maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

התנהגות חברתית בגיל בית הספר

גיל הלומדים בבית ספר יסודי 6-12 שנים, הוא השלב הרביעי בשלבי ההתפתחות  על פי התיאוריה של אריקסון. בשלב זה מתרחב המעגל החברתי של הילד וקבוצת בני גילו הופכת להיות בעלת משמעות דומיננטית. בגיל זה הציפיה מן הילד היא לפתח יכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים, לכוון את האנרגיה שלו לרכישת מיומנויות אקדמיות ולחוש גאווה על הישגיו. אם הוא מצליח לעמוד בקריטריונים החברתיים ובמשימות הבית - ספריות, תתפתח אצל הילד התכונה שאריקסון קורא לה "חריצות". תכונה זו תתבטא, בין היתר, בתחושת ערך עצמי חיובי, "אני הוא מה שאני מצליח לעשות". אם ילדים אינם זוכים בתמיכה מספיקה או אינם עומדים בציפיות, הם יפתחו תחושת "נחיתות". כאמור, בגיל זה קבוצת החברים הולכת ותופסת מקום מרכזי בחיי הילד. ילדים מבלים זמן רב עם חברים. מחקרים גם מראים שיחסים חברתיים טובים הכרחיים להתפתחות פסיכולוגית טובה. הילדים שיפתחו בעיות לימודיות וחברתיות, גם יתקשו ביצירת קשרים חברתיים.

קבוצת החברים תורמת להתפתחות הילד, ומשמשת מעין "מורה" לפרט. היא מספקת לילד מידע על סוגי התנהגות מתאימים בכל מצב, מאפשרת למידה של אינטראקציות עם ילדים אחרים, התייחסות למנהיג, התמודדות עם תוקפנות ועוד. הקבוצה גם תורמת, במישרין או בעקיפין, להתפתחות ההערכה העצמית של הילד - קבלה ואישור מחזקים אותה, ואילו דחייה מחלישה אותה.

 

ניתן לומר שילדים לומדים על עצמם באמצעות חבריהם, על ידי השוואה של עצמם עם אחרים. להשוואות אלה יש השפעה (לחיוב ולשלילה) על מושג  ה"עצמי" של הילד.

תפיסת התלמיד את עצמו היא תוצאה של האופן בו אחרים רואים אותו, והיא  משפיעה על ההישגים הלימודיים שלו. כלומר, ההערכה העצמית היא משתנה  מתווך בין האינטראקציה החברתית של הילד עם חבריו לבין הישגיו בלימודים. מכאן, לפי סגינר, יש קשר חיובי בין ציוני התלמיד והערכתו העצמית. כאשר משווים היסטוריה של הצלחה וכישלון בכיתות הגבוהות של בית הספר,  נמצא כי הילדים המצליחים שומרים על דימוי עצמי אקדמי גבוה, בעוד שדימוים העצמי של הנכשלים הולך ויורד. במחקר נמצא כי שיפור בהישגים הלימודיים של ילדים בבית הספר היסודי בעזרת תוכנית חיזוקים, מביאה גם לשיפור במעמדם הסוציומטרי.

חברת הילדים בבית הספר נוטה להיות יותר שוויונית ומאוזנת מאשר יחסי ילדים עם הורים ומבוגרים אחרים. שוויוניות זו מספקת סביבה להתפתחות רגישות בין-אישית, ילדים יכולים ללמוד לקבל החלטות ולפתור קונפליקטים ללא מעורבות של מבוגרים. כמו-כן חברים יכולים להיות מקור לתמיכה רגשית לילדים עם בעיות בבית. כאשר ילדים אינם מצליחים לפתח יחסים חברתיים, הם חווים הערכה עצמית נמוכה, דיכאון וירידה במוטיבציה ללימודים.

פופולריות חברתית

מדוע לילדים מסוימים חברים רבים ולאחרים מעטים?

המפתח לפופולריות בכיתה הוא כשירות חברתית, היכולת ליזום ולקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים. הילדים הפופולרים (הנקראים אצלנו "מקובלים") נוטים להיות חברותיים, עוזרים, משתפי פעולה ובעלי טבע נוח, הם גם מצליחים בלימודים.

יש ילדים שהם לא פופולרים ולא דחויים וניתן לכנותם מוזנחים או מבודדים, ומעטים בוחרים בהם כחברים למשחק או ללמידה משותפת. הם נוטים לביישנות.  אין להם בעיות חברתיות ניכרות, אך הם לא מספיק מוכשרים ברכישת חברים.

הסיבה העיקרית לדחיית ילדים בכיתה היא התנהגות תוקפנית. ילדים דחויים חסרים את המיומנויות הנחוצות ליצירת יחסים חברתיים חיוביים ולפתרון  קונפליקטים. ילדים אלה מתוארים על ידי מוריהם וחבריהם כדוחים, מאיימים, עוינים ומפריעים, ולכן הם לא אהובים על ידי רוב הילדים בכיתה. לעיתים  הילדים התוקפנים מתחברים זה עם זה והופכים להיות קבוצה שמחזקת את התארגנותם האנטי חברתית. בחבורה הזו של ילדים תוקפנים נמנעות מן הילדים הדחויים התנסויות חברתיות נורמטיביות שהם זקוקים להן, ולכן הם עלולים להישאר דחויים במשך כל שנות לימודיהם בבית הספר.

כדי שילד יוכל לפתח קשרים חברתיים ולהיות מסוגל לשתף פעולה עם ילדים אחרים, הוא זקוק למיומנויות חברתיות. מיומנויות חברתיות הן התנהגויות ודרכי חשיבה המאפשרות ומקדמות יחסים חברתיים עם בני אותו גיל ומבוגרים. דרכי חשיבה חברתיות הן מחשבות המתווכות את ההתנהגות החברתית. כשילד נתקל בילד אחר בפרוזדור בית הספר אחד יפרש זאת כמקרה ולא יגיב, ואילו אחר יפרש זאת  כפגיעה מכוונת בו ויגיב במכות. כאן ההיתקלות היא לא הגורם העיקרי אלא  המחשבה המתעוררת בעקבותיו.

החשיבה כוללת גם את נקיטת דרכי הפעולה במצבים שונים. למשל, כשילד רוצה לשחק בכדור שילד אחר כבר משחק בו - אם הוא אימפולסיבי או חסר מיומנויות  חשיבה חברתית - הוא יחטוף את הכדור בלי לחשוב על התוצאות או על דרכים מקובלות להשיג את מטרתו, כמו לבקש, להציע משהו אחר במקום הכדור וכדומה.

בגיל הרך (לפני הכניסה לבית הספר), המיומנויות החברתיות המצופות הן יכולת ישום וביטוי רגשי, משחק משותף ויכולת לשתף פעולה, ציות לחוקים, שמירה  על תור, אמירת "תודה" ו-"בבקשה" בעיתוי המתאים, התמודדות עם התנהגות  מטרידה של אחרים ועוד.

כאמור, בגיל בית הספר, היכולת החברתית משתפרת ומאפשרת הבנה של יחסים מורכבים יותר. הציפייה היא שילד יפתח יכולת להשתתף בפעילות קבוצתית, רגישות לאחרים, שכלול מיומנויות השיחה, כשרים לרכישת חברים, מתן הבטחות וקיומן, הכרה בהישגי חבריו והערכתם, ויכולת להעמיד דרישות או לסרב ביחסים עם חברים.

בין מיומנויות היכולת החברתית כדאי לפרט כמה חשובות במיוחד:

ביזור - יכולת להבין כיצד אחרים מרגישים, להבין שלחבר יש רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם. השתתפות ועשיית מאמץ להיות בקרבת ילדים אחרים כך שמיומנויות חברתיות אחרות תבאנה לידי ביטוי. רצון להשתתף בפעילות קבוצתית כמו תנועות נוער,  קבוצות ספורט ודרמה שבהן נדרשת פעילות הדדית עם אחרים.

שיתוף פעולה - התנהגות זו כוללת הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה, התחלקות, ביצוע משימות לפי תור והיכולת להתפשר.

תקשורת - היכולת להקשיב לחבר ולהבין למה הוא מתכוון, דיבור ברור ולעניין שיכול להעביר מסר ברור ומדויק.

יש לציין כי מיומנויות חברתיות ניתנות ללמידה, ועל מחנכים למצוא את התוכניות והכלים לסייע לילדים לפתחן, וגם ליצור סביבה חינוכית שתאפשר יחסים חברתיים חיוביים.

בנים, בנות ומה שביניהם

 

אחד המשתנים החשובים הקשורים למאפיינים החברתיים של הילדים בכיתה, הוא השונות והיחסים בין בנים ובנות. עובדת היות הילד בן או בת הוא מרכיב משמעותי בעצמי שלו. הדיון בנושא זה יעסוק בשני היבטים:

א. הבדלים בין בנים ובנות בגיל בית הספר.

ב. הבדלים בתפיסת הזהות המינית.

הבדלים בין בנים ובנות

מחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם אינם מוצאים הבדלים ברמת המשכל בין בנים ובנות, אך מוצאים הבדלים במבנה המשכל. לבנות, בדרך כלל, יכולת מילולית גבוהה ואוצר מילים גדול מזה של בנים, לעומת זאת בנים הם בעלי חשיבה מרחבית וחשבונית טובה יותר. רק החל מגיל 14 מתחיל להיווצר פער בהישגים המתמטיים לטובת הבנים.

הבדלים נוספים בין בנים ובנות:

רמת התוקפנות של בנים גבוהה יותר ולכן יש להם גם יותר בעיות משמעת.

לבנות, בדרך כלל עמדות חיוביות יותר כלפי בית הספר. בנים נוטים יותר לדווח על תחושת קיפוח יותר גדולה.

יחס שונה של מורים כלפי בנים ובנות. בנים נתפסים על ידי מורים כבולטים יותר בבעיות משמעת, בלימודי מתמטיקה, בהצטיינות בלימודים ובעלי פוטנציאל גבוה. בנות נמצאו בולטות רק במקצועות העברית ובפעילות חברתית. גם בעיני הילדים יש הבדלים בין המינים. במחקר על תלמידי כיתות ב' ו-  ו' בארץ, נמצא שגם בנים וגם בנות רואים בבנים תלמידים בולטים יותר ומצטיינים בלימודים, מרבים בבעיות משמעת, יוזמים פעילות חברתית ובעלי הישגים במתמטיקה. ההבדלים הללו בולטים יותר בקרב תלמידי כיתה ו'. לפיכך, במשך השנים  גובר הדימוי של בנים כמוכשרים ודומיננטיים.

הבדלים בתפיסת הזהות המינית

בגיל 3 בערך, רוב הילדים מודעים לזהותם המינית והם מראים העדפות למשחקים ופעילויות (מכוניות וקוביות אצל בנים, בובות אצל בנות), וכן מחקים התנהגויות הנחשבות מתאימות למינם. בגיל הרך הם גם מפתחים סכמת-מין המתייחסת לידע שלהם על המין.

אצל ילדי בית ספר יש עלייה בהתנהגות אופיינית למין וכן הפרדה מינית בפעילות החברתית. הילדים מעדיפים לשחק עם בני מינם, משום שהם חולקים אותם תחומי התעניינות וכן בעלי התנהגויות דומות. לדוגמה, לפי מקובי, בנות מעדיפות חברת בנות אחרות, שכן משחק הבנים הוא "קשוח" מדי. בנות גם חושבות שקשה להשפיע על הבנים, ולדעתה של מקובי הבנות הן שמפסיקות לשחק עם בנים בגיל זה.

ההפרדה המינית הזו מחזקת עוד יותר את נורמות ההתנהגות המיניות, שכן יש פחות הזדמנויות ללמוד נורמות המין השני.

ההבדלים בהתעניינות בין בנים ובנות מתקיימים במשך כל שנות בית הספר.

מחקר על כ-2000 ילדים בני 7-11 מארה"ב גילה שבנים מתעניינים ברובים, האבקויות, ספורט וקראטה, ואילו בנות מתעניינות בבובות, בבישול, בריקוד  ובטיפול בילדים צעירים.  בעוד שהתעניינות הבנים בפעילויות "גבריות" אלה עולה עם השנים, נמצא שבקרב הבנות יש ירידה בהתעניינות בפעילויות ה"נשיות" הנ"ל, כנראה כי הן חשות שפעילויות אלה אינן מוערכות מספיק בחברה.

 

 

מקור: אהוד קוטלר
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: