ברגעים רבים במהלך חיינו אנחנו צריכים לנהל משא ומתן כדי להתפשר עם הצד השני על הנושא שאנו דנים בו. הדיונים הללו הם חלק טבעי מהחיים ואנו לא מתרגשים מהם לרוב, אך מה קורה כשהאדם שעומד מולנו הוא לא אחר מילדנו? האם גם איתו אנו צריכים לנהל משא ומתן למרות שאנו הסמכות ההורית? כמו בדברים רבים בחיים התשובה לכך היא מורכבת, ויש מקרים בהם אתם כהורים צריכים להיות איתנים ולא להתפשר. לעומתם יש רגעים אחרים בהם משא ומתן יתרום לשני הצדדים וחשוב להתפשר עם הילדים, למרות שזה נשמע מעט מוזר. 7 הכללים הבאים יעזרו לכם להבין מתי אתם צריכים להתבצר בעמדתכם ומתי גם לצעירים בבית יש זכות למשא ומתן אתכם ההורים.
מתי לא צריך לנהל משא ומתן עם ילדים?
למרות שקיימים מקרים בהם חשוב לדעת להתפשר גם עם הילדים, יש פעמים שבהן אסור לשנות עמדה, חד וחלק. הרגעים האלו בהם אתם כהורים צריכים להתבצר בעמדה שלכם בכל צורה ודרך הם המקרים בהם נשקפת לילדכם סכנה, גם אם הוא לא מודע לכך. דוגמא טובה לכך היא במקרה שבו ילדכם מסרב לשים חגורת בטיחות ברכב כי היא לא נוחה לו. במקרה שכזה, אתם כאנשים בוגרים יודעים שאי חגירה של חגורת הבטיחות מהווה סכנת חיים, ואסור לכם להיכנע לתלונות של ילדכם שלא מבין מה הטעם בכך. ברגעים דומים בהם יש לכם נקודת מבט רחבה ומודעת יותר להשלכות של פעולות מסוימות מאשר לילדכם, אסור שתתפשרו משום שהתוצאות עלולות להיות חמורות ואף הרסניות.
מתי אפשר ומומלץ לנהל משא ומתן עם ילדים?
בניגוד למקרים בהם נשקפת לילדכם או למישהו אחר סכנה ואסור להתפשר עליהם, יש גם פעמים בהן משא ומתן יועיל לשני הצדדים. בפעמים הללו חשוב לדעת כיצד לנהל משא ומתן עם ילדכם כדי שתשיגו את התוצאות הרצויות, ו-7 הטיפים הבאים יעזרו לכם להגיע לעמק השווה בצורה מיטבית:
1. תנו להם אפשרויות בחירה
כדי להבין את החשיבות של משא ומתן עם ילדים, אתם פשוט צריכים לשים את עצמכם בנעליים שלהם. אם למשל מישהו רוצה שתבצעו משימה מסוימת והוא אומר לכם לעשות אותה בצעקות ובצורה לא נעימה, אתם תרגישו צורך למרוד. אותו דבר תקף גם לגביי ילדים שרוצים להתנגד כשמישהו "נובח" עליהם הוראות. זכרו שברגע שילדכם נכנס למסגרת בית ספרית, אומרים לו באופן תמידי מתי לשבת, מתי לקום ומה לעשות, וזה השלב שבו חלק מהילדים מתחילים להתמרד בסמכות בבית. כדי שזה לא יקרה לכם, תנו לילדכם אפשרויות בחירה כשאתם רוצים שהוא יעשה משהו, כמו לנקות את חדרו. שאלו אותו מתי הוא מעדיף לנקות את החדר שלו, לפני או אחרי ארוחת הערב, ובכך תיתנו לו א האפשרות לבחור. ילדים אוהבים להרגיש שיש להם זכות להחליט על חייהם, ועם פעולה פשוטה אחת ילדכם יעשה את מה שאתם רוצים תוך שילוב של ההחלטה שלו, מה שיתרום לאווירה נעימה ורגועה עבור כולם.
2. הישארו רגועים בכל עת
זכרו שלמרות שאתם מנהלים משא ומתן עם ילדכם, אתם ההורים נמצאים בעמדת השליטה וכדי לשמור עליה, אתם צריכים לשמור על קור רוח. ילדכם יכול להתחיל להשתולל, לצעוק או להתמרד, אך כדי שתגיעו לתוצאה הרצויה, אסור לכם לאבד את קור רוחכם. השתדלו להימנע מצעקות על ילדכם, שמעידות על אובדן שליטה, וזכרו שאתם קובעים את הטון של הדיונים באמצעות ההתנהגות שלכם. השתדלו להישאר רגועים, לתת לילדכם כמה דקות כדי להירגע ולשמור על שליטה בכל עת, כי רק באופן הזה הכוח יישאר בידכם.
3. אל תאפשרו לעצמכם ליפול לתמרונים של ילדכם
הם אמנם נראים תמימים וחמודים, אך ילדים יכולים להפעיל מניפולציות לא מעטות כדי להשיג את מבוקשם. זכרו שרגשות האשמה שלכם יחלפו, אך התוצאות של כניעה יהדהדו זמן רב. אם למשל אתם הולכים ברחוב ורואים עמדת אימוץ כלבים, אל תיכנעו לתמרונים הרגשיים של ילדכם כשהוא אומר "איזה חמוד הוא נכון?" או "אתם אמרתם שאני צריך חבר, לא?". אתם כהורים יודעים מתי אין לכם אפשרות לאמץ חיית מחמד, ולמרות הקושי, אסור לכם לסור מעמדתכם. אם ילדכם שולף את התותחים הכבדים ומתחיל בהתקף זעם, אלו הם בדיוק הרגעים בהם אתם צריכים להיות איתנים יותר מאי פעם. אם תיכנעו למניפולציה הזו כמו שהוא רוצה, אתם בעצם תתגמלו אותו על התנהגות רעה והוא יחשוב שההתנהגות הזו תעזור לו גם בעתיד.
4. הסבירו מדוע אתם עושים החלטות מסוימות
אחד הדברים המתסכלים ביותר עבור ילדים הוא שאומרים להם לעשות או לא לעשות משהו, והם צריכים להישמע להוראות ללא עוררין. אתם אמנם לא צריכים להסביר את ההחלטות שלכם בכל פעם, אך ישנם רגעים בהם מומלץ שתיתנו הסבר לדבריכם; אם למשל אתם לא מעוניינים שילדכם יחצה את הכביש לבדו משום שעוברות בו מכוניות רבות, אמרו לו את זה. הסבירו את הדברים מנקודת המבט שלכם וילדכם יהיה הרבה יותר פתוח לקבל את מה שאתם אומרים מאשר עם הוראות בלי ביסוס שרק יעוררו בו תסכול.
5. תנו לו להציג את עמדתו
ככל שילדים גדלים הם נהיים עצמאיים יותר ומגבשים לעצמכם דעות בנושאים שונים. עם הזמן זה הגיוני שהם ירגישו צורך בהחלת שינויים בחייהם שיתאימו לשלב בו הם נמצאים, כמו שעת עוצר מאוחרת יותר למשל. כדי שתוכלו לנהל דיון ומשא ומתן על מי מנוחות, אל תפסלו על הסף בקשות של ילדכם. הקשיבו תחילה למה שיש לו להגיד ולטיעונים שלו, ולאחר מכן הציגו את שלכם. אם יש לכם סיבה מהותית לסירוב לבקשה כזו או אחרת, הסבירו אותה כמו שאתם חושבים. לעומת זאת, אם יש מקום למיקוח אפשרו לילדכם להביע את עמדתו כדי שירגיש שקולו נשמע, ומצאו את שביל הזהב ביניכם בו תרגישו בנוח עם ההחלטה שלכם ועם הפשרה שהשגתם.
6. קבעו תקופת ניסיון לפשרה שהגעתם אליה
ילדכם צריך להבין שאתם אמנם מוכנים להתפשר על דברים מסוימים ולעשות משא ומתן, אך מוטלת עליו חובה להוכיח את עצמו בטווח הארוך. לכן, כשאתם מגיעים לפשרה מסוימת עם ילדכם, הבהירו לו שיש תקופת ניסיון שבה הוא יצטרך להוכיח שהינו אחראי מספיק כדי להמשיך בדרך החדשה. שוב בנושא שעת העוצר והגעה הביתה, אמרו לו שהוא צריך להגיע הביתה בזמן שנקבע בלי סייגים למשך תקופת ניסיון שתגדירו מראש. אם במשך התקופה הזו ילדכם נהג בצורה לא אחראית ואיחר פעמים רבות, תוכלו לחזור בכם מההחלטה עד שהוא יהיה אחראי יותר.
7. דעו תמיד שאתם המנהיגים
בכל בית ובית, ההורים הם המנהיגים והמילה שלהם צריכה להיות סופית, לכן אתם צריכים לנהל משא ומתן עם ילדכם רק אם אתם מרגישים בנוח עם זה. זכרו שהדבר החשוב ביותר הוא לשמור על שלומו של ילדכם וזה התפקיד העיקרי שלכם, לפני הכל. אתם לא חייבים לנהל משא ומתן על כל נושא, מפני שזה כלי להפגת ריבים ועימותים יותר מהכל, ואתם תחליטו אם להיכנס למקום הזה מלכתחילה. ילדכם יודה לכם בטווח הארוך כשלא תסכימו לכל גחמה שלו וכשתנווטו את העניינים באופן שיתאים לכולם. רק כך הוא ילמד כיצד להיות אדם בוגר ואחראי, ויבין שדברים לא תמיד קורים כמו שאנחנו רוצים וזה בסדר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: