מאת שולי הלוי
חמישית מתאונות הדרכים קשורות לעייפות בנהיגה לכן חשוב, בעיקר בימים החמים שלפנינו, להקדיש מחשבה לעניין – מה גורם לעייפות על ההגה, איך אפשר להימנע ממנה, והאם ישנן טכנולוגיות מתקדמות שיעזרו לנו להתמודד עם הנושא בעתיד הקרוב?
היום הראשון של הקיץ חל רשמית בשבוע שעבר, ואם נדמה לנו שעד עכשיו השתמשנו הרבה ברכב, הרי שבחודשים הקרובים נשתמש בו הרבה יותר. ההורים שבינינו יבלו שעות נוספות בהסעת ילדים לקייטנות, מחנות ופעילויות אחרות; אחרים ילוו את הנהגת הצעירה בנסיעותיה הראשונות; וגם אלו שאין להם צאצאים יבלו יותר שעות בדרכים, כי ככה זה בקיץ, כולנו רוצים להיות בחוץ וכולנו מתעצלים ללכת אפילו מרחקים קצרים בחום שבחוץ.
נהיגה בחודשים החמים טומנת בחובה סכנות עונתיות, כמו עלייה בתופעת ״זעם הכבישים״ אבל בעיקר – הירדמות על ההגה, שכנגדה הרבה יותר קשה לתרגל שליטה עצמית. חוקרים מאוניברסיטת ת״א מצאו כי עייפות או חסך בשינה מובילים להאטה בפעילות תאי העצב במוח. האטה זו משפיעה על היכולת שלנו להגיב במהירות ויעילות למתרחש, ולפעמים חלקים במוח שלנו פשוט מכבים את עצמם לרגע אחד שעלול להיות קטלני.
אמצעי מניעה והגנה
תנו לעולם בעיה והוא ימציא פתרונות: על מערכות ניטור עייפות נהגים, כבר שמעתם? כנראה שלא, אלא אם אתם נוהגים ברכב כבד. הרעיון הוא פשוט, מכשיר עם מצלמה בטכנולוגיית זיהוי פנים, שלומדת כל נהג בנפרד ויודעת לזהות ולהתריע כשהוא מתחיל להראות סימני עייפות, או כשחלילה הוא נרדם בפתאומיות. אולי בעתיד תשולב המערכת, שנמצאת כיום בעיקר בשימוש ציים מסחריים, בכלי רכב פרטיים.
גם בזירת הרכבים הפרטיים יש שלל אפשרויות, וכל מי שבירר בשנה האחרונה על פוליסת ביטוח רכב, יודע שמחירה מושפע לטובת הלקוח אם קיימות מערכות התרעה ובטיחות במכונית המבוטחת. ממש כמו כריות אוויר שכיום הן חלק בלתי נפרד מייצור מכוניות – כך גם לגבי מערכת למניעת נעילה בבלימה (ABS), מערכות בלימה אוטומטית ואפילו מערכות שמרחיבות את מערכת נעילת הדיפרנציאל האלקטרונית ועוזרות לרכב להישאר בנתיב.
כמה אתם עייפים בין 1 ל-10?
רובנו לא ישנים מספיק בלילה ועדיין רבים מאיתנו בטוחים שהם מסוגלים לנהוג במצב של תשישות. יש מקרים שבהם זה נכון, או שבנס הכל מסתיים בשלום, אבל בהתחשב בעובדה שלמעלה מ-20% מתאונות הדרכים קשורות לעייפות בנהיגה – כנראה שאנחנו לא מסוגלים להעריך בצורה אובייקטיבית ואחראית עד כמה אנחנו תשושים.
כיוון שבכל זאת התיישבנו מאחורי ההגה, כדאי שנשנן כמה תמרורים פנימיים, כאלו שיאותתו לנו שהגיעה העת למצוא מקום בטוח לעצור. אם העיניים נעצמות; אם אתם מתקשים לשמור על ריכוז ולא ממש מצליחים לזכור את הדקות האחרונות; אם אתם מפהקים בלי הפסקה או חולמים בהקיץ; וכמובן מופעים של איבוד שליטה כמו סטיה מהנתיב או שיפוט לקוי של המתרחש.
מצאתם את עצמכם פותחים חלון או משחקים או רוקדים עם הרדיו? לפעמים תגלו שבאופן לא מודע אתם נוקטים באמצעי הגנה כשאתם מרגישים את העייפות מתקרבת, אבל לא תמיד יודעים לחבר את הקו בין הנקודות. עכשיו אתם יודעים.
אנחנו מחליפים כל שנה את ביטוח הרכב המקיף, או מחזיקים בביטוח רכב חובה של אותה החברה כבר שנים. אנחנו נזהרים בנהיגה, אבל מודעים לכך שתאונות קורות ומעדיפים להיות מכוסים במקרה הצורך. ההוצאה הכלכלית במקרה של תאונה היא אכן עניין שחשוב לתת עליו את הדעת, אבל העייפות פוגעת בעוד תחומי חיים חוץ מהפן הכלכלי.
הטעות הראשונה של רובנו היא שאנחנו לא שותים מספיק – המוח שלנו זקוק לכמות מכובדת של מים כדי להתקיים. בזמן שאנחנו משקים אותו, כדאי לנסות לשמור גם על תזונה המורכבת מפחמימות מורכבות, לאיזון אספקת רמות הגלוקוז למוח. מוצרים עתירי שומן ופחמימות פשוטות מגבירים את תחושת העייפות – אבל גם דילוג על ארוחה או בטן מלאה מדי. שעות שינה לצערנו הן לא משהו שאפשר ״לאגור״, אבל עייפות מצטברת לעומת זאת היא הרת אסון. אם לא ישנתם מספיק, דאגו לפצות על המחסור עוד באותו יום, ואם ממש לא ישנתם מספיק – אל תעלו על ההגה!
לכאורה הדברים שצריך לעשות ולשנות הם ברורים ופשוטים, כמעט טריוויאליים, אבל החיים עצמם קצת יותר מורכבים. אין צורך להבטיח לעצמכם שממחר בבוקר, אחרי שישנתם 7 שעות ברצף לכל הפחות, תאמצו הרגלי תזונה נכונה, תזכרו לשתות יותר ואולי אפילו תתחילו לעשות כושר, כי זה אף פעם לא מזיק – אך מספיק שתלמדו לזהות את הסימנים שהגוף שלכם שולח לכם ותתייחסו אליהם ברצינות המתבקשת. כל דבר שתעשו מעבר לכך, רק ישפר את סטטוס העירנות בנהיגה שלכם.
