ראש הממשלה ביחד עם כל שריו מחליטים לעשות סיור במוסדות שונים בארץ.
תחילה הם מגיעים לבי"ס, שם מתלוננים המורים על חוסר תקציב.
עונה ראש הממשלה שאין כסף להשקיע בכיתות חדשות ובתוכנית לימוד מורחבת.
לאחר מכן מגיעים לאוניברסיטה, וגם שם מתלונן הדיקן על חוסר בתקציבים ופגיעה באיכות ההוראה ובמחקר.
התשובה הייתה, כרגיל, שאין תקציב.
לבסוף מגיעים לבקר בבית סוהר.
מתלוננים שם הן הסוהרים והן האסירים על תנאים קשים.
מיד פונה ראש הממשלה למזכירו ואומר לו תרשום הכל ותדאג להעביר תקציבים.
לאחר תום הביקור שואלים אותו אנשי הפמליה:
"איך זה שלכל המוסדות אין לך כסף ולבית סוהר יש?"
עונה להם ראש הממשלה:
בבי"ס היינו כבר,
לאוניברסיטה כבר לא נלך,
אבל לבית סוהר יש סיכוי סביר שנגיע.
בשבט אפריקאי נולד תינוק חדש לראש השבט. האב השמח ניגש לראות את בנו הטרי, והופתע לגלות שצבע עורו לבן כשלג, בעוד שהוא וכל בני השבט שחומי עור. הוא מיד לקח גרזן, הרים את הילד בידיו ויצא למצוא את האדם היחידי שיכול היה להיות אחראי למקרה הזה – המיסיונר הנוצרי שחי בכפר הקרוב.
ראש השבט נכנס בסערה לביתו של המיסיונר וצעק, "איך אתה מסביר את זה?!". המיסיונר התחיל להזיע וזעק "רגע רגע, יש לזה הסבר, אני מבטיח!". ראש השבט המשיך להחזיק את הגרזן גבוה באוויר וחיכה לראות כיצד המיסיונר יצליח ליישב את דעתו.
המיסיונר הצביע על החלון ואמר, "תסתכל שם, על השדה". ראש השבט הסתכל מחוץ לחלון וראה כבשים רועות – כולן לבנות פרט לאחת שהייתה שחורה לחלוטין. "אתה רואה? אחת מהכבשים היא בצבע שונה לחלוטין למרות שכולן הגיעו מאותה משפחה – נסתרות דרכי האל."
"הבנתי", אמר ראש השבט בזמן שהשפיל את ראשו וחייך במבוכה. "אני לא אגיד כלום לאף אחד על התינוק אם אתה לא תגיד כלום לאף אחד על הכבשה..."
איש מבוגר, לא בכושר מי-יודע-מה, התאמן בחדר כושר כשלפתע הבחין בצעירה יפיפיה ומתוקה.
הוא ניגש למאמן כושר שעמד לידו ושאל אותו: "באיזה מכשיר אני צריך להשתמש כדי להרשים את הדבר היפהפה הזה שעומד שם?"
המאמן בחן אותו מכף רגל ועד ראש וענה לו: "נסה את הכספומט שבלובי..."
ראש המוסד לביטוח לאומי יצא לגמלאות וכעת שר העבודה והרווחה נאלץ למצוא לו מחליף. הוא הצליח לצמצם את האפשרויות שלו ל-3 פקידים שקיבלו המלצות חמות מאוד, אך רק אחד מהם יכול לקבל את הקידום ולכן השר החליט לערוך ראיונות אישיים עם כל אחד מהם כדי למצוא את האדם המתאים לתפקיד.
השר קרא לפקיד הראשון אל משרדו כדי לערוך ראיון קצר והתחיל להסביר לו את מהלך השיחה: "כפי שאתה יודע, אנחנו מחפשים מחליף לתפקיד ראש המוסד לביטוח לאומי וכדי לראות אם אתה מתאים אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית חשובה - מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%."
הפקיד חשב לרגע ואז אמר, "דבר ראשון, כדי לאזן את הקופות שלנו אני אתחיל בקיצוץ הוצאות הארגון ואצמצם את כל השירותים הלא חיוניים שלנו..."
"טוב די זה מספיק", אמר השר, "אני מצטער אבל אתה לא מתאים לתפקיד. צא החוצה וקרא בבקשה למועמד השני."
כשהפקיד השני נכנס למשרד, השר שאל אותו את אותה השאלה. "קודם כל צריך לעשות רפורמה מקיפה בארגון ולשנות את כל שיטת העבודה המיושנת שלנו..." החל הפקיד השני לענות, אבל גם הפעם השר קטע אותו באמצע דבריו, הודיע לו שהוא לא מתאים לעבודה וביקש ממנו לצאת מהמשרד ולהכניס את המועמד השלישי.
לאחר שהפקיד השלישי נכנס השר הפנה אליו את אותה השאלה: "מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%?"
"זה קל מאוד, קודם כל אני אעלה את דמי הביטוח ב-30% ואחרי שנה-שנתיים אפשר יהיה להוריד אותם ב-20% בלי בעיה", השיב הפקיד השלישי, וכבר קיבל את תג העבודה החדש שלו...
זקן אחד מגיע לדוכן ירקות בשוק ומבקש לקנות חצי ראש חסה. הבחור בדוכן אומר לו שזה בלתי אפשרי, אבל הזקן מתעקש ודורש לדבר עם מנהל הדוכן.
הבחור הצעיר ניגש לחדר האחורי ואומר למנהל: "איזה מטומטם אחד רוצה לקנות חצי ראש חסה..." בשנייה שסיים להגיד את המשפט, הסתובב וגילה שהזקן עומד מאחוריו ולכן הוסיף במהירות "והאדון החביב כאן העלה הצעה לקנות את החצי השני".
המנהל מאשר את העסקה והזקן ממשיך בדרכו.
מאוחר יותר, קרא המנהל לבחור הצעיר ובירך אותו על התושייה שגילה. "התרשמתי מהאופן בו התמודדת עם המצב" אמר לו. "אני אוהב אנשים שמצליחים לחשוב תוך כדי תנועה", המשיך וטפח על שכמו ושאל: "מאיפה אתה בחורצ'יק?"
"אני מברזיל, אדוני" משיב הבחור.
"ולמה עזבת את ברזיל?" שואל המנהל
"אין שם כלום חוץ מכדורגל וזונות" מסביר.
"באמת?" נוהם המנהל "אשתי מברזיל!"
"מה אתה אומר?" עונה הבחור "ובאיזה קבוצה היא משחקת?"
יקי ואורנה היו זוג נשוי במשך שנים ארוכות. יום אחד חזרה אורנה הביתה ונראתה קורנת ומאושרת. "תשמע, יקי", היא אמרה לבעלה ממש אחרי שהיא נכנסה בדלת, "זוכר את כאבי הראש שהיו לי כל השנים האלו? הם נעלמו לגמרי!". "באמת?!" אמר יקי, מופתע למשמע הבשורה, "אין יותר כאבי ראש? איך זה קרה?"
אורנה החלה להסביר: "אתה זוכר את המהפנט הזה שטלי סיפרה לנו שהיא הולכת אליו? אז היא הכירה לי אותו והלכתי אליו לטיפול. סיפרתי לו על כאבי הראש, והוא אמר לי שכל מה שאני צריכה לעשות זה לעמוד מול המראה ולחזור על המנטרה: 'אין לי כאב ראש', 'אין לי כאב ראש', 'אין לי כאב ראש', וזה יעבור. כבר כמה ימים שאני מנסה את זה כשאני בעבודה – וזה עובד כמו קסם! כל כאבי הראש נעלמו!"
"וואו, זה נפלא!" אמר יקי בשמחה גדולה.
"תשמע, חשבתי על משהו", אמרה לו פתאום אורנה, וחיוך ממזרי עלה על פניה, "אתה יודע שאני אוהבת אותך, אבל בשנים האחרונות אתה לא ממש 'מככב' במיטה... חשבתי שאולי גם אתה תלך למהפנט הזה ותראה אם הוא יכול לעזור לך איכשהו."
יקי לא היה ממש נלהב מדבריה של אורנה, אבל הסכים לתת לזה הזדמנות והבטיח לה שיקבע פגישה עם המטפל בזמן הקרוב. כמה ימים לאחר מכן, חזר יקי הביתה, פתח את הדלת בסערה וכשראה את אורנה במטבח, הכריז: "הייתי אצל המהפנט!", ואז תפס אותה בשתי ידיו, נשא אותה לחדר השינה והניח אותה בעדינות על המיטה.
"אל תזוזי לשום מקום, עוד רגע אני חוזר", אמר לה והלך לשירותים.
אורנה נשארה שכובה על המיטה, מופתעת עד מאוד מההתנהגות של בעלה, וכשיקי חזר הוא קפץ אל תוך הסדינים והם עשו אהבה כמו שלא עשו אף פעם לפני.
"וואו, זה היה מדהים!" פלטה אורנה בהתרגשות כשהם סיימו. יקי נשם רגע ואמר: "רק מדהים? חכי רגע, אל תזוזי, אני תכף חוזר". הוא שוב הלך לשירותים, וכשחזר משם הם נכנסו לעוד סיבוב שהיה אפילו יותר סוער מהראשון.
"אלוהים, אני לא מאמינה, זה פשוט אדיר!" אמרה אורנה, נושפת, מתנשפת ומסוחררת. "רק אדיר? חכי רגע, אל תזוזי, אני תכף אחזור", אמר יקי ונכנס עוד פעם לשירותים.
הפעם אורנה כבר הייתה ממש סקרנית לדעת מה אמר המטפל בהיפנוזה ליקי לעשות שהחזיר לו ככה את הביטחון במיטה, אז היא עקבה אחריו בשקט לשירותים, הציצה דרך חור המנעול וראתה את יקי עומד מול המראה וחוזר ואומר לעצמו: "היא לא אישתי, היא לא אישתי, היא לא אישתי..."
איש אחד התנדב לניסוי מדעי פורץ דרך שבמסגרתו מדען מפורסם עמד להשתיל תאי מוח מאישה בתוך ראש של גבר ולראות איך הם ישפיעו עליו. המדען ציפה את תאי המוח הנשי בקרום מיוחד, שיגרום להם להיצמד לתאי המוח הגברי ולהתאחד איתם.
הניתוח לביצוע ההשתלה עבר בהצלחה, ותאי המוח הנשיים הוחדר לתוך ראשו של הגבר. המדען ביצע סדרה של בדיקות על הגבר וצילומים מתקדמים של ראשו, אך לא נראה שתאי המוח הנשיים הצליחו להתאחד עם תאי מוח גבריים. עצבני ומתוסכל, המדען זנח את הניסוי שלו…
כמה חודשים לאחר מכן פנתה אל המדען חוקרת ששמעה על הניסוי הכושל ומצאה דרך לגרום לו לעבוד.
"אין שום סיכוי שאת הצלחת להשתיל תאי מוח מאישה בראש של גבר!" הוא אמר לה, "החישובים שלי היו מושלמים וזה פשוט בלתי אפשרי!"
"החישובים שלך היו מדוייקים" אמרה החוקרת, "אבל הייתה לך טעות גדולה, תאי המוח הגברי נמצאים הרבה יותר למטה בגוף…"
המנהלת חשבה שהנער החכם שעובד בסופר שלה זכאי לקידום
אדם נכנס לסופרמרקט, פנה למחלקת הירקות וביקש מן הנער שעבד שם לקבל חצי ראש חסה.
הנער הסביר לו כי לא ניתן למכור חצי ראש חסה, אך מכיוון שהאיש התעקש, הוא הלך לקופה הראשית כדי לדווח על כך למנהלת הסופרמרקט.
"יש פה איזה מפגר שמתעקש לקנות חצי ראש חסה..." אמר הנער למנהלת, כשלפתע הבחין שהאיש הלך בעקבותיו, ועומד חצי מטר מאחוריו.
מיד הוסיף הנער: "והאיש הנחמד שעומד מאחוריי הסכים ברוב טובו לקנות את החצי השני".
המנהלת חייכה, אישרה לנער למכור לאיש חצי ראש חסה, והוא הלך לדרכו.
בסוף היום קראה המנהלת לנער, שיבחה אותו על פיקחותו ועל התושייה שגילה, וסיפרה לו שהיא רואה בו מועמד לקידום משמעותי אם ימשיך כך.
"היכנס למשרדי מחר בבוקר לראיון, אני רוצה להכיר אותך קצת יותר לעומק." אמרה לו.
למחרת בבוקר מתייצב הנער במשרד והמנהלת מתחילה בראיון:
- "מאיפה אתה במקור?", שאלה.
- "מבאר שבע", ענה.
- "ולמה עזבת את באר שבע?"
- "כי יש שם רק זונות ושחקני כדורגל"
- "באמת?", אמרה המנהלת בכעס, "אני במקור מבאר שבע!"
- "מה את אומרת?!", ענה ומיד שאל במבוכה: "באיזו קבוצה שיחקת...?"
מאיר, אלמן יהודי בודד מפלורידה, הלך לו בשדרה לכיוון ביתו יום אחד וכשעבר ליד חנות לחיות מחמד, שמע קול צווחני ביידיש: "ווס מאכסט דו?" [מה שלומך?]. מאיר שפשף את עיניו ואת אזניו, ולא האמין. יידיש מושלמת. בעל החנות דחק בו: "בוא היכנס, חבר ובדוק את התוכי הזה..."
מאיר נכנס. התוכי האפריקאי זקף את ראשו ואמר: "ווס? קענסט שפרעכען אידיש? [מה? אתה יכול לדבר יידיש?]. בתוך דקות הניח מאיר חופן דולרים על הדלפק ולקח את התוכי לביתו. במשך כל הלילה דיבר עם התוכי ביידיש. הוא סיפר לתוכי על הרפתקאותיו בבואו לאמריקה. על כמה יפה הייתה אשתו המנוחה, שרה, כאשר הייתה כלה צעירה, על משפחתו, שנות עבודתו בעסקי ההלבשה ועל חיי הגמלאות בפלורידה. התוכי היה כולו אוזן. אחר כך התוכי סיפר לו על החיים בחנות החיות, כמה בודד היה בסופי שבוע, ולבסוף הלכו שניהם לישון.
למחרת בבוקר מאיר הניח תפילין והתפלל. התוכי דרש לדעת מה הוא עושה ומאיר הסביר. התוכי ביקש גם הוא להתפלל לבורא עולם, אז מאיר דאג לו לסט תפילין זעיר, בהזמנה מיוחדת. התוכי למד את כל התפילות, הזמירות והמזמורים, הוא אפילו החל ללהג מעט בעברית. מאיר בילה ימים ולילות מול התורה עם ידידו התוכי, ולימד אותו כמעט את כל ארון הספרים היהודי.
בוקר אחד, בראש השנה, קם מאיר ולבש את בגדי החג שלו. כשיצא מן הבית ביקש התוכי לבוא עמו. מאיר ניסה להסביר שבית הכנסת הוא לא מקום לתוכי, גם אם הוא יהודי כשר, אך התוכי התווכח, וכמו כל יהודי, הוא ידע להתווכח, עד שמאיר ויתר ונשא אותו לבית הכנסת על כתפו.
המון רב התגודד מול השניים, ומאיר נשאל שאלות רבות על-ידי כולם, כולל הרב והחזן. בהתחלה הם סרבו להרשות כניסה של ציפור טרפה לבניין במשך הימים הנוראים, אבל מאיר שכנע אותם להרשות בפעם הזאת בלבד, בהישבעו שהתוכי יהודי ואפילו מדבר יידיש ויודע להתפלל. כשהקהל שמע זאת הוא לא האמין. רבים היו מוכנים להתערב שאין סיכוי שהתוכי מדבר ביידיש או מתפלל. מאיר התערב עם כל אחד שהיה מוכן לשים את כספו על כך, והסכומים הצטברו לאלפי דולרים.
בשעת התפילה כל העיניים נישאו אל התוכי. אך התוכי ישב על כתפו של מאיר, לא התפלל ולא צייץ. מאיר התחיל לדאוג ואמר לו: "נו כבר!" אך כלום, התוכי לא הוציא הגה.
"נו כבר, אתה יכול! תתפלל... כולם מסתכלים עליך!" אך עדיין כלום.
תפילת ראש השנה הסתיימה, ומאיר צעד הביתה בכעס עם התוכי, כשהוא חייב לחבריו בבית הכנסת ולרבי יותר מארבעת אלפים דולר. מספר רחובות מבית הכנסת התחיל התוכי לשיר שיר ישן ביידיש, שמח ומאושר. מאיר עצר. "למה?! השגתי לך תפילין שנעשו במיוחד עבורך, לימדתי אותך את תפילות הבוקר, לימדתי אותך לקרוא בעברית, לימדתי אותך תורה, הלכה, גמרא, אתה התחננת בפניי להביא אותך לבית הכנסת לראש השנה! למה?! למה עשית לי את זה?"
"מאיר, אל תהיה שמוק", השיב התוכי, "אתה יודע איזה יחס הימורים נקבל ביום כיפור?"
בוקר אחד מתקשר הנשיא האמריקאי לראש הסי.איי.איי ושואל אותו: "איך תמיד קורה שהיהודים יודעים הכל לפנינו?"
עונה ראש הסי.איי.איי: "יש ליהודים את הביטוי: וואס הרצך?"
שואל הנשיא: "מה זה?"
"ובכן אדוני הנשיא" עונה ראש הסי.איי.איי, "זה ביטוי ביידיש שבגדול אומר: "מה קורה?" היהודים פשוט שואלים אותו אחד את השני ואז אוטומטית יודעים הכל".
הנשיא מחליט ללכת בתחפושת כדי לברר אם זה באמת נכון. הוא מתלבש כמו יהודי אורתודוקסי, לובש את הכובע השחור המסורתי, עוטה זקן מזויף ומעיל שחור ארוך.
הוא טס בחשאי במטוס נוסעים לניו-יורק, עולה על מונית תמימה, ויורד ממנה ב"קראון הייטס", השכונה הכי יהודית בברוקלין.
תוך זמן קצר עובר לידו יהודי זקן קטן. הנשיא עוצר אותו ולוחש: "וואס הרצך?"
הזקן לוחש חזרה: "הנשיא השמוק הגיע לברוקלין..."
לא רק כתב היד של הרופאים אינו ברור, לפעמים גם השפה שלהם מצריכה תרגום מיוחד:
צריך לטפל בזה בדחיפות - תכננתי לצאת לחו"ל אבל הבעיה הזו כל כך קלה ורווחית... אני חושב שאטפל בה לפני שהיא תיעלם מעצמה.
הו, מה יש לנו פה? - אין לי מושג מה הבעיה, אולי תיתן לי רמז?
אנחנו כבר נראה... - אני צריך לבדוק את ביטוח הרשלנות הרפואית שלי לפני שאטפל בבעיה.
תן לי לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך - תן לי לבדוק אם שילמת בפעם האחרונה לפני שאני ממשיך לדבר איתך.
בוא נקבע תור להמשך השבוע? - בדיוק קניתי ג'יפ חדש, אז אני מחייב אותך על עוד ביקור.
המממ... - מכיוון שאין לי מושג מה לעשות, אני מנסה להישמע מהורהר בתקווה שהאחות תתערב.
צריך לראות איך זה יתפתח - אין לי זמן לשטויות שלך, תחזור אלי אם אתה לא מצליח לנשום.
מה שלומך היום? - אני מרגיש מצוין. אתה, לעומת זאת, נראה רע.
אני ארשום לך תרופה חדשה - אני עושה מחקר וצריך שפן ניסיונות.
אם זה לא נעלם תוך שבוע, תרים אלי טלפון - אין לי מושג מה הבעיה שלך, אני מקווה שהיא תעבור לבד או שתלך לרופא אחר.
הבדיקות שלך יצאו תקינות ואתה בריא כמו שור - כנראה שלא אוסיף קומה לווילה אחרי הכל...
אני רוצה שעמית שלי יראה אותך - אני חייב לו כסף ואתה בצרות גדולות.
אנחנו לא מרגישים כל כך טוב היום, אה? - אני לא זוכר איך קוראים לך או למה אתה כאן.
אני רוצה לשלוח אותך לכמה בדיקות - משהו לא בסדר, אבל אין לי מושג מה. אני מעביר את ה"כאב ראש" הזה לאחיות.
יכול להיות שיש עליך יותר מדי לחץ בעבודה? - אתה לא חולה, אבל אולי אוכל לסחוט ממך משהו למרות הכל.
להוריד הכל, גם תחתונים - אני לא נהנה מזה יותר ממך... בשביל מה למדתי כמעט 10 שנים?
אם הסימפטומים לא נעלמים עוד שבוע, תחזור אלי - יש לך שבוע לסבול, אחרי זה אני בחופש ואתה הבעיה של מישהו אחר.
הוירוס הזה מסתובב הרבה בזמן האחרון - אני ממש מקווה שזה לא מגפה קטלנית, כי כבר שלחתי הביתה 5 חולים לפניך.
כל ישראלי היה יכול להיות אסטרונאוט, ראש ממשלה או מנכ"ל גוגל - אם רק היה לו זמן!
הבור בכניסה לעיר חלם
בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור,
העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה.
עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם.
כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה.
הציע מנהל בית החולים:
"אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב".
הציע הממונה על העגלות:
"נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב".
אמר מהנדס העיר:
"אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים".
אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!,
אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"
גבר נכנס לחדר השינה בביתו ורואה את אישתו מורחת לק.
"מותק" הוא פונה אליה, "אם הייתי מעוות, עדיין היית אוהבת אותי?"
"יקירי", היא עונה בלי להרים מבט, "אני תמיד אוהב אותך".
"ומה אם הייתי נכה ולא יכולתי יותר לעשות איתך אהבה?" הוא שואל בחוסר נחת.
"אל תדאג יקירי, אני תמיד אוהב אותך", משיבה האישה בשלווה.
"ומה אם הייתי מאבד את העבודה כסמנכ"ל החברה? אם הייתי מפסיק להביא משכורת של 6 ספרות הביתה, עדיין היית אוהבת אותי?"
האישה מרימה ראש ועונה ברצינות: "אני תמיד אוהב אותך יקירי, אבל יותר מהכל, אני מאוד אתגעגע..."
חייל, רופא ופוליטיקאי טיילו ביערות של ארץ מרוחקת ונחטפו על ידי שבט של מקומיים. ראש השבט האכזר הודיע לשבויים שלו שהדרך היחידה בשבילם לצאת לחופשי היא לעבור את "מבחן הנחש" של בני עמו. כל אחד מהם צריך להחזיק למשך עשר דקות את הנחש הגדול והתוקפן ביותר שחי ביער. אם הוא יכיש אותם הארס שלו יהרוג אותם בתוך שניות, ואם הם יסרבו למבחן הוא ובני השבט שלו יאכלו אותם. בלית ברירה השלושה הסכימו להתמודד עם המבחן...
ראשון ניגש החייל וניסה להתגנב מאחורי הנחש התוקפן והמסוכן כדי לתפוס את ראשו במהירות ולהצמיד אותו לקרקע. אך הנחש היה מהיר ממנו, בתוך שבריר שנייה הוא הכיש את ידו של החייל, ואותו שבוי מת כעבור רגעים ספורים.
רועד מאימה, ניגש הרופא בזהירות אל הנחש וקירב את ידו באיטיות אל גופו הארוך כדי להרים ולהחזיק אותו. הגישה העדינה הזאת לא הרגיעה את הנחש התוקפן, שמיד הכיש את הרופא והרג אותו במקום.
אחרון נשאר הפוליטיקאי שפשוט צעק שנמאס לו מהשטויות האלו, קם ממקומו והרים את הנחש הענק על הכתפיים שלו. ראש השבט וכל אנשיו היו בהלם שהנחש לא רק אפשר לו לעשות זאת, אלא גם לא הכיש אותו או פגע בו כלל למשך 10 דקות מורטות עצבים.
אחרי שהפוליטיקאי שוחרר, הביט ראש השבט על הנחש ושאל: "למה לא הרגת את האיש האחרון?".
"אדיבות מקצועית", ענה הנחש.
מורה נכנסת לכיתה ואומרת לתלמידיה שהיום יעברו שיעור על תרופות. היא שואלת את התלמידים: "אילו תרופות אתם מכירים?"
תלמיד ראשון: "אני מכיר אקמול".
המורה: "ולמה הוא טוב?"
התלמיד: "לחום, לכאבי ראש וכאבים בכלל".
המורה: "כל הכבוד".
תלמיד שני: "אני מכיר סירופ לשיעול".
המורה: "ולמה הוא טוב?"
התלמיד :"לכאבי גרון ושיעול".
המורה: "כל הכבוד. עוד מישהו???"
תלמיד שלישי מרים את היד בהתלהבות ואומר: "אני מכיר ויאגרה!".
המורה המופתעת שואלת: "מאיפה אתה מכיר ויאגרה? ולמה זה טוב?"
התלמיד: "מאמא שלי, וזה טוב לשילשול!"
המורה: "איך?"
התלמיד: "כל לילה אני שומע אותה אומרת לאבא שלי 'קח ויאגרה, אולי החרא הזה יתקשה".
ראשי ממשלת אנגליה, צרפת ורוסיה טסים מלונדון למוסקבה כדי להשתתף בוועידה בין לאומית, ובדרך הם מתווכחים ביניהם מי אוהב את מדינתו ובני עמו הכי הרבה. בתחילת הטיסה ראש ממשלת אנגליה משקיף על אדמת ארצו, וכדי לעשות רושם על חבריו לטיסה הוא אומר: "אחחח מדינתי היפה, כמה שהייתי רוצה לזרוק מהמטוס את כל הכסף שלי כדי שבני עמי יוכלו ליהנות ממנו, אבל עד שהוא יגיע לקרקע הוא בטח יעוף עם הרוח אל תוך הים".
בהמשך הטיסה, כשהמטוס עבר מעל צרפת, ראש הממשלה הצרפתי פנה אל שני המנהיגים האחרים ואמר: "צרפת מון שרי, כמה שהייתי רוצה לזרוק מהחלון את אוסף היינות העתיקים שלי כדי שבני עמי יוכלו ליהנות מהם, אבל לצערי איש לא יוכל לשתות אותם כשהבקבוקים יתנפצו על הקרקע".
כשהמטוס נכנס לגבולות של רוסיה נאנח ראש הממשלה שלה בעצב ואמר "אימא רוסיה הגדולה, כמה שהייתי רוצה לגרום לבני עמי לשמוח ולזרוק את שניכם מהמטוס, אבל אחרי שתגיעו לקרקע אף אחד כבר לא יזהה אתכם..."
מקור תמונה: depositphotos.comבדרכם לחתונה שלהם, זוג צעיר נהרג בתאונת דרכים נוראית ומגיע לשערי גן עדן... תור ארוך של אנשים עומד מול המלאך גבריאל שמקבל את פני כל המגיעים לגן עדן, ובזמן ההמתנה בני הזוג מתחילים לתהות האם הם יכולים להתחתן בגן עדן משום שהם לא הספיקו לעשות זאת בעודם בחיים. בסופו של דבר הם מגיעים לראש התור ושואלים את המלאך בנוגע לנושא.
"תראו, זו הפעם הראשונה שמישהו מבקש להתחתן בגן עדן בנסיבות שכאלה... אני צריך קצת זמן כדי לבדוק מה אפשר לעשות עבורכם" אומר להם גבריאל.
עבר שבוע, חלפו שבועיים, והזוג עודנו מחכה בשערי גן עדן לתשובתו של המלאך גבריאל. עבר חודש ואחריו עוד חודשיים, ועדיין אין מענה… ככל שהזמן חלף, התחילו לעלות תהיות ושאלות בקרב בני הזוג הממתינים: האם זה בכלל חכם להתחתן במצב הזה? האם הם באמת רוצים לבלות את הנצח בגן עדן מחוייבים זו לזה וזה לזו? מה יקרה אם הם ירצו להתגרש?
בסופו של דבר, כעבור 3 חודשים התייצב המלאך גבריאל מול הזוג עם ערימת מסמכים ענקית בידיו כשהוא נראה תשוש ומיואש, והכריז מולם בקצרה: "כן, אתם יכולים להתחתן בגן עדן". "נהדר!" אמרו בני הזוג, "אבל תשמע... בזמן שחלף מאז ששאלנו אותך התחלנו לתהות קצת בקשר לנושא הזה, ויש לנו עוד שאלה - האם זה גם אפשרי להתגרש בגן עדן?"
בתגובה לשאלה פניו של המלאך גבריאל האדימו מכעס והוא זרק את כל המסמכים שבידיו על הרצפה. "מה קרה?" שאלו אותו בני הזוג בתדהמה. "מה קרה?!" השיב המלאך גבריאל, "לקח לי חודשים למצוא כאן נציג מהרבנות שיאשר לי לחתן אתכם פה! יש לכם מושג כמה זמן ייקח ואיזה כאב ראש זה יהיה לי למצוא לכם כאן עורך דין?!".
בחור עולה למטוס ומתיישב ליד בלונדינית. כדי להעביר את הזמן הוא מציע לה לשחק משחק.
הוא ישאל אותה שאלה ואם היא לא יודעת את התשובה היא צריכה לשלם לו 10$, ולהיפך.
היא לא מסכימה ומנסה להירדם אבל הבחור לא מוותר ומציע לה הצעה חדשה:
הוא ייתן לה 100$ על כל שאלה שהוא לא ידע את התשובה עליה והיא צריכה לתת לו רק 10 במקרה ההפוך.
היא מסכימה לבסוף והבחור שואל אותה:
"מי הוא ראש הממשלה של רוסיה?" הבלונדינית מיד מגישה לו שטר של 10$.
עכשיו היא שואלת אותו "מה זה שחור ולבן ורץ הפוך במעלה הגבעה?"
הבחור חושב קצת ואז מוציא את המחשב הנייד שלו, כותב אימיילים, בודק בפורומים ומתייעץ עם החברים שלו בצ'אט.
אחרי שעה הוא מתייאש, נותן לבלונדינית שטר של 100$ ושואל אותה "נו, אז מה זה?"
הבלונדינית נותנת לו שטר של 10$ והולכת לישון.
שלושה ילדים מתווכחים למי יש את האבא הכי מהיר.
"אבא שלי הכי מהיר" אמר שלומי בגאווה, "הוא עובד בתור בנאי והוא יכול לזרוק לבנה מהקומה החמישית, לרוץ למטה במדרגות ולתפוס אותה לפני שהיא פוגעת בקרקע!"
"זה כלום!" אמר גיא, "אבא שלי יותר מהיר! הוא קשת מקצועי והוא יכול לכוון חץ לתוך ראש של זאב, לירות אותו ואז לרוץ ולתפוס את הזאב עוד לפני שהחץ פוגע!"
"וואו" אמר לביא, "אבל אני חושב שאבא שלי מהיר הרבה יותר!"
"למה אתה חושב ככה?" שאלו שלומי וגיא בסקרנות.
"אבא שלי עובד כבר 20 שנה במשרד הפנים״ ענה לביא, ״הוא אמור לסיים לעבוד ב-5 בערב, אבל הוא כזה מהיר שהוא בבית כבר ב-2 בצהריים!"
מרוקאית אחת התחילה לסבול מכאבי ראש נוראיים אז היא קבעה תור אצל הרופא שלה. אחרי שיחה קצרה וכמה שאלות, הרופא שולח אותה לעשות בדיקת דם ולחזור אליו עם התוצאות.
אחרי כמה ימים המרוקאית חוזרת והרופא מבשר לה: "גילינו את הבעיה, יש לך מחסור חמור בוויטמינים. הדבר הכי חשוב שאת צריכה להתחיל לעשות זה לקחת כל יום כדור B12".
"אוי דוקטור אני מצטערת אני לא יכולה" השיבה המרוקאית, "בישתיים עשרה אני חייבת לאסוף את הילד מהגן!"
ד"ר עודד מגיע לאירוע חברתי שאליו הוזמן, ופוגש שם במקרה מכר ותיק - מיקי עורך הדין. עודד ומיקי משוחחים ומתעדכנים אך כל כמה דקות השיחה נקטעת, כאשר בזה אחר זה ניגשים אורחים אחרים אל ד"ר עודד, מספרים לו על מצבם הבריאותי ומבקשים ממנו עצה רפואית. אחד שואל אותו מה לעשות עם השיעול הטורדני שיש לו, השני מתלונן על כאבי בטן, השלישי מספר על כאבי ראש וכן הלאה.
בשלב מסוים ד"ר עודד פונה למיקי ואומר לו: "תשמע ממש נמאס לי מזה, אני כבר לא יודע מה לעשות... תגיד, מה אתה עושה כשאנשים באים אליך ושואלים אותך שאלה משפטית או מבקשים ממך עצה כעורך דין, כשזה מחוץ לשעות העבודה שלך ואתה בכלל באירוע חברתי?"
"אה, זה פשוט מאוד", עונה לו מיקי, "אני נותן להם תשובה מדויקת ויום אחרי זה שולח להם חשבונית בדואר".
ד"ר עודד בהלם למשמע התשובה של מיקי עורך הדין, אבל אחרי השיחה ביניהם הוא חושב על זה עוד פעם ומגיע למסקנה שזה יכול להיות פתרון הגיוני שירחיק ממנו את המטרידים בפעם הבאה.
בבוקר שלאחר המסיבה, הוא דבר ראשון ניגש אל המחשב שלו ומתחיל לכתוב חשבוניות לכל המכרים שבאו לבקש את עצתו בליל אמש. הוא פותח את תיבת הדואר אלקטרוני שלו כדי לשלוח את כל החשבוניות שהכין למכריו, ולפתע הוא מקבל דואר חדש - חשבונית תשלום על שירות ייעוץ של עורך דין...
מקור תמונה: Ranan Lurieללבנוני נוצרי, שביתו נהרס עקב הפצצה ישראלית, לא נותר דבר מתכולת ביתו למעט תמונה של ישו הנוצרי על הצלב. הוא פנה לראש ממשלת לבנון, הציג את התמונה ואמר: "כל שנשאר מביתי זו תמונת אדוננו!". נתן לו ראש הממשלה אלף דולר ואמר לו: "לך תבנה את ביתך".
שמע שכנו השיעי על המעשה וגם הוא הלך לראש ממשלת לבנון, כשהוא מציג את תמונתו של חסן נסראללה ואומר: "ביתי נהרס בהפצצה ורק תמונה זו של אדוננו נשארה". הוציא ראש הממשלה אלף דולר ונתן לו. שאל השיעי בתמיהה: "אבל למה לשכני נתת מאה אלף דולר ולי רק אלף?".
ענה לו ראש הממשלה: "נכון, שכנך הביא את תמונת אדונו כשהוא צלוב. אם אתה תביא את תמונת אדונך כשהוא צלוב, תקבל ממני מיליון דולר!"
בעיירה קטנה חלקו כבוד לכומר שפרש אחרי 25 שנות עבודה על הקהילה. כולם התכנסו בכנסייה וחיכו לראש העיר שיגיע לחלוק כבוד לכומר, אך הוא איחר מעט. לכן הכומר עלה על הבמה ראשון והתחיל לדבר עם האנשים שהתאספו לכבודו.
"את הרושם הראשוני שלי מהעיירה קיבלתי מהווידוי הראשון שערכתי כאן. באותו יום חשבתי שהגעתי לסדום ועמורה, שכן האדם שנכנס אלי סיפר לי על כאלה חטאים שלא שיערתי שאיש אחד יכול לעשות... הוא סיפר לי שגנב כסף מאינספור אנשים וכשהמשטרה חקרה אותו, הוא פשוט שיקר והתחמק מעונש. הוא סיפר לי שניהל רומן עם 3 נשים, שתה אלכוהול בלי סוף ולמעשה שבכל הזדמנות שהייתה לו הוא עבר על החוק - איכשהו הוא תמיד הצליח להתחמק מעונש. נרתעתי מאותו אדם, אך ניסיתי לעזור לו להשתקם. ככל שעבר הזמן, גיליתי שהוא כלל לא משקף את הקהילה שחיה בעיירה ושכל שאר האנשים פה טובים, מתחשבים, אדיבים, אוהבים ומאמינים באל."
אחרי שהכומר סיים את נאומו, הגיע ראש העיר. הוא התנצל על האיחור והחל לדבר מול הקהל: "לעולם לא אשכח את היום שבו הכומר הטוב הגיע אלינו. למעשה, היה לי הכבוד להיות האדם הראשון שנכנס לווידוי אצלו!"
עם סיום 28 שנות כהונה ככומר הקהילה, החליט האב מקס לפרוש. כראוי לכומר ששירת את הקהילה נאמנה במשך כמעט שלושה עשורים, נערך לכבודו טקס פרידה מרגש בהשתתפות כל אנשי העירייה.
הפוליטיקאי ג'ו, חבר בקהילה במעמד המכובד של סגן ראש העיר, הוזמן לשאת נאום קצר.
כראוי לפוליטיקאי אמיתי, ג'ו איחר, והכומר החליט לומר כמה מילים משל עצמו כדי למלא את הזמן, ולהיפרד מצאן מרעיתו.
"הרושם הראשוני שלי מהקהילה נוצר מהוידוי הראשון ששמעתי כאן.
חשבתי לעצמי, לאיזה מקום נוראי שלח אותי הארכיבישוף. האדם הראשון שהתוודה בפני, סיפר שהוא שגנב כסף מהוריו הזקנים במשך שנים, ושמעל גם בכספי מקום עבודתו. הוא סיפר שהוא נוהג לערוך הרפתקאות מיניות עם אשת הבוס שלו, ושלפעמים, כדי להשלים הכנסה, הוא גם סוחר בסמים קלים לנערי התיכון הקהילתי. לבסוף, הוא התוודה שהדביק במחלת מין את אשת הבוס, וכך נדבקו גם הבוס, מזכירתו ובעלה. נותרתי המום ונחרד."
איש בקהל לא הוציא מילה, והכומר המשיך: "חשבתי שזה רק קצה הקרחון של העיירה הזו, אך בחלוף הזמן הכרתי אנשים נוספים וראיתי שההיפך הוא הנכון. ראיתי קהילה מלאה באנשים יראי שמיים, אחראיים וערכיים. זכיתי להכיר בני אדם יוצאי דופן ומקסימים, ואני מודה לאל מדי יום על 28 השנים הנהדרות ביותר בקריירה שלי כאיש דת."
ממש בסוף דבריו, נכנס לאולם אותו ג'ו הפוליטיקאי, שהיה אמור לדבר. הוא התנצל כמובן על האיחור שלו, והחל לנאום: "לעולם לא אשכח את היום המבורך בו הגיע הכומר לקהילה הקטנה שלנו. למעשה, היה לי הכבוד להיות הראשון שהתוודה באוזניו..."
בחור אחד מובא לבית משוגעים והפסיכיאטר הראשי שואל אותו מה שמו.
עונה לו הבחור: ״אני בן גוריון!״
אומר לו הפסיכיאטר: ״אתה יודע, יש לנו כבר כמה ראשי ממשלה כאן. שרון, שמיר, בגין, אפילו לוי אשכול...״
"תגיד לי נראה לך שאני משוגע?" צועק עליו הבחור, "אני לא איזה ראש ממשלה שמת לפני שנים!״
"אז באמת קוראים לך בן גוריון?"
"כן! שדה התעופה הכי גדול של ישראל!"
בחור אחד עורך קניות בסופרמרקט, עובר ליד גברת נחמדה והיא מנידה אליו ראש לשלום.
הבחור לא זוכר אותה, חוכך בראשו ואומר: "סליחה, נורא לא נעים לי, אבל אני לא זוכר מאיפה אנחנו מכירים".
עונה הגברת: "אני חושבת שאתה אבא של אחד הילדים שלי".
הבחור נכנס לשוק, מעביר את כל עשר השנים האחרונות מול העיניים ומנסה להיזכר, אבל הרי הוא לא בגד באשתו מאז הנישואים.
"או, אלוהים, את החשפנית ממסיבת הרווקים שלי? זו שזיינתי על שולחן הסנוקר כשכל החבר'ה מריעים מסביב והחברה שלך חובטת בי בתחת עם סלרי רטוב, נכון?"
"לא חושבת", היא עונה במבוכה, "בסך הכל ניסיתי להגיד שאני מורה של הבן שלך".
אחרי שהוריקן רב עוצמה הכה בהאיטי, פוליטיקאי מארה"ב הגיע עם המשלחת הראשונית של כוחות החילוץ כדי להצטלם לצד המחלצים ולצבור יחסי ציבור חיוביים. כשהוא הגיע לכפר שנפגע מהסופה, הוא ראה שראש הכפר מתראיין לערוץ חדשות גדול ומיד הוא התערב בשיחה ושאל כיצד הוא יכול לעזור.
"יש לנו כרגע 2 צרכים דחופים" אמר ראש הכפר, "הראשון הוא שיש לנו פה בית חולים, אבל אין רופא".
ברגע שהוא שמע את זה הפוליטיקאי מיד שלף את הטלפון שלו מהכיס, צעק ודרש מהאדם שאיתו הוא דיבר לשלוח סיוע, ואז הבטיח לראש הכפר שהוא סידר לו צוות רפואי מלא שיגיע מחר.
"ומה הבעיה השנייה שלכם?" שאל הפוליטיקאי.
"הבעיה השנייה," אמר ראש הכפר, "היא שנפלה האנטנה הסלולרית ואין קליטה בכל הכפר..."
ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר.
מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר.
שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?"
אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה...
הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר.
שאל אותו: "איך הגעת לזה"?
אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו.
הגיע קבלן ישראלי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר.
שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!"
ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".
מקור תמונה: Be-Younger.comביל גייטס החליט לערוך כנס ענק שבמהלכו ייבחר המועמד המתאים למשרת יושב ראש מיקרוסופט אירופה. לכנס הוזמנו 5,000 מתמודדים שכונסו והתיישבו באולם גדול. אחד מהמתמודדים היה מוריס כהן, יהודי טוניסאי המתגורר בפריז. מר גייטס הודה לכל משתתפי הכנס שהגיעו והתחיל לערוך את המיון לבחירת היו"ר. הוא המשיך ואמר שלמרות שהוא כבר לא מנהל החברה בפועל, עדיין חשובה לו מאוד איכות האדם שיתקבל לתפקיד, ולכן הסינונים יהיו קשים במיוחד.
בשלב הראשון הוא ביקש מכל מי שאינו יודע את שפת התכנות JAVA לקום ולעזוב. 2,000 אנשים קמו ויצאו מהאולם. מוריס כהן אמר לעצמו, "אני לא מכיר את השפה הזאת, אבל מה כבר אני יכול להפסיד אם אשאר? אני אנסה!".
בייל גייטס המשיך וביקש מהמועמדים שנשארו כי כל מי שאין לו ניסיון בניהול קבוצתי של 100 איש ומעלה, שיקום ויעזוב גם הוא את האולם. 2,000 אנשים נוספים קמו ועזבו. "אמנם אין לי ניסיון כזה, אבל מה אני יכול כבר להפסיד? מה יכול לקרות?" חשב מוריס כהן לעצמו והחליט להישאר באולם.
ביל גייטס ביקש בקשה נוספת מיושבי האולם שנותרו, והפעם כי כל מי שלא סיים את האוניברסיטה בהצטיינות - שיעזוב את האולם. 500 אנשים נוספים יצאו באכזבה. מוריס כהן אמר לעצמו "עזבתי את ביה"ס בגיל 15, אבל אין לי מה להפסיד", והוא המשיך לשבת.
לבסוף אמר ביל גייטס: "כל מי שאינו דובר את השפה הסרבו-קרואטית מתבקש לעזוב." 498 מועמדים עזבו את האולם. מוריס כהן חשב "אני לא דובר סרבו-קרואטית, אבל לעזאזל, אין לי מה להפסיד – אני נשאר".
מוריס מצא את עצמו באולם הגדול עם עוד מועמד אחד שנשאר אחרי שכולם עזבו. ביל גייטס הצטרף אליהם ואמר "כנראה שאתם המועמדים היחידים המדברים סרבו-קרואטית, לכן, אני מבקש לשמוע שיחה קצרה שתנהלו ביניכם בשפה זו."
בקור רוח פנה מוריס לעבר המועמד השני ואמר לו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?"
המועמד האחר השיב: "שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה".
גבר מבוגר ושמנמן, התאמן בחדר כושר כשלפתע הבחין בצעירה בלונדינית.
הוא ניגש למאמן הכושר שעמד לידו ושאל אותו: "באיזה מכשיר אני צריך להשתמש כדי להרשים את הבחורה החתיכה שעומדת שם?"
המאמן בחן אותו מכף רגל ועד ראש וענה לו: "נסה את הכספומט שבלובי.."
אישה אחת השתתפה בשעשועון וענתה נכונה על כל השאלות, עד שהגיעה לשאלה האחרונה שתזכה אותה במיליון דולר. עם זאת, התוכנית נאלצה להסתיים מפאת חוסר זמן, והשאלה האחרונה תישאל רק בפרק הבא, שיצולם למחרת. מיד אחרי שכיבו את המצלמות, בעלה של האישה חמק לתוך אולפן הצילומים והביט בכרטיסייה של המנחה - שם הוא ראה מה השאלה האחרונה.
כשהם חזרו הביתה, הבעל מיד אמר לאשתו בלהט: "תקשיבי! השאלה שיישאלו אותך היא: 'מה הם שלושת החלקים החשובים ביותר באנטומיה הגברית?'. התשובה היא: 'ראש, לב ואיבר המין הזכרי'." בעלה של האישה המשיך להגיד כל הלילה, "ראש, לב ואיבר המין הזכרי", על מנת לסייע לאשתו לשנן את התשובה, אך כשהגיע רגע האמת והיא הייתה מול המנחה, לפתע היא שכחה אותה לחלוטין.
המנחה שאל: "מה הם שלושת החלקים החשובים ביותר באנטומיה הגברית?"
"אממ... הראש?" אמרה האישה בחשש.
"נכון מאוד, יש לך עוד 8 שניות!"
"ה... הלב!" אמרה האישה בהתלהבות.
"כן זה נכון, יש לך 5 שניות!"
"אוי... אוי לי... בעלי קדח לי את זה בראש כל הלילה והיום בבוקר זה היה לי ממש על קצה הלשון..."
"מספיק קרוב - זכית במיליון דולר!"
חנה ומוטי היו נשואים כבר שנים רבות והם הגיעו לשלב בחיים בו סקס כבר כמעט ונעלם משגרת החיים שלהם. לילה אחד מוטי הסתובב במיטה לכיוונה של אשתו ואמר: "יקירתי, יש לי רעיון... כדי להחזיר את האהבה לחיי הנישואין שלנו בכל פעם שאחד מאתנו ירצה להשתעשע ולהתענג מעט, כל מה שהוא יצטרך לומר זה ׳מכונת כביסה׳".
חנה הסכימה להצעה אבל נרדמה לאחר כמה דקות ומוטי נותר מתוסכל...
בלילה שלמחרת מוטי רכן לעבר אשתו ולחש בנעימות: "מכונת כביסה".
חנה הסירה מעלייה את בעלה ואמרה: "יש לי כאב ראש נורא". מוטי שידע להבין רמזים, הניח לה ונרדם.
לאחר מספר לילות שבהן מוטי קיבל בדיוק את אותה התשובה מאשתו, הוא החליט לנסות שוב את מזלו, שינס מותניו, רכן לעבר אשתו ולחש בטון מפתה: "מכונת כביסה", ושוב נתקל בסירוב מצדה של חנה.
לא חלפו כמה רגעים ולפתע גם אצל חנה התעורר החשק, והיא מיד הסתובבה לכיוון בעלה ואמרה: "מכונת כביסה".
מוטי התהפך לכיוונה והשיב: "מצטער יקירתי, זו הייתה רק חצי מכונה אז כבר עשיתי אותה ביד".
איש אחד נכנס לבר, מחייך מאוזן לאוזן, ניגש לברמן ואומר לו: "תביא לי כוס בירה אחת ואני גם מזמין את כולם פה בבר לסיבוב משקאות על חשבוני!"
כל הבר מריע לבחור, וכשהברמן מגיש לו את הבירה שלו הוא שואל אותו: "לכבוד מה הפינוק?"
"אני ממציא את עצמי מחדש!" אומר האיש. "עד לפני חודש הייתי אדם אומלל, אבל חיי השתנו וזה מאחורי. כעת מכרתי את כל רכושי, עברתי לעיר הגדולה ועל היום הראשון שלי פה מצאתי את עבודת החלומות שלי! החיים שלי נהדרים!"
"וואו", אמר הברמן בפליאה, "בטח יש לך ביצים גדולות אם עשית כזה מהלך אמיץ".
"מצחיק שאתה אומר את זה!" אמר האיש, "אין לי בכלל ביצים! לפני 10 שנים התחיל לי כאב ראש נוראי שרק החמיר עם הזמן. בסופו של דבר הגעתי לרופא גאון שאמר לי שהביצים שלי לוחצות על עמוד השדרה, וזה גורם לכאב הראש. הפתרון היה פשוט להסיר את הביצים, ואני לא מצטער על זה לרגע - אני אדם חדש! עכשיו רק נשאר לי לקנות חליפה".
הברמן נדהם מהסיפור ומיד אמר: "אתה יודע, יש לי פה לקוח קבוע שמכין חליפות בהתאמה אישית כבר במשך 50 שנה. רוצה שאכיר ביניכם?"
"בוודאי!" אמר האיש, והברמן הפנה אותו לקשיש שישב באחת הפינות של הבר. החייט הקשיש הסתכל על הבחור, וללא סרט מדידה אמר לו מיד: "אני רואה שאתה מידה לארג', ג'קט במידה 50, שרוול 87 ס"מ, מותניים 97 ס"מ, חזה 104 ס"מ, מכנסיים במידה 46..."
"לא לא, טעית..." אמר האיש, "מכנסיים 44".
"לא נראה לי", אמר החייט הקשיש, "זה קטן מדי. אם תשים 44 זה ילחץ לך את הביצים על עמוד השדרה ויעשה לך כאב ראש נוראי!"
מורה אחת החליטה להפתיע את אחת התלמידות עם שאלה: "מיה, תמני לי בבקשה את שמותיהם של ראשי ממשלת ישראל מאז הקמת המדינה ועד היום."
מיה: "אבל המורה, אני לא יודעת את השמות של כולם."
המורה: "מיה, תדעי לך שאני מאוד מאוכזבת ממך. כשאני הייתי בגילך ידעתי את השמות של כל ראשי הממשלה".
מיה: "ברור שידעת, כי כשאת היית ילדה בגילי היה רק ראש ממשלה אחד!"
קמצן א': קניתי לבן שלי נעליים חדשות, וביקשתי ממנו לעלות שתיים שתיים במדרגות כדי שהן לא ישתפשפו מהר. קמצן ב': רעיון מעולה, וזה עזר? קמצן א': לא, הוא ניסה להגדיל ראש, עלה שלוש שלוש, וקרע את המכנסיים.
למה הכומר לא יכול ללמוד גמרא?
מקור תמונה: Ricky Romeroיום אחד אמר הכומר לרב, "הרבה דברים לימדת אותי, אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן – אני רוצה שתלמד אותי גמרא."
אמר לו הרב, "אתה גוי ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא."
המשיך הכומר והפציר ברב עד שזה הסכים. אמר לו הרב, "אני מסכים ללמד אותך גמרא, בתנאי שתענה לי על שאלה אחת."
"טוב", משיב הכומר, "מה השאלה?"
שואל אותו הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי. מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר, "המלוכלך יתרחץ והנקי לא."
"אמרתי לך שלא תצליח להבין", אומר לו הרב, "בדיוק להפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"על זה לא חשבתי", מסכים הכומר, "שאל אותי עוד שאלה."
"טוב", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר בביטחון, "הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"שוב טעית", אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין. הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה, רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
"אבל לא אמרת שיש שם מראה", מתלונן הכומר.
"זה מה שאמרתי לך", עונה הרב, "זה הראש שלך – אתה גוי ולא תצליח להבין – לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיבטים האפשריים – צריך לחשוב על כל האפשרויות."
"טוב", נאנח הכומר, "בא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה."
"פעם אחרונה", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"זה נורא פשוט", מחייך הכומר, "אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה - הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה, רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין – אתה גוי ויש לך ראש של גוי – תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה - אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי?!"
ארה"ב
שום דבר, אבל אתה הופך למפורסם, מבקשים שתכתוב ספר ואתה עושה מיליוני דולרים.
הבעיה היא שבינתיים הנשיא תובע אותך ומקבל את הכול.
אנגליה
ראש הממשלה עונה לך: "שאתה תלך להז****!".
צרפת
מיליוני אנשים תומכים בך וצועקים "לך תז****!" אל עבר הנשיא.
באותו הזמן נשיא צרפת כותב שירים המבטאים את כאבו.
יפן
ראש הממשלה אומר: "מצטער, אני לא נמשך אליך".
גרמניה
המשטרה מגיעה ואומרת "אנא ממך, אל תקלל את הנשיא".
שבדיה
עורכים הצבעה בה הציבור מצביע "כן", אם הוא מסכים שהנשיא ילך להז****, או "לא" אם לא.
אם ההצבעה תוכרע ברוב קולות של "כן", הנשיא ילך להז****. אם לא, הוא ילחץ לך את היד וינחם על הפסדך בבחירות.
טורקיה
הנשיא לוקח רובה ויורה בך.
הוא נכנס לכלא למשך 8 שנים או בורח ליוון ומקבל שם מקלט מדיני.
איטליה
אתה מקבל הצעת מחיר מהמאפיה כדי לבדוק עד כמה אתה רציני.
ערב הסעודית
אתה אומר "לך תז****!" למלך,
המלך חותך לך את הלשון.
ישראל
אתה אומר "לך תז****!" לראש הממשלה? מאוחר מדי, ידידי.
הוא כבר הקדים אותך ועשה את זה לכולנו.
שני חברים המתינו לאוטובוס בת"א ביום גשום, כשלפתע רכב עובר ומתיז עליהם מים מהשלולית, מרטיב אותם מכף רגל ועד ראש וממשיך הלאה בלי לבקש סליחה.
שניהם מקללים אותו ואחד מהם אומר: "בחיפה זה בחיים לא היה קורה!"
השני שואל: "למה? מה היה קורה בחיפה?"
"בחיפה הנהג היה עוצר, מתנצל בכל דרך אפשרית, לוקח אותך אליו הביתה, מייבש אותך, נותן לך בגדים יבשים וארוחה כיד המלך ועוד מתעקש על זה שתישן אצלו בלילה. בבוקר הוא היה נותן לך 500 שקל והיית חוזר הביתה".
השני נכנס להלם: "מה?! זה קרה לך?!"
"לא לי, לאשתי..."
לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי".
האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?"
האח הטיפש אמר: "מה פתאום!"
"אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם.
"אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"
שאלה: למה קשה יותר להכין איש שלג בלונדיני? תשובה: ניסיתם פעם לבנות איש שלג עם ראש חלול?
תגובתו של ד'יזראלי לצאר ניקולאי
במסיבה שנערכה לכבודו של הצאר הרוסי ניקולאי בבריטניה ניסה הצאר להקניט את ראש ממשלת בריטניה בנימין די'זראלי שהיה ממוצא יהודי ואמר לו:
"אתה יודע, מר ד'יזראלי, שמעתי שיפן היא ארץ מרתקת ביותר ומופלאה ביותר; זוהי הארץ היחידה בעולם שאין בה לא חזירים ולא יהודים."
ענה לו ד'יזראלי: "אם תיסע לשם פעם תודיע לי ואבוא איתך, ואז תהיה להם דוגמא משני הסוגים."
אנשים שצריך להרוג: המורות האלו שאתה אומר להן: "כואב לי הראש" והן עונות לך: "סימן שיש לך ראש."
הרופא שחזר מחו"ל
מקור תמונה: Mimoohרופא ישראלי שסיים את לימודיו באירופה, חזר לארץ ופתח מרפאה פרטית. עוברים החודשים ואין עבודה, הלקוחות לא מגיעים. הרופא המתוסכל מחליט לסגור את המרפאה ואומר לאחות שעובדת איתו: "זה נגמר, את הולכת הביתה".
האחות המומה, שואלת אותו "למה, מה קרה?"
עונה הרופא "מה את לא רואה? אין עבודה, אין לי אגורה בכיס".
אז האחות אומרת לו "זה בגלל שאתה לא יודע לעבוד".
הרופא מופתע, "מה זאת אומרת? סיימתי את לימודי עם ציונים גבוהים מאוד".
עונה האחות, "עזוב אותך מציונים, תקשיב לי. פרסם מודעה בעיתון שאומרת כך: 'רופא כללי לכל בעיה, עובד בשיטה חדשה - אם נרפאת שלם 50 דולר. אם לא נרפאת קבל 100 דולר!' תעשה את זה ותראה".
הרופא מסתכל עליה בעיניים פעורות "איבדת את שפיות דעתך?! אני מסביר לך שאין לי שקל בכיס, מאיפה אני אצליח לשלם כסף לחולים?"
עונה האחות, "אתה רופא, בסך הכול תרשום תרופות לפציינטים. אם מישהו בא מצונן תן לו סירופ, אם יש לו כאב ראש תרשום לו אקמול, לא עסק כזה מסובך..."
מרוב ייאוש הרופא מחליט לנסות את זה. הוא מפרסם מודעה בעיתון לפי מה שאמרה לו האחות, ולא עובר שבוע והמרפאה מפוצצת באנשים.
במקום אחר בארץ בחור מובטל אחד יושב בבית וקורא עיתון. פתאום הוא רואה את המודעה והעיניים שלו נדלקות, הנה הדרך לעשות כסף קל. הוא יימצא בעיה שהרופא לא יוכל לפתור ו-100 הדולר אצלו בכיס. מתרגש מהשיטה החדשה לרמות את הרופא הפראייר, הוא קם והולך למרפאה.
מגיע תורו של המובטל והוא נכנס לחדר. "שלום, מה יש לך אדוני?" שואל אותו הרופא.
עונה האיש, "יש לי בעיה, אני לא טועם טוב".
הרופא אומר לו, "מה זה לא טועם טוב? ניסית לטעום משהו חמוץ, מתוק, מלוח ומה קרה?"
הבחור עונה "ניסיתי, אבל לא הרגשתי כלום".
הרופא קורא לאחות ואומר לה "תביאי לו בבקשה את קופסה 8 מחדר התרופות".
האחות חוזרת אחרי כמה רגעים עם קופסה 8 והרופא אומר למובטל "פתח פה גדול..." ושם לו בפה חומר מהקופסא.
"איכס! מה זה? חרא של פרות?!"
אומר הרופא "הנה, פתרתי לך את הבעיה ואתה מסוגל לטעום. זה יהיה 50 דולר בבקשה".
הבחור המום, מוציא 50 דולר, שם לרופא על השולחן והולך הביתה עצבני. כשהוא מגיע הביתה, הוא מחליט למצוא בעיה אחרת שאי אפשר לרפא.
למחרת חוזר המובטל לרופא ואומר לו "ד"ר, יש לי מחלה חמורה, אני שוכח הכול!"
הרופא אומר לו "אז בעצם אתה לא זוכר כלום?"
עונה האיש "אפילו את השם שלי שכחתי".
הרופא קורא לאחות "תביאי לי בבקשה את קופסה 8 מחדר התרופות..."
הבחור לא נותן לרופא לסיים ואומר "ד"ר, רק לא הקופסה של החרא!"
הרופא אומר לו, "בבקשה, חזר לך הזיכרון. 50 דולר בבקשה".
המובטל רותח על איך שנפל שוב במלכודת, מוציא 50 דולר, שם על השולחן והולך הביתה.
כל הלילה הוא לא נרדם וזומם איזו מחלה הרופא לא יצליח לרפא. הוא כבר איבד 100 דולר בשני ביקורים והוא מובטל. לפתע צץ במוחו רעיון והוא נרדם עם חיוך. בבוקר הוא הולך לרופא שמח וטוב לב, נכנס לחדר ואומר: "ד"ר, יש לי מחלה חמורה מאוד, אף פעם לא עומד לי".
עונה הרופא, "ניסית לשכב עם נשים?"
הבחור עונה "כן, כן, אבל לא עומד".
שואל הרופא, "ניסית סרטים למבוגרים?"
עונה האיש, "גם את זה ניסיתי, לא עזר".
"אוקי" אומר הרופא, "תביאי לי בבקשה את קופסה 8 מא..."
האיש לא נתן לרופא להשלים את המשפט, קם על רגליו וצעק, "תקשיב לי טוב ד"ר, אם אתה מביא לי את הקופסה הזאת עוד פעם אחת, אני מז**ן אותך ואת האחות המחורבנת שלך, הבנת?!!"
אומר הרופא "הופ, נפתרה הבעיה, 50 דולר בבקשה..."
פרופסור מכובד, ראש המחלקה לבלשנות, עמד לפני אולם מלא סטודנטים ופתח בהרצאה.
"שימו לב" אמר המרצה "כי בשפה האנגלית שלילה כפולה, כלומר, צמד מילים שליליות במשפט, הופכת את המשפט כולו לחיובי" ועצר עצירה מלאת חשיבות.
"ואילו בשפה הרוסית, למשל..." המשיך הפרופסור המכובד "שלילה כפולה רק מחזקת את משמעותו השלילית של המשפט" ומיד המשיך לנאום -
"אך בשום שפה שבעולם, לעולם לא תמצאו צמד מילים חיוביות, אשר הופכות את המשמעות לשלילית!"
לא עברו שתי שניות ואחד הסטודנטים חדי המחשבה צעק לו מסוף הכיתה: "כן בטח..."
שבוע לאחר שברא את האדם, מחליט אלוהים שהגיע הזמן שיתרבו.
אומר אלוהים לאדם: "לך ותחבק את חווה".
אדם שואל את אלוהים: "מה זה לחבק?" אלוהים מסביר ואדם מבצע.
לאחר מכן אומר לו אלוהים: "לך ונשק אותה".
שואל אדם: "מה זה לנשק?"
אלוהים מסביר ואדם מבצע.
לבסוף אומר אלוהים: "לך עשה איתה אהבה".
גם הפעם אדם לא מבין ואלוהים מסביר לו.
אדם הולך אל מאחורי השיחים וכעבור כמה דקות חוזר ושואל: "אלוהים, מה זה כאב ראש?"
הבן אדם הכי עשיר בעולם עשה מסיבה בווילה הכי מפוארת שלו והזמין את כל האנשים הכי מפורסמים שיש.
בשיא המסיבה קרא הבן אדם לכל האורחים להתקבץ סביב הבריכה הגדולה. כולם הגיעו מסביב לבריכה והמוזיקה ברקע נפסקה. כל האורחים היו בהלם וחיכו שבעל הבית יסביר במה מדובר.
הבעלים של המקום התחיל לדבר ואמר: "בבריכה פה לפניכם יש שלושה תנינים רעבים במיוחד, אדם שיקפוץ לבריכה ויצליח לצאת בצידה השני יקבל 50 מליון דולר במזומן!"
שקט, אף אחד לא זז מילימטר.
אחרי דקה או שתיים בעל המקום המשיך לדבר: "הבן אדם שיצליח לעשות את זה יקבל 50 מליון דולר ואת הווילה הכי מפוארת שלי!"
כולם בהלם אף אחד לא זז ממקומו.
אחרי מספר דקות נוספות אמר הבעלים של המקום: "מי שיצליח לעשות את זה יקבל 50 מליון דולר, את הווילה הכי מפוארת ו-5 מהמכוניות הכי יקרות שלי לפי בחירה!!"
פתאום, מישהו קופץ למים, שוחה שוחה, עובר תנין אחד, ממשיך בכל הכח ועובר גם את התנין השני התנין השלישי כמעט תופס לו את הרגל אבל בנס הוא מצליח לצאת בצד השני, כולו מתנשם בכבדות רטוב מכף רגל ועד ראש.
הבעלים של המקום בא אליו ומביא לו את המזוודה עם הכסף אך הוא לא לוקח אותה. הבעלים מביא לו את צרור המפתחות של הווילה ושל המכוניות אבל הבחור זורק אותם למים.
הבעלים של המקום בהלם לא מבין מה הולך. הוא אומר לבחור: "רק תגיד מה אתה רוצה וזה שלך".
הבחור מסתכל עליו בעצבים ואומר לו: "מה אני רוצה? אני רוצה לדעת מי המנוול שדחף אותי למים!!!"
מקור תמונה: canva.comאדיר וליאת יצאו לקניון לעשות קניות רגע לפני כניסת החג. באמצע כל הטירוף, ליאת שמה לב שבעלה כבר לא לידה. אובדת עצות היא ניסתה לאתר אותו בין המולת האנשים, עד שלבסוף החליטה להתקשר אליו.
"אדיר!!! יש לנו מלא דברים להספיק לקנות לפני ראש השנה. לאן נעלמת?!" גערה בו ליאת.
אדיר ענה: "את זוכרת את חנות התכשיטים שהלכנו אליה לפני 10 שנים איפה שאת התאהבת בטבעת עם יהלום כחול, ולי לא היה מספיק כסף לקנות אותה אז הבטחתי לך שיום אחד היא תהייה שלך?"
דמעות קטנות ירדו מעיניה של ליאת, שהתחילה לחייך בהתרגשות.
"כן, אני זוכרת" היא אמרה.
"יופי" אמר אדיר, "אז אני בדוכן של הפלאפל ליד..."
גבר אחד טייל ליד אגם בפארק ולפתע החליק, נפל למים והתחיל לטבוע. מיד רצה אליו חבורה של אנשים שראתה את הנפילה לעזור לו. "תן לי יד!" צעק אחד מהאנשים שרכן מעבר לשפת האגם, אך הגבר לא הגיב והמשיך להיאבק ולהישאר עם ראש מעל המים.
"אולי הוא לא שומע?" חשבו המצילים והמשיכו לצעוק: "תן לו יד! תן לו יד!" אך לא הייתה שום תגובה. פתאום רץ אל החבורה גבר נוסף, רכן מעבר לשפת האגם וצעק לעבר הגבר הטובע: "קח את היד שלי!"
הגבר הטובע לקח את היד, נמשך לאדמה ונאבק להסדיר את הנשימה שלו. "אנחנו לא מבינים, איך אותך הוא שמע ואותנו לא?" שאלו האנשים את הזר.
- "הוא שמע אתכם בסדר גמור, אבל אני מכיר אותו והוא פרסי."
- "מה הקשר?"
- "אתם אמרתם לו לתת לכם יד ואני אמרתי לו לקחת…"
מקור תמונה: /depositphotos.comרופא יהודי צעיר שטס ללמוד רפואה בארה"ב סיים את הלימודים שלו בהצלחה ויצא למסע התנדבות בשמורת אינדיאנים בניו מקסיקו.
כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאימו ומספר בהתרגשות: "אימא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה לסעודת ראש השנה, היא אינדיאנית ושמה 'כוכב זורח'".
"נחמד לשמוע..." אומרת האימא.
"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הבן, "מהיום אני 'צבי מנתר!' מה את חושבת על זה?"
"נחמד," אומרת האימא.
"למען האמת," הוסיף הבן אחרי מחשבה, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני כדי לקרב את כל המשפחה".
"אתה לא צריך לדאוג," השיבה האם "יש לי שם ואני גם חושבת שהוא יקרב את המשפחה מאוד".
"באמת?" התפלא הבן "איזה יופי! מה השם?"
"אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".
מקור תמונה: AVRAMGRאיש אחד ביקש להתקבל למנזר השתקנים. "אחי היקר", אמר לו ראש המנזר, "מדובר במנזר הדממה, אתה מוזמן להצטרף אלינו בתנאי שלא תדבר עד שתקבל רשות לכך".
חמש שנים חולפות בדממה מוחלטת עד שראש המנזר סוף סוף פונה אליו ואומר לו: "אחי היקר, אחרי חמש שנים אתה רשאי לומר שתי מילים".
אמר האיש: "המיטה קשה".
"צר לי לשמוע," אומר ראש המנזר, "נדאג לך למיטה נוחה יותר."
חלפו עוד חמש שנים והאיש נקרא שוב למשרדו של ראש המנזר שהרשה לו להגות עוד שתי מילים. "האוכל קר", אמר ומיד קיבל הבטחה שהמצב ישתפר.
עברו להן עוד חמש שנים והאיש מוזמן שוב לומר שתי מילים. "אני עוזב" אומר האיש.
אמר לו ראש המנזר: "עדיף ככה, מאז שהגעת אתה רק מקטר!"
המוסד, השב״כ וכוחות המשטרה רצו כולם להוכיח שהם הטובים ביותר בלכידת חשודים ופושעים, אז ראש הממשלה הציב בפניהם מבחן. הוא שחרר ארנב ביער וביקש מכל אחד מהם לתפוס אותו.
המוסד היה ראשון; מיד החלו לגייס חיות שירגלו בתוך היער וגם דאגו לתחקר את כל הצמחים שהיו עדים למה שקרה ביער לאורך העשורים האחרונים, זאת על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת של השטח ושל הנפשות הפועלות בו. אחרי 3 חודשים של עבודה קשה, הם סיכמו בדו״ח שלהם שהארנב לא קיים ולמעשה מעולם לא הייתה חיה כזו בשם ״ארנב״ ביער.
כשהשב״כ נכנסו, הם יצאו משם תוך שבועיים ללא שום קצה חוט, אולם הם דאגו לשרוף את היער ולהרוג את כל מה שבתוכו, כולל את הארנב, מבלי להתנצל – זה הגיע לו.
כשכוחות המשטרה נכנסו, הם יצאו תוך שעתיים עם עכברוש מוכה שצעק ״בסדר, בסדר, אני ארנב, אני ארנב!״
בטח שכולם בכפר אוהבים את דרדסית, איך אפשר שלא לרצות בלונדינית עם ראש כחול?
שיחת ראש בראש מכדור פורח
איש בכדור פורח מרחף בשמיים ופתאום מבין שהלך לאיבוד. הוא ממהר להוריד גובה ומזהה במרחק מה ממנו, איש על הקרקע. הוא מנמיך גובה עד לנקודה שבה הוא יכול לצעוק אליו "סליחה, אתה יכול לעזור לי?"
"בשמחה", האיש נענה לבקשתו.
"הבטחתי לחבר שאפגוש אותו כבר לפני שעה אבל אין לי מושג איפה אני" מסביר האיש בבלון.
האיש מתחתיו מסתכל לצדדים "אתה בכדור פורח, מרחף בגובה 30 אלף רגל מעל הקרקע. אתה בין 40 ל-41 מעלות צפונה ובין 59 ל-60 מעלות מערבה"
"אתה בטח מהנדס" צועק לו האיש מהכדור הפורח.
"נכון" עונה האיש בהתפעלות "איך ידעת?"
"ובכן זה די פשוט" צועק לו האיש מהבלון "כל מה שאמרת לי כרגע הוא נכון מבחינה טכנית, אבל אין לי מושג מה לעשות עם המידע הזה ובשורה התחתונה אני עדיין אבוד. בכנות, אתה בכלל לא עזרת לי, אם כבר, רק עיכבת אותי יותר"
עונה לו האיש מהקרקע: "אתה בטח עובד בניהול"
"נכון" עונה האיש מהבלון "איך ידעת?"
"ובכן זה די פשוט" עונה האיש "אתה לא יודע איפה אתה נמצא ולאן אתה הולך. טיפסת לגובה רב בגלל כמות גדולה של הבטחות שפיזרת לאוויר אבל אין לך מושג איך לקיים אותן ואתה מצפה מהאנשים שמתחתיך שיפתרו לך את הבעיות. בשורה התחתונה אתה נמצא בדיוק באותה הנקודה שבה היית לפני שנפגשנו, רק שעכשיו אתה מאשים אותי!"
אדם עם עווית בעין שגורמת לו לקרוץ כל הזמן, נכנס לראיון עבודה לתפקיד של נציג מכירות בחברה גדולה.
המראיין בוחן את קורות החיים ואומר: "זה מדהים. סיימת בהצטיינות את האוניברסיטה הטובה ביותר, ההמלצות משבחות אותך ואין בכלל מה לדבר על הניסיון שלך. במצב רגיל, היינו חוטפים אותך בלי לחשוב פעמיים, אבל כנציג מכירות, תידרש להיות ייצוגי מבחינה ויזואלית ואנו חוששים שבעיית הקריצה שלך תבריח לקוחות. אנו נורא מצטערים, אבל לא נוכל להעסיק אותך".
"רגע אחד", עונה האיש, "אם אני לוקח כדור נגד כאבי ראש, המצמוץ מפסיק תוך דקה או שתיים!"
"באמת? אוקיי, אתה יכול להראות לי בבקשה?" אמר המראיין.
האיש מפשפש בתיקו ומתחיל לשלוף ממנו קונדומים לרוב; קונדומים אדומים וכחולים, בטעמים ומחוספסים, במידות קטנות וגדולות ואפילו בצורות של חיות. לבסוף הוא מגשש בתחתית התיק ומוצא שם חפיסת כדורים נגד כאבי ראש. הוא לוקח אחד והמצמוץ מפסיק.
המראיין ההמום שהיה עד להתרחשות, התעשת ואמר "ובכן אדוני, הכל טוב ויפה, אבל זוהי חברה מכובדת ורצינית ולא נקבל עובד שמתעסק עם נשים כל היום!"
"מתעסק עם נשים?! מה פתאום? אני נשוי באושר!" התגונן האיש.
"אז איך אתה מסביר את כל הקונדומים?" התפלא המראיין.
נאנח האיש וענה "ביקשת פעם מרוקח כדור נגד כאב ראש בזמן שאתה קורץ כל הזמן?"
שולה ויורם היו בדרכם למסיבת תחפושות כשבאופן פתאומי היא חטפה כאב ראש נוראי.
היא אמרה לו ללכת בלעדיה ואחרי שלקחה כדור נכנסה למיטה לנוח. לאחר חצי שעה כאב הראש עבר והיא החליטה ללכת גם כן למסיבה.
מאחר שבעלה לא ידע למה היא מתחפשת, היא החליטה לבדוק את התנהגותו כשהיא איננה בסביבה. כשהגיעה למסיבה היא מיד איתרה אותו לפי התחפושת והתחילה לרקוד איתו.
הוא שאל אותה אם היא רוצה לעשות סיבוב באוטו, היא הסכימה כי רצתה לראות עד לאן יעז להגיע, והם הלכו על זה עד הסוף!
היא חזרה הביתה ושאלה אותו: "נו, איך הייתה המסיבה?"
הוא ענה: "משעממת".
"באמת?"
"כן, ישבנו כמה חבר'ה בלובי עם בקבוקי בירה ושיחקנו קלפים, אבל הבחור שהשאלתי לו את התחפושת שלי עשה חיים משוגעים!!".
שני חוקרי ארצות נועזים יצאו למשימה ביערות הגשם של האמזונס כדי למצוא שבט מסתורי של קניבלים וללמוד על דרך החיים שלהם. לאחר ימים ארוכים של מסע רגלי הם הגיעו אל הכפר של השבט ונפגשו עם מנהיגו, שהבטיח להם שאיש לא יפגע בהם ושהם רשאים לטייל בכל רחבי הכפר. שני החוקרים הסכימו להצעה בשמחה ויצאו לסייר ברחבי הכפר כדי ללמוד על התרבות וחיי היומיום בשבט הקניבלים.
החוקרים הופתעו לגלות שבני השבט הקימו כפר גדול ומתקדם, שכלל מרפאה, בית ספר, חנויות, נגרייה ואפילו מסעדה! השניים החליטו שהם חייבים לבדוק את הנושא הזה, נכנסו לתוך המסעדה, התיישבו ליד אחד מהשולחנות וחיכו בצפייה לראות כיצד מוסד שכזה מתנהל.
לאחר כמה רגעים ניגש אליהם הטבח של המסעדה. "ראש השבט אמר לנו שאתם אולי תגיעו, אז הכנו עבורכם כמה מנות מיוחדות מהמטבח המקומי שלנו" הוא אמר, והניח מול כל אחד מהחוקרים חתיכת נייר קטנה שעליה היה כתוב:
מיסיונר במרינדה: 2 מטבעות זהב
צייד צלוי: 2 מטבעות זהב
חוטב עצים חלוט: 3 מטבעות זהב
פוליטיקאי מאודה: 50 מטבעות זהב
לאחר התבוננות קצרה בתפריט פנה אחד מהחוקרים אל הטבח ושאל: "אני לא מבין פה משהו, שלושת המנות הראשונות עולות בערך אותו דבר, אבל הפוליטיקאי הרבה יותר יקר. למה זה ככה?"
"מה זאת השאלה המצחיקה הזאת?" ענה הטבח, "אנחנו קניבלים, לא טיפשים שאוכלים טינופת, ולנקות פוליטיקאי לוקח הרבה זמן אז המחיר בהתאם!"
עבור לבא-במייל
