נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
בימי משבר הקורונה שבהם אנו נתונים, עלינו להעביר את הזמן בבית, לרוב בחיק המשפחה ועם הילדים. בשל כך, רבים מאיתנו כנראה צוברים שלל זיכרונות וחוויות משפחתיות נפלאות שהופכות את התקופה הזו למעט פחות קשה, אך גם כמה רגעים מאתגרים למדי, בעיקר עבור אלו מכם שהם הורים. למרות שאנו בטוחים ששאיפתכם היא להיטיב עם ילדכם ולפתח אותו, אנו מניחים שסיר הלחץ שבו אתם נתונים כעת עלול לדחוק אתכם לפינות שאליהן אתם לא רוצים להגיע, כמו ענישה נטולת מחשבה תחילה. לשיטת ענישה מקרית שכזאת, שמבוססת על כעס לא נשלט ותגובה רגשית, יכולות להיות השלכות שליליות על התפתחות ילדכם, והיא אפילו עלולה להטמיע בו פחדים וחששות, שיהפכו את הכל לקשה יותר עבורו בעתיד. כדי למנוע זאת ולעזור לכם להבין איך בכל זאת אפשר להעניש את ילדכם באופן הולם ומחושב, כדאי לכם להכיר 9 כללים לענישה נכונה וראויה, שלא תיפגע בביטחונו העצמי.
ברוב המקרים, ילדים לא מנסים לפגוע באף אחד, אלא פשוט מתנסים ורוצים לגלות דברים; כשילדכם רוצה ללמוד דבר מה, בעיקר כעת כשיש לו זמן לכך, הוא צריך תמיכה, אפילו אם מעשיו מובילים לפעמים לתוצאות לא נעימות. על אף כל הכעס שאתם חשים במצבים אלו, זכרו שהבעת סימפתיה והפגנת הזדהות עם ילדכם יבהירו לו טוב יותר איך ביכולתו לתקן את המצב.
הורים המענישים את ילדם בגלל תאונות מקריות שהן תוצאה מניסיונו ללמוד ולהתנסות – מסתכנים בכך שהוא יגדל להיות אדם הססן ולא החלטי. ילד שכזה אמנם יכול יהיה למלא הוראות באופן מדויק, מכיוון שהוא הורגל להתנהג בצייתנות ליד אנשים חזקים ממנו, אבל כאדם בוגר הוא יתקשה בקבלת החלטות עבור עצמו ובלקיחת אחריות.
כהורים, עליכם להבין שיש הבדל עצום בעיני ילד בין אמירה כמו "אולי אתה לא צריך לשחק במחשב כל היום" לבין אמירה כמו "אל תשחק במחשב!". הראשונה היא בקשה או הצעה, והשנייה היא הוראה ברורה; אל תתפתו לחשוב שילדכם מבין את הקודים של עולם המבוגרים ויראה את ההצעה שלכם כהוראה מרומזת, מכיוון שזה לא יקרה. לפיכך עליכם להעניש את הילד רק כאשר הפר הוראה ברורה שלכם, ולא פעל בניגוד להצעות שלכם.
יכול להיות שהוא יקבל בהבנה גם עונש שיוטל עליו כיוון שפעל נגד עצתכם, אך אם ילדכם רגיש ועדין – זה בהחלט יכול לפגוע בו בעתיד. כשילד רגיש מתבגר בצל הורים המענישים אותו על כל הפרת עצה שקיבל מהם, כאדם בוגר יהיה לו קל יותר להתפתות לעצות רעות של כל מי שהוא מכבד אפילו קצת, רק בגלל שהוא חושש מההשלכות של אי ציות.
ישנם הורים שכאשר ילדם לא רוצה לציית או להקשיב להוראותיהם, הם נעשים עצבנים במיוחד ולא מסוגלים לשלוט בזעם ובכעס שלהם, על אף שהם אוהבים את ילדם מאוד; הדבר הזה קורה לרוב בגלל הציפיות הגדולות שיש להם ממנו, וכשהוא לא עומד בהן, הם הופכים למאוד לא מרוצים ומגיבים באופן רגשי ולא תמיד הולם. התנהגות הורית שכזו מתגברת כאשר נמצאים בבית כל היום, בדיוק כמו בימינו אנו, ונאלצים להתמודד שוב ושוב עם אי ציות מצד הילדים.
אם גם אתם נוהגים כך, לא משנה אם זה לעיתים קרובות או רחוקות, מומלץ שתחדלו מכך ותאמצו גישה מעט יותר שכלתנית, במקום כזו שנובעת רק מן הלב ומהרגשות שמשתוללים בכם. צעקות ומריבות לא יסייעו לא לכם ולא לילדכם, והן אף עלולות להזיק לו בעתיד. פסיכולוגים אומרים שילדים הסופגים צעקות ועונשים רגשיים מההורים שלהם יגדלו להיות בוגרים התלויים באנשים אחרים בעלי מעמד חברתי גבוה משלהם.
ענישה בפומבי מבישה ילדים ומכעיסה אותם, ולכן כדאי להימנע מכך גם במצבים של סירי לחץ כמו אלו שאנו חווים כיום. פסיכולוגים לא ממליצים להשתמש בצורת המחשבה של "מה אחרים יגידו?" ועל פיה להעניש, כי זהו מתכון לגידול ילד עם בטחון עצמי פגוע. אגב, הדבר נכון גם בנוגע לכל מה שקשור לנתינת פרסים ותגמולים לילדים בפומבי – דבר שעלול להפוך אותם ליהירים ושחצנים.
ילד שיוענש בפומבי באופן תדיר, תמיד יחוש מושפל ויצפה שכל המצב רק יסתיים כבר. בעתיד, ילדים שכאלו יכולים להפוך לבוגרים שתלויים לחלוטין בדעת הרוב, ולא יוכלו לקבל שום החלטה בעצמם.
אם אתם מבטיחים לילדכם שתענישו אותו בצורה מסוימת – אל תתחמקו מכך. על פי פסיכולוגים מומחים להתפתחות הילד, ילדים מזהים במהירות מתי הוריהם רק מדברים ולא באמת עושים, ומפסיקים לבטוח בהם – לכן איום בעונש ללא ביצוע הוא גרוע יותר מלא להעניש כלל. במקרים שכאלו, בהם יש רק דיבורים ולא מעשים, כל מערכת הערכים של ילדכם עלולה להיפגע; הוא יתקשה להבחין בהבדל בין טוב לרע, כי כל יכולת הוויסות שלו תינזק - כך שאם אתם מאיימים, ודאו שאתם יכולים גם לבצע ולהעניש בהתאם.
במקרים יוצאים מהכלל, כשאתם מבינים שאין טעם להעניש או שזה לא הדבר הנכון לעשות על פי החוקים האחרים שקראתם פה – אתם יכולים לזנוח את עניין העונש. כשאתם עושים זאת, חשוב שתסבירו לילדכם שזה חורג מההתנהלות הקבועה שלכם ושזה מקרה יוצא דופן יחיד במינו, כדי שלא יפתח ציפיות להמשך.
אם יש לכם כמה ילדים, אתם לא בטוחים מי מהם אשם בדבר מה שקרה ואף אחד מהם אינו מודה כי הוא האחראי למהומה – בשום אופן אל תענישו רק אחד מהם על סמך תחושת בטן, ראיות חלקיות או משהו דומה. במקרים שכאלו כל הילדים צריכים לקבל את האחריות עליהם, ולשאת את העונש יחדיו.
אם לא תעשו כך ותפעלו בענישה בשיטת האיפה ואיפה, כלומר תענישו רק על פי הרגשתכם האישית, הביטחון העצמי של הילד שהענשתם יפגע, ויהיה קל לאחרים להפוך אותו לשעיר לעזאזל בעתיד. באותו אופן, גם אם ילדכם נמצא בבית עם חבר והם עושים דבר רע, אל לכם לבקר ולנזוף רק בילדכם או לחלופין לגעור רק בחבר. עליכם ללמד ולחנך את שניהם בצורה שווה, אך כמובן שרק בתיאום עם ההורים של החבר המדובר.
אחד מהכללים החשובים בגידול ילדים הוא לדבוק בשרשרת של "ענישה-סליחה-שכחה"; ילדים שמוענשים תמידית על דברים שעשו בעבר לא יגדלו להיות אנשים חזקים, אלא ההיפך – הם יהיו מפוחדים מעשיית דברים חדשים ויעדיפו להיתקע בשגרה משעממת. בנוסף, הם גם יתקשו ללמוד מהטעויות שלהם – במקום לנתח אותן ולהבין מה לא עשו נכון, הם רק יתקבעו עליהן ולא יצליחו להניח אותן בצד.
לכן, אם אתם כהורים מגלים שילדכם עשה משהו רע זמן רב אחרי שכל הדבר קרה, פסיכולוגים ממליצים שלא תענישו אותו; במקום זאת עליכם להסביר לילד מה הוא עשה לא נכון, ולהזהיר אותו שלא יחזור על כך.
מערכת הענישה שלכם כלפי ילדכם צריכה להיות ברורה לכולם, מאוזנת והחלטית. אל תטילו את אותו העונש על ציונים רעים בלימודים ועל שבירת חלון; פעלו לפי המשוואה הפשוטה והטבעית: עניינים קטנים – עונשים קטנים, עניינים גדולים – עונשים רציניים. כדאי להבין שילד שמקבל את אותו העונש על 2 מעשים שונים לא יכול לפתח מערכת ערכים נכונה, מכיוון שהוא אינו יכול לשים לב להבדל בין חשיבותם של דברים, ולא תהיה לו את היכולת להגיד מה רע יותר ומה פחות.
בנוסף, עליכם גם לקחת בחשבון את הגיל של ילדכם ואת העדפותיו השונות; אם למשל הוא משתמש באופן קבוע ברשתות חברתיות, הגבלת זמן השימוש שלו בהן יכולה להיות עונש טוב, אך אם נניח הוא בכלל לא נמצא בפייסבוק, אין שום טעם לתת לו עונש שכולל הגבלת שימוש ברשת הזו רק כי כך שמעתם שהורים אחרים עושים. בנוסף, קחו בחשבון שהדברים שאתם לוקחים ממנו, הם לא כאלו שמעבירים את רוב זמנו בימי משבר הקורונה, ושבעצם שלילתם או הגבלתם אתם בעצם מקשים על עצמכם.
טבעי שמילים פוגעניות יפלטו לכם מהפה כאשר אתם באמצע סערת רגשות, בעיקר כשילדכם הוא האשם בכך; להורים רבים זה קורה בלי שהם בכלל שמים לכך לב, אך צריך להבין שזה לא יכול להוות תירוץ עבורכם. אם ילדכם ניחן ברגישות, מילים פוגעניות שאתם מפנים אליו בלהט הרגע והכעס יכולות להיחרט בנפשו, לא משנה עד כמה תתנצלו בפניו לאחר מכן ותנסו לפייסו. אותן מילים פוגעות וכואבות שאמרתם יכולות לפגום בעתיד בביטחון העצמי שלו, כשהוא ייזכר בדרך הרעה שבה התבטאו כלפיו אביו ואמו.
הדבר קשה וחמור יותר אצל בנות, אך שלא יהיה לכם ספק כי גם אצל בנים הדבר יכול לקרות – כך שבכל מקרה חשוב שתשמרו על שפה מכובדת ותמנעו מהשפלת הילד וביזויו, גם כאשר אתם חלילה מתרגזים ומתרתחים עליו.
מקור תמונה: Mindaugas Danys
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: