נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
ניסוי ראשון
1. בידך האחת אתה אוחז מחבת ובה מים רותחים, בידך השניה צפרדע.
2. שחרר את הצפרדע לתוך המחבת.
3. מה היא עושה?
ברגע שרגליה חשות במים הרותחים היא קופצת את קפיצת חייה ויוצאת מהסכנה.
ניסוי שני
1. בידך האחת אתה אוחז מחבת ובה מים פושרים, בידך השניה צפרדע.
2. שחרר את הצפרדע לתוך המחבת.
3. מה היא עושה?
ברגע שרגליה חשות במים הפושרים היא נשארת במים ומשתכשכת להנאתה.
אבל
4. מתחת למחבת דולק נר, ומחמם את המים לאט ובהתמדה.
5. המים בטמפרטורה של 35 מעלות - מה עושה הצפרדע? משתכשכת.
6. המים בטמפרטורה של 45 מעלות - מה עושה הצפרדע? לא נעים לה אבל היא עדיין משתכשכת.
7. המים בטמפרטורה של 55 מעלות - מה עושה הצפרדע? היא בקושי נושמת וקשה לה לזוז
אבל היא עדיין במים.
8. המים בטמפרטורה של 65 מעלות - מה עושה הצפרדע? מתבשלת במים ללא רוח חיים.
אז למה היא לא קופצת?
היא לא קופצת כי:
· היא לא מרגישה שהיא בסכנה.
· המציאות אמנם השתנתה והיא הרגישה משהו אך לא הבינה.
· כשהמצב היה חמור וקיצוני היא כבר היתה במצב של חוסר אונים.
מוסר השכל:
כולנו דומים לצפרדעים.
הטבע יצר אותנו מוכנים לזיהוי סכנה מיידית ובעלת עוצמה ואז אנחנו מוכנים להתמודד מיידית או לברוח.
אבל אנחנו עיוורים לשינויים וסכנות שמתפתחים בהדרגה.
אז הפסיקו לבלוע צפרדעים ותתחילו לשנות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: