מה הבעיה עם בדיחותעל עורכי דין? שעורכי הדין אינם חושבים שהן מצחיקות, והאחרים אינם חושבים שהן בדיחות.
כמה בדיחות יש על עורכי דין? 3, כל השאר הן האמת לאמיתה.
על מה ילדים קטנים רבים?
אחרי שסיימנו קניות, שני הילדים הקטנים שלי עמדו מול הדלת של המכונית בזמן שאני סידרתי את המצרכים בתא המטען, ומיד התחילו לריב אחד עם השני...
עמית, בן 4, התחיל לצעוק: "אני יושב בצד שמאל!" ואחיו עומר, בן 5, ענה בתגובה: "מה פתאום? אני יושב בצד שמאל!". ככה הם המשיכו דקות ארוכות ובצעקות חזקות יותר ויותר בזמן שכל האנשים בחנייה נועצים בנו מבטים, עד שלא יכולתי יותר.
"מספיק! עומר מבוגר יותר אז הוא יכול לקבוע בנושא הזה, עמית, תן לו לשבת בצד שמאל."
"איזה כיף!" הגיב עומר הנרגש, "רק תגיד לי אבא, איפה זה צד שמאל???"
בלונדינית אחת עלתה על טיסה לתאילנד; כשעה לאחר ההמראה שמעו הנוסעים הדים עמומים מצידי המטוס והרגישו טלטול קל באוויר. כמה רגעים לאחר מכן הטייס פתח את המיקרופון, כחכח קלות בגרונו והודיע: "נוסעים נכבדים, כאן הקברניט. אנחנו מצטערים להודיע שאחד המנועים שלנו הלך. אנחנו ננחת ביעד ב-15 דקות איחור מהמתוכנן". קולות של נוסעים מודאגים עלו מן המושבים, אך הטיסה נמשכה כסדרה – והבלונדינית ישבה במקומה בנוחות ולא נראתה מודאגת.
חצי שעה לאחר מכן, שוב תקפו רעד וטלטלה עזים את המטוס. נוסעים אחדים החלו לצעוק, ורגע לאחר מכן הטייס שוב פתח את המיקרופון והודיע בקול מודאג: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים להודיע שגם מנוע מספר 2 שלנו הלך", הוא נשנק לרגע ואז המשיך: "אנחנו ננחת ביעד 30 דקות מאוחר יותר מהמתוכנן". קולות רמים של נוסעים מודאגים עלו ממחלקת התיירים, רבים קמו ממקומם והחלו להסתובב במטוס בעצבנות, אך הבלונדינית נותרה לשבת מהורהרת בכסאה.
עוד רבע שעה חלפה, ופיצוץ עז נשמע מצידי המטוס והוא החל להטלטל באוויר לפה ולשם. צרחות רמות החלו לעלות מכיוון הנוסעים ופניקה השתלטה על המטוס. הטייס שוב פתח את המיקרופון וזעק: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים אבל איבדנו גם את המנוע השלישי מתוך ארבעה שלנו!", בקול מרוסק ומתחנן הוא קרא: "אנא שבו במקומותיכם והדקו חגורות! אנחנו עושים הכל כדי שננחת ביעד בשעה איחור מהזמן המתוכנן, ושאלוהים יהיה איתנו!".
הנוסעים השתוללו וצרחות עזות של פחד נשמעו בכל רחבי המטוס. רק הבלונדינית המשיכה לשבת במקומה ופשוט נראתה זעופה. היא הסתובבה בחוסר נוחות במקומה, פנתה לגבר שישב לידה ואמרה לו: "אוף, זה לא יאמן, אני מה זה מבינה את כל אלו שצורחים... הרי אם גם המנוע האחרון שלנו יילך אנחנו עוד נתקע כאן כל היום!".
גבר אחד תקוע על אי בודד כבר יותר מעשר שנים ובכל זאת, לא דעכה תקוותו. בכל יום, הוא נוהג לשבת על החוף ולצפות לאופק, גם כדי להירגע וגם בתקווה שתעבור שם ספינה. יום אחד בעודו יושב על החוף, הוא מבחין באופק הרחוק במחזה לא שגרתי. "זו בטח לא ספינה..." הוא חושב לעצמו אחרי כמה רגעים של התבוננות.
בעוד המחזה מתקרב ומתבהר, הוא הופך סקרן וחסר סבלנות - את האפשרות של סירה קטנה ואפילו רפסודה, הוא כבר פסל ולאחר המתנה מורטת עצבים, מגיחה פתאום מתוך האוקיאנוס, יפהפייה מדהימה שלא נראתה כמותה, כשלגופה החטוב חליפת צלילה צמודה ושחורה.
בלי להמתין, היפייפיה ניגשת אל הגבר ההמום ושואלת, "כמה זמן עבר מאז שעישנת סיגריה?"
"10 שנים", מגמגם הגבר.
היא מושיטה את ידה קדימה ופותחת כיס חסין מים מהשרוול הימני שלה. היא שולפת חפיסת סיגריות ומושיטה לו אחת. הגבר מצית סיגריה, לוקח שאיפה ואומר, "ואוו זה טוב!"
"ותגיד, כמה זמן עבר מאז ששתית וויסקי טוב?", שואלת הבחורה היפה.
שפתיו רועדות בעודו עונה "זמן רב מדי..."
הבחורה מושיטה את ידה השמאלית קדימה, פותחת רוכסן ושולפת בקבוקון של וויסקי משובח. היא פותחת את הוויסקי והבחור לוקח לגימה "...בחיי שזה הדבר הטוב ביותר ששתיתי מעודי" אומר הגבר הבודד בתגובה.
בשלב זה מתחילה הבחורה לפתוח לאט לאט את הרוכסן המרכזי של החליפה תוך שהיא נועצת בו מבט ולוחשת "ודבר אחרון, תאמר לי כמה זמן עבר מאז ששיחקת עם אישה?"
כשדמעות בעיניו הוא נופל על ברכיו ומייבב "שכה יהיה לי טוב, אל תאמרי לי שהבאת מטקות!"
יום אחד דניאל חזר מוקדם מבית הספר, ואמו שאלה אותו: "למה חזרת כל כך מוקדם הביתה?"
דניאל ענה: "תראי, המורה שאלה בכיתה שאלה ואני היחיד שענה עליה..."
מסמיקה מהתרגשות האם שאלה את ילדה: "וואו! תמיד ידעתי שהבן שלי גאון! מה הייתה השאלה?"
הוא השיב: "השאלה הייתה 'מי בעט את הכדור שפגע בראש של המנהל?'"
מני, בני ויוני נהגו ללכת יחדיו לביתם אחרי הלימודים והיו מעבירים את הזמן בנעימים עד שהתפזרו כל אחד לביתו. בכל יום מחדש, שלושת הבנים היו הולכים באותו מסלול, מדברים וחוקרים את הסביבה שלהם תוך כדי הליכה.
יום אחד אחרי בית הספר, שלושת החברים החליטו ללכת במסלול שונה הביתה כדי לגלות דברים חדשים כמו שהם אהבו לעשות.
בדרך החדשה, השלושה שמו לב לחור בגדר של בית פרטי, הציצו דרכו וראו לראשונה בחייהם אישה משתזפת בעירום לצד בריכה. עוד לפני שהספיקו לדבר על מה שראו, יוני החל לרוץ לביתו.
מני ובני לא הבינו מה קרה והמשיכו ללכת הביתה כהרגלם. ביום שלמחרת שלושת הבנים הלכו במסלול החדש ולא עמדו בפיתוי של התבוננות דרך החור בגדר שחשף בפניהם את גופה הערום של האישה המשתזפת פעם נוספת. גם הפעם יוני ברח לביתו לאחר שראה את האישה, ומני ובני החליטו לבדוק את העניין...
ביום השלישי להליכה באותו המסלול, הבנים לא עמדו בפיתוי והמשיכו במסורת ההצצה, אך לפני שיוני הספיק לברוח, מני ובני החזיקו בו.
"מה קרה לך???" אמר בני, "מי בורח כשהוא רואה אישה ערומה???"
יוני הנסער השיב "אימא שלי אמרה לי שאם אסתכל על אישה ערומה... אז... אז... אז אני אתאבן ואהפוך לפסל!"
"איזה פסל?" אמר מני "אתה עדיין פה לא?"
"זה כי הספקתי לברוח לפני שהתהליך הסתיים..." אמר יוני.
מני ובני הביטו על יוני ואמרו יחד "השתגעת לגמרי!"
יוני הזועף הסתכל על שני הבנים והכריז "לא השתגעתי!!!" ואז הצביע על מכנסיו, "כבר התחלתי להרגיש איך אני מתקשה שם כמו אבן!"
כולם מרוקאים, רק גבי אשכנזי
כולם אשכנזים, רק אבי מזרחי
כולם ישראלים, רק צדי צרפתי
כולם שואלים, רק לאיציק תשובה
כולם קוצים, רק גבי שושן
כולם נצים, רק אבי נשר
כולם אשמים, רק דודו זכאי
כולם קונים בתים, רק סנדרה שדה
כולם התפתחו, רק שלמה ניצן
כולם עורכי-דין, רק ארי שמאי
כולם בני-זקונים, רק גיא בכור
כולם ישבו, רק מיקי קם
כולם אוהבים פטרוזיליה, רק יצחק שמיר
כולם קבלנים, רק יוסי בנאי
כולם מרובעים, רק הרב כדורי
כולם בני אדם, רק יצחק בן צבי
כולם בתולים, רק מארק שגל
כולם חכמים, רק יצחק נבון
כולם זורקים סלעים, רק אבא אבן
בכרמל נשרפו עצי אורן, רק בבית של דפנה דקל
כולם חיות, רק עומר אדם
כולם נכשלים, רק בעלה של רינה מצליח
כולן בנות, רק זהבה בן
כולם גדולים, רק יניב קטן
כולם אקדמאים, רק אבא של לילית נגר
כולם סיגליות, רק ליאור נרקיס
כולם טיפשים, רק יהורם גאון
כולם מדליקים נר, רק יאיר לפיד
כולם בארץ, רק אמא של דודו טסה
ספינה גדולת ממדים הפליגה לה באיטיות בסמוך לאי בודד.
הקברניט, שסרק כהרגלו את השטח עם המשקפת, שם לב לפתע שעל האי עומד אדם כחוש ומוזנח שמסמן עם ידיו לעזרה.
ללא היסוס הספינה שינתה את מסלולה אל האי והקברניט ירד במהירות אל החוף כדי להגיש לניצול סיוע ומעט מזון.
תוך כדי שהוא נתן לאיש לאכול, ערך לו בדיקה גופנית ושמע את סיפורו, הוא שם לב לפתע שעל החוף סביבם היו בנויות 3 בקתות רעועות עשויות מעצי סחף.
הוא הצביע על הבקתה הראשונה מימין ושאל את האיש בתמיהה: "למה היא משמשת אותך?"
האיש ענה: "זה הבית שלי..."
הקברניט הצביע על האמצעית ושאל: "ולמה זו משמשת אותך?"
האיש אמר בגאווה: "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו!"
הקברניט המבולבל תהה: "אז למה נועדה הבקתה השלישית?"
האיש גלגל את עיניו ונאנח: "זה בית הכנסת האשכנזי..."
איך קוראים לגרמני שהמציא את הטיפוס על הרים? אב-טיפוס.
הילד והדוגמנית על המטוס שעמד להתרסק
דוגמנית צעירה ומפורסמת התיישבה ליד נער צעיר במטוס נוסעים קטן ותוך כדי הטיסה שלהם, מערבולות אוויר נוראיות גורמות למטוס לרעוד ולהיכנס לצלילה מסוכנת לכיוון הקרקע. מיד הטייס קורא במערכת הכריזה לכל הנוסעים: "חברים, זה נראה רע, תחזיקו חזק!". כולם נכנסים לפאניקה ומתחילים לצרוח, חוץ מהנער הצעיר, שפונה ישירות לדוגמנית שיושבת לידו ואומר: "אני לא מאמין שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא נישקתי אישה!"
בלהט הרגע הדוגמנית תופסת את ראשו של הנער ומנשקת אותו בעוצמה. "ואוו זה היה מדהים!" הוא אומר מתנשם, "אבל זה רק גורם לי לחשוב על זה שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא הרגשתי איך זה להחזיק חזה של אישה..."
הדוגמנית מהססת לשבריר שנייה, אבל אז נזכרת שהיא כנראה עומדת למות גם כן, אז היא תופסת את שתי ידיו של הנער ומצמידה אותן לחזה שלה. "אני לא מאמין שזה קורה לי!" הנער אומר בהתרגשות, "אולי אני עוד אספיק להפוך לגבר לפני שנתרסק, אולי בבקשה תוכלי להגשים לי את המשאלה הזאת?"
בגלל שהיא מרגישה שהיא כבר מחויבת לנער הצעיר שמולה, הדוגמנית מסכימה ומתחילה לפתוח את חגורת המושב שלה ולהוריד בגדים, אבל אז המטוס מתיישר ומפסיק לרעוד. כל הנוסעים נושמים לרווחה, הדוגמנית המפורסמת נרגעת והנער הצעיר לא מספיק להגשים את משאלתו...
בסיום הטיסה כל הנוסעים שיוצאים מהמטוס לוחצים את ידו של הטייס, שעומד בפתח, ומודים לו בהתרגשות על כך שהצליח להשתלט על המצב ולהציל אותם. רק הנער הצעיר, שמגיח אחרון מהמטוס, יוצא עם פרצוף חמוץ, מתקרב אל הטייס ואומר לו: "אבא, כמה פעמים אני אצטרך להגיד לך את זה? בפעם הבאה תעשה את זה קצת יותר ארוך!"
ישו אולי הלך על המים, אבל צ'אק נוריס שחה חזה ביבשה.
אמריקאי, ערבי ורומני עולים על טיסה...
שלושה מיליארדרים, האחד בעל הון אמריקאי, האחד שייח' ערבי והשלישי עשיר רומני טסים יחד מסביב לעולם במטוס פרטי משוכלל וחדשני במיוחד.
בשלב מסוים בטיסה, הם רוצים לדעת איפה בעולם הם כרגע; למיליארדר האמריקאי עוברת פתאום מחשבה איך לעשות זאת מבלי לשאול את הטייס, והוא אומר לחבריו: "אני חושב שאנחנו בניו יורק, תנו לי רגע לבדוק את זה". הוא פותח את חלון המטוס, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה פנימה ואומר: "יס, צדקתי! בדיוק עכשיו נגעתי בקצה הלפיד של פסל החירות". הוא סוגר את החלון והמיליארדרים ממשיכים בטיסתם.
כמה שעות אחרי הם שוב מתעניינים איפה הם בעולם. אז השייח' הערבי אומר פתאום: "אני חושב שאנחנו בדובאי. תנו לי לבדוק את זה" הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה ואומר לחבריו: "אשכרה צדקתי! נגעתי הרגע בקודקוד של הבורג' חליפה" וסוגר את החלון.
עוד כמה שעות טיסה עוברות והמיליארדר הרומני אומר: "עכשיו תורי! נראה לי שאנחנו מעל בוקרשט". הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו לרגע, מחזיר ואומר: "מאמא מיה, כמו שחשבתי, אנחנו בבוקרשט חברים!".
"איך אתה יודע?" שואלים אותו המיליארדרים האמריקאי והערבי, "נגעת בקצה של בניין הפרלמנט?"
"ממש לא" אומר המיליארדר הרומני "היד שלי לא נגעה בשום דבר".
"אז איך אתה כל כך בטוח שאנחנו בבוקרשט?" שואלים אותו חבריו.
עונה הרומני: "זה פשוט, איך שהוצאתי את היד שלי החוצה - שעון הרולקס שלי נגנב!".
יוסי ודני נשלחו למשרד המנהל אחרי שהתפרעו במהלך שיעור על חנוכה. המנהל החליט לבחון אותם על תוכן השיעור ושאל: "מיהם החשמונאים? מה קרה לאנטיוכוס? איפה היה פך השמן?" יוסי לדני: הלך עלינו אחי, נראה לי שהולכים להפיל את כל זה עלינו...
אירוניה זה להתעצבן על נר שקשה להדליק כי יש לו פתיל קצר.
למה פרסים נוהגים לחגוג יום הולדת בחנוכה? כדי לחסוך על הנרות של העוגה.
הפרסי שפירסם מודעת אבל על אשתו
אשתו של פרסי אחד נפטרה, והוא התקשר לעיתון המקומי כדי לפרסם בו מודעת אבל. שאלה אותו המוקדנית: "מה תרצה לרשום במודעה?"
ענה לה הפרסי: "שרה מתה".
השיבה המוקדנית: "אדוני, אתה יודע שאתה לא משלם לנו על פי מילה? זה תעריף אחיד, אתה יכול לפרסם אצלנו משפט שלם אם אתה רוצה".
ענה לה הפרסי: "אוקיי, אז תרשמי: שרה מתה אתמול".
המוקדנית אמרה: "תראה אדוני, אתה יכול להוסיף עוד שש מילים שלמות ואני אחייב אותך על משפט אחד בלבד".
אמר לה הפרסי: "אוקיי, אז תכתבי 'למכירה מאזדה 2016, קילומטרז' נמוך'".
(הפועל) "באר שבע שיחררו העונה 6-7 שחקנים, וזה רק מה שספרתי על כף יד אחת" - אלון מזרחי
"עם השנים למדתי שלא מומלץ להסתמך על ציטוטים באינטרנט, חלק מהם עלולים להיות שקרים" - אפלטון
מחקר מדעי מעניין על גברים ונשים
תוך כדי נבירה בעיתון היומי, נתקל מוטי במחקר מעניין שבו נחשף כי במשך יממה גברים אומרים כ-15,000 מילים בממוצע, בעוד שנשים אומרות כ-30,000.
"תראי מה זה..." פנה מוטי לאשתו סמדר ואמר בעוקצנות, "לפי המחקר הזה, אתן מדברות פי שניים מאיתנו."
סמדר גלגלה עיניים ואמרה: "זה כי אתם כל כך מטומטמים שכל דבר צריך להגיד לכם פעמיים!!!"
מוטי ניתק את עיניו מהעיתון ואמר: "מה?"
כומר אחד ישב באוטובוס ליד אדם שיכור שקרא עיתון. לפתע השיכור פתח את פיו ומלמל בקול: "אתה יודע מה זה דלקת פרקים?".
הכומר חשב שזו הזדמנות מצוינת להחזיר את השיכור למוטב, ולכן פצח בהרצאה שלמה על דלקת פרקים: "זוהי מחלה שתוקפת אנשים שחיים בחטא, בעיקר כאלה שצורכים יותר מדי אלכוהול וסמים, אך לא רק. גם נשים פרוצות, גנבים, אנסים ועוד הרבה כאלה שאני אפילו לא רוצה לציין."
עיניו של השיכור ופיו נפערו, אך הוא לא אמר דבר, רק חזר לקרוא בעיתון. אחרי דקה ארוכה הכומר חשב שהוא אולי היה קשה מדי עם השיכור, ולכן ניסה קצת לרכך את הסיטואציה: "כמה זמן אתה סובל מדלקת פרקים?" הוא שאל.
"אין לי דלקת פרקים," אמר השיכור, "אבל כתוב פה בעיתון שלאפיפיור יש."
למה השמש מבהירה לנו את השיער אבל מכהה לנו את העור?
מדוע נשים לא יכולות לשים מסקרה בעיניים כשהפה שלהן סגור?
למה יש אור במקרר אבל לא במקפיא?
מדוע צריך ללחוץ על "התחל" בשביל להפסיק את הווינדוס?
מדוע אין אוכל לחתולים בטעם עכברים?
מדוע אנשים מצביעים על הזרוע שלהם כשהם שואלים מה השעה, אבל הם לא מצביעים על התחת שלהם כשהם שואלים איפה השירותים?
מדוע נוח לא חיסל את זוג היתושים בתיבה?
מדוע כבשים לא מתכווצות כשיורד גשם?
מי היה האדם הראשון שהסתכל על פרה וחשב לעצמו "אני אלחץ על הדבר הורוד המתנדנד הזה ואני אשתה את מה שיצא משם"?
אם בני האדם התפתחו מהקופים, מדוע עדיין יש קופים?
איך קוראים לבלרינה ממין זכר?
אם שמן תירס עשוי מתירס ושמן צמחי עשוי מצמחים, אז ממה עשוי שמן תינוקות?
איך זה שהנחתנו אדם על הירח לפני שהבנו שזה יהיה רעיון טוב לשים למזוודה גלגלים?
כמה חשוב צריך להיות בנאדם, בשביל שיקראו למוות שלו התנקשות ולא רצח?
למה פיצה עגולה, מגיעה בקופסא מרובעת ומוגשת במשולשים?
למה אנשים אומרים שהם ישנו כמו תינוק, כשתינוק מתעורר בדרך כלל כל שעתיים?
למה אנחנו לוחצים יותר חזק על כפתורי השלט, כשאנחנו יודעים שהבטריות גמורות?
איך זה שהדבק לא נדבק לבקבוק?
למה לטרזן אין זקן?
האם במגרש החניה של אולימפיאדת הנכים, כל החניות צבועות בכחול?
האם לעובדי ויסוצקי יש הפסקות קפה?
סבא שלי אמר לי שהדור שלנו מסתמך יותר מדי על טכנולוגיה, אז ניתקתי אותו מהמכשירים.
הפסיכולוג שעזר לי להתגבר על האבל שלי מת. הוא היה כל כך טוב, שלא ממש אכפת לי מזה...
ההורים שלי גידלו אותי כבן יחיד. אחותי ממש עצבנית על זה עד היום...
עצוב על הבר
בחור אחד מתיישב עם פנים מצוברחות על הבר ומזמין לעצמו שתייה. "הכול בסדר?", שואל הברמן. "אשתי ואני רבנו", אומר הבחור, "והיא החליטה שהיא לא מדברת איתי חודש שלם."
הברמן ניסה להראות לבחור את חצי הכוס המלאה, ואמר: "יכול להיות שזה דווקא לטובה. אולי תזכה ככה בכמה שבועות של שקט ושלווה, ותוכל לעשות מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה."
"כן..." אמר הבחור, "אבל היום זה היום האחרון."
גבר אחד יצא לקניות בקניון במוסקבה וגילה שהמחירים של כל הדברים שהוא רצה זינקו בגלל הפלישה לאוקראינה, ושכרטיס האשראי שלו לא עובד כי החברה ניתקה קשרים עם רוסיה. כועס ומתוסכל על בזבוז הזמן ועליית המחירים, הוא עזב את הקניון והלך לבנק שלו כדי למשוך קצת כסף מזומן, שם הוא גילה תור ענק של אנשים באותו מצב כמוהו.
אחרי שעתיים מורטות עצבים של המתנה ותלונות מצד כל האנשים בתור, הגבר החליט שנמאס לו. "אי אפשר לחיות ככה!" הוא צעק, "כולנו סובלים בגלל פוטין ונמאס לי מהמצב הזה! אני הולך לקרמלין ואני אפוצץ אותו במכות!".
אחרי חצי שעה הגבר חזר לתור בבנק עם פנים נפולות וכתפיים שפופות… "מה קרה לך?" שאלו כל האנשים ששמעו את ההתפרצות הקודמת של הגבר.
"התור בקרמלין ארוך פי שתיים ממה שקורה כאן…"
1. רק אצלנו יכול להיות שזמר השנה, זמרת השנה ולהקת השנה הם איש אחד בשם דנה.
2. קמצנים?! פפפפפפ.... שטויות. לא אוהבים מינוסים.
3. בארון של סבתא תימניה תמיד תמצאו אחד מהממתקים הבאים: או מסטיק עלמה או טופי, שאין מצב לפתוח אותו בלי סכין יפנית, או סוכריה שבטוח נזרקה עליך בבר מצווה שלך בבית כנסת.
4. תימני הוא כמו חלווה, או שאוהבים מאוד או שלא אוהבים בכלל.
5. לכל תימני יש דוד בשם זכריה! אצל חלק הוא חי ואצל חלק קצת פחות.
6. אין תימני בעולם שלא הייתה תקופה בחייו שלא קראו לו "ג'חנון".
7. המאכל שהכי מביע את הקמצנות של התימנים - לחוח (פיתה עם חורים).
8. כל תימני שני - שר.
9. כל תימני שלישי - שר טוב.
10. כל תימני רביעי - ערס.
11. אחד הדברים שהכי מעצבנים תימנים - שאומרים "קובנה" לא נכון.
12. כל התימנים דומים. חלק דומים לג'חנון, חלק לקובנה וחלק לעוגה שרופה.
13. המאכל התימני הכי פופולרי אינו ג'חנון, אלא סחוג.
14. בכל חבורה יש לפחות אחד או אחת תימני/ה! חוץ מחברות ברמת אביב ג'.
15. העיר רחובות היא העיר היחידה שיש בה יותר תימנים מאשר כל עדה אחרת.
16. לכל תימני יש סבא שמגדל תרנגולת.
17. אם שני תימנים נפגשים, איכשהו הם יגעו למסקנה שיש להם קרוב משפחה שגר בצריף איפשהו.
18. תימני שנולד לפני הזמן יוצא לבן מדי.
19. תימני שנולד מאוחר מדי יוצא שחור מהרגיל.
20. המטבח התימני מבוסס על שני דברים: בצק עלים ורסק עגבניות.
- שמעת שאוניברסיטת הארוורד פשטה את הרגל בגלל מחקר כושל? - על מה היה המחקר? - כמה כסף אישה יכולה לבזבז
על אופנוע, וזלין ושבועה של שתקנים
תמיר תמיד רצה שיהיה לו אופנוע הארלי, ואחרי שחסך כסף במשך שנים הוא מצא אחד למכירה ביד שנייה. על אף שהאופנוע היה בן יותר מ-10 שנים, הוא היה במצב מצוין והבריק כמו חדש. "איך שמרת עליו ככה?" שאל תמיר את הבעלים. "זה פשוט", הוא אמר, "תמיד כשעומד לרדת גשם, אני מורח וזלין על הכרום וזה מגן עליו". הוא הושיט לתמיר קופסת וזלין קטנה ואמר, "הנה קח, אני כבר לא צריך את זה."
באותו הערב, החברה של תמיר - נעמה - הזמינה אותו לפגוש את ההורים שלה לראשונה בארוחה אצלם בבית. כמובן שהם נסעו לביתם על האופנוע החדש, ורגע לפני שהם נכנסו לבית נעמה עצרה את תמיר ואמרה: "תקשיב, יש משהו שאני צריכה לספר לך על המשפחה שלי. יש לנו קטע כזה שאנחנו לא מדברים בזמן הארוחה, ומי שמדבר ראשון צריך לעשות כלים, אז פשוט אל תדבר." תמיר אמר "אין בעיה", והם נכנסו לבית.
תמיר הופתע לראות שהבית מלא בכלים מלוכלכים בכל מקום - על הספה, על הטלוויזיה ואפילו על הרצפה. אף אחד לא אמר דבר, אפילו לא שלום, והם התיישבו לאכול. קצת זמן אחרי תחילת הארוחה תמיר ניסה לבדוק עד כמה רחוק הולכת המשפחה של נעמה עם עניין השתיקה. הוא החל לנשק את נעמה בלהט, וכשאף אחד לא הגיב, הוא החל גם לחפון את החזה שלה. כשגם זה לא יצר תגובה, הוא השכיב אותה על השולחן והתחיל לעשות איתה אהבה.
ועדיין, אף אחד לא הוציא מילה. אז הוא עשה את אותו הדבר גם עם האימא - נישק אותה, חפן לה את החזה והשכיב אותה על השולחן, ועדיין אף אחד לא פצע את הפה. בזמן ששתי הנשים חייכו מאוזן לאוזן והתנשפו, והאבא עמד להתפקע מרוב עצבים, נשמע רעם חזק. תמיר מיד נזכר שהוא החנה את האופנוע בחוץ, והוציא את קופסת הווזלין הקטנה שהייתה בכיס שלו.
"בסדר בסדר, אני אשטוף את הכלים!", אמר האבא.
רופא נוכל וכושל אחד לא הצליח למצוא עבודה אחרי שחיפש משרה במשך שנים, ובחר בסופו של דבר לפתוח קליניקה בעצמו. עם זאת, לא היה לו כסף לרכוש ציוד רפואי מתקדם, וגם לא תקציב לפרסם את עצמו, ולכן הוא תלה שלטים בכל רחבי העיר שבה גר: "קבלו אצלי טיפול זול בעלות של 50 שקלים בלבד, ואם לא ריפאתי אתכם - תקבלו 100 שקלים בחזרה!"
עורך דין ממולח אחד ראה את המודעה והחליט לנצל את ההזדמנות להרוויח כסף קל. הוא הגיע למרפאה של הרופא ואמר לו, "ד"ר, אני חושב שאיבדתי את חוש הטעם".
הרופא מיד קרא לאחות ואמר לה, "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל".
כבר בחתיכה הראשונה עורך הדין הבין מה שמו לו בפה – "מה זה?!" הוא צעק, "זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה".
עורך הדין שילם ויצא בבושת פנים מהמרפאה - אבל החליט שהוא ממש לא רוצה לצאת חייב, ולכן ביום שאחרי חזר אל הרופא, והפעם טען שהוא איבד את הזיכרון. הרופא קרא לאחות ואמר: "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל".
עורך הדין מיד נרתע וצעק, "לא, זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה".
עורך הדין שילם שוב ויצא מהמרפאה עצבני במיוחד. הוא חשב לעצמו ושיער שאם איכשהו יצליח לקבל 100 שקלים, הוא בסופו של דבר יוכל להחזיר לעצמו את מה שכבר הפסיד, לכן הוא לא ויתר וחזר למרפאה של הרופא פעם נוספת. הפעם טען שהוא איבד את הראייה שלו.
"ובכן...", אמר הרופא, "לזה אין לי תרופה לצערי. הנה, קח 100 שקלים", והגיש לעורך דין שטר.
"רגע", אמר עורך הדין, "זה שטר של 20!".
"מזל טוב, אתה בריא!", אמר הרופא, "50 שקלים בבקשה."
מורה נכנסת לכיתה ואומרת לתלמידיה שהיום יעברו שיעור על תרופות. היא שואלת את התלמידים: "אילו תרופות אתם מכירים?"
תלמיד ראשון: "אני מכיר אקמול".
המורה: "ולמה הוא טוב?"
התלמיד: "לחום, לכאבי ראש וכאבים בכלל".
המורה: "כל הכבוד".
תלמיד שני: "אני מכיר סירופ לשיעול".
המורה: "ולמה הוא טוב?"
התלמיד :"לכאבי גרון ושיעול".
המורה: "כל הכבוד. עוד מישהו???"
תלמיד שלישי מרים את היד בהתלהבות ואומר: "אני מכיר ויאגרה!".
המורה המופתעת שואלת: "מאיפה אתה מכיר ויאגרה? ולמה זה טוב?"
התלמיד: "מאמא שלי, וזה טוב לשילשול!"
המורה: "איך?"
התלמיד: "כל לילה אני שומע אותה אומרת לאבא שלי 'קח ויאגרה, אולי החרא הזה יתקשה".
חבורה של משוגעים שצריכים לעבור מוסד עלו על טיסה מיוחדת ואחרי שהמטוס המריא הם התחילו להשתולל ולקפוץ מצד לצד. הטייס ששמע את המהומה מיד שלח את טייס המשנה שלו לעשות סדר ולטפל בבעיה.
טייס המשנה יצא לתא הנוסעים. עוברות כמה דקות ולפתע המהומה נפסקת וטייס המשנה חוזר לתא מבסוט.
"מה עשית כדי להרגיע את המשוגעים האלה?" שאל הטייס.
"הצעתי להם שנשחק במשחק בית ספר והם הסכימו, אז נתתי להם שיעורי בית ואמרתי להם שאסור להם לשחק ולהשתולל עד שהם יסיימו" הוא השיב.
הטיסה ממשיכה כרגיל, אך אחרי כמה זמן המשוגעים מתחילים שוב להשתולל וטייס המשנה הולך לבדוק מה קורה. עוברות כמה דקות, לפתע זעזוע אדיר מרעיד את תא הטייס ואז השקט חוזר למטוס וטייס המשנה חוזר למקומו..
"מה עשית הפעם?" שאל הטייס.
"בדקתי להם את השיעורים ואמרתי שהכל היה בסדר, אז הם פתחו את הדלת ויצאו להפסקה."
בגילי המופלג, ריקוד המוט היחידי שאני עושה זה על ידית האחיזה שבמקלחת שלי.
לוחמים מספרטה על המחשב
לקוחה: "היי, הבן שלי אומר שיש לי לוחמים מספרטה על המחשב, ממש ספרטנים אמיתיים, וכדאי שתבדקו את זה".
מוכר: "גבירתי..? את בטוחה? ספרטנים?"
לקוחה: ״כן כן, התקשרתי לבן שלי בזמן הלימודים שלו, אמרתי לו שקופצים לי כל מיני דברים על המסך והוא אמר שיש לי ספרטנים".
מוכר: "אה! טרויאנים! סוסים טרויאנים, כן, זה הגיוני. אבצע סריקה במחשב ונוכל לגלות במהירות מה קורה שם".
לקוחה: "בחור צעיר, הבן שלי לומד בקולג' והוא אומר שהם ספרטנים. אתה עומד כאן בתלבושת של רשת קטנה, מרוויח שכר מינימום וחושב שאתה מבין טוב יותר מהבן שלי".
מוכר: "את צודקת גבירתי, קיוויתי שנוכל לבצע אבחון קצר ולבדוק אם אכן לא מדובר בספרטנים, אבל רק ממבט על המסך אני יכול לומר שמדובר ככל הנראה בכ-300 לוחמים שנאבקים כרגע במחשב שלך".
לקוחה: "אלוהים אדירים! 300?! זה נורא!"
מוכר: "נורא ואיום. הם צועדים צעד אחר צעד, עם החניתות שלהם, ורומסים כל מה שאפשר על לוח האם והדיסק הקשיח. בקרוב מספר הקורבנות על המחשב שלך ייצור קיר שיחסום סופית את התנועה בו, ואת בטח יודעת מה זה אומר..."
לקוחה: "כ..כן... בטח, אוי זו קטסטרופה, אאלץ לקנות ממך מחשב חדש!"
מוכר: "אין ספק, גבירתי. אין ספק".
אני לא מאמין שנעצרתי על זה שהתחזיתי לפוליטיקאי ידוע. הרי בסך הכל ישבתי רגל על רגל במשרד שלי ולא עשיתי כלום...
בחור צעיר אחד ניגש לאבא שלו ואומר לו שהוא החליט להיכנס לפוליטיקה. אומר האבא: "תגיד לי אתה מטומטם? איבדת את שפיות דעתך? אתה מוכן להפסיק להימנע מאחריות על כל דבר?" עונה הבן: "זה בסדר אבא, אני עונה על כל הדרישות".
דיווח ראשוני: ג'ו ביידן התקשר לנתניהו כדי לברך אותו על חיסולו של בן לאדן.
שאלה: למה פוליטיקאי משיב על כל שאלה בשאלה? תשובה: למה לא?
השיכור שצעק "מדינה על הפנים"
שיכור אחד התרוצץ ברחוב וצעק לכל עבר: "מדינה על הפנים! מדינה על הפנים!"
שוטר עצבני שעבר באזור רץ לכיוונו של השיכור ושאל אותו "מה אמרת!?"
השיכור השיב לו, "על הפנים של מדינה, חרא!"
השוטר תפס את האיש, אזק אותו באזיקים ולקח אותו למעצר בתחנת המשטרה.
יום למחרת, כאשר השוטר והשיכור נכנסו לבית המשפט, טען השיכור בפני השופט שזה נכון שהוא אמר ‘מדינה על הפנים’, אך כוונתו הייתה לאיראן.
השופט כעס על השוטר שסתם בזבז מזמנו והאשים אדם חף מפשע, לכן לא רק שהשיכור שוחרר, השופט גם גזר על השוטר קנס והשעייה מתפקידו בשל ניצול סמכויותיו.
כשהם יצאו מבית המשפט אמר השוטר לשיכור: "אני לא מבין... איך זה שאתה מתפרע ומקלל ואני מקבל קנס ועונש???"
"לא אמרתי לך?" ענה השיכור, "מדינה על הפנים…"
יש פוליטיקאים שממשיכים להבטיח לנו שממש עוד מעט כל החרדים יתגייסו. אם אתם כמונו, נוטים שלא להאמין לו, אפשר לפחות לספר כמה בדיחותעל הדרך... אז מה יקרה כשהחרדים יתגייסו לצה"ל?
1. השק"מ יהפוך לסניף של "סופר שפע מהדרין".
2. מפקד שהוא כהן יחויב למנות סגן שהוא לוי.
3. מדיניות החיסולים תוחלף בפולסא דנורא.
4. במקום תרבות יום א' יהיה "תיקון יום א'".
5. הם יילחמו בעוז בכל אויבנו – אלא אם בדיוק יש סעודה שלישית.
6. כל טיל יכיל ברכת הדרך.
7. הפלוגות יוחלפו בחצרות.
8. יתווספו פאות לכומתה.
9. במקום פטור זקן, החיילים יוציאו פטור מזקן.
10. יוסיפו גרפיטי של "נ נח נחמ נחמן מאומן" לכל טנק מרכבה.
11. רובה התבור יוחלף ברובה הר סיני.
12. המקלחות המטונפות בבסיסי הטירונות יהפכו למקווה טוהרה.
13. הרב ה"רטנגן" ימונה לקצין רפואה ראשי.
14. הרס"רים יוחלפו בנטורי קרתא.
15. המשטרה הצבאית תהפוך למשמרות הצניעות.
16. לא ייערך מסדר ניקיון בלי מניין.
17. המשכורת הצבאית תועבר בכפולות של ח"י.
18. עיתון "במחנה" יופץ באמצעות פשקווילים.
אמן גרפיטי צייר כתובת על קיר: "האדם שכתב את זה גאון, והאדם שקרא את זה אידיוט".
כורדי אחד עבר על יד הכתובת הזו מדי יום, ובכל פעם התעצבן כשקרא אותה. אז יום אחד עלה בראשו רעיון "גאוני"! הוא רכש ספריי צבע, עמד מול קיר הגרפיטי וכיסה את המשפט בכתובת משל עצמו:
"האדם שכתב את זה אידיוט, והאדם שקרא את זה גאון!"
לאחר שבעלי יצא לפנסיה, התעקשתי שיתלווה אלי מדי שבוע לקניות. למרבה הצער, כמו רוב הגברים, קניות משעממות אותו עד מוות. לעומתו, כמו רוב הנשים - אני אוהבת לשוטט בין החנויות, אבל אנחנו מסתדרים; הוא הולך לסיבוב משלו ואני לסיבוב משלי. אבל איני מציעה לו יותר להתלוות אלי לקניון. מדוע? כיוון שאתמול קיבלתי את המכתב הבא מהנהלת הקניון:
לקוחה נכבדה,
אנחנו עוקבים אחריך ואחרי בעלך במשך זמן מה, ובששת החודשים האחרונים בעלך עשה הרבה בעיות בקניון שלנו. אין אנו יכולים לסבול התנהגות שכזו, מעתה והלאה אנחנו אוסרים על שניכם להיכנס למתחם הקניון. התקרבותכם לקניון במרחק של 20 מטרים תגרור התערבות משטרתית.
סיבת ההרחקה שלנו היא בעקבות תלונות נגד בעלך, המפורטות להלן, ומתועדות על ידי מצלמות האבטחה שלנו:
ב-3 בינואר: הוא לקח 24 קופסאות קונדומים, ובאופן אקראי הכניס אותן לעגלות של לקוחות אחרים כאשר הם לא שמו לב לכך.
ב-7 בפברואר: בחנות השעונים, הפעיל את כל השעונים המעוררים במרווחים של 5 דקות זה מזה.
ב-14 בפברואר: הוא סימן שביל על הרצפה, בעזרת מיץ העגבניות, כל הדרך ממחלקת המזון עד שירותי הנשים.
ב-24 בפברואר: העביר את שלט 'אזהרה - רצפה רטובה' לחנות שטיחים.
ב-28 בפברואר: הקים אוהל במחלקת הקמפינג, והזמין את הילדים שהיו בסביבתו להביא כריות ושמיכות ממחלקת המצעים ולהיכנס לאוהל. כעשרים ילדים נענו להזמנה.
ב-10 במרץ: הביט היישר אל מצלמת האבטחה והשתמש בה כמראה לחיטוט באפו.
ב-15 במרץ: תוך כדי בדיקת רובה ציד בחנות נשק, שאל את המוכר אם יש בקניון בית מרקחת, כי הוא צריך לקנות כדורים נגד דיכאון.
ב-26 במרץ: הסתתר בין מדפי הבגדים, וכאשר קונים התקרבו, צעק, 'קנו אותי, קנו אותי!"
ב-15 באפריל: לקח קופסת קונדומים ושאל את הקופאית בקול רם: היכן אפשר למדוד אותם?
אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ב-23 באפריל: במחלקת הבגדים הוא נכנס לתא המדידה, סגר את הווילון, חיכה זמן מה, ולאחר מכן צעק בקול רם מאוד, "למה לעזאזל אין נייר טואלט כאן!" המוכרת במקום התעלפה ועשרות לקוחות נמלטו.
רק ישראלים מתלוננים על עומס החום במרכז ואז נוסעים לחופשה מרעננת באילת.
על מה חשב הבעל באמצע הלילה?
לילה שגרתי אחד רחלי התעוררה במיטה שלה וראתה שמשה בעלה לא נמצא לידה. דלת חדר השינה הייתה פתוחה במקצת, ואור קלוש נראה מהקומה התחתונה של הבית. רחלי קמה על רגליה, לבשה במהירות את חלוק הבית שלה וירדה בשקט בשקט במדרגות אל הקומה התחתונה. היא גילתה שם את משה עומד מהורהר ליד החלון, מחזיק בידיו כוס קפה חמה ובוהה באופק, אבוד במחשבותיו.
"מה קרה משה?" שאלה אותו רחלי בפליאה, "למה אתה עומד פה ככה בשעה כזאת של הלילה?"
משה השתחרר לפתע מהרהוריו, פנה אל אשתו ואמר לה: "זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו כשהיינו צעירים?"
"בערך, הייתי אז רק בת 18", ענתה רחלי.
משה התייפח בעצב: "זוכרת איך אבא שלך השוטר תפס אותנו מתמזמזים במושב האחורי של האוטו שפילחנו ממנו?"
"בטח, ברור שאני זוכרת" ענתה רחלי.
המשיך משה ושאל: "ואת זוכרת איך שבאותו רגע הוא שלף את האקדח שלו, הצמיד לי אותו לפרצוף ואמר: 'או שאתה מתחתן איתה או שאני אדאג שתשב בכלא ל-20 שנה על פיתוי קטינות ועל גניבת רכב?'"
"כן משה, אני זוכרת", אמרה רחלי בקוצר רוח, "אבל מה פתאום נהיית לי נוסטלגי באמצע הלילה?"
"כי אם אם הייתי בוחר בכלא אז מחר בבוקר כבר הייתי יכול להיות בחוץ..."
עציר חדש הגיע לכלא. חברו לתא שואל אותו על מה הוא נעצר. הוא עונה: על יריבות עסקית. ייצרתי את אותם השטרות כמו המדינה.
מה זה שיא החוצפה? להגיד לשוטר שתפס אותך על מהירות מופרזת שהוא צריך גם לרשום דו"ח לעצמו.
בדיחה על זוג נשוי עם תקלות
גבר חוזר הביתה ואשתו שואלת אותו "הכיור בשירותים סתום, תוכל לפתוח אותו?"
"מה אני, שרברב?!", עונה הבעל.
ביום שלאחר מכן התקלקלה מכונת הכביסה, כשחזר האיש באותו הערב שוב מבקשת ממנו אשתו: "תוכל לתקן בבקשה את מכונת הכביסה?"
"מה אני, חשמלאי?!"
בהמשך השבוע חוזר הבעל הביתה והפעם ראה שחלון הבית נשבר והריצפה מלאה ברסיסי זכויות. ניגשה אליו אשתו ואמרה: "תוכל לתקן את זה?"
"מה אני, זגג?!"
ביום שלאחר מכן הבעל מגיע ורואה שהחלון תוקן והורכבה זכוכית חדשה, כשהוא נכנס הוא רואה שהכיור עובד כראוי וגם הרעש ממכונת הכביסה העיד על כך שהיא תוקנה.
"מה זה", שאל הבעל, "מי דאג לתקן את זה?"
״השכן ממול״, ענתה האישה.
"וכמה שילמת לו?" תהה הבעל
״כלום״, ענתה האישה, ״הוא אמר שהוא יתקן הכל בחינם אם אשכב איתו במיטה שלנו או אאפה לו עוגה״.
"ואיזה עוגה הכנת?", שאל הבעל.
ואישתו ענתה: "מה אני, אופה?!"
הפרה היחידה בעיר קטנה בפולין הפסיקה לפתע לתת חלב. האנשים עשו סקר שווקים בסביבה, ומצאו שיש אפשרות לרכוש פרה במוסקבה תמורת 2,000 רובל. לעומת זאת, במינסק יש פרות גם ב-1,000 רובל. בהיותם חסכנים הם קנו פרה חדשה במינסק.
להפתעתם, הפרה הייתה נהדרת והניבה חלב רב כל הזמן. האנשים היו מאושרים, והחליטו לרכוש פר שירביע את הפרה, כדי שתמליט עוד פרות כמותה, וכך לעולם לא יצטרכו לדאוג עוד לאספקת חלב. וכך עשו. הם קנו פר והביאוהו לשדה המרעה עם פרתם האהובה. ואולם, לצערם הרב, בכל פעם שהפר התקרב אל הפרה, היא התרחקה ממנו. שום דרך שניסה הפר להתקרב אל הפרה לא הועילה והיא המשיכה להתרחק ממנו.
האנשים התאכזבו מאוד והחליטו להתייעץ ברב שלהם, שהיה מאוד חכם. הם סיפרו לרבי מה קרה: "בכל פעם שהפר מתקרב לפרה היא מתרחקת ממנו. אם הוא מתקרב מאחור, היא לפנים. אם הוא מתקרב מלפנים - היא זזה לאחור. כל ניסיון להתקרב אליה מהצד נכשל, היא מיד מתרחקת לצד האחר".
הרבי חשב על כך דקות אחדות ושאל: "האם קניתם את הפרה הזו במינסק?"
תדהמת הכל הייתה עצומה, היות שאיש מהם לא הזכיר אפילו ברמז היכן הם השיגו את הפרה. "אתה כל כך חכם, רבי" הם אמרו, "איך זה ידעת שקנינו את הפרה במינסק?"
נאנח הרבי והשיב בעצב: "גם אשתי ממינסק".
פרסי אחד שכב במיטתו על ערש דווי, והוא היה ממש דקות ספורות לפני נפיחת נשמתו האחרונה. לאורך כל חייו הוא בזבז כמה שפחות כסף, ומעולם לא חשף בפני משפחתו כמה הון צבר. כעת אשתו, ילדיו ואחיו היו סביבו וציפו לשמוע ממנו כמה כסף יש לו להוריש.
הפרסי שאל: "אשתי היקרה, את פה לידי?"
"כמו תמיד," אמרה אשתו.
"וילדיי החמודים, אתם פה לידי?" שאל הפרסי.
"כמובן אבא, אנחנו פה," אמרו ילדיו.
"והאחים שלי, שליוו אותי כל חיי, אתם פה?"
כולם כבר התחילו לאבד סבלנות, עד שאשתו של הפרסי אמרה: "כולם פה יקירי!"
"אז למה האור במטבח דולק?!"
ומת...
אבא יהודי מפלורידה מתקשר לבן שלו דיוויד שבניו יורק, ואומר לו: ״בן, אני ממש לא אוהב את מה שאני הולך לספר לך, אבל אני ואימא שלך כבר לא יכולים לסבול האחד את השנייה ואנחנו מתגרשים. זהו זה! אני הולך לחיות את שארית חיי בשלווה ובנחת. אני אומר לך את זה עכשיו כדי שאתה ואחותך לא תהיו בהלם אחרי שאני אעזוב את הבית״.
האבא מנתק, ודיוויד מתקשר ישר לאחותו ג׳ינה כדי לב לבשר לה את החדשות. ג׳ינה אומרת לו: ״אני מטפלת בזה ועכשיו!״. היא ישר מרימה טלפון לאביה וצועקת עליו: ״אבא, אל תעשה שום דבר עד שאני ודייוויד נגיע אליכם הביתה! נהיה אצלכם בשישי בערב! אל תעשה כלום בינתיים!״ האב אומר: ״אוקיי, אוקיי, אני אחכה״ ומנתק את הטלפון.
ואז הוא קורא לאישתו ואומר לה: ״ברברה, הכל טוב, הם יבואו לסדר פסח. עכשיו, מה אנחנו הולכים להגיד להם בראש השנה?״
המורה לביולוגיה בכיתה ז׳2 שאלה את התלמידים: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי 10, כאשר הוא חשוף לגירוי?" אף אחד מהתלמידים לא ענה. בשורה האחרונה, קמה טלי בכעס והתריסה כלפי המורה: "את לא אמורה לשאול ילדים בכיתה ז' שאלה כזאת. אני אגיד אותך להורים שלי, והם יבואו לדבר עם המנהל, ויפטרו אותך מבית הספר!!". טלי חזרה לשבת, והמורה התעלמה ממנה ומהערתה.
היא חזרה שוב ושאלה את הכיתה: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי 10, כאשר הוא חשוף לגירוי?" פניה של טלי ממש התכרכמו, והיא לחשה לילדה שיושבת לידה: "אוהווו, איך שהיא הולכת להסתבך, המורה הזאת..." המורה המשיכה להתעלם ממנה, וניהלה את השיעור כרגיל.
כעבור כמה דקות הצביע דני, וכשהמורה נתנה לו את רשות הדיבור הוא העיף מבטים נבוכים מסביבו, ואמר בקול מהסס: "החלק בגוף שגדל פי עשר כשהוא נחשף לגירוי זה אישון העין".
"יפה דני!" קראה המורה, "נכון מאוד, אישון העין גדל פי עשר, כשהוא נחשף לחושך למשל! תשובה יפה מאוד".
ואז פנתה המורה לטלי ואמרה: "ובאשר אלייך, גברתי הצעירה, יש לי שלושה דברים להגיד לך:
1. יש לך מוח קטן ומלוכלך.
2. את לא קראת את החומר של שיעורי הבית.
3. כשתגדלי, מצפה לך אכזבה מאוד מאוד מאוד גדולה..."
איש אחד נוסע על כביש החוף, כשלפתע עוקפת אותו ניידת משטרה ומסמנת לו לעצור בשוליים. שוטר קשוח יצא מהניידת והתקדם אל הרכב.
"ערב טוב, אדוני" אמר השוטר, "נסעת במהירות מופרזת ואני מחוייב לרשום לך דו"ח"
"לא, בבקשה!" התחנן הנהג "בבקשה תוותר לי!"
"אני לא יכול" אמר השוטר "אלה החוקים ואני חייב לרשום לך דו"ח"
"אתה חייב לוותר לי" הנהג לא וויתר.
"טוב, בסדר" נכנע השוטר "אני אעשה איתך דיל. אני אשאל אותך שאלה, אם תדע את התשובה אני אוותר לך".
"טוב!" מסכים הנהג.
"נגיד שאתה נוסע בכביש החוף ופתאום רואה מולך שני אורות, מה זה?" שאל השוטר
"זה אוטו!" ענה הנהג בזריזות.
"כן, אבל... איזה אוטו?" מקשה השוטר "פיאט? מאזדה? סובארו? טעית. אין מה לעשות אני חייב לרשום לך דו"ח!"
"לא, בבקשה!" התחנן הנהג "תן לי עוד הזדמנות!"
"טוב, בסדר" הסכים השוטר. "נגיד שאתה נוסע בכביש החוף ופתאום רואה מולך אור אחד, מה זה?"
"זה אופנוע!" עוה הנהג בהתרגשות.
"כן, אבל... איזה אופנוע?" הקשה השוטר "סוזוקי? ימאהה? שוב טעית!" השוטר לא המתין לתגובת הנהג ורשם לו דו"ח.
הנהג קיבל את הדו"ח בהכנעה ולבסוף פנה אל השוטר:
"אני יכול לשאול אותך שאלה?"
"כן בטח" ענה השוטר באדיבות.
"נגיד שאתה נוסע בכביש החוף ופתאום רואה בחורה חצי עירומה, מנענעת את הישבן ימינה ושמאלה והולכת במרכז הכביש, מי זו?"
"זו זונה" ענה השוטר בביטחון.
"כן, אבל... איזו זונה?" ענה הנהג "אמא שלך? סבתא שלך? אחותך?!"
למה התרנגולת חצתה את הכביש? כדי לשמור על מרחק 2 מטר מתרנגולת אחרת.
הכורדי שטיפס על העץ
סנאי אחד ישב על עץ גבוה ופתאום הוא ראה כורדי מנסה לטפס עליו.
הכורדי ניסה שוב ושוב לקפוץ ולהיתפס על אחד הענפים, אבל נפל בכל פעם מחדש.
בלי להתייאש, הכורדי הלך כמה מטרים לאחור, תפס תאוצה, רץ, קפץ הכי גבוה שהוא יכול נתפס על אחד הענפים, נאבק בכל כוחו, נשרט בידיים וברגליים, אך לבסוף הצליח לעלות על העץ.
חבול אך שבע רצון ניגש הכורדי לענף החזק ביותר והתיישב ליד הסנאי בעודו מתנשף בכבדות.
הסנאי הסתכל עליו בהלם מוחלט ושאל אותו: “תגיד, מה אתה עושה?”
הכורדי ענה: “באתי לאכול אגוזים.”
“אבל אדוני...” אמר הסנאי, “זה עץ תפוחים!”
“אל תדאג”, ענה הכורדי ברוגע, “הבאתי בתיק!”
ילד חמוד טס עם אמו בטיסת אל על לחו"ל. פתאום פונה הילד לאמא שלו ושואל:
"אמא, אם לכלבים גדולים יש גורי כלבים ולחתולים גדולים יש גורי חתולים, למה למטוסים גדולים אין גורי מטוסים?"
האמא, שלא מצליחה למצוא תשובה הולמת, שולחת את הילד לשאול את הדיילת.
הילד עוצר דיילת מזדמנת ושואל אותה:
"סליחה גברת, יש לי שאלה - אם לכלבים גדולים יש גורי כלבים ולחתולים גדולים יש גורי חתולים, למה למטוסים גדולים אין גורי מטוסים?"
הדיילת מסתכלת על הילד, חושבת קצת, ושואלת אותו: "תגיד חמוד, אמא אמרה לך לשאול אותי את השאלה הזאת?"
"כן", עונה הקטן בגילוי לב.
"אז הסיבה שלמטוסים גדולים אין גורי מטוסים, היא ש'אל-על' בניגוד לאבא שלך, תמיד יוצאת בזמן. עכשיו תבקש מאמא להסביר לך את זה."
גבר אחד יושב בבית קפה כשלפתע רץ לכיוונו אדם מהרחוב ושואל בבהלה "אתה דוד?" לאחר שהגבר עונה שכן, אמר האדם, "אמרו לי להגיד לך שאתה חייב לרוץ מהר ליער, ראו שם את אישתך ערומה לגמרי בוגדת בך עם החבר הכי טוב שלך!" כמובן שבאותו הרגע דוד קם בכעס ורץ מיד לכיוון היער כדי לראות את הדבר הזה בעצמו, וכל יושבי בית הקפה מיד התחילו לדבר על כך ולנסות לנחש מה יקרה ברגע שדוד יראה את אשתו…
להפתעת כולם, לא עברו יותר מדקות ספורות ודוד חזר, התיישב בנחת בדיוק באותו מקום שבו היה לפני כן והמשיך לשתות את הקפה שלו. כל שאר האנשים היו מאוד סקרנים לגלות מה הסיבה לרוגע של דוד, עד שלבסוף אחד מהאנשים שישבו לידו ניגש אליו ושאל: "סליחה שאני מפריע, אבל כולנו שמענו מה אמר לך הבחור הזה שרץ לפה, ועכשיו אנחנו רואים אותך יושב פה כאילו הכל כרגיל, הכל בסדר?"
"הכל בסדר גמור", ענה דוד, "הבחור הזה סתם הגזים. דבר ראשון אשתי בכלל לא הייתה ביער, אלא בסתם פארק עם שלושה-ארבע עצים. דבר שני היא גם ממש לא הייתה ערומה, היא רק הורידה את המכנסיים. בקיצור, לא הייתה שום סיבה לפאניקה ועכשיו אני יכול לחזור לקפה שלי".
"והיא באמת בגדה בך עם החבר הכי טוב שלך?", התעקש האיש הסקרן.
"מה פתאום! כמו שאמרתי לא הייתה שום סיבה לפאניקה, מתברר שאני אפילו לא מכיר את המסכן שהיא הייתה איתו..."
ליהודי זקן היה כלב שהיה החבר היחיד שהיית לו כ-15 שנה. למרבה הצער, הכלב מת.
כיוון שהוא מאוד נקשר אליו, הוא הלך לרב ושאל אם הוא יוכל לומר קדיש על הכלב.
ענה לו הרב: "תראה מר כהן, אתה יודע שאנחנו אורתודוקסים, קדיש זה רק לבני אדם, לא לבעלי חיים..."
"למעשה..." ממשיך הרב, "יש בית כנסת רפורמי במרחק של שני רחובות מכאן. לך לשם ותבקש שיעשו קדיש על הכלב, אתה יודע, הם מספיק משוגעים כדי לעשות את זה".
הזקן הודה לו ואומר: "אתה חשוב שהם גם יקבלו את התרומה שלי של 100,000 דולר לזכרו של כלבי הקטן מויש'ה?"
"עצור!" צעק הרב, "למה לא אמרת שהכלב יהודי?!"
ישו ומשה רבנו ישבו על סירה בלב אגם בגן עדן והעלו זיכרונות על החוויות שהם עברו בזמן ימיהם על פני האדמה. תוך כדי השיחה הסקרנות וההתלהבות שלהם מתעוררות, והם מחלטים לראות האם הם עדיין מסוגלים לעשות את הדברים שהם עשו בעבר.
"עברו יותר מ-4,000 שנים מאז שעשיתי את זה…" אמר משה, נעמד בתוך הסירה והניף את ידיו באוויר. המים נחצו בפניהם וחשפו נתיב יבש ורציף לאורך קרקעית האגם עד לשוליו. משה הוריד את ידיו, האגם חזר לצורתו המקורית וישו מחא לו כפיים בהתלהבות. "כל הכבוד לך", הוא אמר, "תן לי גם לבדוק משהו! עברו יותר מ-2,000 שנים מאז שעשיתי את זה…". ישו הושיט את רגלו אל מחוץ לסירה, הניח את רגלו על המים ומיד נפל פנימה לתוך האגם.
משה מיד הרים את ידיו, חצה את האגם ומשך את ישו הרטוב מהקרקעית היבשה בחזרה אל הסירה. "זה היה מביך…", אמר ישו, "כנראה שאני צריך להתרכז יותר ולנקות את הראש שלי מהסחות דעת". הוא עצם את עיניו, לקח כמה נשימות עמוקות, הרים את רגלו באיטיות והניח אותה בהחלטיות על פני האגם. אך גם בניסיון הזה ישו כשל ונפל בתוך רגע לתוך מי האגם.
משה חצה את האגם ועזר לישו לחזור לסירה. "מה דעתך שנסיים עכשיו את העניין הזה ותנסה שוב מחר?" הוא לו משה. "לא!", אמר ישו בעקשות, "אני יכול לעשות את זה!". הוא מילמל תפילה חרישית מתחת לשפתיו, הביט למשך כמה רגעים לשמיים, קפץ מהסירה אל המים ומיד שקע בתוך האגם.
משה חצה את המים וראה את ישו הרטוב והמתוסכל עומד על קרקעית האגם, מביט ברגליו ורועד מכעס, אך לפתע הוא נרגע והחל לחייך.
"עכשיו הבנתי למה זה לא עובד לי! בפעם הקודמת שניסיתי לעשות את זה לא היו לי את החורים הארורים האלה ברגליים!"
"עלי לעקור את השן הכואבת", אמר רופא השיניים, "אבל אל דאגה, זה ייקח רק חמש דקות".
"וכמה זה יעלה?", שאל הפציינט.
"מאה שקל", ענה הרופא.
"מאה שקל בעד עבודה של חמש דקות?!", הזדעק החולה.
"אם זה יתרום להרגשתך הטובה", אמר הרופא, "אפשר לבצע את העקירה במשך חצי שעה".
שלושה סופרים, משה יוסי ודודי, נסעו לכנס מיוחד של סופרים בארה"ב והזמינו עצמם חדר בקומה 75 של מלון ענק שממוקם באחד מגורדי השחקים של ניו יורק. בשעות הלילה המאוחרות, כשהכנס כבר נגמר, שלושת הסופרים הגיעו למלון שלהם וניגשו לקבלה כדי לקבל את המפתחות לחדר שלהם.
"אני ממש ממש מצטער רבותי, אבל כל המעליות עוברות כרגע תחזוקה ואי אפשר יהיה להשתמש בהן עד ל-6 בבוקר" אמר פקיד הקבלה. "לבינתיים הדרך היחידה שלכם להגיע לחדריכם היא בעזרת המדרגות".
משה היה סופר שהתמחה בקומדיה וסאטירה, יוסי במותחנים וספרי אימה, ודודי כתב רומנים וספרים טרגיים. בשל השוני בין הסגנונות השונים שלהם, השלושה החליטו שכדי להפוך את העלייה במדרגות לפחות משעממת, כל אחד מהם יספר סיפורים תוך כדי הטיפוס כדי להעביר את הזמן לאחרים.
הם התחילו לטפס ומשה סיפר לחבריו את הסיפורים הכי מצחיקים שלו על מערכות יחסים בין גברים לנשים, סיפורים מהצבא וטיולים בעולם. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-25 הם צחקו כל הזמן והיו במצב רוח מרומם מאוד.
כשהם המשיכו לטפס יוסי התחיל לספר כמה סיפורים משלו על מעשי רצח שמעולם לא פוענחו, היעלמויות מסתוריות ותעלומות שהותירו בלשים חסרי אונים. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-50 הם היו מרותקים לכל מילה שיצאה לו מהפה ומפוחדים לחלוטין…
ואז דודי התחיל לדבר ואמר לחבריו: "אני רוצה להתחיל בסיפור הכי עצוב וטרגי שכנראה שמעתם עד היום" הוא פתח ואמר. "היה היה אדם בשם דודי ששכח את המפתח לחדר בקבלה…"
"אתה ישן על החזה או הגב? על הגב? אוקי, אז מה דעתך שאני אשכב על החזה שלך?"
איך בלונדינית עונה על מבחן?
בוחן שהשגיח על סטודנטים באוניברסיטה שעשו בחינה במקצוע קשה, שם לב שבסוף הכיתה ישבה בלונדינית שכל הזמן זרקה מטבע באוויר תוך כדי שהיא כתבה את התשובות שלה.
לאחר כמה דקות הבוחן הסקרן ניגש לסטודנטית הבלונדינית ושאל: "סליחה, את יכולה להסביר לי מה את עושה עם המטבע כל הזמן?"
"אני משתמשת בו כדי להחליט איזו תשובה לסמן", היא ענתה לבוחן.
אחרי זמן מה כמעט כל הסטודנטים סיימו את המבחן ויצאו מהכיתה, אבל הבוחן שם לב שהבלונדינית המשיכה לשבת. נראה שהיא כבר לא כותבת כלום, אך להפתעתו הרבה היא ממשיכה לזרוק את המטבע.
הבוחן ניגש אליה ושוב שאל: "עד עתה הבנתי למה הטלת מטבע כל הזמן, אבל נראה שכבר סיימת עם המבחן, אז מה את עושה עכשיו?"
"אני לוקחת את המבחן הזה ברצינות", השיבה הבלונדינית, "אז חשוב שאני אבדוק את התשובות שלי לפני שאני מגישה..."
האוכלוסייה של ישראל מונה כ-8.5 מיליון תושבים.
2,840,625 מתוכם הם ילדים ונערים מתחת לגיל 18.
זה משאיר רק 5,659,375 אנשים מעל לגיל העבודה המקובל.
2,254,692 מתוכם כבר יצאו לפנסיה.
זה משאיר רק 3,404,683 אנשים כדי לעבוד.
1,368,943 מתוכם סובלים מנכות.
זה משאיר רק 2,035,740 אנשים כדי לעבוד.
904,433 מתוכם עובדים בממשלה וברשויות מקומיות.
זה משאיר רק 1,131,307 אנשים כדי לעבוד.
בכל זמן נתון יש כ-200,000 אנשים בחופש.
זה משאיר רק 931,307 אנשים כדי לעבוד.
מתוכם 278,552 הם סטודנטים שמחפשים רק משרות חלקיות.
זה משאיר רק 652,775 אנשים כדי לעבוד.
מתוכם 237,266 אנשים נמצאים בשירות סדיר או קבע בצבא.
זה משאיר רק 415,489 אנשים כדי לעבוד.
מתוכם 176,247 אנשים הם אברכים.
זה משאיר רק 239,242 אנשים לעבוד.
מתוכם 143,588 אנשים מובטלים.
זה משאיר רק 95,654 אנשים לעבוד.
מתוכם 74,923 אנשים מאושפזים בבית חולים.
זה משאיר רק 20,731 אנשים כדי לעבוד.
מתוכם 20,729 אנשים בישראל נמצאים בכלא.
זה משאיר רק 2 אנשים בשוק התעסוקה בישראל,
אנחנו.
אז בזמן שאני עושה את כל העבודה,
כל מה שמעניין אותך זה לשבת מול המסך ולקרוא בדיחות.
כל הכבוד לך, ממש כל הכבוד...
תחשבו על זה שעכשיו חיזבאללה מנוהל על ידי אנשים שעד לפני שבוע הארגון חשב שהם לא מספיק טובים בשביל לקבל ביפר אפילו.
בעל הוא אדם שעוזר לאשתו להתגבר על אתגרים שהיא לא הייתה צריכה להתמודד איתם אם היא פשוט הייתה נשארת רווקה.
בדיחה גסה על אישה שרצתה לקנות תוכי מאולף...
אישה אחת נכנסה לחנות חיות מחמד וביקשה מהמוכר תוכי מדבר. המוכר הציג בפניה את המבחר שלו וסיים עם התוכי הכי יקר ומיוחד: "זה לא סתם תוכי מדבר, הוא אפילו תוכי מאולף ומחונך! ללא ספק החיה הכי מובחרת שיש לי כאן בחנות. את מוזמנת לדבר איתו בעצמך ולראות".
האישה הסקרנית ניגשה אל התוכי והחלה לדבר איתו:" שלום לך, אני מחפשת חיית מחמד מחונכת וחברותית, איך תברך אותי כשאני אגיע הביתה?"
"שלום גברתי" ענה התוכי.
"ממש נפלא!" אמרה האישה למוכר ולתוכי, "ותגיד לי, אם אני אגיע הביתה עם גבר, מה תגיד?"
"שלום גברתי, שלום אדוני," ענה התוכי.
"ומה אם..." הקשתה האישה, "אני אגיע הביתה עם שני גברים?"
"שלום זונה" ענה התוכי.
האישה הייתה מזועזעת מתגובת התוכי והמוכר מיהר להתנצל. "גברתי אין לי מושג למה הוא אמר את זה! אני מבטיח לך שהוא בדרך כלל מתנהג למופת! אין לי מושג מה עובר עליו, אבל אם תתני לי שבוע לאלף אותו עוד קצת אני מבטיח לך שהבעיה הזאת תיעלם."
אחרי שבוע האישה חוזרת לחנות ופונה שוב אל התוכי כדי לראות האם הוא מאולף טוב יותר. "איך תברך אותי כשאני אגיע הביתה?" היא שאלה את הציפור.
"שלום גברתי," ענה התוכי.
- "ואם אני אגיע הביתה עם גבר?"
- "שלום גברתי, שלום אדוני."
- "איך תברך אותי אם אני אגיע הביתה עם שני גברים?"
- "שלום גברתי, שלום אדונים נכבדים."
- "ואם אני אגיע הביתה עם שלושה גברים?"
- "שלום גברתי, שלום אדונים נכבדים."
- "ואם אני אגיע הביתה עם ארבעה גברים?"
התוכי פנה אל המוכר ואמר: "משה אתה מבין עכשיו שאני צודק? אמרתי לך שהיא זונה!"
למה המתכנת מת במקלחת? כי על השמפו הופיעו ההוראות: “הרטב את השיער, חפוף, שטוף, חזור על הפעולה.”
בדיחה גסה על אישה שנתפסת על חם!
אישה נשואה אחת הייתה חובבת סקס, אבל לא סתם סקס - אורגיות!
יום אחד לפני פסח קראו לבעלה למילואים. הגברת לא פספסה את ההזדמנות וקראה לשלושת הגברים הקבועים שלה. נכנסו למיטה והתחילו פעילות... לפתע הגברת שומעת נקישות בדלת, רצה ומסתכלת בעינית ורואה את בעלה שחזר מהמילואים.
לקחה הגברת את שלושת הגברים למטבח, הכניסה כל אחד מהם לתוך שק והכניסה לארונות מטבח.
נכנס בעלה לבית, התחיל לחשוד והחל חיפוש בכל הבית.
הגיע למטבח, פתח ארון אחד - והנה התגלגל לו החוצה שק.
הוא נותן מכה עם האלה על השק - ופתאום שומע "ממממהההה"...
שואל את אשתו - אישה מה זה? עונה לו: זה כבש לפסח.
פותח דלת שנייה - מתגלגל לו שק שני, נותן מכה עם האלה ושומע "קוקוריקו" . שואל הבעל : ״אישה מה זה?״
עונה האישה: ״זה תרנגול לפסח!!״
פותח ארון שלישי, מתגלגל לו שק - נותן מכה עם האלה ולא שומע כלום. בום אחד ועוד אחד, הוא מרביץ, בועט ולא מפסיק... עד ששמע קול יוצא מהשק: ״דגים, יא בן זונה!! דגים!״
אימא שלך כל כך דפוקה, שהיא יושבת על הטלוויזיה ומסתכלת על הספה!
אימא שלך כל כך מטומטמת, שהיא טיפסה על קיר זכוכית כדי לראות מה יש בצד השני.
אימא שלך כזאת זקנה, שבגיל 18 היא הוציאה רישיון על דינוזאור!
אימא שלך כל כך טיפשה, שכשאמרו לה שהמשקאות על הבית, היא עלתה לגג.
אימא שלך כזאת נזק, שהיא מסוגלת ליפול על החוטים של רשת אינטרנט אלחוטית...
אימא שלך כל כך מפחידה שכשג'וק נכנס לבית - הוא עולה על כיסא.
3 נשים יושבות על ספסל ואוכלות גלידה
מורה שאלה את התלמידים בכיתה: "אם יש על העץ 5 ציפורים ואני אקח רובה וארה באחת מהן, כמה ציפורים תישארנה על העץ?"
מויש'ה מרים את היד בהתלהבות ועונה: "אף אחת, כולן יברחו מהרעש של הרובה!"
"זוהי תשובה לא נכונה" עונה המורה. "התשובה היא 4 ציפורים, אבל אני אוהבת את איך שאתה חושב".
מויש'ה אומר לה: "עכשיו אני יכול לשאול אותך שאלה?"
"בוודאי!" עונה המורה.
מויש'ה מכחכך בגרונו ואומר: "3 נשים יושבות על ספסל ואוכלות גלידה. הראשונה אוכלת ביסים קטנים עם כפית, השנייה מלקקת את הגלידה המטפטפת מהצד, והשלישית תוקעת את כל הגלידה בפה ושואבת אותה מלמעלה. איזו מהן אינה נשואה?"
המורה מסמיקה, נבוכה ועונה במלמול: "אהה, אני חושבת שהשלישית..."
"התשובה הנכונה היא - זו שאין לה טבעת על האצבע", עונה מויש'ה, "אבל אני אוהב את איך שאת חושבת..."
נחמה יצאה לחופשה ברומניה, לה חיכתה בציפייה למעלה משנה, ובעלה שלמה נשאר בארץ על מנת להשגיח על הבית, לטפל בחתול ולאפשר לשניהם זמן ליהנות מפרטיות וקצת שקט. לפני שנחמה נפרדה מבעלה בכניסה לשדה התעופה, היא חזרה והזכירה לו את הדרישות בנוגע לניקיון הבית, ההתנהלות מול אימא שלה שלאחרונה עברה לגור איתם, והטיפול בחתול האהוב שלה, שהיה עד כה בתחום אחריותה הבלעדי.
יום לאחר שנחמה נחתה ברומניה היא צלצלה לשלמה ושאלה לשלום החתול שלה, לשלום אימה ודאגה לבדוק אם הבית עדיין נקי כפי שהשאירה אותו. שלמה השיב שהכל בסדר וסיים את השיחה. יום למחרת נחמה צלצלה שוב ושאלה מה שלום החתול, אמה ובדקה האם הוא זכר להשקות את הגינה. שלמה ענה: "כן נחמה... הכל בסדר", הם קשקשו עוד קצת וניתקו את השיחה.
כעבור יומיים נחמה צלצלה לשלמה ושאלה לשלום החתול, אימה וביקשה שישלח לה תמונות של הבית כדי לראות שהכל בסדר. שלמה פשוט השיב: "החתול נפל מהגג ומת".
נחמה התחילה לבכות ואמרה: "איך אתה יכול להיות כל כך חסר רגישות? יכולת למסור לי את החדשות הנוראיות בצורה קצת יותר מתחשבת! היום היית יכול לספר שהוא שיחק על הגג, מחר לספר שהוא נפל והגיע לווטרינר וביום השלישי לומר שמיצי האהוב לא שרד את הלילה..." שלמה לא הגיב אז נחמה הרגישה צורך להוסיף: "באופן כללי היית יכול לגלות יותר רגישות בנוגע לכל הסיפור. אז מה שלום אימא שלי והבית, הכל בשליטה?"
לאחר כמה רגעים שלמה השיב: "אימא שלך משחקת על הגג".
אמריקאי, אנגלי וישראלי שעובד בחברת החשמל נפגשים ומדברים על נשותיהם.
אומר האמריקאי: "כשהיא רוכבת על סוס הרגליים שלה נוגעות ברצפה, וזה לא שהסוס נמוך, כמו שרגליה ארוכות".
הבריטי אומר: "כשאני מחבק אותה אני מצליח להקיף את כולה ביד אחת, וזה לא שהיד שלי ארוכה כמו שהמותניים שלה צרות".
הישראלי אומר: "כשאני יוצא בבוקר לעבודה אני נותן לאשתי צביטה בתחת וכשאני חוזר מהעבודה התחת שלה עדיין רוטט! וזה לא שיש לה תחת גדול כמו שיום העבודה שלי קצר".
מישו וינקו הם שני רומנים, לכל אחד מהם יש מסעדת קבבים משלו, ושתי המסעדות פועלות זו מול זו, האחת מול השנייה. המסעדה של ינקו מצליחה מאוד, אבל של מישו הרבה פחות.
יום אחד מישו אוזר אומץ, הולך לינקו ואומר לו: ״תגיד לי, ידידי, איך זה שאתה כל כך מצליח? מה המתכון הסודי שאתה משתמש בו לקבב הרומני שלך?״
״ובכן תשמע״ אמר לו ינקו, ״זה פשוט. אני משתמש במתכון הישן של אמא שלי עליה השלום. אני לוקח חתיכה ענקית של לחם, מוסיף לה המון המון תיבול, מוסיף להכל את החתיכה הכי קטנה ודקה של בשר שאני יכול לפרוס, ואז...״ ינקו מנמיך פתאום את קולו ולוחש, ״אני מגרד פנימה קצת אוכל לחתולים, וזאת תערובת הקבב שלי...״
״אה-אה! תפסתי אותך״ אמר לו מישו בהתלהבות, ״עכשיו אני יודע מה הסוד שלך! אתה מוסיף בשר לקבב!״
מהנדס מחשבים שאפתן החליט, סוף סוף, לקחת לעצמו חופשה. הוא נרשם לשייט בים הקריבי ויצא לדרכו לכיף של חייו, עד... שהספינה טבעה. המהנדס מצא את עצמו נשטף אל חופו של אי. רק הוא לבדו ללא כל אדם נוסף בסביבה, ללא כל אספקה, רק בננות ועצי קוקוס.
כעבור כארבעה חודשים, כאשר שכב יום אחד על החוף, הוא ראה לפתע בחורה יפהפייה חותרת בסירה לקראתו מתוך הים. לא מאמין למראה עיניו, הוא שאל אותה, "מהיכן צצת פתאום?"
"חתרתי לכאן מן הצד השני של האי, אשר אליו נשטפתי כאשר ספינת הטיולים שלי טבעה", היא השיבה.
"מדהים", הוא אמר, "היית בת מזל שסירת חתירה נשטפה יחד עמך מן הספינה הטובעת."
"הו, זה?", היא השיבה, "אני בניתי בעצמי את הסירה מחומרים אשר מצאתי על האי. את המשוטים גילפתי מענפי עץ הגומי, ארגתי את קרקעית הספינה מענפי דקל ואת השדרה והצדדים גילפתי מענפי אקליפטוס."
"אבל... אבל זה לא יתכן", גמגם איש המחשבים, "לא היו לך כלי עבודה... איך הסתדרת?"
"הו, שום בעיה", השיבה בחורה, "בצד הדרומי של האי ישנה שכבה רגילה של סלע סחף חשוף, גיליתי כי אם אני מחממת את הסלע לרמה מסוימת של חום, הוא מתרכך וניתן לעצבו לכל צורה. כך ייצרתי לעצמי כלי עבודה והשתמשתי בהם כדי לייצר את הסירה."
מהנדס המחשבים היה המום. "הבה ניגש למקום שלי", היא אמרה.
אחרי מספר דקות של חתירה היא עצרה את הסירה ליד רציף קטן. כאשר המהנדס הסתכל על החוף, הוא כמעט נפל מהסירה מרוב תדהמה. הוא ראה מדרכת אבן המובילה אל בונגלו מעודן, צבוע בכחול לבן. כאשר הבחורה קשרה את הסירה באמצעות חבל שזור במיומנות רבה, האיש רק עמד והסתכל לפניו, המום. כאשר נכנסו השניים לתוך הבית, היא אמרה בדרך אגב, "זה לא הרבה, אבל אני קוראה לזה בית. שב בבקשה, אולי אתה רוצה לשתות משהו?"
"לא, לא תודה", הוא השיב, "אני לא יכול לסבול עוד מיץ קוקוס."
"זה לא מיץ קוקוס", השיבה בחורה בחיוך, "יש לי מזקקה, מה בנוגע לפינה-קולדה?"
תוך כדי הניסיון להסתיר את תדהמתו, האיש הסכים. הם ישבו להם על הספה שלה כדי ללגום ולשוחח.
אחרי שסיימו לספר את סיפוריהם הודיעה הבחורה, "אני הולכת ללבוש משהו יותר נוח. אולי תרצה להתקלח ולהתגלח בינתיים? יש תער בחדר האמבטיה למעלה, בתוך הארונית." בלי לשאול יותר שאלות, האיש עלה לחדר האמבטיה. שם, בארונית, הוא מצא מכשיר עשוי משתי ידיות עצם שביניהן מחובר תער חד העשוי מצדף מושחז. "האישה הזו מדהימה", הוא הרהר, "מי יודע מה עוד יש לה..."
כאשר שב למטה, היא ברכה אותו כשהיא 'לבושה' בעלי גפן, המפוזרים בצורה מתוחכמת על פני מקומות אסטרטגיים בגופה, והדיפה ניחוח עדין של ריח פרח הגרדיניה. היא הציעה לו לשבת לצידה...
"אמור נא לי", היא התחילה בטון מציע ומפתה, תוך כדי שהיא מחליקה לעברו, "שנינו נמצאים כאן בודדים באי תקופה כל כך ארוכה, אני בטוחה שיש משהו שאתה ממש ממש רוצה, משהו שחלמת עליו, שהיית רוצה לעשות עכשיו, משהו שהתגעגעת אליו כל כך כל החודשים האלה, אתה יודע..." עיניה הנוצצות הביטו ישר לתוך עיניו כשחיוך מזמין על שפתיה. לא מאמין למשמע אוזניו הוא קרא, "וואו!!!". הוא בלע את רוקו בהתרגשות, "את רוצה לומר לי שאני יכול לבדוק את האי-מיילים שלי מכאן?"
אדם אחד נכנס למרפאת רופא שיניים ושואל את הרופא כמה תעלה עקירת שן בינה.
"700 שקל" עונה לו הרופא.
"זה סכום מגוחך", השיב האיש, "האם יש דרך זולה יותר?"
רופא השיניים חשב על כך לרגע ואמר: "ובכן אם לא אשתמש בחומר הרדמה אוכל להוריד את המחיר ל-500 שקל".
"זה עדיין יקר מדי", השיב האיש.
הרופא המשיך לנסות ואמר: "אם אחסוך בחומר ההרדמה ופשוט אעקור את השן בעזרת פלייר בלי הרבה הכנה, אוכל להוריד לך את המחיר ל-300 שקל".
"לא", נאנח האיש, "זה עדיין נשמע לי יקר מדי".
רופא השיניים החל לגרד את ראשו בנואשות ולבסוף אמר: "אם אתן לאחד המתלמדים שלי לעשות את הטיפול, אני משער שאוכל להוריד את המחיר ל-100 שקל...".
"מעולה!" קרא האיש בשמחה, "תקבע לאשתי תור ליום שלישי הבא בבקשה!"
עיוור מגיע בטעות לבר של נשים. הוא שותה ומשתכר וכשטוב ליבו, הוא שואל בקול: "מישהו רוצה לשמוע בדיחה על בלונדיניות?"
האישה שיושבת לידו מזעיפה אליו מבט:
"תשמע, בגלל שאתה עיוור נראה לי שכדאי לעדכן אותך בחמש עובדות:
1. הברמנית בלונדינית.
2. המאבטחת בלונדינית
3. אני בלונדינית, שוקלת 100 קילו ויש לי חגורה שחורה בקראטה.
4. האישה שיושבת מהצד השני שלך היא בלונדינית ומתאגרפת מקצועית.
5. לידה יושבת מרימת משקולות בלונדינית.
אז אתה עדיין רוצה לספר את הבדיחה?"
העיוור חשב לרגע וענה "לא, אין לי כוח להסביר אותה חמש פעמים..."
אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם, כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים: "נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד, אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה, כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם.
הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל: "תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת?
"לא הספקתי", עונה אסתר.
"ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת?"
"אויש אברם", היא עונה בבושה, "שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד..."
"ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת?"
"אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני."
אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה שנתן לה מזה 40 שנה, והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: "אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?"
"כי הם ימצאו אותנו אסתר..." הוא עונה לה, "הם ימצאו אותנו...."
מה עלי לעשות אם פינצ'ר קופץ לי על הרגל? לטובתך, תבעט בו. מה עלי לעשות אם רוטוויילר קופץ לי על הרגל? לטובתך, תזייף אורגזמה!
כשהבוס מדבר על שיפור הביצועים והמדדים של החברה, הוא אף פעם לא מדבר גם על עצמו.
על כל דבר טוב שקיים בעולם יאמרו לך: אסור, משמין ולא מוסרי.
הסיכוי שייפול לילד אוכל על השטיח עולה ביחס מקביל למחירו של השטיח.
עדיף נסיעה של של שעה בכביש פתוח על 40 דקות בפקקים של איילון.
נפרד מחמותו וחזר עם פיח על הפנים
אחד פוגש את חברו שנראה שמח וטוב לב, אבל כל הפנים שלו שחורות מפיח.
"מה קרה?" שאל החבר,
"ליוויתי את חמותי לתחנת הרכבת" אומר החבר בחיוך רחב.
"אז מה כל הפיח על הפנים שלך?" הקשה החבר,
"אה" עונה חברו "זה כי נישקתי את הקטר."
היא נפרדה ממני כי היא אומרת שאני כל הזמן מדבר על מכוניות. איזה שטויוטה...
בירושלים - על כל אדם שישן, יש מאה שערים.
מה קרה לאדם שדילגו על תורו במרפאה? הוא קופ"ח!
שמעתם על האיש שהזמין ארנבת לארוחה? הוא קרא אותה לגזרים.
שמעתם פעם על מסעדת "קארמה"? שם אין תפריטים, אתה מקבל את מה שמגיע לך...
הסבא שרצה להגן על נכדו...
השטן ישב בשערי הגיהינום כשרפי בן ה-80 פתאום הופיע לפניו מבולבל ואבוד. "הייתי איש טוב כל חיי!", הוא אמר בטון מיואש והשטן כמובן לא הופתע מדבריו, הוא הרי רגיל לשמוע את המשפט הזה מכל אדם שהוא פוגש, לכן הוא ביקש מרפי להסביר איך הוא מת, ואולי הם יגלו את התשובה יחדיו.
"ובכן, מאז שהראייה שלי החלה להידרדר אני נפגש פחות עם הנכד הבכור שלי, לכן החלטתי לעשות עימו יום כיף, הלכנו ביחד לפארק ואז פתאום ראיתי משהו זז ישר לעברו והבנתי שזה עכבר ענקי! עכשיו, כאילו שזה לא מספיק מפחיד ומבהיל, אין לדעת איפה הוא היה קודם ואילו מחלות הוא מעביר. לא רציתי שהוא ינשוך את הנכד שלי, בטח לא כשאני שומר עליו!".
"אז מה עשית?", שאל השטן בעודו מוציא משום מקום קופסת פופקורן ומתחיל לאכול כאילו שהוא צופה בסרט מתח. רפי ענה: "אתה לא מבין כמה ענק היה העכבר הזה! אז התחלתי להלום חזק בראשו בעזרת מקל ההליכה שלי. נכון שאני כבר לא ממש רואה טוב, אבל אני ממש כיסחתי לו את הצורה! הנכד שלי וכל הילדים שהיו בסביבה התחילו לצרוח ולבכות בטירוף – אתה הרי יודע איך הם כשהורגים לידם בעל חיים, אבל הייתי חייב להמשיך כדי לוודא שהעכבר לא יחזור עם החברים שלו!".
"אז הרגת אותו?", שאל השטן המסוקרן. "ודאי!", השיב רפי והמשיך, "וכעבור רגע הלב שלי הפסיק לפעום, כנראה שחטפתי התקף לב והנה אני כאן". השטן גירד בראשו ואמר שמשהו לא מסתדר לו בסיפור כי נראה שהסב נהג בתום לב ומכוונה טובה, לכן הוא התקשר למלאך האחראי בגן עדן כדי לברר מה עושים. שניהם ניסו להבין מה קרה ואיך נוצר הבלבול, ואז השטן כיסה לפתע את פומית הטלפון ופנה לרפי, "אני חושב שהבנתי מה קרה, תגיד רגע, איפה כל הסיפור הזה קרה?".
רפי גירד לרגע את הראש וענה: "אה, זה קרה בדיסנילנד".
שלושה מרגלים זרים – האחד גרמני, השני צרפתי והשלישי ישראלי – נחשפים ונלכדים במדינה עוינת. הם נכלאים יחד בתא קטן בכלא מבודד ומוצאים בזה אחר זה לחקירה על ידי כוחות הביטחון המקומיים. ראשון מוציאים החוקרים את המרגל הצרפתי וגוררים אותו על הרצפה לעבר חדר החקירות. הם קושרים לו את הידיים לכיסא ומענים אותו למשך שעתיים עד שלבסוף הוא נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת. השובים גוררים חזרה את המרגל הצרפתי לתא, זורקים אותו פנימה ואז לוקחים באותה צורה גם את המרגל הגרמני. גם לו הם קושרים את הידיים לכיסא, מענים וחוקרים במשך שעתיים - אבל הוא לא אומר מילה. רק לאחר 4 שעות של עינויים, גם הגרמני נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת.
החוקרים המרוצים מחזירים את המרגל הגרמני לתא ולוקחים איתם כעת את המרגל הישראלי. הם קושרים את ידיו לכיסא ומתחילים לענות ולחקור אותו. עוברות שעתיים והמרגל הישראלי לא אומר מילה, עוברות 4 שעות והוא עדיין שומר על זכות השתיקה, לא מדבר כלל ולא מסגיר שום פרט לשוביו. עוברות עוד 8 שעות של חקירה בעינויים, ואז עוד 16, ואז עוד 24 – והחוקרים פשוט לא מצליחים להוציא מהמרגל הישראלי שום דבר.
בסוף, אחרי יממה של חקירה צולבת, החוקרים משחררים אותו מהכיסא וזורקים אותו שבור ורצוץ חזרה אל התא. לפני שהם הולכים, צועקים לו החוקרים: "נכון שלא אמרת כלום - אבל אל תדאג, אנחנו עוד נוציא את זה ממך!". המרגל הגרמני והמרגל הצרפתי המומים לגמרי, ניגשים ישר למרגל הישראלי נדהמים ושואלים אותו: "מה זה? איך הצלחת לא להגיד להם כלום בחקירה בעינויים כזו? זאת הרוח הציונית שבך?"
עונה להם המרגל הישראלי: "איזה רוח ציונית תגידו לי? אחרי שעה רציתי כבר לזמר להם הכל, אבל לא הייתי מסוגל לדבר כי לא יכולתי להזיז את הידיים!"
אדם אחד נתקע לבד על אי טרופי בודד כשרק חזיר וכלב דוברמן משמשים לו כחברה. יש אוכל בשפע והמקום יפהפה, כך שהאיש מסתדר, אבל אחרי כמה חודשים הוא נהיה בודד...
החזיר מתחיל להיראות מושך בעיניו, עם עור חלק וסמוק, קימורים עגלגלים ועוד. הבחור מנסה לבצע מהלך על החזיר, אבל בכל פעם שהוא מתקרב, הדוברמן נוהם עליו ופעם אחת הוא גם כמעט נשך אותו ברגל. הבחור מאוד מתוסכל.
יום אחד הוא מבחין בכתם באופק. הוא שוחה לעבר הכתם עד שהוא מבחין בבחורה מדהימה ששוכבת מעולפת על שברי ספינה שטבעה. הוא מגיע אליה וגורר אותה בשחייה אל החוף ומביא אותה אל הביקתה שלו. לאט לאט הוא מטפל בה עד שבריאותה חוזרת והיא מתאוששת לגמרי.
היא פונה אליו ואומרת "תודה רבה, אני לא יודעת איך אוכל להודות לך, אני חייבת לך את חיי. אעשה הכל, ואני מתכוונת ה-כ-ל כדי להחזיר לך טובה".
הגלגלים מתחילים לעבוד בראשו של הבחור ואחרי רגע הוא אומר לה: "האמת היא שיש טובה אחת שהייתי רוצה". היא מסתכלת אליו בחיוך מפתה ואומרת "רק תגיד ואני אבצע..."
אז הוא אומר לה: "אכפת לך להוציא את הכלב רגע לטיול?..."
אלכוהול ובירה בפרט, קיבלו תדמית מאוד מוצקה של גבריות. היא מסמלת את הזמן הפנוי של הגבר, את ההירגעות והמפלט שלו ואת אחוות הגברים. אך שימו לב לתופעות שנמצאו במחקר חדש שבחן התנהגות גברים לאחר שתייה.
אצל 100% מהגברים שנבדקו לאחר שתיית 3 ליטר בירה חלו התופעות הבאות:
1. עלייה במשקל.
2. דיבור לא הגיוני מופרז.
3. רגשנות יתר.
4. ירידה חדה בכישורי הנהיגה.
5. אי יכולת לחשיבה רציונלית.
6. ויכוחי סרק על לא כלום.
7. שינוי קיצוני במצבי רוח.
עקב ממצאים אלה הגיעו החוקרים למסקנה כי:
בירה הופכת גברים לנשים.
בכפר קניבלים אחד היה זוג שכל הזמן רב וכל השכנים שלהם תמיד היו שומעים אותם צועקים זה על זה.
יום אחד, אחרי לילה שלם שבו בני הזוג רבו וצעקו אחד על השני, ישבה האישה בבית של חברתה ואמרה לה: "אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות עם בעלי."
אז החברה שלה ענתה לה: "אם את רוצה יש לאחותי מתכון מעולה!"
זוג קיבוצניקים יוצא לטייל בשדות...
הבחורה עוצרת ושואלת את הבחור: "איך יודע הסוס שהסוסה מעוניינת? אתה מבין למה אני מתכוונת..."
הבחור עונה לה: "כן, אני מבין... הוא יודע לפי הריח"
הם ממשיכים ללכת ושוב היא עוצרת ושואלת: "ואיך יודע הכלב שהכלבה מעוניינת?"
הבחור עונה: "לפי הריח"
מרחק מה לאחר מכן היא שואלת: "ואיך יודע השור שהפרה מעוניינת?"
הוא עונה לה: "לפי הריח"
אחרי מספר דקות היא עוצרת, מסתכלת בעיניים שלו ובקול מתוק שואלת:
"ואתה יקירי, מצונן?"
ילד חמוד אחד הסתובב לו ברחבי העיר עם קופיף קטן על הכתף.
לפתע, עצר אותו שוטר שאמר לו "ובכן ובכן, מה יש לנו כאן בחור צעיר? אני מקווה שאתה לוקח את הקוף הזה לגן החיות..."
יום למחרת הילד טייל שוב ברחובות העיר כשהקופיף על כתפו, וכשהוא חלף בשנית ליד השוטר, זה החל לגעור בו: "היי אתה! חשבתי שאמרתי לך לקחת את הקוף הזה לגן החיות!"
הילד ענה לו: "כן, לקחתי אותו. היום אני אקח אותו לקולנוע נראה לי..."
3 אסירים ברחו מבית סוהר באמצע הלילה לכיוון חורשה סמוכה.
במנוסתם, הם שמעו פתאום את הסירנות של ניידות המשטרה שמתקרבות על מנת לתפוס אותם, אז הם החליטו במהירות להתפצל וכל אחד מהם טיפס על עץ אחר שראה באזור שלו והתחבא בצמרתו.
ניידות המשטרה הגיעו לאזור שבו התחבאו האסירים על העצים, והשוטרים יצאו החוצה כדי להמשיך במצוד.
כשהתקרבו השוטרים לעץ אחד שעליו הסתתר האסיר הנמלט הראשון, הוא נבהל והחל לעשות קולות: ״הוו הוו״
״אה, זה רק ינשוף על העץ הזה״ אמר מפקד יחידת החיפוש, ״בואו נמשיך לנוע״
השוטרים התקדמו והגיעו אל העץ שעליו הסתתר האסיר הנמלט השני; האסיר החל לילל במהירות ״מיו, מיו, מיו״
״אה, זה רק חתול״, אמר מפקד הצוות, ״בואו נמשיך לנוע״
השוטרים המשיכו להתקדם והגיעו לעץ הבא שעליו הסתתר האסיר הנמלט השלישי, שלא היה לו מושג מה לעשות ומרוב לחץ ובהלה הוא פשוט התחיל לקרוא: ״מוווו, מווווו״
יש לי הרבה בדיחותעל מובטלים, אבל לצערי אף אחד מהן לא עובדת.
איזה גיבור-על מופיע רק בפסח? אפיקו-מן
פיל וגמל נכנסו לבר והתיישבו יחד לשתות בירה. לפתע הפיל שואל את הגמל: "לא מפריע לך שיש לך זוג ציצים על הגב?". הגמל עונה: "מדבר זה שיש לו בולבול על הפנים..."
רוצים להתחיל את היום עם חיוך? הירשמו לבדיחה היומית שלנו!