המחקר עקב אחרי 255 תינוקות מניו יורק, שהייתה מוקד מגפת הקורונה בתחילת 2020 בארה"ב. כל אחד מהתינוקות נולד בין החודשים מרץ-דצמבר 2020, כלומר שהם יכלו להיחשף לקורונה עוד בעודם ברחם; הם נבדקו באופן שגרתי בנוגע לאבני הדרך בהתפתחותם עד גיל 6 חודשים, בתחומים כמו יכולות חברתיות, תקשורתיות ומוטוריות. ההורים שלהם נשאלו גם הם שאלות שונות, כמו למשל האם ילדיהם הרכים מתגלגלים מהגב לבטן או באיזו תדירות הם מברברים.
ממצאי המחקר הראו שתינוקות שנולדו בזמן המגפה קיבלו ציונים נמוכים יותר מאלו שנולדו לפניה, אך בעוד שזה נשמע מדאיג, חשוב לומר שהמחקר הזה לא מציין שמדובר בהשפעות התפתחותיות שנמשכות לטווח ארוך. "זוהי דוגמה קטנה מאוד שנלקחה ממערכת הבריאות בעיר ניו יורק במהלך תקופה מצומצמת", כך אומרת מולי ווד, פרופסור משנה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת צפון קרוליינה. "איננו יכולים ללמוד על דברים באופן כוללני כך, אך זה כן מראה השפעה שקיימת על אוכלוסייה מסוימת במהלך המגפה".
מה צריך לקחת מהמחקר הזה?
בעוד שהמחקר עצמו לא מהווה בהכרח סיבה לבהלה נרחבת, הוא כן יכול לעזור להורים להבין למה התינוקות שלהם מתפתחים לאט יותר מאחרים, אם זה אכן המצב. "ילדים הם גמישים מאוד, ואנחנו מדברים על שינויים קטנים בכמה מדדים בודדים", כך אומרת ד"ר סמנתה רודמן וייטן, פסיכולוגית קלינית ממרילנד. "ההיגיון הבריא אומר שעם פחות גירויים התינוקות יתפתחו לאט יותר. הגישה הטובה ביותר לדעתי היא להשקיע בפעילויות חיוביות ומעשירות לאורך היום".
מאחר שקבוצת התינוקות הזו נולדה במהלך תקופות סגרים בעיר ניו יורק, הגיוני שיכולתם הפחותה לחוות את העולם ולהשתתף בפעילויות או במפגשים חברתיים תשפיע לרעה על התפתחותם. עם זאת, זה לא אומר שתינוקות שהתפתחו מאוחר לא ידביקו את הפער בהמשך. זאת ועוד, ישנו ממצא מעודד במחקר שעל פיו יכולות התקשורת של התינוקות האלה הן מפותחות יותר. יתכן שזאת מכיוון ששני ההורים עבדו מהבית או שהו בבית למשך זמן רב יותר, והתינוקות האלה שמעו יותר את השפה דרך המשפחה מאשר כאלו שמטפל בהם אדם אחד במהלך היום.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: