maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

כך תוכלו לעזור לילדים שלכם להתמודד עם משברי חברות

ד"ר עדה בקר היא יועצת התפתחותית ידועה שמאמינה בכך שעבור ילדים צעירים, חברות היא אחד הקשרים החשובים ביותר בחייהם, לעתים אף יותר מקשרי המשפחה. גם אם אינכם מסכימים לחלוטין עם הטענה הזו, אין שום צל של ספק שלחברים של הילדים והנכדים הקטנים שלכם יש תפקיד מאוד חשוב בחייהם, ושביכולתם לעזור להם לגדול ולהתפתח לילדים חברותיים ומאושרים. אך מה ניתן לעשות כאשר הילדים רבים? או אם מבחינים בהתנהגות כנועה או כוחנית מדי של הילד כלפי הסביבה? כדי לענות על כל השאלות האלו, ועוד רבות אחרות, ד"ר בקר ביצעה מחקר ארוך שנים שאת חלק ממסקנותיו והמלצותיו להורים אתם מוזמנים לקרוא בכתבה הבאה. זהו בהחלט מידע חשוב ושימושי שלכל הורה כדאי להכיר.

לגדל ילד חברותי
 
כל חברות מורכבת מרגעים שנמצאים בהם יחד ומרגעים שנמצאים בהם לחוד. כך זה בכל גיל, ובוודאי בגיל הרך. בכל מערכת יחסים יש קונפליקטים, ריבים וחוסר הסכמות. מריבות הן מצב לא נעים; כשאנו רבים, כועסים ותוקפים, אנו לא נראים במיטבנו, ועדיין החבר (או בן הזוג) מקבל אותנו. המטרה של מרבית הקונפליקטים בין חברים אינה לסיים את החברות אלא להפך, לחזק אותה, אבל בפועל יש התנהגויות שמבלבלות את הילדים וגם אותנו ההורים ושלעתים קרובות מתקשים לפענח את הרבדים הסמויים של התוקפנות מצד חברם.
 
ילדים פותרים קונפליקטים עם חבריהם הטובים באופן מוצלח יותר מאשר עם מי שאינם חבריהם הטובים. פעמים רבות החבר הטוב מוותר על רצונו ועל עמדותיו לטובת חברו ונוטה להתפשר עמו. אחרי קונפליקט, החברים הטובים נשארים יחד וממשיכים באינטראקציה שכן הם עושים הכול כדי לא לסכן את המשך הקשר ביניהם. 
 
לגדל ילד חברותי
 
על מה ילדים רבים? מה יוצר קונפליקטים בחברות?
 
  • קנאה ותחרותיות (מי טוב יותר מחברו, מי יודע יותר מחברו, מי מצליח יותר מחברו, למי יש יותר מחברו)
  • שליטה (מי מחליט, מי מציית)
  • ציפייה מהחבר להיות נאמן, לשתף במשחק, לעזור ולהעדיף את הקשר עם בן זוגו (החבר הטוב) על פני קשר עם ילדים אחרים
  • חוסר הדדיות או מצבים של דעות מנוגדות
  • אי־הסכמה על כללי המשחק או על האפשרות של אחד הילדים להגיע לחפצים שעומדים לשחק בהם או למרחב שאפשר לשחק בו
הקונפליקטים בין ילדים מתבטאים בעיקר בתוקפנות מילולית שלפעמים יש בה איום לסיים את היחסים. לפעמים הקונפליקט מתבטא בהתעלמות מהחבר ואי־צירופו למשחק. 
 
אם לילדה בת שלוש מספרת:
"הבת שלי כל יום מודיעה לי שילדה זו או אחרת אמרה לה: 'היום את לא חברה שלי...' או שאמרה לה 'היום את כן חברה שלי...'. גם בעלי שמע את הילדים מדברים: 'אם את לא באה אליי הביתה, את לא חברה שלי'". 
 
תצפית
ראו כיצד מדברות שתי הילדות האלו על החברות ביניהן:
 
אסנת (בת 4.6): "אני אוהבת לבוא לגן, לשחק עם חברות. אבל לפעמים קשה לי בגן", והיא מוסיפה בלחש: "כי עדינה תמיד רוצה לשחק בבובות, ואני לא רוצה. אנחנו רבות כמעט כל יום". עדינה (4.8), היושבת לידה, אומרת: "אבל עדיין חברות...".
 
הדס (3.7) ויעל (3.9) חברות זה שנה וחצי. הן משחקות בביתה של יעל. הן כבר משחקות כעשרים דקות במשחק שבו הדס בתפקיד הילדה, ויעל בתפקיד האם.
הדס: "עכשיו אני האימא".  
יעל (בתקיפות אך לא בתוקפנות): "עוד מעט, עכשיו האימא לוקחת את התינוקת לגן". היא לוקחת את ידה של הדס ומובילה אותה. הדס נגררת באי חשק. 
יעל: "עכשיו תשבי פה, ואני אאכיל אותך". 
הדס מתיישבת. יעל לוקחת כלי אוכל מפלסטיק ומקרבת כפית לפיה של הדס. 
הדס: "זה פיכס, אני לא רוצה לאכול". 
יעל (בקול רך ומזמין): "כדאי לך, זה טעים. ואת לא תגדלי אם לא תאכלי".
הדס משמיעה קולות של אכילה ואומרת: "זה טעים". יעל ממשיכה להאכיל אותה. היא עושה את עצמה מעבירה אוכל מכלי לכלי ואומרת: "אני מכינה דייסה". 
הדס: "עכשיו אני האימא".
יעל: "עוד מעט; עכשיו את הולכת לישון". 
 
יעל נותנת שיעור מאלף ב'מניפולציית יחסים'. מפתיע עד כמה היא מתוחכמת בניהול המשחק וגורמת להדס להישמע לרצונותיה. הדס היא התינוקת, ויעל היא האם המחליטה על כל האירועים במשחק; היא ממציאה רעיונות ומיישמת אותם על הדס, שהיא כמו כלי במשחק. יעל אינה מוכנה לוותר על שליטתה, והיא מצליחה לאלץ את הדס לשתף איתה פעולה למרות שהדס מתנגדת. יעל לא נכנסת לעימותים עם הדס אלא משתמשת בקולה בצורה מגוונת. לפעמים הוא תקיף ולפעמים נעים ורך, ובעיקר היא ממשיכה להמציא רעיונות המאלצים את הדס להמשיך במשחק בכלל בלי להתעמת. היא משתמשת בביטחון שלה ובכוחה כדי לאיים על הדס בצורה סמויה: "אם לא תאכלי, לא תגדלי". האיום הזה יכול להשתמע גם כ"אם לא תשתפי פעולה, לא אשחק איתך". 
 
שימו לב  –איך הרגשתם במהלך קריאת התצפית? האם הייתם מתערבים במשחק של הילדות? אם כן, איך? אם לא – מה כן הייתם עושים?
 
לגדל ילד חברותי
 
יחסי 'יו־יו' 
 
סוג אחר של יחסי חברות מתבטא במצב שאחד הילדים ב'זוג החברים' מחבק ודוחה, תומך ובוגד באופן שיטתי. הוא עושה זאת שוב ושוב כחלק מתהליך של שליטה. הילד השני משתף פעולה כי הוא מבולבל. הבלבול שלו נוצר משום שבאינטימיות הקיימת בין השניים, הוא חווה התנהגות לא עקבית – פעם היא אכזרית ופעם עדינה. לעתים האיומים סמויים או שאפשר להסביר או להצדיק אותם. לוקח לילד זמן עד שהוא מבחין במניפולציה. בדרך כלל החבר המניפולטיבי אינו חושש לאבד את החבר, כי הילד החלש ממנו (הקורבן) לא מצליח להיפרד ממנו או לוותר על החברות. הוא לא רואה את האופי ההרסני של היחסים ולא מבין את המחיר שהוא משלם בדימוי העצמי ובערך העצמי שלו.
 
אמחיש מערכת יחסים כזו בדוגמה הבאה:
הורים מבחינים שיחסי הבת שלהם עם חברתה מתהדקים, והיא הפסיקה לגמרי את יחסיה עם ילדים אחרים. החברות בין הילדות גורמת לבתם ללחץ גדול כי היא נשארת נאמנה לחברה המנצלת. עם הזמן, לילדה המנצלת יש צורך להפגין כוח הולך וגובר, ואירועי הניצול מתרבים. רק בשלב הזה ההורים מצליחים להבין מה קורה ולהתערב, והילדה המנוצלת מתחילה להבין ולשתף במה שקורה. 
 
טיפים - מה עושים במקרה כזה? 
 
  • היו ערניים ושימו לב מה קורה במערכות היחסים של ילדכם. שימו לב למצב הרוח שלו – האם הוא מבודד? האם הוא פסיבי? האם הוא מתלונן על מכאובים?
  • במערכת יחסים שבה אחד הילדים מקרב ודוחה את ילדכם לסירוגין, עזרו לילדכם לזהות את האופי הדואלי של היחסים. במקרה של שתי הבנות שהבאתי כדוגמה, כדאי להפנות את תשומת הלב של הילדה לעובדה שפעם היא מרגישה נפלא עם החברה, ופעם אחרת היא מרגישה גרוע. הסבירו לה את המשמעות של רגשות מעורבים. כדאי להפנות את תשומת לבה לכך שהיא משקיעה את רוב המאמץ בשימור החברות בעוד שהחברה אינה מתאמצת כלל. 
  • במערכות יחסים כאלו עזרו לילד לשמור על הדימוי העצמי ועל ההערכה העצמית שלו. אם ילדכם נמצא בסיטואציה כזו, אפשר לומר לו: "אני גאה בך על שאתה חבר כזה טוב. לחבר שלך יש מזל שאתה חבר כזה נאמן". הראו לילד בעדינות שייתכן כי לא מדובר בחברות אמת. עם זאת, אל תשמיצו את הילד השני.
  • ילד שנמצא ביחסי 'יו־יו' חש מבודד, וחשוב מאוד שיתחבר לחברים חדשים. התהליך אינו פשוט, בייחוד משום שקרוב לוודאי כי החבר המניפולטיבי ינסה למנוע ממנו לעשות זאת. אם אתם רואים שילדכם ממשיך ביחסיו עם החבר המנצל, אתם יכולים לקבוע שהילדים ישחקו רק בביתכם. כך תוכלו להשגיח עליהם ואף לסייע להם.
  • בקשו את עזרתה של הגננת גם כשאתם מבקשים לשפר את מערכת היחסים בין שני הילדים, גם כשאתם מבקשים להפריד ביניהם וגם כשאתם מבקשים לאפשר לילדכם להכיר ילדים חדשים. כשילדכם יחוש שאתם והגננת עומדים לצדו , הוא יוכל לאסוף כוחות כדי להתמודד עם המצב.
לגדל ילד חברותי
Artaxerxes
שאלה בפורום של 'אתר הגיל הרך':
"שלום רב. בני כמעט בן ארבע. יש לו חבר מאוד טוב, ואנחנו ההורים גם חברים. אנחנו גרים באותו מושב. כמו כן הילדים באותו הגן. אני חוששת שבני פיתח תלות בחברו. שני הילדים חכמים, אך מאוד שונים באופיים. בני פתוח יותר, מאוד רגיש, אימפולסיבי ובעל ביטחון עצמי. חברו של בני סגור, מחושב יותר, רגיש פחות ובעל ביטחון עצמי לא כל כך רב. אין לי ספק שלא בכדי הם הפכו להיות חברים. הם משלימים אחד את השני. הבעיה שלי היא שבני מוותר באופן תמידי לאותו ילד, גם כאשר הוא מאוד רוצה משהו. למשל, לא פעם שמעתי את חברו אומר לו: 'אם תוותר לי, אני אהיה חבר שלך'. דוגמה נוספת, כאשר הם אוכלים ביחד, ואני שואלת את בני אם הוא רוצה סלט, בני שואל את חברו אם הוא רוצה סלט. אם חברו משיב בשלילה, אז גם הוא אומר לי 'לא' למרות שבני מאוד אוהב סלט. הגננת שמה לב לכך גם כן.
 
בני מאוד אוהב לשתף פעולה ולהשתתף גם בפורומים גדולים וגם בקבוצה קטנה, ואילו חברו לא כל כך אוהב. כשהם ביחד בהפעלות, אז בני גם כן מסרב להשתתף (מזדהה עם חברו). הגננת הפרידה בניהם, וכעת כאשר הם לבד בני משתתף מאוד. אני חשה שמערכת היחסים היא לא רק חיבור של חברות אלא יחסי תלות שלא צריכה להיות בכלל, במיוחד לא בגילם".
 
תשובתי:
"חיבור בין בני אדם הוא לעתים קרובות בגדר תעלומה בעינינו, ואנחנו לא תמיד מבינים מה אנשים מוצאים אחד בשני. לא מעט אנו שומעים באירועים שונים אנשים תוהים: 'מה היא מצאה בו?' או: 'מה הוא מוצא בה?' אני מציעה לך קודם כול לשאול את עצמך מדוע ילד בעל ביטחון עצמי ויכולות כמו הילד שלך מוותר על עצמו עבור ילד פחות דומיננטי. בדקי אם אתם, ההורים, מעבירים לו במודע או שלא במודע מסר שהוא אחראי לילד הזה ומחויב לו משעה שהם מוגדרים כחברים טובים. ואולי אתם נוטים לחזק אצלו התנהגות ותרנית ומתפשרת? ציינת שקיימת חברות בין הורי הילד לביניכם. אני מציעה לכם לבדוק את אופי היחסים ביניכם, מי מוותר למי ולטובת איזה צד מתפשרים. שאלי את עצמך גם מדוע אתם חברים של אותו זוג. אחרי שיהיה לך יותר ברור מה המניע להתנהגות הזו של הילד, יהיה לך קל יותר לסייע לו ליהנות מיתרונות הקשר הזה – יש ערך רב בחברות בין ילדים השונים זה מזה".
 
סיום החברות
 
ככל שהקשר החברי מתפתח, מתלווה אליו לא פעם תחושה של אובדן העצמאות האישית והיכולת להחליט לבד. כמו אצל מבוגרים כך גם אצל ילדים – אינטימיות באה לא פעם על חשבון האוטונומיה של אחד השותפים או של שניהם. חשיפה רגשית ותלות הדדית מקרבות בין החברים, אך הן גם יכולות להיות פתח לאי הסכמות, ואיתן באה ההתפכחות מתחושת השלמות ומתחושת האידיליה של הזוגיות.  עם הזמן, מתעוררים עוד ועוד קונפליקטים בין צמד השותפים, ואחד מהם או שניהם מתחילים לחוש בחוסר שביעות רצון. אם הילדים מתגברים על כך, הקשר ימשיך ואף יתעצם. אם הם לא יתגברו על הקונפליקטים – הקשר יגיע לסיומו. 
 
סיפרה לי גננת:
"ענת (בת 4.6) ונועה (בת 4.4) היו חברות בלב ובנפש במשך כל השנה שעברה. השנה, מיד עם תחילת השנה, יצרה נועה קשר הדוק עם ליאור (בן 4.2) והיא מסרבת לשחק עם ענת. ענת מגיבה בצורה קשה – בוכה, צועקת; היא אומללה וכואבת. נועה וליאור מרבים לשחק יחד, וכשענת מנסה להצטרף, הם מגיבים בדחייה בוטה. מדי פעם ענת מנסה להצטרף בכוח. הגננת כבר שוחחה איתה וניסתה לעזור לה להתמודד עם המצב, חיברה אותה לילדות אחרות, אך ענת מסרבת להתנחם ולוותר. במפתיע או שלא במפתיע, בימים שליאור אינו מגיע לגן, נועה משחקת עם ענת בשמחה".
 
לעתים חברות בין ילדים מסתיימת ללא סיבה נראית לעין וללא הצהרה גלויה על הסיום. לא תמיד ברור מה קרה; לעתים קרובות הילדים אינם מדברים על הנושא ואינם מצהירים על סיומה של החברות אלא פשוט מפסיקים להיפגש אחרי שעות הגן. סיומה של חברות, בייחוד בגילאי הגן, מלווה פעמים רבות בכאב וצער, בייחוד אם אחד הילדים הפסיק אותה באופן חד־צדדי. לעתים הכאב והצער מתמשכים, בדומה לתגובותיהם של מבוגרים לפרידה.
 
לגדל ילד חברותי
כיצד לסייע לילד להתמודד עם משבר בעקבות חברות שהסתיימה?
 
כהורים אנו נמצאים פעמים רבות בדילמה. לעתים אנו רואים שילדנו נמצא בקשר חברי שלא מקדם אותו ולא מיטיב עמו ומתלבטים אם עלינו להתערב בבחירות שלו. הנה טיפים שתוכלו להיעזר בהם במצבים כאלה:
  • זִכרו שמריבות בין חברים עשויות להיות זמניות. היום הם ברוגז ומחר ישובו להיות חברים, לכן הימנעו מלהשמיץ את החבר והתמקדו בלחזק את ילדכם ביכולת שלו להתמודד עם אי הסכמות שונות.
  • אם הוריהם של החברים הטובים הם חבריכם, השתדלו לא להעביר את המריבות למערכת היחסים שלכם עם החברים. לעתים קרובות הילדים ישובו להיות חברים, ואילו החברות ביניכם, ההורים, תיפגע ללא שוב.
  • חזקו חברויות חדשות מתוך הבנה שמוטב שיהיה שלילד יותר מחבר אחד 'הכי טוב'. אם הילד משקיע את כל האנרגיה בחבר אחד, בעת מריבה הוא עשוי להרגיש לגמרי לבדו. 
  • הראו לילדכם שאתם מתעניינים בילדים אחרים בגן ולא רק בחבר שלו. שאלו אותו לשמם, בררו איתו מה הם אוהבים לעשות בגן ושאלו אותו פרטים נוספים עליהם. כך תעודדו את ילדכם לשים לב לילדים האלה, שיכולים להיות חברים של ילדכם.
  • עִזרו לילדכם 'לתקן' חברות שעלתה על שרטון. אחרי שקונפליקט עם חבר הסתיים והבעיה נפתרה, לעתים הילד עומד בפני ההחלטה אם לתקן את החברות או לוותר עליה. סייעו לו בתהליך.
  • בקשו גם מהגננת לעודד את ילדכם להתחבר עם ילדים נעימים, שמסתדרים עם כולם. חשוב שיהיו לילד חברים נוספים למקרה שיופסק הקשר עם החבר הטוב, וחשוב שהוא ידע שיש תמיד אפשרויות נוספות. 


לגדל ילד חברותיד"ר עדה בקר היא יועצת התפתחותית ומומחית להתפתחות חברתית בגיל הרך. מחברת הספר: לגדל ילד חברותי בהוצאת מדיה 10.

 

צילום: שני נחמיאס

 

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: