר?"
"אני לא חושב" אמר הבן, "אבל אני אשלח לה הודעה ליתר ביטחון". הוא לקח את הטלפון שלו וכתב לה: 'הי אימא, מאז שהיית אצלנו השותפה שלי לא מוצאת את צלוחית הכסף היפה שהגשנו לך עליה התה. אני לא אומר שזה קשור אלייך ושאולי שמת אותה במקום הלא נכון או לקחת אותה בטעות, אבל המצב הוא שהיא פשוט לא מוצאת אותה'.
זמן קצר לאחר מכן הוא קיבל הודעה בחזרה: 'בני היקר, אני לא אומרת שאתה והשותפה שלך מסתירים ממני משהו ושאתה לא מספר לי כלום על החיים שלך, אבל המצב הוא שאם השותפה שלך הייתה ישנה במיטה שלה היא הייתה מוצאת את הצלוחית הכסופה מתחת לכרית שלה.
באהבה,
אימא'
מיליונר אחד יושב בבית קפה, פתאום נכנס איש זקן עם מצית מוזהב, ומציע לו לקנות ממנו את המצית תמורת כל נכסיו.
"השתגעת?!", צחק המיליונר, "כל נכסיי תמורת מצית פשוט?!"
"זה לא סתם מצית", משיב הזקן.
הוא לחץ על הכפתור ומהמצית יוצא שדון שאמר "כן אדוני, מה רצונך?"
"תביא לי תה אחד", אומר הזקן, ותוך שניה כוס תה חמה מונחת על שולחנו.
המיליונר ההמום מתלהב וממהר להוציא מסמכים ומעביר את כל נכסיו על שם הזקן, תמורת המצית.
אחר כך הוא רץ הביתה לנסות את השדון. לוחץ על המצית, יוצא השדון ואומר: "כן אדוני, מה רצונך?"
המיליונר לשעבר, כולו נלהב ומתרגש: "אני רוצה שתחזיר לי את כל הנכסים שלי, ותוסיף לי גם מטוס פרטי, יאכטה ואישה מהממת ביופייה עם עיניים ירוקות ושיער בלונדיני".
"מצטער", משיב השדון, "כל מה שאני עושה זה רק תה או קפה..."
"מציאה היא דבר שאתה לא צריך במחיר שאתה לא יכול לסרב לו" - פרנקלין ג'ונס
לכלב שלי קוראים "סקס"
מרבית האנשים יעדיפו לקרוא לכלב שלהם בשמות כמו 'רוקי' או 'רקסי', אבל אני קראתי לכלב שלי 'סקס', וזה עשה לי לא מעט צרות בחיים. זה הסיפור שלי:
יום אחד הלכתי לעשות רישיון לכלב שלי, ניגשתי לאיש מאחורי החלון הקטן ואמרתי: "אני רוצה לעשות רישיון לסקס."
"גם אני", הוא ענה.
"לא, אני מדבר על חיה פרוותית שאני מגדל."
"זה לא משנה איך היא נראית, אתה נראה מספיק מאושר איתה."
"לא! לא! אתה לא מבין! סקס היה אצלי מאז שהייתי מאוד צעיר."
"בטח היית בחור פרוע."
אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אבל בכל זאת הצלחתי להשיג רישיון לכלב.
תוך זמן קצר אחרי כן התחתנתי עם בחורה יפיפייה, ובירח הדבש שלנו נסענו למלון שקט, והבאתי איתי את הכלב כיוון שאף אחד לא רצה לשמור עליו בזמן שנעדרנו.
מאר שידעתי שהכלב יהיה בחדר ויגרום לאי נוחות לי ולאישתי, אמרתי למנהל, "אפשר לקבל חדר נוסף לסקס?"
המנהל ענה: "אני נותן לך את המילה שלי אדוני. כל החדרים שלנו מתאימים לסקס."
"לא! לא! אתה לא מבין! סקס לא נותן לי ולאישתי לישון כל הלילה."
"גם לי! זה אמור להיות כך!"
אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אבל בכל זאת השגתי חדר נוסף לכלב.
לאחר שנה שמתי לב שנערכת תערוכת כלבים בעיר. כמובן שהייתי מאוד גאה בסקס ולכן רצתי עם סקס להירשם לתחרות.
"סליחה, אני יכול לקבל ביתן תצוגה לסקס?"
"אני מצטער אדוני, אך אני לא יכול להרשות זאת."
"בבקשה, אני רוצה להראות את הסקס שלי בטלוויזיה ולכל הקהל שכאן."
"אני נורא מצטער, אבל אני לא חושב שנוכל למלא את בקשתך."
"לא! לא! אתה לא מבין! סקס מאוד נחמד."
"ובכן, אני מודע לכך אבל עדיין לא נוכל להרשות זאת, במיוחד לא בטלוויזיה."
אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, מאוכזב וממורמר לקחתי את הכלב הביתה בזמן שתערוכת הכלבים נמשכה.
לאחר מספר שנים התעייפתי מלגור עם אישתי, ויום אחד החלטנו להתגרש.
כשהיינו בבית המשפט ורבנו על המשמורת על הכלב. אמרתי לשופט: "כבוד השופט, אני רוצה לקבל את הסקס שלי."
"עכשיו? ממש עכשיו? אבל זה בית משפט."
"לא! לא! אתה לא מבין! היה לי סקס עוד לפני החתונה."
"גם לי."
"אתה לא מבין, בבקשה, אני רוצה סקס עד כמה שאוכל."
"אני מצטער, אני לא יכול לעשות כלום בנידון…"
אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אך לבסוף הייתי די שמח מכך שקיבלתי משמורת על הכלב.
עברתי לחיות לבד בדירה קטנה, שם הייתי צריך לטייל עם הכלב לעתים קרובות, כיוון שסקס לא אהב מקומות קטנים. יום אחד בזמן שהזמנתי המבורגר, סקס חטף לי אותו וברח עם הרצועה. שכחתי לשלם ורצתי אחריו, כל היום אל תוך הלילה רק חיפשתי אותו ברחובות העיר ובסמטאות חשוכות.
בסמטה אחת ניגש אליי שוטר ושאל: "סליחה אדוני, אבל מה אתה עושה בסמטה הזאת בארבע בבוקר?"
"שלום אדוני השוטר. אני לא עשיתי שום דבר מיוחד, רק חיפשתי סקס."
אני לא הבנתי אותו, והוא לא אותי, והמשפט שלי מתקיים ביום רביעי הבא.
שני שכנים, אחד גרוזיני ואחד פרסי, הלכו לרופא כדי לנסות להתחמק משירות המילואים. הגרוזיני אמר לפרסי, "חכה תראה איך אני יוצא ממנו עם עם דחייה לשירות". ואכן, תוך 10 דקות הוא יצא מהרופא עם מסמך שחרור. "איך עשית את זה?!" שאל הפרסי. הגרוזיני ענה, "פשוט דחפתי שטר של 100 שקל לתחת ואמרתי לו שיש לי טחורים."
הפרסי חשב לעצמו שהוא יכול להיות חכם יותר, ודחף שטר של 20 שקל לתחת לפני שנכנס לרופא. כשנגמרה הבדיקה, הרופא אמר לו, "נראה שאתה כשיר למילואים".
"אבל יש לי *טחורים*!" אמר הפרסי לרופא, "גם למי שהיה קודם היה טחורים ואותו שחררת!"
"אהה כן," אמר הרופא, "אבל המקרה שלו היה גרוע פי 5 משלך."
ארגון צדקה הבין שמעולם לא קיבל תרומה מאחד מעורכי הדין המבוססים ביותר בעיר.
לכן, מתנדב של הארגון החליט לערוך ביקור במשרדו המפואר של עורך הדין, שבו הוא מעסיק עשרות עובדים.
המתנדב פתח את הפגישה באומרו: "הבדיקה שלנו מעלה שלמרות שהכנסתך השנתית היא למעלה מ-10 מיליון₪, לא תרמת אפילו אגורה לצדקה. האם לא תרצה להעניק משהו בחזרה לקהילה, באמצעות הארגון שלנו?"
עורך הדין חשב לרגע והשיב: "ראשית כל, האם הבדיקה שלכם מראה גם שאמי גוססת לאחר מחלה ארוכה וקשה ויש לה חשבונות ענקיים לרופאים ולבתי חולים, שהם מעבר ליכולתה לשלם?"
המתנדב הנבוך מילמל: "אה... לא, לא ידעתי על כך"
"שנית" אומר עורך הדין, "האם הבדיקה שלכם הראתה שאחי, נכה, עיוור ומרותק לכסא גלגלים, ואינו יכול לכלכל את אשתו וששת ילדיו?"
המתנדב ההמום ממשיך ומתנצל, אבל עורך הדין חותך אותו מיד: "דבר שלישי, האם הבדיקה שלכם גם מראה, שבעלה של אחותי נהרג בתאונת דרכים מחרידה, כשהותיר אותה בלי אגורה, עם משכנתא ושלושה ילדים, אחד מהם נכה והשני בעל לקות למידה שדורשת מורים פרטיים?"
המתנדב המושפל, הרוס לגמרי, אומר: "אני כל כך מצטער, לא היה לי מושג."
אומר לו עורך הדין: "אז... אם לא נתתי כסף לאף אחד מהם, מה מביא אותך לחשוב שאני אתן משהו לך?"
קבצן אחד ישב ברחוב ופנה לאיש לבוש בהידור רב שעבר לידו: "אדוני, אתה יכול לתרום לי 50 ש"ח בבקשה?"
האיש העשיר שאל את הקבצן: "למה שאני אתן לך, כדי שתלך לבזבז את הכסף בשתייה?"
ענה הקבצן "לא אדוני, מעולם לא שתיתי".
העשיר שואל, "אני יודע, אתה הולך לבזבז את הכסף בקלפים, נכון?"
"חס וחלילה", אומר הקבצן "אני לא מהמר אף פעם".
"אולי אתה מתכוון ללכת לשחק גולף עם הכסף?" הקשה העשיר.
"באמת?" עונה לו הקבצן, "אני נראה כמו אחד שיודע לשחק גולף אדוני?"
העשיר ממשיך, "טוב, אני יודע, אתה רוצה ללכת למועדון חשפנות, נכון?"
"ממש לא אדוני! לא הייתי עושה דבר שכזה". עונה הקבצן בטון נעלב.
אומר לו העשיר, " אתה יודע מה, שכנעת אותי. קח 50 ש"ח ויותר מזה, אני גם מזמין אותך לאכול אצלי בבית ארוחה דשנה כיד המלך".
הקבצן נענה להזמנה ועולה למרצדס של האיש העשיר.
בדרך הקבצן שואל אותו: "תגיד אדוני, אישתך לא תכעס כשתראה איש כמוני מלוכלך ומוזנח יושב לסעוד אתכם בביתכם המפואר?"
"סביר להניח שכן" ענה האיש, "היא אפילו מאוד תתעצבן, אבל זה יהיה כדאי. אני רוצה לראות לה מה קורה לאדם שלא שותה, לא מהמר, לא משחק גולף ולא הולך למועדוני חשפנות..."
- שלום אימא, אני יכולה להשאיר את הילדים אצלך הערב?
- נו ברור, שעד שאת סוף סוף מתקשרת זה בגלל שאת צריכה משהו... את יוצאת?
- כן.
- עם מי?
- עם ידיד.
- מה פתאום את יוצאת עם ידידים באמצע השבוע? אני לא יודעת למה נפרדת מבעלך, הוא כזה אדם טוב, תמיד היה אומר לי שאני נראת נפלא לגילי.
- אני לא נפרדתי ממנו, אימא, הוא עזב אותי וברח לקפריסין.
- את אפשרת לו לעזוב כי לא תמכת בו מספיק. עכשיו סתם את מסתובבת לך עם כל אחד.
- אני לא מסתובבת עם כל אחד, זה פשוט ידיד טוב שאני רוצה לאכול איתו ארוחת ערב. אז אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים או לא?
- אני אף פעם לא השארתי אותך אצל ההורים שלי רק כי רציתי לצאת עם מישהו, מלבד אבא שלך.
- יש הרבה דברים שאת עשית ואני לא עושה.
- מה את רומזת לי בזה?
- שום דבר, כלום תשכחי מזה שאמרתי משהו... אני רק רוצה לדעת אם אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים הלילה.
- קודם זה היה לערב ועכשיו זה כבר ללילה? את נשארת לישון אצלו? מה בעלך היה אומר על זה...
- בעלי לשעבר, ל-ש-ע-ב-ר!!! אני לא חושבת שזה ידאיג אותו. מהיום שנפרד ממני הוא בטח לא ישן אף לילה לבד.
- אז את נשארת לישון אצל הבטלן הזה, ידעתי!
- הוא לא בטלן!!!!
- גבר שיוצא עם גרושה ואימא לילדים הוא בטלן ופרזיט.
- אני לא רוצה להתווכח. להביא לך את הילדים או לא?
- מסכנים הילדים, עם אימא כזאת!!!!
- כזאת איך?
- עם ציפורים בראש, בגלל זה עזב אותך בעלך!!!
- די!!!!!
- ובנוסף את צועקת עלי. ככה לא חינכתי אותך! את בוודאי גם צועקת על הבטלן הזה שאיתו את יוצאת.
- עכשיו את כבר דואגת לבטלן???
- אז את מודה שהוא בטלן, מיד שמתי לב לזה.
- שלום!!!!
- חכי רגע מה את מנתקת! באיזו שעה את מביאה לי את הילדים?
- אני לא מביאה את הילדים, אני נשארת בבית.
- אויש מתוקה שלי, אם את אף פעם לא יוצאת איך את הולכת לשקם את החיים שלך?
שאלה: למה פוליטיקאי משיב על כל שאלה בשאלה? תשובה: למה לא?
גבר הלך לטיפול זוגי – לבד
יוסי הרגיש שהמצב בינו לבין אשתו לא משהו כבר הרבה זמן, לכן יום אחד הוא החליט לאזור אומץ ולקבוע תור לטיפול זוגי. כשהגיע המועד המיוחל, הוא נכנס לחדרה של המטפלת – לבדו. היא הביטה עליו מעט מבולבלת ואמרה, "זה מעט מוזר שהגעת לבד, הטיפול בדרך כלל יעיל יותר כששני בני הזוג מגיעים לשיחה ואני בדרך כלל מתחילה במשחק תפקידים קצר. אם אתה כבר כאן לבד, אני מניחה שנצטרך להעמיד פנים שאשתך כאן. לצורך העניין, אני אגלם אותה ואתה תדבר בדיוק כמו שאתה מדבר איתה".
יוסי הזדקף ונע בחוסר נוחות, ונראה שהוא מעט מתוח ולחוץ...
"מותק, מה אנחנו עושים כאן? אתה לא מאושר במערכת היחסים שלנו?", שאלה המטפלת בקול קצת גבוה.
"הכל בסדר, אני לא מתלונן", הוא השיב.
"האם זה קשור לאופן שבו אני מדברת אליך?", היא שאלה.
"גם על זה אני לא מתלונן", הוא השיב.
"ובכן, האם אני לא מספקת אותך במיטה?"
"לא, אני ממש ממש לא מתלונן על זה", השיב יוסי במהירות.
המטפלת ראתה שמשחק התפקידים לא הולך לשום מקום, לכן היא יצאה מהדמות ואמרה בתסכול שהיא לא חושבת שהטיפול יצליח בלי הנוכחות של יוסי ובת זוגו. "אני רואה שמאוד קשה לך להיפתח בפני כשאני מעמידה פנים שאני אשתך, אז למה אתה לא מביא אותה איתך?"
"כי זה לא יעבוד, רק אני ואת צריכים להיות בטיפול הזה ובלי משחקי תפקידים", הוא השיב.
"למה אתה חושב כך?"
"כי כשאני מדבר עם אשתי אני לא יכול להתלונן על כלום!"
ילד אחד שאל את אביו במהלך ארוחה משפחתית: "אבא, מותר לנו לאכול חרקים?"
האב המזועזע ענה לבנו בתקיפות: "שלומי, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה לא לדבר על דברים כאלה מגעילים בזמן הארוחה".
לאחר סיום הארוחה, האב ניגש לבנו ושאל אותו: "כן בני, מה רצית לשאול אותי קודם?"
"כלום אבא" השיב הילד, "זה כבר לא משנה..."
לאחר התעקשות של האב הילד השתכנע ואמר: "ראיתי חרק בתוך המרק שלך, אבל עכשיו הוא כבר לא שם, אז זה בסדר..."
רב אחד נכנס במקרה למסעדה לא כשרה בניו יורק. הוא היה רעב מאוד ואמר לעצמו: ״טוב, למה לא...״ וביקש שייסדרו לו מקום ישיבה בחוץ.
הרב התיישב, הסתכל בתפריט של המסעדה ואמר לעצמו שאם הוא כבר הולך לאכול לא כשר, אז כדאי לו לעשות את זה בדרך הכי גדולה ומשמעותית שאפשר. הוא הזמין לעצמו חזיר צלוי שלם עם מגוון רטבים עליו ואפילו תפוח שתקוע בפה שלו.
בדיוק כשהמנה הייתה מוכנה והוגשה בפאר לשולחנו של הרב, הוא ראה לפתע את אחד מחברי הקהילה בבית הכנסת שלו עובר לצד המסעדה ומביט בו.
הרב היה מבועת שהחבר יתפוס אותו אוכל לא כשר, ומתוך חרדה ופניקה הוא התחיל לצעוק: ״לא יאומן! ראיתם איך הם מגישים תפוח כאן???״
אחת נכנסת לכנסייה והולכת להתוודות.
"אבי", היא אומרת, "אתמול בגדתי בבעלי במשך שעה שלמה, מה עלי לעשות כדי לכפר על כך?"
חושב הכומר ואומר: "בתי, עליך להתפלל 5 שעות ולהדליק 5 נרות נשמה".
הבחורה מודה על המחילה והולכת לדרכה.
למחרת היא נכנסת לתא הוידוי בשנית: "אבי", היא אומרת, "אתמול בגדתי בבעלי כבר שעתיים, מה עלי לעשות כעת?"
חושב הכומר ואומר: "בתי היקרה, התפללי 10 שעות והדליקי 10 נרות נשמה ובזה ייסלח לך".
אסירת תודה הבחורה והולכת לדרכה...
עובר יום נוסף ושוב הבחורה נכנסת לתא הוידוי ואומרת: "אבי, אתמול בגדתי בבעלי במשך 3 שעות 25 דקות ו-45 שניות. מה עלי לעשות כעת על מנת לכפר על כך?"
הכומר פולט אנחה, חושב וחושב עד שלפתע מוציא מחשבון ומתחיל לחשב.
"ראי... בתי היקרה" אומר לה הכומר, "אכפת לך ללכת לבגוד עוד כמה דקות? פשוט יוצאים לי שברים עשרוניים..."
אדם מגיע לפני שופט באשמת גניבה.
שואל אותו השופט: "האם אתה מודה באשמה?"
עונה החשוד: "אדוני השופט, אין לך מושג מה עובר עלי, כמה ימים כבר שאין לי אוכל..."
קוטע אותו השופט ושואל שנית: "תענה לי במילה אחת, כן או לא?".
ממשיך אותו אדם בשלו: "אדוני השופט, באמת שאין לך מושג מה עובר עלי. רק פיטרו אותי מהעבודה..."
קוטע אותו השופט שוב: "אל תספר לי סיפורים, פשוט תן לי תשובה ישירה, תענה כן או לא".
המואשם מתעלם מהבקשה של השופט, וממשיך: "אדוני השופט, אתמול הם עיקלו לי את השולחן של חדר האוכל...".
בשלב זה השופט כבר מתעצבן, דופק בפטישו ושואל: "אתה מוכן לענות במילה אחת, כן או לא?"
עונה לו אותו אדם: "כבוד השופט, יש שאלות שלא ניתן לתת להן תשובות של מילה אחת. אני אשאל את כבוד השופט שאלה ואם כבודו עונה לי במילה אחת, כן או לא, גם אני אעשה כך".
מסתקרן השופט ומסכים לבסוף לאתגר.
שואל אותו המואשם: "האם זה נכון, מה שאומרים לאחרונה, שכבודו הפסיק לקחת שוחד?"
איש אחד ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב חברו הטוב, שאמר לו בקול שבור: "לא נעים, עצוב, אבל אשתי נפטרה..״ והוסיף: ״היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, בקושי גמר לאכול, מיהר והתלבש יפה, תוך כדי שאשתו מקפידה שייראה טוב. חיש מהר יצא ונסע לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב אותו חבר טוב. "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השנייה נפטרה..." אמר החבר בגרון חנוק "היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, התלבש לאט, אפוף מחשבות, תוך שאשתו מזרזת אותו לא לאחר ומקפידה שייראה טוב. באי חשק קל, נסע האיש לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אותה אשה לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב החבר הטוב, ממרר בבכי: "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השלישית נפטרה... היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..." אמר קצרות וברח בבכי תמרורים.
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, לא התלבש ונראה אפוף מחשבות. כשאשתו זירזה אותו שיתלבש כבר, כדי שלא יאחר לטקס הקבורה אמר: "אני לא הולך..."
"למה אתה לא הולך?" שאלה "הרי זה החבר הטוב שלך... לא יפה ככה..."
"חברים-חברים, אבל לא נעים לי..." מלמל.
"מה לא נעים לך?!" הופתעה אישתו.
"מה לא נעים לי???!..." התפרץ האיש בחזרה: "הוא כבר הזמין אותי 3 פעמים ואני לא הזמנתי אותו אפילו פעם אחת! באמת לא נעים..."
מרוקאי יושב בבר ושותה בירה. לפתע נכנס אדם וצועק: "חיים, אישתך בוגדת בך!!" עוזב המרוקאי את הבירה, תופס סכין מהבר ורץ איתה לעבר ביתו.
בדרך הוא נדרס ומובהל לבית חולים, ובזמן הנסיעה מהרהר המרוקאי במה שקרה ואומר לעצמו: "בוא'נה, אתה חייב להירגע קצת ולהפסיק להיות כזה עצבני... אתה בכלל רווק וגם לא קוראים לך חיים".
מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס.
הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי".
מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."
גבר ואישה נוסעים לבוסטון.
אחרי 24 שעות על הכביש כבר אין להם כוח, והם עוצרים במלון הראשון שהם מוצאים. הם מתכננים לישון שם כמה שעות ואז להמשיך בדרכם.
כשהם מתכוונים לעזוב, פקיד הקבלה מגיש להם חשבון של 350$.
"מה זה?" נחרד הגבר, ודרש לקרוא למנהל. "המלון אמנם יפה, אבל 350$??"
"כן", משיב המנהל, "יש לנו פה בריכה אולימפית וחדר ישיבות מפואר שיכולתם להנות מהם".
"אבל לא השתמשנו בהם!" התרעם הגבר.
"אולי לא, אבל הם פה, יכולתם להנות מהם", אומר המנהל, וממשיך ומספר שיש גם הופעות מיוחדות עם שחקנים מניו-יורק ולאס וגאס.
"לא ראינו שום הצגה!" אומר האיש, עצבני.
"אולי לא", משיב המנהל, "אבל הצגות היו פה, ויכולתם להנות מהם!"
האיש מנסה להתווכח, אבל זה לא עוזר לו. על כל דבר המנהל חוזר על אותו הטיעון: "זה היה פה. יכולת להנות מזה".
בסוף האיש מתייאש מוציא את פנקס הצ'קים, רושם צ'ק בעצבנות ומגיש למנהל.
המנהל מסתכל על הצ'ק ואומר: "סליחה, אבל יש פה רק 50$!"
"נכון", אומר האיש, "גביתי ממך 300$ על ששכבת עם אישתי".
"אבל בכלל לא שכבתי איתה!" קורא המנהל.
"חבל", אמר האיש, "היא היתה פה. יכולת להנות ממנה..."
לירן הוא רווק בן 28 שמחפש כבר שנים את אהבת חייו – או לפחות מישהי שיוכל להעביר איתה את הלילה בנעימים. לשם כך הוא הולך לבדו כמעט מדי ערב לבר הסמוך לביתו, בתקווה למצוא את אותה אחת. באחד מערביו הראשונים שם קלטו פתאום עיניו בחורה חמודה שיושבת בפינה - ועם הזמן הוא הבין שבדיוק כמוהו, גם היא פוקדת את המקום הזה מדי יום בגפה.
כעבור שבוע הוא החליט לעשות מהלך, אזר אומץ וניגש אליה. הוא פנה אליה עם משפט הפתיחה הכי טוב שלו, הם ניהלו שיחה קצרה וחביבה, אך בסופה - כשלירון הציע לבחורה שפגש להמשיך את הערב יחד מחוץ לבר - תגובתה הייתה מעט מאכזבת: "תודה, אבל אני לא מעוניינת", עם חיוך נבוך. כך היה יום אחרי יום, אך לירן לא איבד תקווה – הוא היה נחוש! הוא הרגיש שיש ביניהם חיבור, אבל העניינים לא התקדמו מעבר לשיחת חולין ממוצעת.
כעבור כמה ערבים של שיחות קצרות ושטחיות, החליט לירן לשאול אותה: "תגידי, למה את לא רוצה לעלות איתי לדירה שלי?". הבחורה הרכינה את ראשה במבוכה וענתה: "זה אולי ישמע לך קצת מוזר ומיושן בהתחשב בגיל שלי ובכלל בתקופה הזאת של החיים שלנו, אבל האמת היא שאני שומרת את עצמי עד שאכיר את האחד שיהיה אהבת חיי".
בעודו המום מתשובתה המפתיעה, אמר לה לירן: "וואו! כל הכבוד לך, זה בטח ממש קשה!"
"אני יודעת, אבל האמת שזה לא ממש מפריע לי", אמרה הבחורה. "למרות שזה לגמרי מבאס את בעלי..."
קרב היאבקות חשוב בין אלוף הארץ לבין סגנו , עמד להיערך בזירת היאבקות הומת אדם. רגע לפני תחילת הקרב, ישבו הטוען לכתר ומאמנו בחדר ההלבשה ושוחחו ביניהם. המאמן אמר: "אני אומר לך עוד פעם את מה שאמרתי לך כבר אלף פעמים: לא משנה מה קורה, אל תיתן לו לעשות עליך את אחיזת הבייגלה! אף אחד עוד לא הצליח להשתחרר ממנה!"
המתאבק הנהן בראשו בהסכמה, קם מן המקום והחל להתאמן על תנועותיו תוך כדי שהוא קורא: "אני לא אתן לו לעשות עליי את הבייגלה, המאמן!". "טוב מאוד!" קרא לעברו חזרה המאמן, "תזכור: אל תיתן לו שום צ'אנס לעשות את הבייגלה!"
האורות סביב הזירה נדלקו, הקהל שאג בהתלהבות ושני המתאבקים נכנסו לתוך הזירה, לקול הכרוז שהציג אותם ותשועות הקהל. רגע לפני שהקרב התחיל, הסגן נעמד בפינת הזירה וקיבל תזכורת אחרונה מן המאמן שלו: "אל תשכח – אסור לך לתת לו לעשות עליך את הבייגלה, שמעת?". המתמודד הנהן בראשו בחיוב והתקדם לעבר מרכז הזירה. הפעמון צלצל – והקרב החל!
שני המתמודדים החלו להתאבק זה מול זה, הגופים התנגשו והתערבלו במלוא הכוח, הקהל געש, שאג והריע. תוך רגעים קצרים המתאבקים מצאו עצמם מתגוששים זה עם זה על רצפת הזירה. לפתע שם לב מאמנו של הסגן לתנועה מהירה שעושה האלוף. "הבייגלה..." לחש לעצמו בייאוש, אחז במגבת והתכוון לזרוק אותה לכיוון הזירה כדי להכריז על כניעה – הוא ידע שלמתאבק שלו אין שום סיכוי.
"3...2..." החל שופט הקרב לספור לאחור. לפתע, נשמעה צרחה מחרישת אוזניים ממרכז הזירה. שני המתאבקים נפרדו בתנועה מהירה זה מזה, חזרו להתגושש לעוד רגע קצר, ולפני שמישהו בכלל שם לב – הסגן ריתק את האלוף לרצפה. "3...2...1..." ספר השופט, ואז הניף את ידו של הסגן והכריז עליו כאלוף החדש.
פיו של מאמנו של הסגן, שהפך ברגע אחד לאלוף הארץ, נשמט אל הרצפה, כשידו עדיין אוחזת במגבת שהתכוון לזרוק פנימה. הוא עמד לצד הזירה נדהם והמום, לא מסוגל לזוז. האלוף החדש נישא אל חדר ההלבשה על ידי אוהדיו החוגגים, והמאמן אחריו. כשהם ניצבו זה מול זה, צעק המאמן אל עבר המתאבק בחיוך גדול: "מדהים אתה! איך עשית את זה??? אף אחד לא הצליח להשתחרר מהבייגלה אף פעם!"
ענה לו האלוף החדש: "אני יודע שהזהרת אותי מהבייגלה אלף פעם... אבל מה יכולתי לעשות? הוא היה ממש טוב. לפני שבכלל הבנתי מה קורה, שמעתי את הספירה ולא יכולתי לזוז".
"אז מה עשית?" שאל המאמן.
השיב המתאבק: "באותו רגע הסתכלתי למעלה וראיתי מפשעה ממש מול הפנים שלי. קלטתי שאין לי מה להפסיד, אז פשוט נשכתי אותה הכי חזק שיכולתי... אתה לא מאמין כמה כוח אתה יכול לקבל רק מלנשוך את האשכים של עצמך!"
בטיסה מאירלנד, אישה צעירה ומכובדת שאלה את הכומר שישב לצדה: "אבי, האם מותר לי לבקש טובה? "
"כמובן, מה אני יכול לעשות בשבילך?"
"ובכן, קניתי מייבש שיער אלקטרוני יקר עבור אימא שלי לכבוד יום הולדתה, האריזה של המכשיר עדיין לא נפתחה, ואני חוששת ששלטונות המכס יחרימו אותו. האם יש דרך שאולי אתה תוכל לשאת את זה עבורי, דרך המכס, מתחת לחלוק שלך?"
ענה לה הכומר: "אני אשמח לעזור לך, יקירתי, אבל אני חייב להזהיר אותך... אני לא אשקר."
"עם ארשת הפנים הכנה שלך, אבי״, אמרה לו האישה, ״אף אחד לא ישאל אותך."
כשהגיעו למכס, האישה הניחה לכומר ללכת לפניה. הפקיד שאל אותו: "אבי, האם יש לך משהו להצהיר?"
ענה הכומר: "מהחלק העליון של הראש עד המותניים שלי, אין לי על מה להצהיר."
הפקיד חשב לעצמו 'זו תשובה מוזרה' והמשיך לשאול: "ומה יש לך להכריז מהמותניים שלך ומטה?
השיב הכומר: "יש לי מכשיר נפלא המיועד לשימושה של אישה, אך הוא, עד היום... עדיין לא היה בשימוש."
"מצחיק מאוד - הבא בתור!!!"
אבי שכר מזכירה חדשה שתעזור לו בעבודה ואחרי כמה ימים כשאשתו מורן שמעה על כך, מיד התעורר בה חשד שהוא מסתיר ממנה משהו. כבר באותו היום ברגע שהוא חזר הביתה, התחילה מורן להמטיר על אבי מבול של שאלות...
"מתי תכננת להגיד לי שיש לך מזכירה חדשה?! מי זאת בכלל?"
"קוראים לה אתי" ענה אבי, "בחורה נחמדה, עושה את העבודה כמו שצריך".
"מה זאת אומרת בחורה נחמדה??? מי היא? בת כמה היא?"
"אני לא יודע בדיוק בת כמה היא… צעירה כזאת…"
"היא נראית טוב?"
"אומרים שכן, לא ממש בחנתי אותה."
"מה זאת אומרת לא בחנת אותה? אתה עובד איתה לא?! איך הגוף שלה?"
"לא יודע, נראה לי ממוצע שכזה, לא שמתי לב למשהו מיוחד."
"מה צבע העיניים שלה?"
"לא יודע, לא ממש הסתכלתי."
"היא מטפחת את עצמה? יש לה לק על הציפורניים ודברים כאלה?"
"לא יודע, לא היה לי זמן לבחון."
"היא חכמה? מצחיקה? משהו?"
"לא יודע, בקושי דיברתי איתה."
"איך היא מתלבשת?"
"מאוד מהר" ענה אבי בלי לחשוב יותר מדי - הלוויתו תיערך ביום ראשון הקרוב...
* המפקד לא מאחר, הוא מתעכב. * המפקד לא נופל, הוא בודק את השטח מקרוב. * המפקד לא טועה בניווט, הוא מחפש דרך קיצור. * המפקד לא מתעפץ, הוא ממצמץ ארוכות. * המפקד לא מפליץ, הוא מפיץ את רוח צה”ל.
משותף בין טנק לערס? תשובה: שניהם לא זזים בלי שרשרת.
חייל אחד שעף מקורס טייס חוזר לבקו"ם ואומר לקצינת המיון: "אני הולך רק לנ"מ (נגד מטוסים)!" הפקידה מתעניינת: "למה דווקא נ"מ?" החייל עונה: "אם אני לא טס, אף אחד לא יטוס..."
לא פותח!
שוטר הקיש על דלתו של כורדי, אבל זה בחר להתעלם ופשוט ישב בכיסאו. השוטר המשיך לדפוק, אך הכורדי התעלם. הדפיקות הלכו וגברו, אך הכורדי התעקש להמשיך לשבת בתקווה שהשוטר יתייאש וילך.
לבסוף הצמיד השוטר את פניו מחוץ לחלון והביט בכורדי. "אתה חושב שאני טיפש?", צעק לו, "אני רואה אותך שם בפנים!"
"מצטער, אתה לא נכנס פנימה", השיב הכורדי.
"אני לא רוצה להיכנס", צעק השוטר, "אני רוצה שתצא החוצה מהרכב ותיתן לי רישיונות!"
רעות התלוננה באוזני חברתה שירה, שהיא מתקשה ליזום יחסי מין עם בעלה ולחמם קצת את המצב ביניהם. "מה הבעיה?", שאלה שירה, "פשוט תעשי את מה שאני עושה – בכל פעם שיש לי מצב רוח מתאים אני שמה את היד שלי בתוך המכנסיים של בעלי ואומרת לו 'מה זה, ממש קר לך שם למטה... אתה רוצה להתחמם קצת?' זה עובד עם גברים בכל פעם!" רעות התרשמה מאוד ואמרה לעצמה שתנסה את השיטה הזאת כבר באותו הלילה.
יום למחרת נפגשו שוב החברות, ושירה מיד שאלה את רעות איך הלך. להפתעתה, רעות התחילה לבכות ואמרה, "אנחנו מתגרשים!"
"מה?! מה קרה?", שאלה שירה בתהדמה.
"ניסיתי את הטריק שלך", אמרה רעות, "אבל כשהכנסתי את היד שלי מתחת למכנסיים של בעלי היה שם די חם".
"אז מה עשית?" שאלה שירה.
"לא ידעתי מה להגיד, אז שאלתי אותו 'למה חם אצלך למטה ולא קר כמו אצל בעלה של שירה?'"
אחרי שבעלה אבי התקבל לעבודה שהצריכה ממנו לקום מוקדם מאוד, החליטה ציפי שהיא תכין לו ארוחות בוקר בריאה וביתית כדי שהוא לא יאכל בחוץ כל הזמן. זה לא היה קל, אך היא הכינה לו באופן קבוע סלטים, שייקים ירוקים, גרנולה, סנדוויצ'ים מלחם שיפון עם גבינה דלת שומן ועוד. בכל ערב היא הייתה מכניסה למקרר קופסה עם ארוחת הבוקר הבריאה שהכינה לבעלה וכל מה שהוא היה צריך לעשות זה לקחת אותה.
אחרי תקופה ארוכה שהמצב הזה התנהל ככה, אבי פנה ערב אחד לאישתו ואמר: "אני יודע שאני לא אומר את זה הרבה, אבל לגבי האוכל שאת עושה לי, קודם כל תודה".
"אוי מותק שלי! זה כל כך כיף לשמוע, אתה אף פעם לא אומר לי כלום על האוכל שלי ואני עובדת ממש קשה בשבילך", ענתה ציפי.
"את מרגישה שאף פעם לא אמרתי לך שהאוכל שאת עושה טעים?", המשיך אבי.
"מאמי!", ענתה ציפי בהתרגשות, "אף פעם לא שמעתי ממך מחמאות כאלה על אוכל שלי!".
"אז למה לכל הרוחות את ממשיכה לבשל את הדברים המגעילים האלה כל הזמן???"
הרגע הזה שאתה אומר לה כמה אתה אוהב אותה וכמה היא חשובה לך, והיא לא עונה כלום... כי סופגניות לא מדברות.
לעזור לשיכור באמצע הלילה
בעל ואישה ישנים יחד במיטה, כשלפתע נשמעת דפיקה בדלת.
הבעל מתהפך במיטה, מביט בשעון ורואה שהשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. "אין סיכוי שאני קם..." הוא ממלמל לעצמו וחוזר לישון. פתאום, נשמעת דפיקה חזקה יותר.
"אתה לא מתכוון לגשת לדלת?" שואלת האישה בנמנום.
"בשעה כזאת?!" עונה הבעל "אין סיכוי!"
"אבל אם קרה משהו ומישהו צריך עזרה...?"
"אוקיי.. אוקיי..." הוא קם בחוסר חשק וניגש לפתוח את הדלת. מולו עומד איש שיכור.
"ערב טוב!" צוהל האיש. "אתה יכול אולי לתת יד ולדחוף אותי?"
"לא!" עונה הבעל בכעס "השעה שלוש וחצי לפנות בוקר ואתה מפריע לי לישון!"
הוא טורק בפניו את הדלת וחוזר למיטה.
"מי זה היה?" שואלת האישה.
"סתם איזה בחור שיכור שרצה שאני אדחף אותו..."
"ולא עזרת לו?" התפלאה "זה פשוט לא יפה. אתה לא זוכר את הלילה ההוא שנתקענו עם האוטו וירד גשם זלעפות והיית צריך לדפוק על דלתו של איש זר ולבקש ממנו עזרה? מה היה קורה אם הוא לא היה מסכים לעזור?!"
"אבל הבחור הזה היה שיכור..." עונה הבעל
"זה לא משנה!" מוחה האישה "זה פשוט לא יפה! הוא צריך את העזרה שלך וזה הדבר הנכון לעשות. עכשיו תצא מהמיטה ותעזור לו!"
"אוקיי, אוקיי..."
הבעל יוצא מהמיטה, ניגש אל הדלת ופותח אותה, אך האיש כבר לא עומד שם. הבעל מסתכל לצדדים וצועק: "הי!! אתה עדיין צריך שאני אדחף אותך?"
"כן!" צועק האיש מהחצר החשוכה "בבקשה!"
"אבל איפה אתה?" שואל הבעל.
"כאן!" עונה האיש "על הנדנדה שלך..."
מרוקאי נכנס לרופא שיניים ואומר: "אתה תדאג לא להכאיב לי, ואני אדאג לא להכאיב לך!"
מה לא מבינים במזרח התיכון?
מועצה מיוחדת של האו"ם להתמודדות עם בעיית הרעב העולמי החליטה לבצע סקר בינלאומי כדי לבחון את דעת הקהל בנושא ולבדוק אפיקים אפשריים למציאת פתרונות. כדי שלא להעמיס על אנשים ולנסות לגרום לכך שהסקר יהיה כמה שיותר נוח ופשוט, החליטו לנסח אותו באופן אחיד ולכלול בו רק שאלה אחת:
"שלום, ענה במלוא הכנות - מהי הדעה שלך על הפתרונות הטכנולוגיים האפשריים לבעיית מחסור המזון בשאר חלקי העולם?"
למרות זאת, הסקר היה כישלון מוחלט...
באפריקה אנשים לא ידעו מה זה "מזון".
במזרח אירופה לא ידעו מה זה "כנות".
במערב אירופה לא ידעו מה זה "מחסור".
בסין לא ידעו מה זה "דעה".
בדרום אמריקה לא ידעו מה זה "טכנולוגיים".
בארה"ב לא ידעו מה זה "בשאר חלקי העולם".
ובמזרח התיכון בכלל לא הצליחו להתקדם מעבר למילה הראשונה...
איש אחד הלך לרופא לבדיקה שגרתית וקיבל חדשות רעות. "יש לך מחלה נדירה ונשארו לך רק שישה חודשים לחיות", אמר לו הרופא.
הבחור החליט לחפש חוות דעת שנייה, והוא פנה לעשרות רופאים אחרים, עד שמצא אחד שאמר לו: "לצערי אי אפשר לרפא את המחלה שלך, אבל אוכל לתת לך עצה טובה אם תהיה מעוניין בה."
"בטח!" אמר הבחור, "אעשה הכול, אני נואש!"
"אתה נשוי?" שאל הרופא.
"לצערי לא... לא הספקתי להתחתן וכנראה שגם לא אספיק."
"אז אני מעודד אותך שלא להרים ידיים, ולחפש לך אישה - ואחת פולניה!" אמר הרופא.
"למה דווקא פולניה?" אמר הבחור, "זה איכשהו יעזור לרפא אותי?"
"ממש לא", אמר הרופא, "אבל אם תתחתן כבר עכשיו עם פולניה אלו יהיו ששת החודשים הארוכים ביותר בחייך!"
ארבעה גברים יוצאים בשבת בבוקר לדייג.
במהלך הנסיעה הם מתחילים לדבר ביניהם והראשון מספר, "אין לכם מושג מה הייתי צריך להבטיח לאשתי כדי שתרשה לי לצאת הבוקר לדייג, הבטחתי לה לסייד את כל הבית בשבת הבאה!"
הגבר השני אומר, "זה לא נורא, אני נאלצתי להבטיח לאשתי לשפץ את המטבח ולהחליף את כל מכשירי החשמל!"
השלישי מספר, "על מה אתם מתלוננים בכלל? אני נאלצתי להבטיח לאשתי לבנות בריכת שחיה בחצר!"
עוברות כמה דקות והם שמים לב שהגבר הרביעי לא אמר דבר.
"ומה איתך?", שואל אחד החברים, "אתה לא נאלצת להבטיח לאשתך דבר כדי שתרשה לך לצאת לדייג?"
"לא", הוא עונה, "אני כיוונתי את השעון המעורר ל- 4 בבוקר וכשהוא צלצל שאלתי את אשתי: "דייג או סקס?"
היא השיבה: "קח מעיל, קר בחוץ…"
בלילה שקט אחד נכנס לפאב של איציק גבר מבוגר לבוש בבגדים מרופטים, שהתיישב על הבר מול איציק והזמין ממנו כוסית של וויסקי. לאחר רגע קל של היסוס, איציק החליט שלא לגבות מהאדם תשלום מוקדם עבור המשקה שלו והגיש לו כוסית מלאה בוויסקי, שאותה הגבר המוזנח שתה בלגימה אחת ומיד לאחר מכן ביקש כוס נוספת.
'כנראה שמשהו רע מאוד עובר על האיש הזה' חשב איציק, והגיש לו את המשקה השני שלו מבלי להגיד מילה. גם הפעם הוויסקי נעלם במורד גרונו של הגבר בלגימה אחת, ולאחר מכן הוא הוציא ארנק מכיס המכנסיים שלו, בחן את תוכנו, החזיר אותו לכיס וביקש מאיציק למלא את הכוס בפעם השלישית.
'משהו ממש רע עובר על האיש הזה! אני רק מקווה שהוא בדק שיש לו מספיק כסף בארנק כדי לשלם על כל זה', אמר איציק לעצמו בעודו מוזג את המשקה לכוס, 'בכל מקרה כל מי ששותה ככה בוודאי מתמודד עם משהו מאוד קשה ומגיע לו לשתות גם כוס שלישית בלי הצקות'.
הגבר השתקן חיכה כמה דקות ולבסוף שתה את כוס הוויסקי השלישית באיטיות. כשהוא סיים את המשקה, איציק שם לב שהגבר שוב הוציא ארנק מכיסו, בחן את תוכנו ולאחר מכן נאנח בקול חלש. "עוד כוסית בבקשה" הוא אמר לאיציק, אך הברמן הרחמן כבר לא יכל להתאפק יותר וענה לו: "תגיד לי, אתה בטוח שיש לך כסף לשלם על כל זה? ראיתי איך אתה בודק את הארנק שלך כל הזמן...".
"אין לך מה לדאוג בקשר לכסף", אמר הלקוח המרופט והוציא מהארנק שלו חבילת שטרות קטנה.
"אם אתה יודע שיש לך כסף אז למה אתה כל הזמן שותה ובודק את הארנק שלך?" שאל איציק בסקרנות.
"זה מאוד פשוט", ענה הגבר, "יש לי בארנק תמונה של אישתי וברגע שאני מסתכל עליה והיא מתחילה להיראות טוב, אז אני יודע ששתיתי מספיק והגיע הזמן ללכת הביתה".
יהודי בשם משה חי דלת מול דלת עם ג'ון, נוצרי שלביתו נהגו לפרוץ לעיתים תכופות.
יום אחד עצר ג'ון את משה ושאל אותו: "תגיד לי משה, מה הדבר הזה שיש לך על המשקוף של הדלת, האם זה אזעקה?"
"לא ידידי, קוראים לזה מזוזה, זה חלק מהמצוות היהודיות לשמירה על הבית. בתוך הקופסא הזאת יש קלף, שעליו כתובות מספר תפילות ששומרות על הבית".
"ותגיד לי משה, אתה חושב שתוכל לשים מזוזה אחת גם על המשקוף שלי? נראה שזה עובד ממש טוב".
"תקשיב ג'ון, המזוזה זה לבתים של יהודים".
ג'ון התעקש: "אנחנו כולנו ילדים של אלוהים, אנחנו גם חברים המון המון שנים..."
"בסדר", השתכנע משה, "בגלל החברות הארוכה בנינו אני אשים מזוזה על פתח ביתך".
מספר חודשים לאחר מכן, ג'ון דפק על דלתו של משה ואמר: "סלח לי בבקשה, אבל אני מחזיר לך את המזוזה".
"מה קרה?", שאל משה, "עדיין פורצים לך לבית?"
"לא", אמר ג'ון, "הגנבים הפסיקו לפרוץ לי לבית, אבל מאז ששמת לי את המזוזה, בכל 15 דקות הפעמון של הדלת שלי מצלצל ואנשים מבקשים תרומות: לבית הכנסת, לבית חב"ד, לבתי ספר יהודיים, לעניים וכו' וכו'. עשיתי חישוב, והגעתי למסקנה שהתרומות עולות לי יותר ממה שהגנבים לוקחים!"
כל מה שאני רוצה בחיים הוא או ממש יקר, או לא חוקי, או לא עונה לי להודעות.
החיים הם כמו אופניים - אם הם ורודים זה סימן שהם כנראה לא שלך...
מה ההבדל בין ברוקולי לנזלת? ילדים לא אוכלים ברוקולי...
הזוג שמתמודד עם הכל ביחד
גבר אחד חזר הביתה לאשתו אחרי יום עבודה במצב רוח מוזר מאוד. כל הערב האישה רואה שבעלה מאוד מתוסכל, כמעט שלא מדבר ושוקע במחשבות בלי להגיב לשום דבר. "קרה משהו מיוחד בעבודה היום?" היא שאלה, אבל הוא רק הניד בראשו והמשיך לשתוק.
כעבור זמן קצר הם התיישבו ליד השולחן לאכול ארוחת ערב, אבל הבעל לא אכל כלום אלא רק הזיז את האוכל שלו מצד לצד על הצלחת. "אני אף פעם לא ראיתי אותך ככה" אמרה האישה, "אתה מוכן לספר לי מה קרה? כי אני יודעת בוודאות שקרה משהו..."
"לא קרה כלום" ענה הבעל. "אל תגיד לי דברים כאלה מתוק שלי, אני יודעת שאתה משקר, בבקשה תגיד לי מה קרה בעבודה" היא התעקשה.
- "זה כלום, באמת, אני לא רוצה להפיל עלייך את הבעיות שלי, זה לא יהיה הוגן."
- "מתוק שלי, כשאנחנו התחתנו אמרנו שכבר אין דבר כזה בעיות שלי או שלך. אנחנו שותפים. אנחנו נתמודד עם הכל ביחד. הבעיה שלך היא הבעיה שלי ואני אעמוד לצידך בזמן שאנחנו נתמודד איתה ביחד."
- "טוב אם את אומרת את זה ככה… אז אנחנו הסתבכנו בעבודה היום, כי אנחנו הכנסנו את המזכירה שלנו להריון..."
לפני שנים רבות, רצה האפיפיור לגרש את כל היהודים מאיטליה. היהודים התקוממו, ובעקבות זאת החליט האפיפיור לערוך עימות בינו לבין נציג מטעם היהודים. במידה ונציג היהודים ינצח בעימות, יוכלו היהודים להישאר באיטליה. הקהילה היהודית בחרה ברב חזקיהו הזקן לייצג אותה בעימות, אך הרב חזקיהו לא ידע לטינית, והאפיפיור לא ידע יידיש. על כן הוחלט לקיים עימות שקט ללא מילים.
ביום העימות ישבו האפיפיור והרב חזקיהו אחד מול השני, ולאחר דקה הרים האפיפיור את ידו והראה שלוש אצבעות. הרב חזקיהו הרים בתגובה יד והראה אצבע אחת. לאחר מכן האפיפיור סובב את ידו באוויר מעל ראשו, והרב חזקיהו הצביע לכיוון הרצפה. אז הביא האפיפיור לחם קודש וגביע יין. הרבי חזקיהו הוציא מכיסו תפוח. בשלב זה קם האפיפיור על רגליו ואמר באיטלקית "הרבי ניצח, היהודים יכולים להישאר!"
הקהל היה המום ולא הבין מה קרה. האיטלקים ניגשו כולם לאפיפיור ושאלו אותו מה קרה בעימות. "בהתחלה הראיתי שלוש אצבעות על מנת להזכיר את השילוש הקדוש. הרב הגיב בהרמת אצבע אחת על מנת להזכיר שיש אלוהים אחד לכולנו. אחר כך הנפתי את ידי מעל לראשי כדי לסמל שאלוהים נמצא סביבנו. הרב הצביע לרצפה כדי לסמל שאלוהים נמצא ממש פה איתנו. לבסוף הבאתי את הלחם הקדוש והיין כדי להגיד לו שאלוהים סולח לנו על חטאינו. הוא מצדו הוציא תפוח כדי להזכיר לי את החטא הראשון של האדם. הייתה לו תשובה לכל דבר, מה יכולתי לעשות?"
גם הקהילה היהודית הייתה המומה ודרשה הסבר מהרב חזקיהו. "בהתחלה הוא אמר לי שיש לנו שלושה ימים לעוף מפה, אז אמרתי לו "ת'קע אצבע". אחר כך הוא אמר שכל איטליה צריכה להתרוקן מיהודים, אמרתי לו שאנחנו נשארים ולא הולכים לשום מקום!"
"נו ומה קרה אז?" שאל מישהו
"מאיפה לי לדעת..." אמר הרב חזקיהו. "יצאנו להפסקת צהריים"
לא משנה מה התקלקל, תמיד יהיה מישהו שיגיד שהוא ידע שזה יקרה
בכל פעם שתרצה להוכיח למישהו שמכשיר חשמלי כלשהו לא עובד - הוא יעבוד, ולהיפך.
שיחה שהיא לא לילדים
ילד שאל את אמא שלו: "אמא למה לבת דודה שלי קוראים ורד?"
אמו ענתה לו: "כי אמא שלה כל הזמן רצתה ורדים כשהיא הייתה בהריון".
אחרי כמה דקות הוא שוב פנה אליה: "אמא למה לבן דוד שלי קוראים גפן?"
אמו ענתה לו: "כי אמא שלו כל הזמן רצתה ענבים כשהיא הייתה בהריון".
לבסוף הילד שאל: "אמא, ומה את רצית כשהיית בהריון?"
ענתה האם: "אויש נו פיני... מספיק עם השאלות שלך..."
כשהייתי קטן, סבי הניח אותי על ברכיו ואמר לי: "נכד יקר, העולם היום זה לא מה שהיה פעם."
"למה?", שאלתי.
"כשהייתי ילד אימי הייתה מביאה לי שקל, בזה הייתי יכול להביא שני כיכרות לחם טריים, חצי קילו מלפפונים, 6 ביצים, מעט גבינה וכד חלב. אבל היום... המצב לא מאפשר זאת, ילדי היקר."
"אתה צודק..." אמרתי, "מחירי המזון הבסיסי לא מפסיקים לעלות...."
"עזוב מחירים," ענה לי סבא "בכל מכולת היום יש מצלמות אבטחה!".
קלארק קנט שכב על ערש דווי במיטת בית חולים, ואשתו, לואיס ליין, ישבה לצדו. אחרי זמן ארוך של שתיקה היא אמרה, "יקירי, אני חייבת להתוודות על משהו. לפני שנים רבות היה לי רומן עם... ובכן... עם סופרמן. זה היה רק לילה אחד וכל כך התחרטתי על זה מאז! אני מקווה שתוכל לסלוח לי..."
"את לא צריכה לדאוג כלל וכלל," הרגיע אותה קלארק ובשארית כוחותיו הסיר את משקפיו. "את מבינה? אני סופרמן! אפילו אם לא ידעת שזה הייתי אני, בעינייך ראיתי שאת נאמנה אלי, לא משנה איזו תחפושת אלבש."
"איזו הקלה", אמרה לואיס וניגבה דמעה מעיניה. "אז זה היית אתה גם בתחפושת של באטמן?"
יום אחד בסוף שנות ה-70' שמע הרב לוי דפיקה בדלת ביתו באמצע הצהריים. "איך אני יכול לעזור לכם חברים?" הוא אמר לשני הגברים שעמדו בפניו. השניים הסבירו לו שיש להם ויכוח שהם לא מסוגלים לפתור בעצמם, ושהם רוצים שהוא יעזור להם להגיע להחלטה. "על מה הוויכוח שלכם?" שאל הרבי, ואז הגבר הראשון התפרץ בזעם וקרא: "שחור זה צבע!"
"לא זה לא!" ענה לו הגבר השני.
"בטח ששחור זה צבע!" צעק בתשובה הגבר הראשון.
"רבי, תגיד לנו אתה" פנה הגבר השני לרב לוי, "האם שחור זה צבע?".
הרב המבולבל חשב לרגע ואז ענה: "ובכן כן..."
"הנה אתה רואה!" פנה הגבר הראשון לשני, "אמרתי לך - שחור זה צבע! וגם לבן!"
"לבן זה לא צבע!" צעק הגבר השני.
"רבי?" שאל הגבר הראשון.
"ובכן כן, גם לבן הוא צבע" השיב הרב לוי.
"אתה רואה צחי?!" פנה שוב הגבר הראשון לחברו, "מכרתי לך טלוויזיה צבעונית!"
זקן אחד מתקשר לנציגת שירות של קופת חולים כדי להזמין תור לרופא.
הוא אומר לנציגה: “אני רוצה לקבוע תור ביום ראשון הקרוב לרופא עיניים ולמומחה כליות".
"אתה מתכוון שני תורים שונים אדוני?" שאלה הנציגה.
"לא, אני צריך תור עם שניהם," השיב הזקן.
"אני מצטערת אדוני, אני לא יכולה לזמן לך את שני התורים האלה ביחד," אמרה הנציגה. "אולי תספר לי מה בדיוק הבעיה ואני אראה איך אפשר לעזור לך?"
“אני בעצמי לא יודע מה הבעיה”, השיב הזקן, “או שאני עיוור צבעים או שהשתן שלי כחול…”
יושב לו זקן בלובי של בית האבות ומחייך מאוזן לאוזן ...
שואל אותו חברו "מה אתה כל כך מבסוט? "
עונה לו הזקן:
"לא חשבתי שאהיה כל כך עשיר בערבות ימי...
הנה אני יושב למולך
פי מלא זהב
שערי כולו כסף
יש לי אבנים בכליות
סוכר בכמויות בדם
פלטינה באגן הירכיים
פלטינה במפרקים
עודף ברזל בדם
ומלאי בלתי נגמר של גז טבעי ..."
גנרל ותיק ומעוטר אחד, שהיה ידוע כקשוח במיוחד, נהג לאסוף את חייליו השכם בבוקר למסדר. החיילים, שחששו מאוד מהגנרל, לא העזו לאחר והתייצבו מדי בוקר בטורים אחידים ומסודרים למופת. כך היה, עד שיום אחד הבחין הגנרל בחייל חדש בבסיס, שבמקום להתייצב בדום מתוח במסדר היומי, פשוט התהלך ברחבי המחנה והתכופף להרים מהרצפה כל פיסת נייר שנקרתה בדרכו, להביט בה ולומר "זה לא זה, זה לא זה..." תוך שהוא פולט אנחת אכזבה מרה.
הגנרל לא הבין לפשר הדבר, אך העניין חזר על עצמו מדי יום ביומו; החיילים היו עומדים כולם למסדר, והחייל הסורר המשיך להסתובב מצד לצד כאחוז דיבוק, כשהוא מרים ניירות מהרצפה ואומר באכזבה "זה לא זה, זה לא זה..."
כך נמשכו הדברים זמן מה, עד שיום אחד לגנרל הבכיר נמאס והוא החליט שהגיע הזמן לעשות מעשה. הוא זימן את הפסיכיאטר היחידתי וביקש ממנו לערוך סדרת בדיקות לחייל התמהוני. "אני רוצה שתערוך בדיקה מקיפה! אני פשוט מוכרח לדעת מה הבעיה של החייל הזה!" הפסיכיאטר לא היסס וערך לחייל את כל המבדקים וההערכות הדרושים, עד שלבסוף קבע כי הוא אינו כשיר לשירות והחליט לשחררו מהיחידה לאלתר.
הגנרל, שכבר לא יכול היה לכבוש את סקרנותו, זימן שוב את הפסיכיאטר ודרש לדעת מה העלו תוצאות הבדיקות; "אז מה הייתה הבעיה של המשוגע הזה שהיה מרים ניירות ואומר 'זה לא זה?'", שאל המפקד הבכיר את הדוקטור.
"אני לא יודע בוודאות" ענה הפסיכיאטר, "אבל ברגע שמסרתי לו את מסמך השחרור, הוא צרח באושר 'הנה זה! הנה זה!'"
שיכור שהדיף ריח נורא של אלכוהול זול, עלה לאוטובוס והתיישב עם תרמילו המלוכלך ליד כומר בעל מראה מכובד. מן התרמיל הוא שלף פיסת עיתון ישנה ובקבוק קטן של ג'ין ולגם ממנו בשלוק את כל מה שנשאר בו.
הכומר התעלם מהשיכור והכריח את עצמו להסיט מבט ולהתרכז בנוף.
כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?"
הכומר, באי נוחות מתגברת, ענה לו בטון מתנשא וציני: "בוודאי שאני מכיר. חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, שימוש מוגזם בטבק ובאלכוהול, הוללות בבתי זונות ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה!"
"וואו!!" ענה השיכור וחזר לקרוא את העיתון.
הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור "סליחה", אמר לו בטון מפייס "לא רציתי להעליב אותך. כמה זמן אתה כבר סובל מדלקת פרקים?"
"אני?" הופתע השיכור "אף פעם לא סבלתי מזה, אבי. רק קראתי בעיתון הזה כי האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר שנים!"
לפעמים אנחנו צריכים להיות חרא, כי על חרא לא דורכים.
אם אתם לא יודעים מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר, מזל טוב - הולך לכם טוב בחיים!
חברה אמיתית זו אחת שאפשר להגיד לה הכול והיא לא תשתמש בזה נגדך.
לא יודע במה לצפות
בעל יושב בחברת אשתו וצופה במשחק כדורגל, וכמובן שהוא זה שמחזיק את השלט בידו. הוא העביר את הזמן בין צפייה במשחק לבין צפייה בסרט כמעט פורנוגרפי, שבו נראים שני נאהבים משנים תנוחות ומתנשקים בלהט עם כל המשתמע מכך.
אז פונה הבעל לאשתו ואומר לה, "אני לא יודע במה לצפות, במשחק הכדורגל או בסרט הכחול הזה..."
השיבה לו אשתו "תצפה בסרט, כדורגל אתה כבר יודע לשחק."
אימא שלך כל כך שמנה, שאחרי שאלוהים אמר "ויהי אור" הוא ביקש ממנה לא להסתיר.
למה הכומר לא יכול ללמוד גמרא?
יום אחד אמר הכומר לרב, "הרבה דברים לימדת אותי, אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן – אני רוצה שתלמד אותי גמרא."
אמר לו הרב, "אתה גוי ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא."
המשיך הכומר והפציר ברב עד שזה הסכים. אמר לו הרב, "אני מסכים ללמד אותך גמרא, בתנאי שתענה לי על שאלה אחת."
"טוב", משיב הכומר, "מה השאלה?"
שואל אותו הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי. מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר, "המלוכלך יתרחץ והנקי לא."
"אמרתי לך שלא תצליח להבין", אומר לו הרב, "בדיוק להפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"על זה לא חשבתי", מסכים הכומר, "שאל אותי עוד שאלה."
"טוב", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר בביטחון, "הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"שוב טעית", אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין. הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה, רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
"אבל לא אמרת שיש שם מראה", מתלונן הכומר.
"זה מה שאמרתי לך", עונה הרב, "זה הראש שלך – אתה גוי ולא תצליח להבין – לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיבטים האפשריים – צריך לחשוב על כל האפשרויות."
"טוב", נאנח הכומר, "בא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה."
"פעם אחרונה", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"זה נורא פשוט", מחייך הכומר, "אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה - הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה, רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין – אתה גוי ויש לך ראש של גוי – תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה - אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי?!"
אישה ובעלה נכנסו לבית מרקחת והתחילו לשאול שאלות מוזרות: האם הרוקחים בודקים את התוקף של התרופות שהם מוכרים? האם חברות התרופות בודקות את היעילות של המוצרים שלהן לעומק?
הרוקח שאל את הזוג מה בדיוק הבעיה, והאישה הסבירה: "על אף השימוש בגלולות האלה בכל פעם, אני ממשיכה להיכנס להריון!"
הרוקח המבולבל שאל את האישה האם היא נוטלת את הגלולות מדי יום, והאישה אמרה: "לא, בעלי לוקח אותן מדי יום".
"מה?!" שאל הרוקח המופתע.
"כן," אמרה האישה, "אחרי שקראנו את כל תופעות הלוואי האפשריות, בעלי אמר, 'מותק, אני לא חושב שכדאי שתיקחי את הגלולות האלה. זה יותר מדי מסוכן. תני לי לקחת אותן'."
המרצה באוניברסיטה כמעט בכה,
רמת הסטודנטים היא כה נמוכה,
ברור לגמרי מה מקור הביזיון,
הרי לא מכינים אותם כראוי בתיכון.
איך ניתן איתם משהו לעשות?
אמרו מורות התיכון הכעוסות,
הבעיה נעוצה בשלב המקדים,
בחטיבת הביניים כלל לא מלמדים.
מורי החטיבה הרימו גבה,
דבר כזה עוד לא היה.
מיומנויות יסוד לא הקנו לילדים
אז מה בעצם ביסודי עושים?
אמרה המורה בביה"ס היסודי
תלמידים כה חלשים לא ראיתי מעודי
את האשמה החמורה יש לתלות
כמובן, במי אם לא בבגננות?
והגננת? היא אמרה כך:
איזה מין ילד לא מחונך
נו, ולמה כבר אפשר לצפות
מילד שיש לו אמא כזאת.
והאם אמרה - ילד כה חסר ישע,
זה גובל פחות או יותר בפשע.
אבל עם אבא כאביו אין עצה
ולא פלא שכך הוא יצא.
נאנח לבסוף האב
מה לעשות? אלי, הוי אלי,
אני בכלל לא בטוח שהפרחח הוא שלי.
בוקר אחד חוזר הבעל מעוד יום של דייג ומחליט לחטוף תנומה.
אשתו המשועממת מחליטה לקחת את הסירה ולשוט באגם למרות שלא הכירה אותו.
היא שטה קצת ואז מניחה עוגן והחלה לקרוא בספרה. זמן קצר אחר כך מגיע שוטר משמר החופים ועוצר לידה.
"בוקר טוב גברתי, מה את עושה?"
"קוראת ספר" היא נאנחה ("זה לא ברור?" חשבה לעצמה).
"את באזור אסור לדייג" הוא הודיע לה.
"אני מצטערת שוטר, אבל אני לא דגה, אני קוראת ספר."
"כן אבל מבחינתי את יכולה להתחיל לדוג בכל רגע, יש לך את כל הציוד... אני אצטרך לקחת אותך לתחנה ולמלא טופס תלונה."
"כן אבל אם תעשה זאת אני אצטרך להגיש נגדך תלונה על הטרדה מינית" משיבה האישה.
"אבל אני אפילו לא נגעתי בך!!" אמר השוטר...
"כן זה נכון, אבל יש לך את כל הציוד, ומבחינתי אתה יכול להתחיל כל רגע."
"שיהיה לך יום טוב גברתי" אמר השוטר והלך.
מסקנה: לעולם אל תתווכח עם אישה שקוראת!!! סביר להניח שהיא יכולה גם לחשוב!
איש אחד מתקשר למרפאה לקבל תוצאות של בדיקות הדם של אשתו.
מעבר לקו שואל אותו הרופא: "מה שם אשתך?"
"שרה כהן" עונה האיש.
הרופא בודק בתיקים הרפואיים שלו ואומר "ביום הבדיקה היו לי 3 מטופלות בשם שרה כהן, אולי יש לך את מספר תעודת הזהות שלה?"
"לא" עונה האיש.
"טוב" אומר הרופא, "אני אגיד לך ככה: לשרה אחת יש בעיות לב, לשנייה יש אלצהיימר, ולשלישית איידס״.
"אלוהים אדירים, איך אוכל לדעת?" שואל האיש בחרדה.
"זה פשוט" עונה הרופא "שלח את אשתך לרוץ מסביב לבניין,
אם היא חוזרת, אל תשכב איתה..."
המכונית של יוסי זגזגה לאורך כל הכביש כשהוא מאחורי ההגה, עד ששוטר עצר אותו בצד.
״צא מהמכונית!״ פקד השוטר על יוסי, ״אני הולך לבדוק את הנשימה שלך״.
״אני לא יכול, אדוני השוטר״ אמר לו יוסי, ״יש לי אסתמה חריפה, ואם תבדוק את הנשימה שלי יכול להיות שיהיה לי התקף״.
״אוקיי״ אומר השוטר, ״אז אני אצטרך לקחת אותך לעשות בדיקת דם״.
״אני לא יכול״, אומר לו יוסי, ״יש לי המופיליה, ואם רק מחדירים לי מחט אני יכול לדמם למוות״.
״טוב״ אומר השוטר״, ״אז אני אצטרך לקחת ממך דגימת שתן״.
עונה לו יוסי: ״לאלאלא, אדוני השוטר, יש לי סוכרת, בדיקת שתן יכולה להפיל לי את הסוכר לגמרי״.
״טוב, אז פשוט צא מהרכב ולך אלי בקו ישר״.
״לא אדוני השוטר, אני לא יכול״ משיב לו יוסי.
״ולמה לא? שואל השוטר.
״זה פשוט״ מגיב יוסי, ״כי אני שיכור!ֿ״
אדם אחד נכנס לפסיכיאטר בבהלה "ד"ר אתה חייב לעזור לי!"
"הירגע, ספר לי מה קרה?" שאל הד"ר.
הבחור עונה לו "יש לי פוביה מטורפת! אני כל הזמן פוחד שיש לי משהו מתחת למיטה. אז אני יורד מתחת למיטה כדי לבדוק ואז אני פוחד שיש לי משהו מעל המיטה. למעלה-למטה, למעלה-למטה. אתה חייב לעזור לי, אני כבר משתגע!"
"אין בעיה" אומר הד"ר "תגיע אלי 3 פעמים בשבוע. אני מאמין שתוך שנתיים נתקן אותך".
"כמה אתה לוקח למפגש?" שאל הבחור.
"350 ש"ח לשעה" ענה הפסיכיאטר.
"אוקיי, אני צריך לישון על זה" אמר הבחור.
אחרי חצי שנה הפסיכיאטר פוגש את הבחור ברחוב "למה לא באת לפגוש אותי שוב?" שאל הד"ר.
"אה, שטויות, הלכתי לברמן שסידר אותי ברבע שעה ותמורת 30 ש"ח בלבד!"
"איך בדיוק...?" תהה הד"ר.
"בקלות!", ענה האיש, "הוא אמר לי לנסר את הרגליים של המיטה..."
למה דג לא יכול להיות עורך דין? כי הוא לא מסוגל לטבוע…
למה לא נותנים לנשר רישיון נהיגה? כי הוא עוף דורס...
למה צרפתים אוכלים חלזונות? כי הם לא אוהבים מזון מהיר.
זוג מאמין ואמצעי מניעה
זוג נשוי הביא לעולם 9 ילדים לא מתוכננים, כיוון שהם לא הסכימו להשתמש באמצעי מניעה מסיבות דתיות.
לאחר שנולד התשיעי, הלכו אל הרופא וביקשו לקבל גלולות למניעת הריון.
"כל הכבוד על הצעד האמיץ", אמר הרופא, "אבל למה דווקא עכשיו?"
הבעל ענה: "תראה דוקטור, קראנו מאמר בו היה כתוב כי 1 מתוך 10 ילדים שנולדו בארה"ב השנה היה מקסיקני, ואנחנו לא רוצים לקחת סיכון על תינוק מקסיקני כיוון ששנינו לא מדברים ספרדית".
בחור שיכור אחד ישב על הבר ולפתע הקיא על כל החולצה שלו. ״או יופי, אשתי תהרוג אותי עכשיו,״ הוא מלמל לעצמו.
בחור שישב לידו ראה את מה שקרה ואמר לו: ״תקשיב חביבי, שים שטר של 50 שקל בכיס של החולצה, ותגיד לאישה שישב לידך איזה שיכור שהקיא עליך והביא לך את הכסף כדי שתשלח את החולצה לניקוי.״
הבחור השיכור הודה לחבר החדש שלו על הרעיון הגאוני, שם שטר של 50 בכיס הקדמי והתחיל לדדות הביתה.
ברגע שעבר את מפתן הדלת אשתו התחילה לצעוק עליו: ״איפה היית? אתה שיכור כלוט, תראה את עצמך! אפילו הקאת על כל החולצה שלך!״
הבחור השיכור הצליח למלמל לאשתו: ״לאלא, זה לא אני, זה הוא, הבחור שישב לידי. הוא הקיא על החולצה שלי ונתן לי 50 שקל שאני אנקה אותה, תראי, הנה זה פה בכיס.״
האישה דחפה יד לכיס והוציאה את כל הכסף שמצאה שם. ״יש פה 100,״ היא אמרה.
״אה כן, הוא גם חירבן לי במכנסיים.״
יום אחד, פנה אלוהים אל אדם כדי לשאול מה מצב היחסים בינו לבין חוה.
השיב לו אדם: "נראה לי שהמצב שלנו טוב…"
אלוהים לא הבין את ההיסוס ושאל: "אתה בטוח? אם יש לך שאלות אני אשמח לעזור."
- "האמת, רציתי לשאול למה חוה הרבה יותר יפה ממני…"
- "כדי שתוכל ליהנות מלהסתכל עליה."
- "ולמה לחוה יש עור ושיער יותר חלקים ועדינים משלי?"
- "כדי שתוכל ליהנות מלגעת בה."
- "ולמה חוה מריחה יותר טוב ממני?"
- "כדי שיהיה לך נעים להיות בסביבתה. כל דבר בנוגע לחוה נועד להפוך אותך לשמח יותר."
"אז למה חוה טיפשה כל כך?" אמר אדם המבולבל.
"מה נראה לך?" שאל אלוהים "הייתי חייב לעשות אותה ככה, אחרת היא בחיים לא הייתה שוכבת איתך."
לא הרבה יודעים אבל נשים במצרים העתיקה לא ידעו לחנוט ברוורס.
שאלה: למה התנינים לא בורחים מחמת גדר? תשובה: מחמת הגדר.
אם יש פקק בצומת שמשון, אפשר להגיד שהתנועה שם לא דלילה?
למה כרובית וכרוב לא יכולים להתחתן? כי הם כרובי משפחה...
הספרים שאף אחד לא מחזיר
איש אחד פונה לספרנית בספריה ומתעניין היכן ימצא ספר שיעזור לו להתאבד.
הספרנית מפנה אותו לאזור הרצוי, אך לאחר חמש דקות חוזר האיש לספרנית ואומר לה: "אין שם שום ספר, כל המדפים ריקים."
"כן", מהנהנת הספרנית ומוסיפה: "את הספרים האלו משום מה אף אחד לא מחזיר..."