כמה פעמים הערתם לילדכם הקטן על התנהגותו, והוא הגיב בבכי ובצעקות בלתי פוסקות למרות שהוא הבין שהוא עשה משהו לא בסדר? הורים רבים נתקלים במצב שכזה, אבל לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם הבעיה ולהרגיע את הרוחות. במקום זאת, הם נכנסים למעגל קסמים שבו הם מנסים לפייס את ילדם, שמצדו מתנצל ומבטיח לא לחזור על הפעולה השגויה – אך רוב הזמן זה לא קורה. אם המצב הזה נשמע לכם מוכר, אתם מוזמנים ללמוד בכתבה הבאה מדוע ילדכם מגיב כך וכיצד לשבור את מעגל הקסמים. מי שתעזור לכם בכך היא המומחית האמריקאית ד"ר אמילי אדלין, שמתמחה בפסיכולוגיה קלינית של הילד ומטפלת בילדים מגיל גן ועד לגיל ההתבגרות.
מדוע ילדכם מגיב כך?
ראשית, ד"ר אדלין מסבירה שיש ילדים שהם רגישים יותר להערות על התנהגותם, וככל שהם יותר צעירים, כך גדלה הנטייה שלהם לפרש את הפעולה הזו כ"נזיפה". הפרשנות הזו מעוררת בהם תחושות קשות, מכיוון שהם בטוחים שהאנשים שהם אוהבים, אתם ההורים, עלולים לחשוב שהם "ילדים רעים". אין להם את היכולת לנהל את הרגשות הללו בגיל צעיר שכזה, לכן הם מתבטאים בדרכים לא נעימות כמו בכי וצעקות, מתנצלים ומבטיחים שלא יתנהגו כך שוב, ולא עומדים בהבטחתם. כך, הם נכנסים למעין מעגל קסמים שלילי שקשה להם ולהורים לשבור. אם גם ילדכם מתנהג באופן דומה, תוכלו לעזור לו בכך שתבינו קודם כל מדוע הוא מגיב כך, כשד"ר אדלין מפרטת אודות שני דברים שמובילים להתנהגותו, שעליכם לדעת ולהפנים.
שליטה בדחפים
כדי להצליח להתמודד כראוי עם רגשות והתנהגויות, המוח שלנו צריך להתאמץ – אך מה עושים אנשים שאין להם עדיין יכולת לשלוט בדחפים? חשבו על כך שכדי להצליח להיחלץ ממעגל הקסמים שאליו נקלעתם, ילדיכם צריך לתכנן את צעדיו מראש, לזכור להימנע מטעות שעשה בעבר ולהפסיק התנהגות מסוימת שנראית לו טובה ומועילה ברגע מסוים. כל הצעדים האלו הם הרבה בשביל מוחו ובעיקר עבור החלק של האונה המצחית, שאחראית על שליטה בדחפים ועדיין נמצאת בשלבי התפתחות מוקדמים. העובדה הזו מסבירה גם מדוע ילדים לא יכולים לעזור לעצמם ולהתבטא גם כאשר יש להם הסבר שמצדיק את התנהגותם. סביר להניח שילדכם מבין בסופו של דבר שהפעולה שהוא עשה היא לא נכונה והוא מצטער עליה, אך מוחו עדיין לא מאפשר לו להימנע ממנה בעתיד.
התפתחות רגשית
גיל הגן ושנים ספורות אחריו הם שלב מבלבל עבורכם כהורים, מכיוון שילדכם יכול פתאום לעשות הרבה יותר מבעבר, אך עדיין יש רגעים שבהם הוא חוזר להתנהג כמו פעוט. לפי ד"ר אדלין, הסיבה לכך היא שההתפתחות שלו, כמו של ילדים אחרים, אינה לינארית כפי שהיינו רוצים ומצפים שתהיה, אלא מעין קו מתעקל.
בשל כך, למרות שילדכם לא יכול עדיין להבין את רגשותיו כראוי, עליו לבטא אותם בדרך כלשהי, בהנחה שהם מעורבים במבוכה או אשמה שהוא חש בעת הנזיפה. הדרך שבה הוא בוחר לעשות זאת בדרך כלל היא צעקות ובכי, כי הוא פשוט לא יודע מה לעשות עם התחושות החזקות והקשות האלו שהוא מרגיש. יתרה מכך, ככל שהוא חווה את התחושות השליליות הללו יותר, כך יהיה לו יותר קשה לשנות את התנהגותו – ולכן אתם לא תצליחו לצאת ממעגל הקסמים שאליו נקלעתם יחדיו. בנוסף לכך, כמו שמשתלט עליכם לחץ משתק לפני פגישה חשובה, כך גם ילדכם מרגיש לפעמים. התחושות השליליות שיוצרת אווירת הלחץ עלולות לפגוע בתהליך הלמידה שעליו לעבור ושאתם מנסים להעביר אותו בו.
איך אפשר לשבור את מעגל הקסמים?
כדי לצאת מהמחזוריות הזו, עליכם ליזום כמה שינויים – והאחריות נופלת עליכם מכיוון שיש לכם את היכולת השכלית והרגשית המורכבות שנדרשת לכך. משום שהבכי והצעקות החלו עם הנזיפה, נסו ליישם את 4 הטיפים הבאים בעת מתן ההערות, כך שהן ייתפסו כפחות מאיימות בעיני הילד:
1. קשר עין ומגע
תפסו את תשומת ליבו של ילדכם בכך שתביטו לו בעיניים, ואחזו בכף ידו או הניחו סביבו את הזרוע שלכם כדי להרגיע את מערכת העצבים שלו.
2. קבעו את הטון הרגשי
דברו ברוגע תוך הדגשת התחושות של ילדכם כפי שאתם מבינים אותן, ואז הסבירו לו מדוע ההתנהגות שלו בעייתית. אמרו משפט כמו "נראה שכעסת על אחותך, ואז שברת את הצעצוע שלה. הבעיה שיש עכשיו היא שיש לה צעצוע שבוע וזה מעציב אותה מאוד". גישה שכזו גורמת לו לחוש מובן, ועוזרת לו להגיב לבעיה במקום לרגש השלילי שאתם הייתם עלולים לשדר לו בעת מה שנתפס בעיניו כנזיפה.
3. תנו לו הזדמנות לתקן בעצמו את ההתנהגות השגויה
לדוגמה, אם הוא זרק צעצועים על הרצפה, למדו אותו להרים ולהניח אותם במקום. לאחר שהוא יתאמן בכך כמה וכמה פעמים, הוא עשוי לדעת בעצמו כיצד לתקן את ההתנהגות השלילית הזו. אם הוא בכל זאת יזדקק לדחיפה קטנה לשם כך, פשוט שאלו אותו "מה אתה יכול לעשות עכשיו כדי לתקן את הבעיה שנוצרה?", והוא כבר יבין שעליו לסדר את מה שעל הרצפה.
4. סיימו את השיחה בחיבה
שבחו את מה שהוא עשה נכון, למשל, אמרו משהו כמו "אני ממש מרוצה מאיך שהקשבת לי למרות שהרגשת רע. אספת את הצעצועים כמו שצריך, ולכן עכשיו אפשר לעשות משהו כיפי!". הפגנת חיבה שכזו היא כמו פרס שיסייע לו להתנהג באופן חיובי שכזה בעתיד, והיא אפילו עשויה למנוע את הצעקות והבכי.
כמה מילות סיכום
חשוב להיות מאוד ממוקדים כשאתם מדברים עם ילדכם ומעירים לו על התנהגותו, ולהזכיר לו שהוא אהוב – לא רק כשהוא מסכים להקשיב לכם ולעשות את מה שאתם מבקשים. זה אולי ישמע לכם ברור מאליו, אבל ילדים – בעיקר אלו הרגישים – עלולים לפרש את התגובות השליליות של הוריהם בדרכים שגויות. לעומת זאת ילדים, גם זה שלכם, מגיבים טוב יותר להערות כאשר הם בטוחים בכך שהם אהובים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: