maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

בריאות העין - טיפול בגלאוקומה

 

גלאוקומה נגרמת כתוצאה מלחץ נוזלים על עצב הראייה. הנזק בלתי הפיך, לכן חשוב להיבדק החל מגיל 40 ולקבל טיפול למניעת הידרדרות, לשמירה על שדה הראייה.

יום הגלאוקומה הבינלאומי, שיחול ב-12 במרץ 2010, הוא הזדמנות לציין כי קיימת עלייה בשכיחות המחלה בשל העלייה בתוחלת החיים. על פי הערכות, מיליוני בני אדם ברחבי העולם סובלים מהמחלה ששכיחותה עולה לאחר גיל 40 והיא נחשבת לגורם השני בעולם המערבי לעיוורון.

מהי גלאוקומה?

גלאוקומה (ברקית) היא מחלה אשר בשלביה הראשונים אינה מורגשת ולכן זכתה לכינוי "הגנב השקט של הראייה". הפגם העיקרי בעין הנגרם עקב המחלה הוא נזק איטי, מתמשך ובלתי הפיך לעצב הראייה. כתוצאה מכך נפגע שדה הראייה. הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה היא עלייה בלחץ הנוזל בתוך העין, מעבר לסבילות העצב. עלייה זו בלחץ ניתנת לאבחון רק באמצעות בדיקת לחץ תוך עיני על ידי רופא עיניים. כאשר קצב הפרשת הנוזלים עולה על קצב הניקוז, נוצר לחץ הגורם נזק לעצב הראייה, לפגיעה בשדה הראייה ובמקרים קיצוניים לעיוורון. גורמי הסיכון למחלת הגלאוקומה הם תורשה, מחלת הסוכרת, גיל ושימוש ממושך ולא מבוקר בטיפות עיניים המכילות סטרואידים.

שני סוגי גלאוקומה נפוצים

ישנם שני סוגים של גלאוקומה: הסוג הראשון של המחלה הוא מצב חריף שבו יש סגירה של זווית העין, האזור שדרכו מתנקז הנוזל אל מחוץ לעין, עלייה מהירה של הלחץ תוך מספר שעות המלווה בכאב עז בעין ובראש, טשטוש ראייה, בחילה והקאה. מצב זה מחייב טיפול מיידי להורדת הלחץ בעין, וטיפול מניעתי בלייזר, למניעת התקף נוסף בעתיד. כאשר מסתיים המצב החריף, אם לא נוצר נזק, יש לרוב סיכוי אפסי להתקף נוסף ואין נזק מצטבר.

הסוג הנפוץ יותר היא "גלאוקומה פתוחת זווית", המתבטאת בניקוז לקוי של הנוזלים מהעין. היא מאופיינת בלחץ תוך עיני מוגבר של הנוזל בעין, נזק מצטבר לעצב הראייה ונזק לשדה הראייה. אם בשלב הראשוני של המחלה החולה אינו חש בה, הרי שבשלב מתקדם של המחלה, נגרם נזק בלתי הפיך לעצב הראייה, עד אשר החולה מוגבל בפעילויות המחייבות שדה ראייה מלא, כגון נהיגה. זהו, לצערנו, סוג הגלאוקומה השכיח יותר והבעייתי יותר, שכן החולה בה אינו מודע לשינוי האיטי המתרחש. כאשר מרגישים בפגיעה, הדבר עשוי להיות מאוחר מדי, שכן הנזק לסיבי העצב הוא בלתי הפיך.

דרכי הטיפול במחלה

מכיוון שבשלביה הראשונים של המחלה החולה אינו חש בשינוי, קיימת חשיבות רבה לאבחון המוקדם באמצעות בדיקת לחץ תוך עיני, שיש לעבור מדי שנה עד שנתיים מגיל 40 ומעלה, בעיקר כאשר יש היסטוריה משפחתית. הבדיקה כוללת בדיקת עצב הראייה ובדיקת לחץ בעזרת מכשיר הטנומטר המודד לחץ תוך עיני. כאשר הלחץ התוך עיני מוגבר, גובר גם הסיכון להתפתחות גלאוקומה. במקרה הצורך תידרש גם בדיקת שדה ראייה.

הטיפול בשלבים הראשונים של המחלה נעשה באמצעות טיפות עיניים שנועדו להפחית את כמות הנוזל המופרש אל תוך העין או להגברת ניקוזו אל מחוץ לעין. טיפות אלו ניתנות באופן קבוע ומטרתן לעצור את התקדמות המחלה והנזק לעצב. הרופא יעקוב כל כמה חודשים עד שנה אחר המדדים הרלוונטיים, תוך שינויים בסוג הטיפות או בכמותן לפי הצורך. יתכנו מצבים שבהם הגוף "מתרגל" או "לא מקבל" טיפול מסוים ויהיה צורך לשנותו, או, אולי, לא תהיה שליטה מלאה במחלה והרופא יזהה התקדמות בנזק למרות לחץ טוב. החלק החשוב ביותר הוא להבין כי זהו טיפול לכל החיים, והוא נועד למנוע החמרה: את הנזק הקיים אין דרך לתקן. כאשר המחלה מתקדמת, למרות טיפול מלא, יישקל ביצוע ניתוח כירורגי או ניתוח לייזר להפחתת הלחץ התוך עיני.

.

מקור: doctors
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: