הפסטו הוא רוטב איטלקי המשמש כממרח/תיבול/רוטב. את הפסטו המסורתי נהוג להכין כתוש בעזרת עלי ומכתש, אך אני דוגלת בשיטה הקלה והפשוטה יותר של מעבד המזון. יש הטוענים כי הפסטו הראשון נוצר בימי רומא העתיקה, ואת הגרסה הקלאסית נהוג להכין עם עלי בזיליקום, צנוברים, שום, שמן זית וגבינת ג'נובזה. קיימות וריצאיות נוספות עם עשבי תיבול כמו פטרוזיליה או נענע במקום בזיליקום, אגוזים במקום צנוברים, שמנת מתוקה ואפילו בלי גבינה. כל המרכיבים נכתשים (או נטחנים), וכך קיבל הרוטב/הממרח את שמו, כשפסטו באיטלקית = כתישה. ברשתות השיווק ניתן למצוא מגוון רטבי פסטו עתירי שומן וחומרים משמרים, אבל הכי טעים, בריא ומסתבר שקל זה להכין לבד.
כמה טיפים לפני שלמד איך מכינים פסטו ביתי:
בזיליקום: עדיף להשתמש בבזיליקום טרי וריחני. מומלץ לשטוף את העלים לפני ההכנה ולייבש היטב לפני הטחינה, כדי לא להוסיף מים מיותרים לפסטו. אפשר להניח אותם בין מגבות מטבח ולייבש ואפשר במייבש חסה. השתדלו שלא להשאיר אותם באוויר הפתוח, אחרת הם ישחירו.
שום: כמות השום בפסטו תלויה בכם, אך אני ממליצה על לא יותר מ-2 שיני שום, כדי שטעמן לא ישתלט ויעלה על שאר המרכיבים.
שמן זית: רצוי להשתמש בשמן זית ולא בשמן צמחי. ההבדל בטעם יהיה עצום!
צנוברים: צנוברים טבעיים אפשר לקלות מעט במחבת או בתנור, כשפעולה זו תעצים את טעמם, אבל אפשר כמובן גם להשאיר אותם כמו שהם. ניתן להחליף את הצנוברים בפיסטוקים, קשיו או אגוזי מלך. אם החלטתם לקלות השתדלו שלא לשרוף אותם, אחרת טעמם יהיה מר וישפיע על טעם הפסטו.
גבינת פרמז'ן: אינה רכיב חובה בהכנת הפסטו, במיוחד אם אתם מעוניינים בפסטו טבעוני. מומלץ לחתוך את הגבינה ולא לגרד, כך טעמה נשמר והיא משתלבת בצורה נהדרת בזמן הטחינה. אפשר כמובן להחליף את גבינת הפרמז'ן בכל גבינה קשה אחרת.
המרקם: מרקם הפסטו יכול להיות משחתי או כתוש מעט גס, זה תלוי בכם.
הקפאה: ניתן להקפיא את הפסטו בשתי דרכים: אחת בתוך צנצנת אטומה, והשנייה בתבנית קוביות קרח מכוסה.
שימוש בפסטו: כממרח בתוך כריכים או על לחם קלוי, עם פסטה, דגים, תפוחי אדמה או מנות בשריות, כבסיס לפיצה או כמטבל עם קרקרים.
עבור לבא-במייל
