הילדים שלכם אף פעם לא זוכרים את הבקשות שלכם, אבל לעולם לא ישכחו את סיסמת ה-Wi-fi? אתם מרגישים שהם מתעלמים מכם לעיתים קרובות ושיש לכם בעיות תקשורת? זה טבעי מאוד שכך יהיה המצב, כי המוח שלהם פשוט עובד קצת אחרת משלנו; סדרי העדיפות שלהם שונים ויש הרבה דברים שחשובים להם מאוד אך הורים לפעמים נוטים לשכוח. למרבה המזל, משום שאנחנו יודעים כיום את העובדות האלו, קל לעשות שימוש בכלים פסיכולוגיים שונים כדי לזכות ביותר הקשבה, התחשבות, תשומת לב ושיתוף פעולה. בכתבה הבאה ריכזנו עבורכם 8 "טריקים" שכאלו שיכולים להיות בעלי תועלת עבור הילדים, הנכדים ואפילו האחיינים שלכם. גם אם לא כולם יהיו יעילים, ללא ספק תוכלו לשפר את התקשרות שלכם איתם בעזרת הכתבה הזאת וסופסוף תרגישו שמקשיבים לכם כמו שצריך.
1. מקדו את תשומת הלב של ילדיכם בכם
ילדים ששקועים בסרטון, משחק, ריב עם ילד אחר או כל דבר דומה, לא תמיד ישימו לב אליכם אפילו אם תרימו את הקול. לא בהכרח משום שהם מתעלמים מכם, אלא פשוט בגלל שיכולת הקשב והריכוז שלהם ממוקדת כולה במשהו אחד שאינו אתם. אם אתם רוצים שהילדים שלכם יקשיבו לכם, בין אם זה כדי לקטוע ריב בין אחים או כדי שיסדרו את החדר, רדו לגובה העיניים שלהם, צרו איתם מגע גופני קל בעזרת יד על הכתף או כל מחווה דומה, אמרו אם שמם בקול ורק אז דברו איתם. "הכנה" פשוטה שכזאת תשפר משמעותית את הסיכוי שהדברים שתגידו יזכו ליחס והיא גם יעילה עבור הרגעת ילדים שחווים התפרצויות זעם.
2. תנו לילדים שלכם שליטה (חלקית) במצב
את הטריק הפסיכולוגי הבא אפשר לתמצת בפשטות בשתי מילים: אם ואז. "אם תעשה את שיעורי הבית עכשיו, אז תקבל כוס מיץ" - "אם תעני להודעות מהר יותר, אז ניתן לך להישאר מחוץ לבית עד יותר מאוחר" וכדומה. בניגוד להצהרות בסגנון "קודם תסדר את החדר ואחר כך תראה טלוויזיה", הצהרות 'אם ואז' נותנות לילדים תחושה של כוח ושליטה בנוגע להשגת משהו רצוי או תוצאה חיובית כלשהיא באופן כללי. ניתן להשתמש בסוג דומה של הצהרות כדי לבסס עקביות וסדר פעולות חיובי - למשל: "אחרי שתסיימי לאכול את החטיף תסדרי את החדר".
3. במקום לצעוק, השתמשו בלחישות
הרמת קול היא דרך טבעית לנסות לזכות בתשומת לב והקשבה מאדם שלא מרוכז בנו או שמעורר בנו רגשות חזקים. אך כאשר מדובר בילדים, לפעמים עדיף דווקא לפעול בדרך הפוכה. פשוט תתקרבו אל האוזן של ילדיכם ותלחשו את הבקשה או את המסר שלכם אליהם, במילים רגועות שיגרמו להם להבין את חשיבות דבריכם. שיטה זו יעילה משום שיש ילדים רבים ש"מתרגלים" לכך שההורים שלהם צועקים עליהם, ולכן מפתחים אדישות מסוימת כלפיהם. הלחישות לעומת זאת, נתפסות כמשהו חריג שיש להתרכז בו כדי להבין אותו, הוא מעורר התרגשות סמויה כתוצאה מהמסתורין ומתחושת שיתוף הסוד, שאפילו ילדים בגיל צעיר עשויים להרגיש. בנוסף, ללחישות יש השפעה מרגיעה על המוח מה שעשוי לפעמים לתרום לשיתוף הפעולה שאתם רוצים לקבל.
4. אל תעמיסו עליהם הרבה מידע
"אנחנו יוצאים מהבית ל-10 דקות, אל תדליקו את התנור, אל תיגעו בשלט של המזגן, לא לענות לטלפון, לא לפתוח את הדלת לאף אחד, לא לשחק עם דברים מסוכנים, שבו פה ותשחקו בקלפים, בבובות, בסמארטפון או במכוניות."
"אנחנו יוצאים מהבית וכבר חוזרים, שבו פה בסלון ותשחקו יפה באיזה משחק שתרצו בלי לגעת בשום דבר אחר."
איזו משתי הגרסאות האלו אתם חושבים שלילדים נעים וקל יותר לקבל? התשובה היא כמובן השנייה, אך עם זאת עדיין יש מקרים שבהם הורים "מעמיסים" על הילדים שלהם יותר מדי מידע שלא לצורך. למעשה, לפי מחקר משנת 2010 ילדים קטנים ובני נוער לרוב לא מסוגלים לזכור יותר מ-3 עד 5 פרטי מידע משמעותיים. לכן, אם אתם רוצים שיתייחסו אליכם נסו שלא להרחיב במילים שלא לצורך ואל תעמיסו על הילדים שלכם מידע מיותר, אלא אם יש לו חשיבות מובהקת.
5. אל תחזרו על עצמכם יותר מדי
אם הילדים שלכם מתעלמים מכם לעיתים קרובות ואתם מרגישים שהם פיתחו אדישות מסוימת כלפיכם, כדאי לנסות את הטריק הבא. ברוב המקרים, המצב הזה נוצר כאשר ילדים מרגישים שההורים שלהם יותר מדי "נודניקים" - שימו לב, זה לא תלוי במציאות האובייקטיבית או בגישה שלכם כלפי כמות הפעמים שאתם צריכים לחזור על עצמכם, אלא רק בתפיסה של הילדים שלכם. אם הם מרגישים ככה, יש לבקשות מצדכם שחוזרות שוב ושוב השפעה שלילית שעלולה לגרום לביטחון עצמי נמוך, התפרצויות זעם, התמקדות מוגזמת בבעיה במקום בפתרון ולהעמקת הסיבות שמובילות להתעלמות ולבעיות התקשורת.
למרות שאתם אולי חושבים שאתם הורים עדינים או מתחשבים, אם אתם מבקשים מהילדים שלכם משהו מספר רב של פעמים ולא עושים שום דבר מעבר, יותר כדאי שתחזרו על עצמכם מספר מועט של פעמים לפני שיהיו לדבריכם השלכות שעליהן הזהרתם אותם מראש. למשל: "אתה יודע שאסור היה לך לפתוח את המגירה ולאכול את השוקולד, ובגלל זה כבר היום בלילה אתה הולך למיטה בלי לשחק עם הטלפון". במקביל, זכרו לאזן את דבריכם עם חיזוקים חיוביים ושבחים לאחר ביצוע מטלות או מילוי בקשות.
6. הסבירו לילדים שלכם איך ההתנהגות שלהם גורמת לכם להרגיש
זה חשוב שילדים, במיוחד בגיל צעיר, יבינו איזו השלכות יש למעשים שלהם על הסביבה היות והם לא תמיד מודעים לכך בעצמם. כדי לעזור להם בכך אין צורך בשימוש ברגשות אשם או בהפניית אצבעות מאשימות, רק בהסברים רגועים על האופן שבו אותם הרגשות השליליים שילדיכם חשים מצויים גם בקרב שאר הסביבה ושגם למעשים שלהם יש יכולת לעורר באחרים כאב, עצב, אכזבה וצער. דרך טובה לעשות זאת היא להסביר להם אחרי שהם מתעלמים מדבריכם מה ההשלכות של ההתנהגות שלהם מתוך דגש על האחר - "בגלל שלא החזרת את הצעצועים למקום אני מבינה שאין סיבה לקנות לך עוד משחקים, כי גם אותם לא תסדר וזאת תהייה עוד עבודה קשה ומעייפת בשבילי".
7. הפעילו את המוח של הילדים שלכם
במקום לחזור על אותן בקשות ועל אותם מסרים, במקרים שבהם אתם מרגישים שהילדים שלכם לא מעניקים לכם תשומת לב - נסו לגרות את המוח שלהם ולגרום להם להפעיל את הזיכרון. "את זוכרת מה אמרתי לך בקשר למטבח?" או "אתה יודע למה אנחנו אומרים לך לא לרוץ יחף בבית?", הן דוגמאות פשוטות לעיקרון הזה. תוכלו גם לעזור להם למצוא דרכים יצירתיות ומהנות לזכור ולבצע דברים מסוימים; במקום לסדר את החדר - להכניס את הבובות למיטה, במקום לצעוק כדי לקבל תשומת לב - להשתמש במשפטים בחרוזים וכדומה.
8. והכי חשוב, אל תשכחו להקשיב!
לסיום אסור לשכוח - אם הילדים שלכם לא מרגישים שאתם מקשיבים להם, אם כל הזמן קוטעים את דבריהם, לא מאמינים להם ומקדישים תשומת לב להסחות דעת שונות תוך כדי השיחה איתם, המוח שלהם יאמץ את דפוסי התקשורת האלו. הענקת תשומת לב מלאה לילדים שלכם היא חלק משמעותי מהבסיס ליחסי הורים-ילדים טובים, שבזכותם ילדיכם יהיו קשובים יותר והסיכוי שהם ישתפו פעולה יעלה. משמעות הדבר היא גם שתיתנו להם לדבר ולהציג את "הצד שלהם" אם תפסתם אותם עושים משהו אסור או אם הם פעלו בצורה פסולה. רק לאחר מכן הם יהיו פתוחים יותר לקבל את הדברים שיש לכם להגיד. שימו לב שבמקרים כאלו עליכם גם לזכור לא להיות תקיפים מדי אם אתם מזהים שהילדים שלכם לא קשובים לכם, כי הם כנראה מצויים במצב מגננה רגיש מדי.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: