מיד תועבר לדף המבוקש
על פי הסטטיסטיקות והמחקרים השונים שנעשו בנושא הורות – כמעט כל הורה בעולם משוכנע שהוא עושה את המיטב שהוא יכול על מנת לגדל את ילדיו באופן הראוי ביותר וללמד אותם את השיעורים והלקחים החשובים בחיים. אך למעשה, ברוב המקרים, לא הכל בהורות הולך כל כך חלק ובטוח. כהורים, אנחנו לא תמיד יכולים לשלוט ברגשותינו מול הילדים כאשר הם מכעיסים אותנו, ואנחנו לפעמים ממהרים להעניש אותם ללא מחשבה תחילה. לשיטת ענישה מקרית שכזאת, שמבוססת על כעס לא נשלט ותגובה רגשית, יכולות להיות השלכות שליליות על התפתחות ילדכם, והיא אפילו עלולה להצמיח בו פחדים וחששות, שיהפכו את הכל לקשה יותר עבורו בעתיד. כדי למנוע זאת ולעזור לכם להבין איך בכל זאת אפשר להעניש את ילדכם באופן נכון ומחושב, כדאי לכם להכיר 9 כללים שעליכם לעקוב אחריהם על מנת שתוכלו להעניש את ילדכם כשצריך לעשות זאת, אך מבלי לפגוע בביטחונו העצמי.
ברוב המקרים, ילדים לא מנסים לפגוע באף אחד, אלא פשוט מתנסים ורוצים לגלות דברים; כשילדכם מנסה ללמוד דבר מה, הוא צריך תמיכה, אפילו אם מעשיו מובילים לפעמים לתוצאות לא נעימות. על אף כל הכעס שאתם חשים במצבים אלו, זכרו שהבעת סימפטיה והפגנת הזדהות עם ילדכם יבהירו לו טוב יותר איך ביכולתו לתקן את המצב.
הורים המענישים את ילדם בגלל תאונות מקריות שהן תוצאה מניסיונו ללמוד ולהתנסות – מסתכנים בכך שהוא יגדל להיות אדם הססן ולא החלטי. ילד שכזה אמנם יכול יהיה למלא הוראות באופן מדויק, בגלל שהוא הורגל להתנהג בצייתנות ליד אנשים חזקים ממנו, אבל כאדם בוגר הוא יתקשה בקבלת החלטות עבור עצמו ובלקיחת אחריות.
כהורים, עליכם להבין שיש הבדל עצום בעיניי הילד בין אמירה כמו "אולי אתה לא צריך לשחק במחשב כל היום" לבין אמירה כמו "אל תשחק במחשב!". הראשונה היא בקשה או הצעה, והשנייה היא הוראה ברורה; אל תתפתו לחשוב שילדכם מבין את הקודים של עולם המבוגרים ויראה את ההצעה שלכם כהוראה מרומזת, מכיוון שזה לא יקרה. לפיכך עליכם להעניש את הילד רק כאשר הפר הוראה ברורה שלכם, ולא פעל בניגוד להצעות שלכם.
יכול להיות שילדכם יקבל בהבנה גם עונש שיוטל עליו כיוון שפעל נגד עצתכם, אך אם ילדכם רגיש ועדין – זה בהחלט יכול לפגוע בו בעתיד. כשילד רגיש מתבגר בצל הורים המענישים אותו על כל הפרת עצה שקיבל מהם, כאדם בוגר יהיה לו קל יותר להתפתות לעצות רעות של כל מי שהוא מכבד אפילו רק קצת, רק בגלל שהוא חושש מההשלכות של אי ציות.
ישנם הורים שכאשר ילדם לא רוצה לציית או להקשיב להוראותיהם הם נעשים עצבנים במיוחד ולא מסוגלים לשלוט בזעם ובכעס שלהם, על אף שהם אוהבים את ילדם מאוד; הדבר הזה קורה לרוב בגלל הציפיות הגדולות שיש להם ממנו, שכאשר הוא לא עומד בהן הם הופכים למאוד לא מרוצים ומגיבים באופן רגשי ולא תמיד הולם.
אם גם אתם נוהגים כך, לא משנה אם זה לעיתים קרובות או רחוקות, מומלץ שתחדלו מכך ותאמצו גישה מעט יותר שכלתנית, במקום כזו שנובעת רק מן הלב ומהרגשות שמשתוללים בכם. צעקות ומריבות לא יסייעו לא לכם ולא לילדכם, והן אף עלולות להזיק לו בעתיד. פסיכולוגים אומרים שילדים הסופגים צעקות ועונשים רגשיים מההורים שלהם יגדלו להיות בוגרים התלויים באנשים אחרים בעלי מעמד חברתי גבוה משלהם.
ענישה בפומבי מבישה ילדים ומכעיסה אותם, ולכן כדאי להימנע מכך. פסיכולוגים לא ממליצים להשתמש בצורת המחשבה של "מה אחרים יגידו?" ועל פיה להעניש את הילד, כי זהו מתכון לגידול ילד עם בטחון עצמי פגוע. אגב, הדבר נכון גם לכל מה שקשור לנתינת פרסים ותגמולים לילדים בפומבי – דבר שעלול להפוך אותם ליהירים ושחצנים.
ילד שיוענש בפומבי באופן תדיר, תמיד יחוש מושפל ויצפה שכל המצב רק יסתיים כבר. בעתיד, ילדים שכאלו יכולים להפוך לבוגרים שתלויים לחלוטין בדעת הרוב, ולא יוכלו לקבל שום החלטה בעצמם.
אם אתם מבטיחים לילדכם שתענישו אותו בצורה מסוימת – אל תתחמקו מכך. על פי פסיכולוגים מומחים להתפתחות הילד, ילדים מזהים במהירות מתי הוריהם רק מדברים ולא באמת עושים, ומפסיקים לבטוח בהם – לכן איום בעונש ללא ביצוע הוא גרוע יותר מלא להעניש כלל. במקרים כאלו, שבהם יש רק דיבורים ולא מעשים, כל מערכת הערכים של ילדכם עלולה להיפגע; הוא יתקשה להבחין בהבדל בין טוב לרע, כי כל יכולת הוויסות שלו תינזק - כך שאם אתם מאיימים, וודאו שאתם יכולים גם לבצע ולהעניש בהתאם.
במקרים יוצאים מהכלל, כשאתם מבינים שאין טעם להעניש את ילדיכם או שזה לא הדבר הנכון לעשות על פי החוקים האחרים שקראתם פה – אתם יכולים לזנוח את עניין העונש. אך חשוב שתסבירו לילדיכם שזה חורג מהתנהלות הקבועה שלכם ושזה יוצא דופן יחיד במינו, כדי שלא יפתחו ציפיות להמשך.
אם כהורים אתם לא בטוחים מי מילדיכם אשם בדבר מה שקרה, ואף אחד מהם אינו מודה כי הוא האחראי למהומה – בשום אופן אל תענישו רק אחד מהם על סמך תחושת בטן, ראיות חלקיות או משהו דומה. במקרים כאלו כל הילדים צריכים לקבל את האחריות עליהם, ולשאת את העונש יחדיו.
אם לא תעשו כך ותפעלו בענישה בשיטת האיפה ואיפה, כלומר תענישו באופן מקרי לחלוטין רק על פי הרגשתכם האישית, הביטחון העצמי של הילד שהענשתם יפגע, ויהיה קל לאחרים להפוך אותו לשעיר לעזאזל בעתיד. באותו אופן, גם אם ילדכם נמצא בבית עם חבר והם עושים דבר רע, אל לכם לבקר ולנזוף רק בילדכם או לחלופין לגעור רק בחבר. עליכם ללמד ולחנך את שניהם בצורה שווה, אך כמובן שרק בתיאום עם ההורים של החבר המדובר.
אחד מהכללים החשובים בגידול ילדים הוא לדבוק בשרשרת של "ענישה-סליחה-שכחה"; ילדים שמוענשים תמידית על דברים שעשו בעבר לא יגדלו להיות אנשים חזקים, אלא ההיפך – הם יהיו מפוחדים מעשיית דברים חדשים ויעדיפו להיתקע בשגרה משעממת. בנוסף, הם גם יתקשו ללמוד מהטעויות שלהם – במקום לנתח אותן ולהבין מה לא עשו נכון, הם רק יתקבעו עליהן ולא יצליחו להניח אותן בצד.
לכן, אם אתם כהורים מגלים שילדכם עשה משהו רע זמן רב אחרי שכל הדבר קרה, פסיכולוגים ממליצים שלא תענישו אותו; במקום זאת מה שעליכם לעשות הוא להסביר לילד מה הוא עשה לא נכון, ולהזהיר אותו שלא יחזור על כך.
מערכת הענישה שלכם כלפי ילדכם צריכה להיות ברורה לכולם, מאוזנת והחלטית. אל תטילו את אותו העונש על ציונים רעים בלימודים ועל שבירת חלון; פעלו לפי המשוואה הפשוטה והטבעית: עניינים קטנים – עונשים קטנים, עניינים גדולים – עונשים רציניים. כדאי להבין שילד שמקבל את אותו העונש על 2 מעשים שונים לא יכול לפתח מערכת ערכים נכונה, מכיוון שהוא אינו יכול לשים לב להבדל בין החשיבות של דברים, ולא תהיה לו את היכולת להגיד מה רע יותר ומה רע פחות.
בנוסף, עליכם גם לקחת בחשבון את הגיל של ילדכם ואת העדפותיו השונות; אם למשל הוא משתמש באופן קבוע ברשתות חברתיות, הגבלת זמן השימוש שלו בהן יכולה להיות עונש טוב, אך אם הוא בכלל לא נמצא בפייסבוק, נניח – אין שום טעם לתת לו עונש שכולל הגבלת שימוש ברשת הזו רק כי כך שמעתם שהורים אחרים עושים.
טבעי שמילים פוגעניות יפלטו לכם מהפה כאשר אתם באמצע סערת רגשות, בעיקר כשילדכם הוא האשם בכך; להורים רבים זה קורה בלי שהם בכלל שמים לכך לב, אך צריך להבין שזה לא יכול להוות תירוץ עבורכם. אם ילדכם ניחן ברגישות, מילים פוגעניות שאתם מפנים אליו בלהט הרגע והכעס יכולות להיחרט בנפשו, לא משנה עד כמה תתנצלו בפניו לאחר מכן ותנסו לפייסו. אותן מילים פוגעות וכואבות שאמרתם יכולות לפגוע בעתיד בביטחון העצמי שלו, כשהוא ייזכר בדרך הרעה שבה התבטאו כלפיו אביו ואמו.
הדבר קשה וחמור יותר אצל בנות, אך שלא יהיה לכם ספק כי גם אצל בנים הדבר יכול לקרות – כך שבכל מקרה חשוב שתשמרו על שפה מכובדת ותמנעו מהשפלת הילד וביזויו, גם כאשר אתם חלילה מתרגזים ומתרתחים עליו.
מקור תמונה: Mindaugas Danys
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: