כיצד המדיה החברתית משפיעה על ילדים ונוער?

בסקר שנערך לאחרונה בארה"ב על ידי חברת Common Sense Media, נמצא כי מחצית מבני הנוער האמריקאים מתחברים לפלטפורמת המדיה החברתית האהובה עליהם לפחות פעם ביום. 22% מהם עושים זאת לפחות 10 פעמים ביום. בישראל, המצב דומה. יותר מ-80% מהילדים בין הגילאים 14-18 מחוברים לאינטרנט, בדגש על גלישה באתרי מדיה חברתית. מה זה אומר?

העובדה כי רבים מבני הנוער נוהגים לתקשר באמצעות מדיה חברתית יותר מאשר בתקשורת פנים מול פנים, לא רק ממחישה את השינוי המשמעותי שחל בהרגלי האינטראקציה שלהם, אלא גם מעצבת אותם.

David Castillo Dominici

לפניכם 10 דרכים בהן המדיה החברתית משפיעה על הבריאות הנפשית של בני הנוער, לחיוב ולשלילה. עם איזו מן ההגדרות אתם מסכימים ביותר?

1. הדרך להצלחה: מחקר חדש מצא כי השימוש באתרים חברתיים ברשת, עוזר לצעירים לפתח את הכישורים הדרושים להם, על מנת להצליח בעולם המקצועי בגיל מוקדם יותר, ללא קשר לרקע הסוציולוגי שלהם. בני נוער מפתחים גישה חיובית כלפי טכנולוגיה ומחשבים, לומדים מיומנות של עריכת תוכן, עיצוב אתרים, שיתוף עבודות, יצירות, קטעי וידאו ומוסיקה. המגבלה של התווים ומנועי החיפוש, מסייעת להם לפתח מיומנות של עריכה לשונית, חידוד, תמצות והדגשת העיקר. תודות למדיה החברתית, בני הנוער היום מוכנים לעולם העבודה, יותר מאשר הדור של הוריהם.

2. דיכאון פייסבוק: חוקרים מסכימים שמידת המעורבות של ילדים ובני נוער באתרים חברתיים כמו פייסבוק, יכולה לגרום לדיכאון אצל ילדים שמראש חווים הערכה עצמית נמוכה. מספר החברים, כמות הסטטוסים והלייקים, מגוון התמונות והאלבומים יכולים להעצים את תחושת הבדידות החברתית, תוך שהם נוטים להשוואה בלתי פוסקת עם בני גילם. ילדים ובני נוער בעלי הערכה עצמית נמוכה עלולים להתייאש ולחשוב שהחיים שלהם לא נוצצים ולא מזהירים, לעומת חיים של אחרים.

3. מעגל הזדמנויות: אתרי מדיה חברתית מבוססים כמעט לחלוטין על אינטראקציה עם עמיתים ומכרים, כמו גם על שיתוף חוויות אישיות. בדרכים רבות, האינטראקציה הדיגטלית היא הרחבה ושדרוג של מערכות יחסים קודמות. כמו-כן, המדיה החברתית מספקת הזדמנות להתחבר עם אנשים בעלי דעות דומות, ממקומות שונים בארץ ובעולם, שלולא הפלטפורמה המקוונת, בני הנוער לא היו מכירים. היא מסייעת להם לשמור על קשר עם אנשים רחוקים, להרחיב את מעגל החברים ולהתוודע לסוגים שונים של מערכות יחסים חברתיות. 

4. 'אס.אמ. סקס': שליחת תמונות, הודעות ומסרים בעלי קונוטציה מינית היא מגמה הולכת וגוברת בקרב בני נוער ברחבי העולם, והיא רוויית השלכות בלתי נמנעות. המגמה נסקה בעקבות השימוש הגובר באמצעי תקשורת דיגיטליים והגבירה את הרישומים הפליליים על עבירות מין. בני נוער רבים פשוט לא מבינים את ההשלכות הכרוכות בשליחת תמונות מפורשות של עצמם לתוך המרחב הדיגיטלי. בחיפוש אחר ריגושים, ובהתנהגות אימפולסיבית ותמימה למדיי, הם מגדילים לעצמם את הסכנה.

5. אמצעי ביטוי: אינטראקציה באמצעות מדיה חברתית היא אמצעי ביטוי מצוין עבור בני נוער. הם יכולים לחוות דעה, לשתף אותה עם בני גילם ולתקשר בצורה פתוחה וגלויה עם אחרים ששותפים לדעותיהם. פתיחות זו, עוזרת לעצב את אישיותם ומסייעת להם לקבל מושג טוב יותר על עצמם. לא רק שהם מעורבים יותר בנעשה ובמתרחש, אלא שהם גם מגלים טעמים חדשים ומאמצים לעצמם השקפת מבט כוללת. 

6. בריונות: בריונות היא תוצאה מובהקת של אמצעי המדיה החברתית והיא מקבלת במה חופשית יותר באינטרנט. היא לא צריכה לבוא לידי ביטוי באלימות פיזית, די שילד מתייסר, מוטרד, מובך או מושם למטרה דרך האינטרנט, על מנת להוות גורם השפעה הרסני. בריונות באינטרנט קשורה לרמה גבוהה של התאבדויות ונשירות מבית הספר. נכון להיום, הבריונים כבר לא מחכים מחוץ לשער בית הספר כדי לענות את הקורבן שלהם, מספיק שהם ימתינו לו על ה-Wall של הפייסבוק וישפילו אותו בצורה פומבית.

7. העשרה: מדיה חברתית היא דרך נפלאה עבור בני נוער לגלות הזדמנויות להעשרה וללמידה. לא רק ברמה האישית אלא גם ברמה הקהילתית והחברתית. בתי ספר מסוימים מאפשרים לתלמידים לשתף פעולה עם תלמידים מבתי ספר אחרים בארץ ובעולם, להחליף רעיונות, לייצר פרויקטים משותפים ובכך לזכות לחשיפה ולהצלחה גדולה.

8. מחסום שפה: יש ילדים שבוחרים לוותר על תקשורת בין-אישית בעד אינטראקציות מקוונות. הם מעדיפים לשלוח הודעות SMS, לצייץ בטוויטר ולהתכתב בצ'אט. השפה הדיגיטלית אימצה הרבה מאוד קיצורי דרך לשוניים, אלה יכולים להפריע לצעירים ללמוד תחביר נכון.

9. פחד קהל: פחד קהל, הוא אחד הפחדים האנושיים הגדולים ביותר. חוקרים בודקים כעת את האפשרות שפחד זה יגדל ויחמיר כתוצאה מהעובדה שהצעירים של היום נצמדים אל התקשורת המקוונת ומעדיפים אותה על פני אינטראקציה פומבית.

10. נרקיסיזם: מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי בני נוער המבלים זמן רב באתרי המדיה החברתית, נוטים לפתח דפוסי התנהגות נרקיסיסטיים. כך למשל, צעירים שמשתפים כל פרט בחייהם, עוסקים בקידום ושיווק עצמי, על גבול האובססיבי. סימנים אלה של נרקיסיזם ברשת החברתית כוללים עדכוני סטטוס קבועים, העלאת אלבומי תמונות בשפע, והגדלת מספר החברים בקצב שיא.

מהי לדעתכם ההגדרה המדויקת ביותר להשפעות המדיה החברתית על בני הנוער?