כיצד להתגרש בלי כעס ולצאת בזול

כיצד להתגרש בלי כעס ולצאת בזול

עו"ד שירי אורון ועו"ד אלון אופנר

הכותבים הינם עורכי דין ומגשרים מנוסים בתחום דיני משפחה, מנהלים ביחד את מרכז "מתגשרים", מרכז גישור ויישוב סכסוכים.

הבעיה המרכזית המאפיינת מתגרשים רבים, היא שהם רואים את הליך הגירושין כמלחמה כוללת, המוכרזת על ידם או מוכרזת עליהם ואשר הדרך היחידה להתמודד מול מלחמה שכזו – היא להשיב מלחמה בכוח רב יותר.

רוב מקרי הגירושין הינם מקרים סטנדרטיים, בהם ניתן להעריך כבר מלכתחילה מה יהיו תוצאות ההליך לאחר שנים ארוכות וכואבות של התדיינות בבית המשפט ובבית הדין הרבני, אחרי הכל, ההלכה המשפטית בתחום מוסדרת ועקבית שנים רבות, ואף מגובה בהוראות מפורשות בחוק (חוק יחסי ממון, תשל"ג – 1973).

הנקודה שבה אדם מחליט להתגרש, היא נקודה קריטית וחשובה. באותו מעמד, על המעוניין בגירושין גם לקבוע את המתווה שהוא מעוניין ללכת בו – האם יכריז מלחמה –או שינסה לפרק את החבילה בדרך של שיתוף והבנה.

הבעיה המרכזית היא שבהרבה מאוד מהמקרים, בחירת המתווה לא נעשית על ידי המחליט להתגרש באופן עצמאי, אלא, נבחרת למתגרש על ידי מקורביו – הוריו, משפחתו המורחבת, חברים שעברו את התהליך וכיו"ב.  המתגרש בדרך כלל נמצא במקום מאוד מבולבל וחסר בטחון בחייו, ונוטה להתלות בכל חוות דעת  - גם אם איננה מקצועית. לפעמים, במעמד הבחירה, הרגש גובר על ההיגיון, והרצון לנקום או "להראות" לצד השני ו"ללמד אותו לקח" גובר – וגורם לצד המתגרש לרוץ מיד לעו"ד "הכי תותח" בתחום, לשלם לו סכומי כסף אדירים, מבלי לחשוב לרגע, או יותר נכון מבלי להבין - שהתוצאה בסוף ההליך פחות או יותר כבר ידועה.

חשוב לזכור, למרות שאמרנו לעיל כי רוב ההליכים הם סטנדרטיים – ההבדל העיקרי בין ההליכים איננו בתוצאה הסופית – אלא בדרך ניהול ההליך – כאשר הדרך תלויה בצדדים המתגרשים עצמם ולכן קיים הבדל משמעותי כל כך בין הליכי גירושין. מתגרש חכם צריך להעמיד את עצמו בראש סדר העדיפויות ולחשוב באמת מה טוב בשבילו. נסו לחשוב לרגע אם את/ה עומדים כרגע באותו מעמד של החלטה גורלית מה הייתם מחליטים אם היו אומרים לכם כך, זאת התוצאה הסופית בד"כ:

    - תקבל/י חצי מהרכוש
    - ייפסקו לילדים מזונות בסכום סביר וסטנדרטי.
    - המשמורת על הילדים בד"כ תהיה אצל אמם וייקבעו הסדרי ביקורים סבירים וסטנדרטיים (בד"כ עפ"י המלצת עובד סוציאלי) לאב.
    - תהיו גרושים.

יש שתי דרכים להגיע לתוצאה הנ"ל:

הדרך הראשונה: "מלחמת העולם השלישית":

להגיש תביעות לבית המשפט ולבית הדין הרבני. בתביעות, ללכלך ככל שניתן את הצד השני על מנת שבית המשפט יעמוד לצדכם. ייקבע מועד לדיון ראשון בתיק לאחר כחודשיים. במהלך הדיון כולם – עוה"ד ואתם המתגרשים תצעקו זה על זו, תצאו מהדיון בתחושה ש"אני לא מאמין שהוא/היא מדבר/ת ככה  - איזה שקרים!"  לאחר מכן ייקבעו פרוצדורות – כולל מינוי שמאי ואקטואר, יקבע דיון נוסף, לאחריו יוגשו תצהירים, לאחריו ייקבע דיון נוסף להוכחות – וייתכן שאף מספר דיונים להוכחות (תלוי בכמות העדים ובזמנו הלחוץ של יומן בית המשפט), ובד"כ בהפרשים של חודשים בין דיון לדיון. לאחר זמן ממוצע של שנתיים עד שלוש שנים ייכתבו סיכומים בתיק ותמתינו דרוכים לכתיבת פסקי הדין בתביעות – מה שייקח עוד מספר חודשים – ובסופו של דבר – כמובן עם שינויים קלים לפי המקרה –ייכתב פסק דין ברוח התוצאה האמורה לעיל.

המחיר:

בינתיים, שילמתם לעוה"ד סכום הנע בין 50,000 – 100,000 ₪ מהכסף שאין לכם, הפסדתם בין 10 ל- 20 ימי עבודה, שוחחתם עם עוה"ד שלכם אין ספור שיחות טלפון נזעמות, שוחחתם עם הוריכם, עם החברות והחברים, עם האחים והאחיות, עם הדודות והאמהות בגן וכיו"ב – אין ספור שעות על נושא הגירושין – ושמעתם אין ספור הערות והמלצות ותובנות "חכמות" שאומרות שהייתם צריכים לעשות כך או אחרת.

חייכם נתקעו למשך תקופה של כ- 3 שנים באותו סרט ולא ממשיכים הלאה – אתם חיים את הסרט בכל יום מהבוקר עד הלילה. כמובן, שברוב המקרים, מנותק הקשר לחלוטין עם הגרוש/ה בשל כאב הלב ההדדי, אין תקשורת – ומזל שהמציאו את ה- S.M.S  והדואר האלקטרוני שמאפשר תקשורת ללא דיבור פנים מול פנים.

המחיר היקר מכל – פגיעה קשה בילדים:

לא די בכך שפירוק החבילה פוגע קשות בביטחונם של הילדים ובעולמם הפנימי, ככל שהמלחמה גדולה יותר וארוכה יותר – אין אפשרות למנוע את היסחפות הילדים לתהליך. ישנם הורים אף שמכניסים את הילדים במכוון תחת סוד העניינים – על מנת להוכיח לילדים שלא הם גרמו למצב - ובאמצעות הסתת הילדים לטובתם – גורמים לניתוק הילדים מההורה השני. 

    הדרך השניה: גישור.

הליך גישור בו מתנהל משא ומתן לצורך הגעה להסכם ממון וגירושין כולל:

אין כתבי תביעה ואין לכלוך שנכתב ללא דרך להשיב את הדברים לאחר שנכתבו. 

פגישות הגישור יכולות להיערך עם שני הצדדים או בנפרד, הפגישות חסויות לצד השני ומטרת הפגישות להגיע לתוצאה המוסכמת על שני הצדדים, תוך מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות הספציפיות שעולות.

גם בהליך הגישור ככל שיש צורך, נעזרים באנשי מקצוע רלבנטיים – שמאי, אקטואר, פסיכולוג, עו"ס  וכיו"ב, כאשר הפניה אל אותם אנשי מקצוע נעשית בהסכמת הצדדים. מטרת הליך הגישור במשפחה – לפרק את המשפחה ללא מלחמה – תוך הבנה, סובלנות והבנת האינטרסים המניעים כל צד להליך. ההליך הינו וולנטרי ובכל רגע יכול צד להליך להחליט שאינו מעוניין יותר להמשיך את ההליך.

המחיר:

כל צד משלם למגשר עבור שעות הגישור. שכר הטרחה הממוצע עומד על סך של בין 300-500 ₪ לשעת גישור לכל צד, ומשולם סכום נוסף במידה ומגיעים להסכם – כשכר טרחה בגין כתיבת ההסכם. בד"כ לא נדרשות שעות גישור רבות על מנת להגיע להסכם – או על מנת להגיע להבנה כי המקרה איננו ניתן לגישור. שעות פגישות הגישור גמישות בהרבה מיומנו של בית המשפט, ואם נכנסים להליך גישור מואץ, ניתן להגיע להסכם ממון וגירושין כולל – המביא פחות או יותר לאותה תוצאה האמורה לעיל, בתוך מספר שבועות בלבד (ואף בזמן קצר מכך).

היתרון העיקרי - שני הצדדים חוסכים המון מכספם, ובעיקר – חוסכים המון רגשות של כאב וכעס. בתוך מספר שבועות – "נגמר הסרט" ופותחים פרק חדש בחיים ולא חווים את הליכי הגירושין במשך שנים. בד"כ ניתן להגיע למצב בו שני הצדדים ממשיכים להידבר ביניהם ולקיים קשר – אפילו חברי, גם לאחר הפרידה - מה שמהווה יתרון אדיר ובייחוד מאפשר לילדים לעכל את פרידת ההורים בצורה קלה יותר.

זכרו!

"בכל דקה של כעס אתה מפסיד שישים שניות של שלווה"(ראלף וולדו אמרסון)

במה אתם הייתם בוחרים?

בואו לשאול את עו"ד אורון ואופנר ועוד עורכי דין נוספים שאלות בנושאי חוק ומשפט בפורום המומחים החדש שלנו - למעבר לפורום לחצו כאן!

המידע לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור במאמר זה משום חוות דעת, יעוץ, המלצה, הנחיה או הצעה לבצע או להימנע מלבצע פעולות כלשהן. הדברים האמורים הינם לידיעה כללית בלבד