נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
כולנו נמצאים בקשרים עם מגוון אנשים לאורך חלק לא מבוטל מהזמן, כך שמטבע הדברים מתרחשים מצבים בהם אנו עשויים לטעות ולפגוע באדם יקר לנו. מסיבה זו אנחנו מנסים ללמוד מטעויות, להתנהג בצורה שונה וכמובן גם לבקש סליחה ממי שפגענו בו. עם זאת, דווקא בתוך המעגל הזה רבים מאתנו שוכחים לבקש סליחה ולסלוח לאדם הקרוב לנו ביותר שהוא אנחנו עצמנו. זאת למרות שחלק לא מבוטל מהזמן אנחנו מרגישים מאוכזבים מדברים מסוימים שעשינו, אמרנו וחשבנו, או להיפך, מדברים שלא עשינו למרות שהיינו צריכים. תחושות האכזבה או הכעס העצמי ניצבות בדרך שלנו ללמידה, תיקון וביצוע פעולות אחרת בפעם הבאה. העצות הבאות יעזרו לכם ללמוד לסלוח לעצמכם, פעולה שהיא לא רק חשובה, מעשירה ומעצימה, היא גם עשויה להיות המכשול הגדול ביותר שעומד בפניכם ומונע מכם לפתוח דף חדש. |
 |
|
1. היפרדו ממנגנון הענישה העצמית
בדיוק כשם שאנחנו מענישים את ילדינו כשהם פועלים שלא כשורה, אנחנו ממשיכים להעניש גם את עצמנו אולם בוחרים בדרך לא יעילה לעשות זאת. הכעס והאכזבה הם מנגנון ענישה עצמית שרובנו מיישמים מבלי לחשוב פעמיים, כיוון שלעיתים רבות אנחנו טועים וחושבים שסליחה עצמית משולה לשכחה או סלחנות כלפי מה שעשינו. אם זו הסיבה שאתם מתקשים לסלוח לעצמכם, זכרו שהדרך היעילה יותר להסתכל על הדברים היא להבין שסליחה היא תהליך של גילוי מודעות למה שקרה, ולא הפיכה של טעות לדבר שהוא תקין מבחינתנו. הגיוני מאוד לומר לעצמנו שאנחנו לא גאים במה שעשינו, אבל אנחנו רוצים לעבור הלאה על מנת לשמור על עצמנו, על הבריאות שלנו ועל היחסים שלנו עם הסובבים אותנו. האמירה הזו מאפשרת להתחיל ולמצוא את הדרך להמשיך הלאה, במקום ליפול אל מעגל מסוכן של פגיעה עצמית ברמה הנפשית.
|
 |
|
2. סווגו את מקור הכעס
אנחנו עשויים להסתובב עם תחושת אכזבה עצמית לא קלה במשך זמן רב, מבלי לעצור ולחשוב מה בדיוק אכזב אותנו בדרך בה פעלנו. חוסר הרצון שלנו לסווג את הטעות שביצענו עשוי לנבוע מחשש להתמודד עם העבר ולהציב מראה מול פעולה שאנחנו לא גאים בה, אולם מובן שקשה עד בלתי אפשרי לסלוח לעצמנו על משהו שאנחנו מנסים להדחיק. נסו לחזור אל הרגע בו הרגשתם שלא פעלתם כראוי, ושאלו את עצמכם מדוע מדובר בטעות שגורמת לכם להרגיש רע גם כיום. אם רבנו עם בני הזוג, ייתכן שאנחנו מרגישים רע כי לדעתנו זה סימן לכישלון שלנו ביחסים, אם אנחנו מנהלים אורח חיים לא בריא אנחנו עשויים לכעוס על שפגענו בעצמנו, ואם נמנענו מלהתערב בסכסוך משפחתי אנחנו כועסים משום שלא פעלנו במקום שבו, במבט לאחור, היינו צריכים לפעול.
|
 |
|
3. חשבו על הערכים שמנחים אתכם כיום
הסיבה שרובנו מרגישים אשמה או בושה ביחס לפעולות שנעשו בעבר היא כי פעולות אלה אינן עולות בקנה אחד עם הערכים שלנו כיום. נסו לזהות ולהגדיר אילו ערכים שמלווים אתכם כעת מתנגשים עם הפעולה שעשיתם או לא עשיתם בעבר, ובאיזה אופן. הגדרת הערכים וזיהוי המקום המדויק של ההתנגשות, מאפשרים לקבל תמונה ברורה יותר לא רק לגבי הסיבה שאנחנו מצרים על מה שעשינו, אלא גם לגבי הסוגיה האם אנחנו מרגישים רע כיוון שאופן החשיבה שלנו מאז ועד היום השתנה, או שמא מדובר בהתנגשות ערכים שחווינו כבר ברגע שבו עשינו את הפעולה אולם עדיין קרה דבר שמנע מאתנו לעשות את מה שרצינו באמת.
|
 |
|
4. אל תאפשרו למעשה אחד להגדיר את מי שאתם
בשלב שבו אתם כבר יודעים לזהות מה היה המעשה שגרם לכם לכעוס על עצמכם ומדוע התחושות הללו עלו, הזכירו לעצמכם שמדובר במקרה, מעשה או תקופת חיים שאין להם שום יכולת להגדיר את מי שאתם כאנשים. חלקנו נוטים לחשוב על טעות שעשינו בעבודה או ביחסים כסימן לכך שאנחנו לא מוצלחים במה שאנחנו עושים, במקום להתייחס אליה כמה שהיא: טעות. מובן שאם נגדיר את עצמנו בהתאם לאותה טעות, לא נוכל לצאת מהמעגל שיאפשר לנו להראות ביצועים טובים כבני זוג או כעובדים יעילים. זכרו שכל אדם, גם המוצלח ביותר, נכשל או מבצע לא מעט תקלות במהלך חייו.
קבלת העובדה שהתקלות הללו אינן משפיעות על מי שאנחנו, לא אומר שאנחנו מתעלמים מפגמים או מפסיקים לנסות לשפר את עצמנו. המשמעות היא דווקא שהחוזק שלנו גלום בכך שאנחנו מעריכים את עצמנו מספיק על מנת להתעלות מעל הרגעים הללו, במטרה שלא יעצרו את ההתקדמות שלנו. אחד הדברים שיכולים לעזור לכם הוא לספר על הבעיה לאדם שאתם סומכים עליו, ולנסות להסתייע בנקודת המבט שלו על מנת לראות אותה באופן פחות רציני ואפילו קומי. שיחה כזו תעניק לכם תמיכה וחופש להפסיק להתייחס אל הבעיה ברצינות רבה מדי ולהבין שעבור האנשים היקרים לכם אתם הרבה יותר מאותה הטעות הנקודתית.
|
 |
|
5. צרו רשימת "עשייה מחדש"
חזרו ליום בו אתם מרגישים שביצעתם את הטעות, וחשבו כיצד הייתם מגיבים לו הייתם מקבלים מראש אזהרה על מה שעומד להתרחש. רשימת ה"עשייה מחדש" שלכם היא האזהרה והכלי שיאפשרו לכם להיות מוכנים יותר לפעם הבאה. נסו לחשוב או לרשום לעצמכם כיצד הייתם פועלים אחרת לו יכולתם לבצע את הדברים מחדש. כך, אתם יכולים להיות בטוחים שלא רק שזיהיתם את הבעיה ולמדתם מהטעות, אלא שאתם מאפשרים לעצמכם לרכוש ידע וכישורים על מנת לעשות את הדברים אחרת להבא. אפילו אם מדובר ביותר מטעות אחת, אל תתייאשו מגודל ה"פרויקט". גם אם בפעם הבאה תחזרו על מרבית הטעויות למעט אחת שהפנמתם ושיפרתם, מדובר בהתקדמות לא קטנה.
|
 |
|
|
|
6. התקדמו הלאה בשיטת ה"רכיבה על אופניים"
כשלמדנו כילדים לרכוב על אופניים, רובנו הבנו שמדובר בתהליך ושנזדקק למספר ניסיונות לפני שנפסיק ליפול. דפוסי התנהגות וחשיבה חדשים אינם שונים, כיוון שגם כאן מדובר בכישורים נרכשים שאנחנו לומדים. זכרו שאין סיבה שלא תטעו לפני שתוכלו להתקדם הלאה, ושאם הייתם מתקשים לסלוח לעצמכם על כל נפילה בעת תהליך למידת הרכיבה על אופניים, כנראה שלא הייתם מצליחים לרכוב כראוי עד היום.
הדרך בה אנו מגיבים למצבים תלויה בסל הכישורים שיש לנו, מצב הרוח ובאופן בו אנו תופסים את המצב באותו רגע. אולי לא ראינו את הדברים כמו שהם, פעלנו מתוך מגננה או שהיינו נתונים תחת מתח. למרות זאת, אפשרו לעצמכם לטעות כדי להתקדם אל עבר המטרה הסופית שלכם שהיא לפעול נכון יותר בפעם הבאה. התבוננו ברשימת ה"עשייה מחדש" שיצרתם וזכרו שאם לומדים מטעות, היא אף פעם לא הייתה לשווא.
|
|
|
|
7. אם אפשר – שפרו. אם לא – התקדמו
אם פגעתם באדם מסוים או לא ביצעתם דבר שהיה בסמכותכם לבצע, נסו לבקש סליחה ולתקן את מה שניתן. הידיעה של הסביבה שאתם מכירים בטעות שלכם לא מורידה מערככם, אלא להיפך. אם מדובר במספר טעויות, אל תצפו מעצמכם לשפר ולתקן את כולן באופן מידי. התמקדו בדברים החשובים ביותר, והזכירו לעצמכם שאתם נמצאים בדרך הנכונה גם אם לא תיקנתם הכל.
במקביל, זכרו שלא הכל בר תיקון ושבשלב מסוים עליכם לקבל את זה שחלק מהדברים קרו ולא ניתן למחוק אותם. השלב האחרון הוא הזמן שלכם להפוך סופסוף את הדף שהתקשיתם להפוך ולקבל את מה שקרה כאירוע שהתרחש בעבר. הביטו הלאה, הציבו לעצמכם מטרות חדשות והתקדמו אל יעדים חדשים תוך ידיעה שהפעם תצלחו אותם בקלות רבה יותר.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: