צחוק של ילד קטן יכול להעלות חיוך על פניו של כל אחד, אך לעורר אותו בעזרת דגדוגים זה כנראה משהו שכדאי לחדול ממנו. לכל הפחות כדאי שתשאלו אם הילד רוצה שידגדגו אותו, כי יכול מאוד להיות שהוא לא נהנה מזה כמו שנראה לכם, ויתכן אף כי אתם גורמים לו לנזק. מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו עוד בשנת 2005 הראה שרק 32% מהאנשים נהנים מדגדוגים, אולם 32% דיווחו כי הם ניטרליים לגביהם, ואילו 36% מהנחקרים טענו שהם כלל לא אוהבים דגדוגים. זה אולי לא נראה כמו נושא קריטי כל כך, הרי את כולנו דגדגו כשהיינו ילדים, אך זכרו שגדלנו בתקופה שבה לא לחגור חגורת בטיחות מאחור היה דבר נורמלי לחלוטין, והיום הנורמה היא שונה. ניתוח נוסף של מחקרים רבים שנערכו בנושא מראה למה כדאי להימנע מדגדוגים ולמצוא דרכים אחרות להצחיק ילדים קטנים.
1. דגדוגים לא תמיד מהנים לילדים
ילדים, ובמיוחד כאלה שרגישים לדגדוגים, לא יכולים להפסיק לצחוק כשמדגדגים אותם, אפילו אם הם ממש שונאים את זה. הצחוק הוא רפלקסיבי, מה שנותן להורה את האשליה שהילד נהנה מהדגדוג, גם אם הוא לא. במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בשנת 1997 החוקרים הראו שדגדוג לא מייצר את אותה תחושת שמחה שמייצרים אדם שצוחק מולך או בדיחה ששמעת, וזה למעשה הדגש העיקרי כאן – הצחוק שנובע מהדגדוג לא מסמל על הנאה או כיף.
2. דגדוגים גורמים לילדים לאבד את תחושת השליטה
דגדוגים הם מעין דרך אלימה לקבל שליטה על אדם אחר. האדם המדוגדג מאבד שליטה עצמית במצב שבו הוא נמצא, והמאבק לזכות באותה שליטה עלול להיות משפיל, ואף להשאיר לילד זיכרונות לא נעימים. כשמבוגרים מדגדגים ילדים, הם לרוב עושים את זה כדי ליהנות ולגרום לילדים ליהנות, אך זה לא אומר שאין לכך תוצאות שעלולות להזיק. לפי ד״ר ריצ׳רד אלכסנדרפרופסור לביולוגיה ואבולוציה מאוניברסיטת מישיגן, הדגדוג יכול להיות למעשה צורת שליטה, והצחוק שבא איתו הוא תגובה אבולוציונית שמעידה על כניעה.
3. דגדוגים שימשו במשך דורות כשיטת עינוי
בסין, בתקופת שושלת האן, דגדוגים היו דרך לענות בני אצולה מבלי להשאיר סימן על הקורבנות. זו גם הייתה דרך פופולרית לעינוי ביפן, ובטח יצא לכם לראות אפילו בסרטים מצוירים איך מענים דמויות בצורה משעשעת וקלילה על ידי דגדוג כפות הרגליים עם נוצה. ורמון ר. וייהה, חוקר מאוניברסיטת קנטקי, חקר 150 מבוגרים שעברו התעללות על ידי אחיהם במהלך ילדותם, ורבים מהם דיווחו על דגדוגים כסוג של עינוי פיזי. במחקרו הוא ציין גם כי דגדוגים יכולים לעורר תגובה פיזית קיצונית אצל הקורבן, הכוללת הקאות ואיבוד הכרה עקב אי היכולת לנשום.
מאחר שהדגדוג גורם לצחוק בלתי נשלט, קשה לילד לבקש מכם להפסיק, וזאת מכיוון שהוא לא נושם ולא יכול לבטא מילים בתוך המצב שבו הוא נמצא. לכן גם אם בתחילה הדגדוג כן היה מהנה וכיף, יתכן שאט אט הילד נכנס למצב של מצוקה, אך הוא לא מסוגל לבטא זאת, וכל זאת בזמן שהוא צוחק ונראה לכם שהוא נהנה.
5. הדגדוג עלול לגרום לבעיות אמון בהמשך החיים
לפי ד״ר אלכסנדר, דגדוג מישהו כנגד רצונו עלול לגרום לכאב נפשי עצום, שלעיתים נמשך לאורך כל החיים. פטי ויפלר, מומחית להורות שייסדה את ארגון Hand in Hand, טוענת שמניסיונה דגדוגים בילדות הן סיבה נפוצה לאתגרים נפשיים בגיל מבוגר. היא כותבת: ״במשך הרבה שנים שמעתי מבוגרים מדברים על האתגרים הנפשיים שהם חיים איתם בעקבות הילדות שלהם, ודגדוג עלה פעם אחר פעם כחוויה כואבת״. היא אומרת שהטראומה מכך עלולה אף להוביל למצב שבו האדם לא יכול להירגע כשמישהו נמצא בקרבתו, מכיוון שהוא חש לא בטוח אפילו לישון צמוד לבן או בת הזוג. יש בו תחושה פנימית שאומרת לו שעליו להיות במגננה כל הזמן מפני מגע ממישהו שהוא אוהב.
יש דרכים טובות יותר להצחיק ילדים
הורים לרוב חושבים שהם יודעים מה טוב עבור ילדיהם, והם עלולים לחשוב שדגדוגים זה דבר נורמלי ותקין. עם זאת, מאחר שאי אפשר לדעת מה יקרה ואיך הילד יגיב לדגדוגים במאה אחוז, עדיף למצוא דרכים אחרות ליהנות ביחד ולהצחיק את הילד, ולהימנע מדגדוגים, כמו בדיחות לילדים למשל. אם בכל זאת אתם רוצים לדגדג את הילד, מומלץ שתשאלו אותו האם הוא רוצה שידגדגו אותו לפני שתעשו זאת בהפתעה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: