לפני הכול – בואו נבין למה ילדים מתבכיינים
חשוב מאוד להדגיש שבכי הוא לא התבכיינות. לא מדובר כאן בבכי שנובע מכאב של פציעה למשל, שכל מה שהוא דורש זה חיבוק ונשיקה איפה שכואב, אלא בהתבכיינות שנובעת מתוך רצון שלא מסופק. זה אולי נראה לחלקכם כמו מעין מניפולציה מצד הילד, אך חשוב שתזכרו שהילדים שלכם לא מנסים "לעצבן" אתכם והם גם לא מפונקים. זוהי פשוט התגובה האוטומטית שלהם עוד מאז שהיו תינוקות והיו צריכים לסמן לכם שהם רוצים לישון, שמשהו מפריע להם, שהם רעבים וכדומה.
למרות שלילדים בני 4 למשל יש כבר יכולות דיבור שמשתפרות יותר ויותר מדי יום, עדיין אין להם לרוב את אוצר המילים השלם שיסייע להם לבטא ולתאר את הרגשות שלהם, ולכן בכי זה הדבר הקל ביותר שהם יכולים לעשות כדי להראות שהם במצוקה מסוימת.
מה לא לעשות כשהילדים מתבכיינים?
הילדים שלכם למדו שהבכי שלהם משיג תשומת לב, בין אם זה כי הם רעבים ובין אם זה כי הם לא רוצים לשבת על הכיסא שלהם ברכב. "ככל שהילד שואף יותר לעצמאות, כך הוא ייטה יותר לבכי שכזה, וזאת מכיוון שהבכי גורם לו להרגיש שיש לו כוח", כך אומרת ד"ר קרוליין קראודר, פסיכולוגית וסופרת שכתבה ספרים בנושא התפרצויות זעם והתבכיינות אצל ילדים.
"אם אתם לא יכולים לסבול את ההתבכיינות ולא מצליחים להתמודד עם זה, הילד פשוט יחזור על כך יותר ויותר, פשוט מכיוון שזה משיג לו תגובה מצדכם", כך אומרת ד"ר ג'יין נלסן, יועצת משפחות ותרפיסטית לילדים. אפילו צעקות עלולות להגביר את תדירות ההתנהגות הזו, כי זה לא משנה אם היחס הוא חיובי או שלילי. "ילדים פשוט רוצים לראות תגובה, וכשהם לא יודעים איך להשיג תגובה חיובית, הם יעדיפו תגובה שלילית", כך מסבירה ד"ר נלסן. כמובן שגם תגובה חיובית, כמו כניעה לדרישות שלהם, לא עוזרת. זה אולי יסייע להרגיע את הבכי כעת, אך זה יעודד את ההתנהגות הזו והבעיה רק תמשיך לחזור על עצמה.
5 דרכים להתמודד עם התבכיינות של ילדים
למרבה המזל אפשר להפסיק את דפוס ההתנהגות הזה על ידי עידוד הילדים להתפתח כבני אדם במקום להעניש אותם. "כשתפסיקו להרגיש מתוסכלים מההתבכיינות, גם הילד שלכם יפסיק את ההתנהגות הזו", כך אומרת ד"ר נלסן. בתחילה הגישה הזו אולי נראית לכם לא אפשרית או מציאותית, וזה באמת לא יהיה קל, אך עליכם להיות עקביים ולהתאמן על שליטה עצמית – זה למעשה בדיוק מה שאתם מצפים מהילד שלכם. יתכן שזה ייקח מספר שבועות, ולאורכם זה מה שאתם צריכים לעשות כשהילד מתבכיין:
1. אל תתנו להתבכיינות להפריע לכם
בחרו רגע ומקום רגועים שבהם תספרו לילד שלכם את הכלל החדש: אם הוא מתבכיין, אתם לא מגיבים. מעתה ואילך, בכל פעם שהילד מתבכיין, שמרו על הבעת פנים ניטרלית . הזכירו לילד בצורה רגועה שאתם כאן כדי להקשיב ולעזור לו אם ידבר בקול הרגיל שלו. אם אתם מתקשים להישאר רגועים, תוכלו להיעזר בטיפים שכאן.
2. ודאו שילדכם יודע מה זה "לבקש יפה"
זה אולי יפתיע אתכם, אך יתכן שהילד שלכם בכלל לא מבין שההתבכיינות שלו היא לא הדרך הנכונה לבקש דברים. הדרך הטובה ביותר להסביר זאת היא להקליט את ההתבכיינות שלו וגם את הרגעים שבהם הוא מבקש דברים בקול רגוע ונעים, ולהשמיע לו את ההקלטות האלה כך שיוכל לשמוע את ההבדל (השתמשו בזה רק למטרה זו – לא כדי לגרום לו להרגיש רע עם עצמו). תוכלו גם ללמד את הילד שלכם להשתמש במילים מסוימות שיתארו את מה שהוא מרגיש, למשל "אני רעב", "אני עייף", "משעמם לי", "עצוב לי" וכדומה.
3. צפו את ההתבכיינות והזכירו לילד מה מצופה ממנו
אין סיבה לחכות שההתבכיינות תקרה כדי להתמודד איתה. נסו להבחין בדפוסים בהתנהגותו של הילד שמעידים על רגעים שבהם הוא עלול להתבכיין, ודברו עליהם מראש ועוד לפני שהם מגיעים. אם למשל הילד שלכם נוטה להתבכיין בחנות כי אתם לא קונים לו דבר מה שהוא רוצה, הזכירו לו עוד לפני שאתם נכנסים שהתבכיינות לא תהיה מקובלת עליכם. כדי להדגיש את הנקודה הזו עוד יותר, בקשו מילדכם לחזור בעצמו על התזכורת, למשל "מה הכלל כשאנחנו נכנסים לחנות?"
4. שבחו את הילד כשזה מגיע לו
אנחנו כהורים נוטים להעיר לילדים על ההתנהגות הלא מקובלת שלהם יותר מאשר לשבח אותם על התנהגות טובה וראויה. למשל, יתכן שאתם אומרים הרבה פעמים "זו לא דרך יפה לבקש דברים", אך לא מספיק "תודה שביקשת ממני בצורה יפה". עליכם לשבח יותר כשזה אכן מגיע לילד, ובהתחלה זה אולי ירגיש קצת מוזר, אך אתם תראו שעם הזמן זה יפחית את ההתבכיינות באופן ניכר.
5. אל תוותרו על הגישה הזו
על פי ד"ר נלסן, הורים רבים אומרים "אוקי, ניסיתי את זה, וזה לא עבד", אך נסו לרגע לחשוב על שינויים בהרגלים שלכם – זה לא קורה בין לילה, נכון? עקביות היא המפתח! אתם תבחינו בשינוי אמיתי רק אחרי כחודש, אך יש ילדים שזה ייקח להם אפילו זמן רב יותר. זכרו שגידול וחינוך ילדים זה מרתון, לא ספרינט. זה אמנם ייקח קצת זמן, אבל זה יהיה שווה את זה.
נגישות
.png)
.png)
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: