מיד תועבר לדף המבוקש
|
עונת הקיץ היא הזדמנות טובה להביט על נקודות החן הפזורות לאורך הגוף, ולנסות לאתר את אלה החשודות. מכיוון שלנו אין כלים מקצועיים לאבחן את המצב, רבים מאיתנו ניגשים לבדיקה אצל רופאי העור. אך עד כמה יעילה הסקירה הפשוטה בעין הבלתי מזויינת? והאם יש בדיקה בטוחה ויעילה יותר? נכון לשנת 2012, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם (אחרי אוסטרליה וניו זילנד), בשכיחות מחלת המלנומה וקצב הגידול של המחלה רק הולך וגדל; לפי נתוני משרד הבריאות ב-20 השנים האחרונות חל גידול של פי 3 במחלה. בין אם זה בגלל חוסר מודעות של הנבדק או חוסר אמצעים של רופא העור, נכון להיום, רק שליש מהמלנומות בישראל מאובחנות בשלב מוקדם המאפשר ריפוי מלא. סיכויי ההחלמה מהמחלה המתגלית בשלב הגרורתי (שלב 4), עומדים על בין 3% ל-6% בלבד. למרבה ההפתעה, הגורם הישיר למחלה אינו ידוע. בעוד שרבים סבורים כי זו מחלה הנגרמת בהכרח מחשיפה לשמש, הרי שמלנומה יכולה להתפתח גם משומות הנמצאות באיזורים שאינם חשופים לאור יום, ותלויה בגורמים רבים. מי נמצא בקבוצת הסיכון?
כדי לזהות את סימני האזהרה הללו, ולנסות להבדיל בין נקודת חן (שומה) שפירה למלנומה, הנבדקים צריכים לגלות מודעות רבה לנגעים שעל עורם, ולבצע הערכת מצב המתבססת על " 4 הגימלים":
אולם הסימן האמין מכולם, היכול להצביע על הופעת סרטן בעור הוא שינוי בנקודת חן קיימת (1/3 מהמקרים) או הופעתה לראשונה (2/3 מהמקרים). אומנם לא כל שינוי בנקודת החן הוא סימן למלנומה, אולם כל שינוי אצל האנשים בקבוצת הסיכון, או אצל כל אדם מעל גיל 40, מחייב התייחסות.
ברוב המקרים, רופאי העור המבצעים הערכות מצב, עושים זאת על ידי סקירה בעין בלתי מזוינת ותיעוד מילולי בלבד. כך שבעצם, לא רק שהסיכויים לזהות את המחלה בשלב מוקדם נמוכים, אלא שגם המעקב לאורך זמן אינו קיים למעשה, וזאת מכיוון שאין להם את היכולת להשוות תוצאות מבדיקה לבדיקה. למעשה, כל ביקור אצל רופא העור הוא "ביקור ראשון" ואין כל מידע המאפשר זיהוי אמין של שינויים. בנוסף, רוב הבדיקות אינן מבצעות סקירה מקיפה, אלא מסתמכות על נקודות החן שהנבדק "מדווח" עליהן. כך שייתכן וישנן נקודות חן חשודות שהנבדק לא "דיווח" עליהן והרופא לא בדק, ודווקא שם מסתתרת המחלה. חיסרון נוסף של הבדיקה הרגילה הוא הצורך בביופסיות מיותרות רבות, היכולות לגרום להצטלקות וסבל רב למטופל - שלא לצורך. הבדיקה שנחשבת היום לבטוחה בעולם היא שיטת מיפוי השומות הדיגיטלי. הבדיקה המקיפה עורכת סקירה מכף רגל עד ראש בשימוש מכשיר אופטי ייעודי (הדרמוסקופ), מצלמה דיגיטלית מיוחדת ואולפן צילום מושכלל, המבטיחים מעקב מלא והתרעה יעילה לגילוי מוקדם של המלנומה, ולפיכך, סיכוי גבוה להחלמה. כמו כן, בעזרת שיטה זו מופחת באופן משמעותי הצורך בביופסיות מיותרות. ד"ר ניר נתנזון, מומחה לרפואת עור, הוא חלוץ מיפוי השומות הדיגיטלי בישראל. עם רקורד של מעל 5000 מטופלים, הוא מציג בקליניקה ב“הדסה אופטימל“, את הבדיקה הבטוחה לאבחון ולגילוי מוקדם של סרטן העור. הבדיקה מעלה את הסיכוי לגלות את המלנומה בשלב מוקדם ומקטינה משמעותית את הצורך בביופסיה מיותרת. ”בחלק הראשון של הבדיקה אני מאבחן את השומות באמצעות הדרמוסקופ, המאפשר לזהות מבנים לא תקינים של תאים מתחת לשכבת העור", הוא מסביר. "מדובר בבדיקה אחראית, יסודית וקפדנית, שכן שומות יכולות להסתתר גם בין אצבעות הרגליים, על הקרקפת, ולעיתים הן מוסתרות על ידי שיער הגוף של הגבר. בחלק השני, שלב המיפוי הדיגיטלי, מצלמים בשיטתיות במצלמה דיגיטלית איכותית את כל השומות שעל גופו של הנבדק. בתום שלב זה יש תיעוד אובייקטיבי שאינו תלוי בזיכרונו של רופא העור ומאפשר בדיקה, השוואה ואיתור שינויים בשומות. הבדיקה אינה פולשנית ופשוטה לביצוע”.
אבחון מוקדם של נקודת חן חשודה, מציל חיים. גם אם אינכם סבורים שיש סיבה לדאגה, מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות אחת לשנה. אין מדובר בבדיקה יקרה, וביטוחי הבריאות הפרטיים מאפשרים כיום החזר של עד 80% מעלותה. מעוניינים לבצע את הבדיקה? לחצו כאן ומלאו את הפרטים!
|
