כמבוגרים שעברו דבר או שניים אנחנו יודעים שהחיים הם לא דבר קל. עם זאת, לאורך השנים צברנו כלים שעוזרים לנו להתמודד ביעילות עם האתגרים השונים שניצבים בדרכנו - אם למשל נקלענו לוויכוח או ריב עם אחד החברים או עם בן או בת הזוג, רובנו נדע לבסוף לדון בסוגיה בבגרות, ליישב את הבעיות ולהחזיר את המצב לקדמותו. אבל לילדים שלנו, שעדיין לא רכשו את הכלים הללו או טרם למדו להשתמש בהם בצורה נכונה, פתרון בעיות הוא לא דבר מובן מאליו, וכל מכשול שנקרה בדרכם עלול להיראות להם כמו "סוף העולם". כולנו רוצים לחנך את הילדים שלנו להתמודד כראוי עם אתגרי החיים - ו-8 הטיפים האלה ילמדו אתכם כיצד לעשות זאת נכון.
1. עזרו להם לזהות ולהגדיר את רגשותיהם
לילדים יש יכולת להרגיש דברים בדיוק כמונו, המבוגרים, אך ההבדל העיקרי הוא שבמקום להביע זאת במילים הם נוטים להוציא החוצה את תחושותיהם באמצעות הבעות פנים, "התבכיינות" ולעתים אף באלימות. על כן, כאשר הילד או הילדה שלנו נתקלים בבעיה, אחד הדברים הבסיסיים והחשובים שאנחנו צריכים לעשות הוא לעזור להם לזהות ולהגדיר אותה כראוי. כצעד ראשון צריך ללמוד לשאול אותם על רגשותיהם בדרך הנכונה - להימנע משאלות כלליות שמובילות לתשובות מעורפלות (לדוגמה: "איך אתה מרגיש?"), ולהעדיף דרכים ממוקדות יותר שמוכוונות לרגשות (לדוגמה: "עד כמה מה שנטלי עשתה פגע בך?"). ברגע שנצליח להוציא מהם הסבר לגבי הרגשות שלהם, נגביר את הסיכוי שהם יבינו את ההיגיון שיעמוד מאחורי פתרון הבעיה שהם ימצאו בהמשך.
2. התעקשו למצוא את שורש הבעיה
אחרי שעזרתם להם להגדיר היטב את תחושותיהם, זהו השלב שבו אתם צריכים להבין מה הדבר האמיתי שגרם לבעיה ולהתפרצות הרגשית שהגיעה בעקבותיה. אם הילד שלכם כועס כי האח הגדול שלו או אחד מחבריו הקרובים לא רצה לשחק עמו, אין צורך בהערות מאשימות כמו "זה לא בסדר לריב עם אחרים", אלא לנסות להבין מהי המשמעות החבויה מאחורי רגשותיו. ייתכן כי הוא פגוע מכיוון שהוא מרגיש שאחיו או החבר הכי טוב שלו לא רוצים להיות בחברתו יותר, וכי הם מצאו ילדים אחרים לשחק איתם על פניו. אז לפני שאתם מציינים בפניהם שמה שהם עושים הוא לא בסדר, נסו להבין מדוע הם עשו זאת ואז להכווין אותם אל עבר הפתרון.
3. הוציאו מהם את הפתרון דרך משחקים
אחד מהשלבים החשובים ביותר בדרך לפתרון בעיות הוא לפתח רגשות אמפתיה - כלומר, ללמד את הילדים לשים את עצמם בנעליים של האחר. עם הזמן, זה יעזור להם לזהות את הרגשות של עצמם, את התחושות של האחרים ולהרוויח כלים שיסייעו להם לתקשר ולהבין טוב יותר את הזולת. דרך מצוינת לעשות זאת ולגרום להם לשתף פעולה היא באמצעות משחקים, שבמסגרתם אתם מעלים בעיה כלשהי והוא מחזיר לכם עם פתרון אפשרי. כך לדוגמה, מסרו לו כדור ותציפו בעיה (לדוגמה: "אחותך כועסת ובוכה, מה תעשה?"), ותאפשרו לו למסור אליכם בחזרה רק עם פתרון (לדוגמה: "אני אבקש סליחה ואביא לה חיבוק"). הרעיון הוא להישאר בכל הזמן הזה חיוביים ככל הניתן, וגם אם התשובה שהוא מציג למצב היא לא מושלמת, למצוא את הדרך לגרום לו להרגיש שהפתרון שלו יכול לשרת צד מסוים של הבעיה.
4. שקפו להם מציאות אחרת
הניסיון שלנו בחיים עוזר לנו למתן את התגובות שלנו ולדעת להסתכל על התמונה המלאה לפני שאנחנו מגיבים או מסיקים מסקנות, אך עבור רוב הילדים זהו אינו דבר שבא בטבעיות. לעתים, אם הם רבו עם החבר או החברה הכי טובים, הם יכולים להסתכל על זה כעל משבר שלא ניתן להתגבר עליו. לכן, חשוב לעזור להם לדעת לשים דברים בפרופורציות, להסתכל עליהם מנקודת מבט הגיונית ומציאותית ולהבהיר להם שאף אחד לא מושלם, שכולנו עושים טעויות ושלפעמים צריך לדעת לאזור אומץ ולבקש סליחה כדי להשלים. הדבר הזה יעזור להם לפתח אמפתיה, להבין את המצב מתוך ההקשר ולא רק מתוך האירוע ה"טראומתי" שהם חוו וכך גם לסלול להם את הדרך לפתרון.
5. התנהגו בהתאם - הם מסתכלים!
ילדים לומדים רבות מחיקוי פעולותיהם של החברים, המורים וכמובן של האנשים הקרובים אליהם ביותר - ההורים שלהם. העובדה הזו הופכת את משימת החינוך שלהם למאתגרת במיוחד, כי כעת לא מספיק שההורים ידריכו אותם בנוגע למה כדאי לעשות במצבים מסוימים, אלא הם צריכים להוות להם דוגמה חיה בכל רגע. ברגע שהכתבנו לילד או לילדה שלנו כלל או חוק מסוים, עלינו לעמוד בו בדיוק כמו שאנחנו מצפים שהם יכבדו אותו כשזה יגיע אליהם, מתוך מטרה ליצור אמינות ולהעביר להם את המסר שזו הדרך הנכונה לכל אדם.
אם לדוגמה הגענו בנוכחות הילד או הילדה שלנו לרכוש מוצר בחנות, והמוכר חייב בשגגה את כרטיס האשראי שלנו בסכום כפול ממחיר הפריט - הדחף הראשוני של רבים מאיתנו הוא להתעצבן ולקטר על טעותו של הקופאי. אך אם ננסה לעצור לרגע ולחשוב, נבין שכל דוגמה שכזו היא שיעור חשוב לחייו של הילד. במקום לאבד את העשתונות, מוטב לקחת את עצמנו בידיים, להעיר ברוגע למוכר וללוות את הטענה שלנו בהסברים. ברוב המקרים, אנשים שמצליחים לשמור על איפוק ולהבהיר בנימוס שנעשה להם עוול, מקבלים בחזרה תגובה נעימה שכוללת גם התנצלות ותיקון. אם אכן תנהגו כך במקרים כאלה בנוכחות הילד, תצליחו להעביר לו מסר עוצמתי - משתלם לנהוג ברוגע ובסבלנות. מנגד, אם אתם מאבדים את סבלנותכם, הילד עלול להסיק מכך שאין כל פסול בלהתעצבן ואפילו להתעמר באחרים.
6. הכירו להם את שיטת "צנצנת פתרון הבעיות"
יש כמה דרכים יצירתיות לעזור לילדים לפתור בעיות, ואחת המקסימות והיעילות שנתקלנו בהן היא שיטת "צנצנת פתרון הבעיות". בדיוק כמו שאנחנו מלמדים אותם לחסוך כסף על ידי שמירת מטבעות בתוך קופה או צנצנת, ניתן לגרום להם להשתמש בכך כדי לשמור את הפתרונות שהם הגיעו אליהם במצבים שונים בחיים. כך לדוגמה, אם הבן או הבת שלכם רבו עם החבר הטוב שלהם מהכיתה וטרם מצאו פתרון לבעיה, תוכלו לתת יד, לדבר איתם על מה שקרה ואז להכווין אותם אל הפתרון, מבלי לגלות להם. ברגע שהם "יעלו" על זה בעצמם, תכתבו ביחד איתם את הפתרון על פתק והכניסו אותו אל צנצנת ייעודית. בעתיד, כשהם יתקלו במצב דומה, הם יוכלו לשלוף את הפתק המתאים, עם הפתרון שהם מצאו בכוחות עצמם, ואז לפתור את הבעיה ולהרגיש שהם עשו את כל הדרך לגמרי לבדם.
7. עזרו להם להבין את הטעות שלהם
לפעמים, כשהילדים שלנו עושים משהו לא בסדר, אנחנו מאלצים אותם להתנצל, מבלי להסביר להם בדיוק מדוע. המצב הזה עלול ליצור עבורם מבוכה, ומה שקורה ברוב המקרים הוא שהילד מביע התנצלות בצורה לא כנה או אפילו מזלזלת. אך מתברר שאם נשקיע קצת יותר זמן בלגרום לילדים להבין את טעותם טרם פעולת ההתנצלות, הם כנראה ירוויחו מכך הרבה יותר בעתיד. אם לדוגמה הילד או הילדה שלכם חטפו לילד אחר צעצוע או ממתק, במקום למהר לדרוש מהם להחזיר את זה ולבקש סליחה, מוטב שתיקחו אותם לפינה שקטה ורגועה בצד, תשוחחו עמם על מה שקרה ותנסו להבין מה עבר בראשם כשהם עשו זאת. לאחר מכן, תשאלו אותם מה לדעתם הילד האחר הרגיש וכיצד הם היו מרגישים במקומו, מתוך מטרה לפתח אצלם רגש של אמפתיה. ברגע שהם יבינו מדוע התנהגותם הייתה לא תקינה, ברוב המקרים הגישה שלהם תהיה אחרת והם יהיו נכונים יותר להתנצל בצורה כנה ואף להחזיר בחפץ לב את מה שלקחו קודם לכן.
8. עקבו אחר התוצאות של פעולותיהם
גם אם הילד או הילדה שלכם הצליחו לפתור בעיה או שתיים, תמיד טוב להמשיך להתחקות אחר התנהגותם בעתיד כדי לוודא שהם הפנימו היטב את המסרים ושהם אכן מקיימים את מה שמצופה מהם. איך עושים זאת? על ידי אכיפה. לדוגמה, אם הילד הגדול שלכם מבלה כבר זמן מה על המחשב ומסרב לתת לאחיו הקטן לשחק, אתם כנראה תפעלו על פי חלק מהצעדים שהוזכרו קודם לכן - תיקחו אותו הצידה ותסבירו לו את טעותו. אבל לאחר שנתתם לו את ה"שיעור" הקטן שבמסגרתו ביקשתם ממנו להתחשב באחיו הקטן, עליכם להישאר עוד כמה דקות ולצפות מהצד האם הבעיה שלכאורה הופנמה על ידו גם יושמה בפועל. אם הוא אכן יישם זה נהדר, אבל ברקע עליכם להמשיך לנסות לאתר ויכוחים או בעיות אחרות שנוצרות, כדי לאכוף שוב בזמן אמת את הכללים ולגרום לו להפנים אותם לחלוטין.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: