עיתונאית מחו"ל מבקרת בכותל המערבי, מסתכלת בעניין על המתרחש ורואה יהודי קשיש שבדיוק גמר להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם.
היא ניגשת אליו ושואלת, "האם אפשר לשוחח איתך?"
היהודי: "בבקשה".
העיתונאית: "באיזו תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?"
היהודי עונה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה".
העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?"
היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע, בשלווה ובביטחון".
העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?"
היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר!!".
נראה שהישראלים נהיים חזקים יותר ויותר עם השנים. לפני 20 שנה היית צריך 2 אנשים שייסחבו קניות בסך 200 שקל. היום ילד בן 5 יכול לעשות את זה.
אישה שקיבלה הזדמנות שנייה לחיים
מקור תמונה: youtube, Dr.jayesh aminביום בהיר אחד, בעודה הולכת ברחוב, הרגישה רינה בת השישים כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה. היא הובלה במהירות לבית החולים, שם התגלה שעל הרופאים לערוך ניתוח מידי כדי להציל את חייה.
בעודה שוכבת חסרת הכרה על שולחן הניתוחים, רינה לפתע הרגישה את עצמה עומדת לצד הרופאים. היא ראתה אותם עובדים במרץ כדי להציל את חייה ולפתע היא שמה לב שלצידה עומד לא אחר מאשר מלאך המוות.
"זהו? זה הסוף שלי?" היא שאלה אותו.
"עדיין לא", אמר מלאך המוות, "את תחיי עוד לפחות 20 שנה".
ולאחר דברים אלו הוא נעלם ורינה איבדה את הכרתה...
הדבר הבא שרינה זכרה הוא שהיא שכבה על מיטה בבית החולים כשהרופאים שלה העירו אותה וסיפרו לה שהניתוח עבר בהצלחה. הם סיפרו לה שהיא הייתה קרובה מאוד למוות, אבל במזל גדול מאוד היא זכתה בחייה מחדש. רינה זכרה היטב את מה שהיא חוותה בזמן הניתוח, ולכן היא החליטה לקחת ברצינות את דברי הרופאים ולחיות את 20 השנים שנשארו לה בצורה הטובה ביותר ומבלי לחסוך מעצמה דבר. לאחר שהיא החלימה מהניתוח, היא החליטה להישאר בבית החולים ולבקש מהרופאים הרמת פנים, הסרת משקפיים, זריקות קולגן, ניתוח אף, הסרת שיער, שאיבת שומן והגדלת חזה. היא אפילו ביקשה שספר יגיע במיוחד לבית החולים כדי לצבוע לה את השיער.
וכך, אחרי תקופה ארוכה בבית החולים, רינה יצאה מהדלת הראשית כשהיא נראית צעירה יותר ב-20 שנה; גופה חטוב ומלא בכל המקומות הנכונים, שיערה שופע צבע וחיוך ענק על פניה. 5 דקות לאחר מכן רינה חשה כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה.
פעם נוספת היא פתאום הרגישה שהיא עומדת ליד גופה בעוד צוות בית החולים מיהר להכניס אותה בחזרה פנימה, אך למרבה הצער הם לא היו מהירים מספיק ורינה נפטרה בדרך לחדר הניתוחים. פעם נוספת היא ראתה לצידה את מלאך המוות...
"מה זה אמור להיות?! איך יכול להיות שאני מתה??? בפעם הקודמת אמרת לי שיש לי לפחות עוד 20 שנה!"
מלאך המוות הסתכל עליה לרגע בפליאה ואמר: "רינה?! זאת את?! בכלל לא זיהיתי אותך..."
מסקנה: אין שום דבר רע בטיפוח עצמי והקפדה על מראה, אבל אם אתם רוצים לחיות את החיים שלכם כמו שצריך, תחיו אותם כמו מי שאתם ואל תנסו להיות אף אחד אחר!
רוסי, מרוקאי וכורדי נשפטים ל-20 שנה בכלא. השופט מאפשר להם להביא לתא פריט אחד שירצו שיהיה להם. הרוסי מבקש וודקה, המרוקאי מבקש בחורה והכורדי מבקש סיגריות.
לרוסי מביאים משאיות מלאות בבקבוקי וודקה, למרוקאי מביאים בחורה יפה ולכורדי מביאים משאיות מלאות בסיגריות.
כשנגמרת תקופת המאסר, פותחים את התא של כל אחד מהם. הרוסי יוצא מהתא מתנדנד, אך הולך הביתה. המרוקאי יוצא מהתא עם עשרה ילדים והאישה, והולך הביתה.
כשפותחים את התא של הכורדי, נשפכות אלפי סיגריות על הרצפה ומאחוריהן רואים את הכורדי יושב עם סיגריה ביד ושואל: "תגידו... יש לכם אש?"
מקור תמונה: depositphotos.comזוג מבוגרים יושבים נינוחים לארוחת בוקר במלון. האשה לפתע קמה ומעיפה סטירה מצלצלת לבעלה. הבעל בשוק לכמה שניות טובות ואז הוא שואל, "על מה זה היה?"
האשה עונה לו: "זה עבור 45 שנה של סקס גרוע!"
עוברות כמה שניות והבעל קם ונותן לה סטירה מצלצלת בחזרה. האשה גם המומה וצועקת - "למה זה היה?!"
הבעל הכועס ענה: "מאיפה לעזאזל את יודעת את ההבדל בין סקס טוב וסקס גרוע?"
3 שכירי חרב: אנגלי, אירי וצרפתי, נשכרים כדי להילחם במדינה זרה – אך הם נתפסים על ידי האויב ונהפכים לשבויי מלחמה. כל אחד מהם נשפט ומקבל 12 חודשי מאסר, אך כדי להביע מעט חמלה ולעשות עימם חסד, מחליט הקצין השופט שהם יזכו להעביר את התקופה הזו עם פריט יוקרה אחד לבחירתם.
פונה השופט אל שכיר החרב האנגלי לשאול במה יבחר, והחייל עונה לו: "אני מעוניין לקבל את הג'ין הטוב ביותר שיש לאנגליה להציע!". השופט מאשר את בקשתו.
עובר השופט אל החייל האירי, שמשיב בתגובה שהוא רוצה את הוויסקי האירי הטוב ביותר בעולם. כמובן שגם הבקשה הזו מתקבלת.
כאשר השופט פונה אל שכיר החרב הצרפתי באותה שאלה, הוא עונה: "אני מבקש קופסה עם הסיגרים הצרפתיים הטובים ביותר בעולם". גם הבקשה הזו מאושרת, והשופט מורה לסוהרים לחפש ולהביא לחיילים את מבוקשם.
לבסוף שלושת השבויים נשלחים איש איש אל תאו עם הפריטים שביקשו, ושם הם מעבירים לבדם לגמרי את הזמן למשך שנה שלמה – עם ארוחות שמוגשות להם מדי יום ומועברות אליהם תחת פתח בדלת. כך חולפים להם 12 חודשים, ומגיע זמנם של השבויים להשתחרר ולחזור למולדתם.
ראשון משתחרר החייל האנגלי, שיוצא מהתא מאושר, חיוך גדול ושתוי על פניו. הוא מתהלך בזיג-זג, מניף את הידיים מעלה וקורא: "אני סוף-סוף חופשי!" רגע לאחר מכן, הוא נופל על הרצפה ומת מהרעלת אלכוהול.
אחריו משתחרר החייל האירי, שפולט אנחת רווחה ואומר בחיוך: "חופשי, אחרי הכל!" הוא מתחיל ללכת, נעצר לרגע מתנשף, ואז מיישר את גבו, מרים את הראש וממשיך לצעוד אט אט אל עבר חייו החדשים.
החייל הצרפתי הוא האחרון להשתחרר, וכשדלת התא נפתחת הוא נראה פשוט איום ונורא. הוא לוקח מספר צעדים מפוחדים קדימה עם רגליים רועדות, ואז נופל על ברכיו וזועק בייאוש לכל מי שבסביבה: "בבקשה! אני מתחנן אליכם! למישהו מכם יש במקרה מצית?!"
אפרים ואפרת עמדו לחגוג את יום הנישואים ה-40 שלהם, ואחרי כמה וכמה מתנות כושלות שהוא העניק לאשתו, אפרים החליט פשוט לשאול אותה מה היא רוצה.
"כל שנה אני קונה לך מתנה אחרת וכל שנה את מתעצבנת עלי, אז אולי פשוט תגידי לי מה את רוצה?" הוא אמר.
"אפרים זה לא הולך ככה, אחרי כל כך הרבה שנים אתה אמור לדעת מה אני רוצה" היא ענתה.
"אבל אין לי מושג מה לקנות... אולי לפחות תתני לי כיוון כללי או איזה רמז קטן?" התחנן הבעל.
אפרת חשבה וחשבה וחשבה, ולבסוף אמרה לבעלה: "השנה אני רוצה שתקנה לי משהו מלכותי עם יהלומים!"
לאחר שבוע אפרים חזר הביתה עם קופסה קטנה ומלבנית מעוטרת בסרט ונתן אותה לאשתו בגאווה. אפרת הנרגשת החלה לפתוח את המתנה שלה בזמן שמחשבות על שרשרת יהלומים מלכותית או צמיד מהודר ממלאות את ראשה.
"אידיוט!" היא צעקה ברגע שהיא סיימה, "מה זאת המתנה העלובה הזאת?!"
"זה בדיוק מה שרצית!" התגונן אפרים, "זה מלכותי ויש בזה יהלומים, אז למה את קוראת לי אידיוט?!"
"כי רק אידיוט יקנה לאשתו חפיסת קלפים ליום הנישואים שלה!"
לילה שגרתי אחד רחלי התעוררה במיטה שלה וראתה שמשה בעלה לא נמצא לידה. דלת חדר השינה הייתה פתוחה במקצת, ואור קלוש נראה מהקומה התחתונה של הבית. רחלי קמה על רגליה, לבשה במהירות את חלוק הבית שלה וירדה בשקט בשקט במדרגות אל הקומה התחתונה. היא גילתה שם את משה עומד מהורהר ליד החלון, מחזיק בידיו כוס קפה חמה ובוהה באופק, אבוד במחשבותיו.
"מה קרה משה?" שאלה אותו רחלי בפליאה, "למה אתה עומד פה ככה בשעה כזאת של הלילה?"
משה השתחרר לפתע מהרהוריו, פנה אל אשתו ואמר לה: "זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו כשהיינו צעירים?"
"בערך, הייתי אז רק בת 18", ענתה רחלי.
משה התייפח בעצב: "זוכרת איך אבא שלך השוטר תפס אותנו מתמזמזים במושב האחורי של האוטו שפילחנו ממנו?"
"בטח, ברור שאני זוכרת" ענתה רחלי.
המשיך משה ושאל: "ואת זוכרת איך שבאותו רגע הוא שלף את האקדח שלו, הצמיד לי אותו לפרצוף ואמר: 'או שאתה מתחתן איתה או שאני אדאג שתשב בכלא ל-20 שנה על פיתוי קטינות ועל גניבת רכב?'"
"כן משה, אני זוכרת", אמרה רחלי בקוצר רוח, "אבל מה פתאום נהיית לי נוסטלגי באמצע הלילה?"
"כי אם אם הייתי בוחר בכלא אז מחר בבוקר כבר הייתי יכול להיות בחוץ..."
מקור תמונה: We have moved! Please viאיש אחד הגיע לביתו וראה שאשתו מזה 10 שנים אורזת את כל בגדיה במזוודות.
"לאן את הולכת?" דרש הבעל המופתע לדעת.
"ללאס וגאס! גיליתי ששם אנשים ישלמו לי 500 דולר במזומן על מה שאני עושה עבורך בחינם!"
האיש חשב לרגע קט ומיד התחיל לעזור לה לארוז את בגדיה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלה האישה בהפתעה.
"אני טס איתך ללאס וגאס... אני רוצה לראות איך תצליחי לחיות מ-1,000 דולר במשך שנה."
לפני שנים רבות בעיירה גדולה באיטליה, הכומר שעמד בראש הכנסייה המקומית החליט שיש להמיר את כל יהודי האזור לנצרות, ומי שיסרב יגורש. כמובן שהקהילה היהודית לא הסכימה לקבל את הגזירה הזאת בשתיקה, אז הם הציעו לכומר עסקה: לנהל דיון על הנושא עם הרב הראשי שלה בתקווה שזה יוכל לשנות את דעתו. אם הרב ינצח, היהודים יוכלו להמשיך לחיות את חייהם בשלום, ואם הכומר ינצח הם יעזבו את העיירה. הכומר הסכים להצעה, אבל ביום שבו נקבע הדיון התגלתה בעיה גדולה מאוד - הרב הזקן של הקהילה היהודית לא דיבר איטלקית והכומר לא דיבר עברית...
"אני אשמח לתרגם עבורך את הרבי", אמר אחד מהיהודים לכומר, אך הוא סירב. "בדיון שכזה אין מקום למתורגמנים, אנחנו צריכים לדבר על נושאי דת חשובים ועל התנצרותם של כל היהודים באזור, אז רק אני והרב יכולים לתקשר. אם אנחנו לא יכולים לדבר זה עם זה, אז פשוט ננהל את הוויכוח הזה ללא מילים!"
וכך יצא שהכומר והרב ישבו זה מול זה לצד שולחן בכנסייה המקומית בזמן שנציגי הקהילות שלהם הביטו בהם וחיכו לראות כיצד הם יפתרו את הסוגיה שעל הפרק.
הכומר התחיל בכך שהוא הרים את כף ידו והראה לרב שלוש אצבעות.
בתגובה, הרב הרים את כף ידו והראה לכומר אצבע אחת.
לאחר מכן הכומר הרים אצבע אחת וסובב אותה סביב ראשו.
הרב חשב למשך כמה שניות ואז הצביע עם האצבע שלו לכיוון האדמה.
בתגובה, הכומר הניח על השולחן לחם קודש וכוס יין.
כשהרב ראה את זה הוא הניח על השולחן תפוח עץ, וברגע שהוא עשה זאת הכומר קם בפתאומיות, הכריז שהרב החכם שכנע אותו וששום דבר רע לא יקרה ליהודים.
מאוחר יותר באותו הערב שאלו את הכומר כמה מהתושבים הנוצרים של הכפר מה בדיוק קרה בינו לבין הרב, ולמה הוא שינה את דעתו לגבי המרת היהודים בעיירה. ענה להם הכומר: "בהתחלה הרמתי מול הרב שלוש אצבעות כדי לסמן את השילוש הקדוש של הנצרות שכל היהודים חייבים לקבל, ואז הוא הראה לי אצבע אחת כדי לסמן את האל האחד שעומד בבסיס שתי הדתות. אחר כך סובבתי את האצבע שלי סביבי כדי להראות לו שהאל נמצא בכל מקום בכנסייה, אז הוא הצביע על עצמו כדי להגיד לי שהאל נמצא גם בו ובאנשי הקהילה שלו. חשבתי שאני אצליח לשכנע אותו אם אני אזכיר לו את הניסים המופלאים שישו עשה בעזרת לחם הקודש והיין, אבל אז הרב שלף תפוח והזכיר לי שהאל האחד הוא שיצר את העולם ואת אדם וחווה, אז לא הייתה לי ברירה אלא לתת ליהודים לחיות באמונתם..."
במקביל, אנשי הקהילה היהודית חגגו עם הרב שלהם, אבל גם היו סקרנים מאוד לשמוע איך הוא הצליח לשנות את דעתו של הכומר. "האמת היא שאין לי מושג!" אמר הרבי, "בהתחלה הוא סימן לי עם היד שהוא נותן לנו 3 ימים להתנצר או לעזוב את העיר, אז אמרתי לו שמצדי הוא יכול לדחוף אצבע! אחר כך הוא איים עלי שאנחנו מוקפים בנוצרים, אבל אני אמרתי לו שאנחנו נשארים כאן ואין לנו כוונה לעזוב!"
"ומה קרה אחר כך?" שאלו כולם את הרב. "אני לא יודע!" הוא ענה, "פתאום הכומר המטורלל הזה שם את ארוחת הצהריים שלו על השולחן אז גם אני הוצאתי את שלי..."
ליהודי זקן היה כלב שהיה החבר היחיד שהיית לו כ-15 שנה. למרבה הצער, הכלב מת.
כיוון שהוא מאוד נקשר אליו, הוא הלך לרב ושאל אם הוא יוכל לומר קדיש על הכלב.
ענה לו הרב: "תראה מר כהן, אתה יודע שאנחנו אורתודוקסים, קדיש זה רק לבני אדם, לא לבעלי חיים..."
"למעשה..." ממשיך הרב, "יש בית כנסת רפורמי במרחק של שני רחובות מכאן. לך לשם ותבקש שיעשו קדיש על הכלב, אתה יודע, הם מספיק משוגעים כדי לעשות את זה".
הזקן הודה לו ואומר: "אתה חשוב שהם גם יקבלו את התרומה שלי של 100,000 דולר לזכרו של כלבי הקטן מויש'ה?"
"עצור!" צעק הרב, "למה לא אמרת שהכלב יהודי?!"
השופט המחוזי ביקש מהנאשם לעמוד על רגליו...
"אתה מואשם ברצח מנהל בית הספר, בעזרת מסור" קבע השופט את פסק הדין.
דממה שררה באולם עד שלפתע, זינק מהקהל גבר כועס וצעק: "ממזר שקרן!!"
"שקט בבית המשפט!" הורה השופט ופנה שוב אל הנאשם. "אתה מואשם גם בהריגת נהג המשאית עם את חפירה!"
"קמצן ארור!!" התנפל שוב האיש מהקהל.
"אמרתי שקט!!!" הורה השופט והכה בפטיש.
"כמו כן..." הביט השופט בנאשם "נמצאת אשם בהריגת הדוור עם מקדחה חשמלית!"
"חמור גדול!!" צעק האיש מהקהל.
"אדוני!" התרגז השופט "אם אתה לא תגיד לי עכשיו מה הסיבות להתפרצויות חסרות השחר הללו, אתה תואשם בביזיון בית המשפט!"
ענה לו האיש: "אני גר בשכנות עם אדם זה כבר 20 שנה ואני מזועזע מהראיות, שכן במרוצת השנים, בכל פעם שביקשתי להשאיל ממנו כלי עבודה הוא אמר שאין לו!!"
מקור תמונה: depositphotos.comהרופא המקומי בעיירה קטנה עמד לעבור תפקיד והוא נפרד לשלום מכל המטופלים שלו. בסוף היום הוא פגש את סבתא רחל, האישה הכי מבוגרת באזור.
- "שתדע לך ד"ר, אין שום סיכוי שמי שיחליף אותך יהיה טוב כמוך!"
- "זה מחמיא מאוד גברת רחל, אבל אני בטוח שהרופא שיגיע אחרי יהיה מעולה."
- "אין שום סיכוי!"
- "את לא צריכה להגזים גברת רחל, באמת שיש המון רופאים טובים בעולם."
- "באמת? אז איך אתה יכול להסביר לי שכבר 50 שנה כל פעם שמגיע לפה רופא חדש הוא אידיוט גרוע יותר מהקודם?"
מקור תמונה: Free Stock Photosפולניה עמדה במטבח ובישלה רגל קרושה, לפתע נכנס בעלה ואמר: "אחחח אשתי, את פצצה במיטה ופצצה במטבח!"
עונה הפולנייה: "מה קרה לך?! מי פצצה? מה פצצה?"
"כבר שכחת מה עשינו כרגע במיטה?" עונה לה הבעל.
"מיטה? מה מיטה?!" מתפלאת האישה "אני מבשלת כאן כבר כמה שעות!"
"מה?!" המום הבעל "אז עם מי הייתי במיטה?"
הפולנייה תופסת ראשה וצועקת: "אוי ואבוי! אמא שלי באה והייתה עייפה אז אמרתי לה שתלך לנוח בחדר שלנו!"
הבעל מחוויר, שניהם רצים לחדר השינה ורואים את האמא שוכבת במיטה עירומה והמומה לגמרי, בעיניים מזוגגות.
צועקת הפולנייה לאימה: "אמא! למה לא אמרת לו משהו?!"
עונה האם בפליאה: "20 שנה אני לא מדברת איתו אז מה פתאום שעכשיו אני אתחיל???"
אני נשוי לאשתי בערך 30 שנה. בזמן האחרון יש לנו בעיות בינינו והגענו לרופא לבדיקות. לאחר שהציג את עצמו שאל הרופא: "מה הבעיה?" הייתי נבוך במקצת והסברתי לרופא ש"שמוליק" לא עומד לי כבר.
הרופא מכווץ את גבותיו, חושב לרגע ואז מבקש ממני לצאת ולהמתין בחוץ. לאחר שיצאתי, ציווה הרופא על אשתי להתפשט לחלוטין. אשתי לא הבינה את פשר הדבר אך הרופא הסביר לה כי זה הכרחי. היא התפשטה ואז הרופא ביקש ממנה להסתובב לצד ימין, אחר כך לצד שמאל, אחר כך ביקש ממנה להתכופף קדימה, אחורה, להרים רגל ימין ואחר כך רגל שמאל. לאחר שמילאה את כל הוראות הרופא, ביקש זה ממנה להתלבש לצאת החוצה ולבקש ממני - בעלה, להיכנס.
נכנסתי ושאלתי: "מה קורה?"
הרופא: "אל דאגה, אתה בסדר גמור, גם לי לא עמד..."
אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם, כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים: "נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד, אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה, כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם.
הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל: "תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת?
"לא הספקתי", עונה אסתר.
"ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת?"
"אויש אברם", היא עונה בבושה, "שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד..."
"ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת?"
"אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני."
אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה שנתן לה מזה 40 שנה, והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: "אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?"
"כי הם ימצאו אותנו אסתר..." הוא עונה לה, "הם ימצאו אותנו...."
אנשים שצריך להרוג: ישראלים שטסו לשבועיים בבורגס וחיים בסרט שהם שכחו איך לדבר עברית אחרי שהם חזרו לארץ.
יצירתיות של אשה בת 50
אחרי 25 שנות נישואין, הסתכלתי על אישתי ואמרתי לה: "אהובתי, לפני 25 שנה, הייתה לנו דירה קטנה, אוטו ישן, ישנו על כורסא ישנה והסתכלנו בטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש, אבל ישנתי עם בלונדינית צעירה בת 25... עכשיו יש לנו בית בשווי 500,000 יורו, מרצדס בשווי 50,000 יורו, מיטת מים, טלוויזיה צבעונית 50 אינטש, ואני ישן עם זקנה בת 50".
אשתי הייתה מאוד זריזה במחשבה ואמרה לי: "אתה רק צריך למצוא לך בלונדינית צעירה בת 25, ועורך הדין שלי ידאג לכך שתהיה לך דירה קטנה, אוטו ישן, שתישן על כורסא ישנה ושתהנה מטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש".
מוסר השכל: הנשים הן מדהימות!!!
הן מרפאות אותך מהר מאוד ממשבר שנות החמישים.
לימודי מתמטיקה לפני 50 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 4/5 ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 40 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80% ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 30 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 20 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?"
בחר את התשובה הנכונה:
(א) 20 ₪ (ב) 40 ₪ (ג) 60 ₪ (ד) 80 ₪ (ה) 100 ₪
לימודי מתמטיקה לפני 10 שנים:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. הרווח הוא 20 ₪."
האם זה נכון?
( ) נכון ( ) לא נכון
לימודי מתמטיקה היום:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. אם אתה יודע לקרוא, סמן X במספר 20."
( ) 20 ₪ ( ) 40 ₪ ( ) 60 ₪ ( ) 80 ₪ ( ) 100 ₪
כשאלוהים ברא את הכלב הוא אמר לו: "אתה תהיה כלב. תשמור על הבית של האדם, תשב במרפסת, תנבח על כל מי שיעבור בסביבה, תאכל שאריות שהוא ייתן לך ותחיה 20 שנה."
אמר לו הכלב: "אין לי בעיה להיות כלב. אבל 20 שנה רק לנבוח זה יותר מדי. תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים, ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את הקוף ואמר לו: "אתה תהיה קוף. אתה תבדר בני אדם, תעשה להם כל מיני טריקים משעשעים ותחיה 20 שנה!" ענה הקוף: "אין לי בעיה להיות קוף, אבל 20 שנה לעשות טריקים ולשעשע אחרים? זה המון! תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
אלוהים ברא את החמור ואמר לו: "אתה תהיה חמור. תעבוד ללא הרף מזריחה עד שקיעה ותישא משאות כבדים. אתה תאכל דשא, לא תהיה לך אינטיליגנציה ותחיה 60 שנה!"
ענה החמור: "אין לי בעיה להיות חמור, אבל 60 שנה זה הרבה לכזו עבודה קשה. תן לי 20, אני אחזיר לך את 40 הנותרים, ונסגור עניין" אלוהים הסכים שוב והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את האדם ואמר לו: ״אתה תהיה בן-אדם. תאכל, תישן, תבלה, תתחתן ותהנה מהחיים שלך, ותחיה 20 שנה״
״רק 20 שנה?״ אמר האדם, ״תוכל אולי לתת לי את ה-20 שלי פלוס ה-40 שהחמור החזיר לך, פלוס ה-10 שהקוף החזיר לך ופלוס ה-10 שהכלב החזיר לך? זה יוצא בסך הכל 80 שנה״.
״אוקיי, אם זה מה שאתה מבקש...״ השיב אלוהים לאדם.
ולכן, את 20 השנה הראשונות של החיים שלנו אנחנו עסוקים בלאכול, לישון, לבלות וליהנות עם עצמנו, ואז עוד 40 שנה אנחנו עובדים כמו חמורים כדי לפרנס את עצמנו ואת המשפחה שלנו, ואז עוד 10 שנים אנחנו עסוקים בלשעשע את הנכדים שלנו כמו קופים, ואז עוד 10 שנים אנחנו פשוט יושבים על המרפסת ונובחים על כל מי שעובר בסביבה כמו כלבים.
מנכ"ל של אחת החברות הידועות בעיר מקבל יום אחד דפיקה על דלת המשרד שלו, וניגש לפתוח. מולו עמד אדם זקן שבירך אותו לשלום ואמר לו: "אני יכול להיכנס? עבדתי במשרד הזה לפני 30 שנה, כשהייתי המנכ"ל פה."
"המממ... האמת זה לא זמן מתאים כל כך," ענה המנכ"ל הנוכחי, "אבל תוכל להיכנס לכמה שניות..."
האדם הזקן הודה למנכ"ל הצעיר והחל לטייל בחדר ולסקור את כל הפריטים בו. "אותו חדר ישן, אותו שולחן עבודה מעץ, אותו מאוורר חורק ואותו חלון שלעולם לא נסגר כמו שצריך," אמר הזקן, "בדיוק כמו שאני זוכר את המקום הזה."
המנכ"ל הסתכל עליו בחיוך קל, והזקן הנחמד המשיך במסע הנוסטלגי שלו. לפתע, הוא נתקל בבחורה צעירה שמתחבאת מתחת לשולחן העבודה.
המנכ"ל הצעיר הסתכל במבוכה על האדם הזקן ומיד התעשת ואמר: "זה לא מה שאתה חושב! זו המנקה של המשרד שלנו. היא פשוט הפילה בטעות את העגיל שלה על הרצפה, והוא התגלגל מתחת לשולחן."
הזקן העלה חיוך על שפתיו ואמר למנכ"ל: "ואותו סיפור ישן וטוב..."
עיתונאית מחו"ל ביקרה בכותל המערבי והסתכלה בעניין על המתרחש. היא ראתה יהודי קשיש שבדיוק סיים להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם. היא ניגשה אליו ושאלה: "האם אפשר לשוחח איתך?"
היהודי: "בבקשה."
הכתבת: "באיזה תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?"
היהודי ענה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה."
העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?"
היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון."
העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?"
היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר."
אישה אחת יצאה לגמלאות אחרי שנות עבודה ארוכות ופנתה לבעלה מזה 40 שנה בבקשה שיעשו משהו מעניין יחד: "תמיד רצינו לצאת לשייט, אולי נעשה טיול של שבוע ונחזור להיות כמו שני צעירים משוחררים ונשכב כמו שלא שכבנו שנים." הבעל המופתע חשב על ההצעה המפתה של אשתו והסכים.
למחרת היום הבעל החליט להיערך לקראת החופשה הקרבה, ויצא אל בית המרקחת הקרוב לביתו כדי לקנות קופסה של כדורים נגד בחילה וקופסה של כדורי ויאגרה. כשחזר הביתה, אשתו פנתה אליו ואמרה: "חשבתי על זה קצת, אם אנחנו באמת רוצים ליהנות ולחזור להיות שובבים, למה שנסתפק רק בשבוע?! בוא נצא לשייט של חודש שלם."
הבעל שהתלהב מההצעה של אשתו והחל לדמיין כבר את החופשה האינטימית שלהם יחד, יצא למחרת לבית המרקחת פעם נוספת, והפעם קנה 4 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-4 קופסאות של כדורי ויאגרה.
כעבור יום, האישה שוב פנתה אל בעלה וביקשה ממנו לשקול לשנות עוד פעם את התכניות: "למה אנחנו עוצרים את עצמנו?! הילדים כבר עזבו את הבית, אין לנו עבודה ללכת אליה, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. למה שלא נצא לשייט מסביב לעולם ונבלה כמו אדם וחווה על חופי נודיסטים?"
הבעל הנרגש החליט לאמץ את הגישה המשוחררת של אשתו ויצא שוב לבית המרקחת, הפעם כדי לקנות 15 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-15 קופסאות של כדורי ויאגרה.
הרוקח שראה אותו יום אחרי יום, לא יכול היה להתאפק יותר עוד ושאל את הגבר:
"אני לא מצליח להבין! אם זה גורם לך לבחילה, למה אתה ממשיך לעשות את זה???"
איש אחד טייל בכל רחבי העולם, והגיע לכפר נידח במקסיקו. בכפר סיפרו לו שעל גבעה ממול גרים זוג קשישים שלא רבו בכל שמונים שנות נישואיהם. המטייל אמר שלא יכול להיות דבר כזה, והלך לבקר את הזוג הקשיש. הם קיבלו אותו לביתם, ולאחר ששאל אותם לדבר אמרו שאכן - הם לא רבו בכל שמונים שנות נישואיהם.
המטייל התקשה להבין איך יכול להיות דבר כזה, ושאל אותם מה סוד הצלחתם.
הזקן הסביר לו, "לפני שמונים שנה, ביום הנישואים שלנו, לאחר החתונה, נסעתי עם כלתי הצעירה על עגלה רתומה לחמור והתחלנו לנוע לכיוון הבית החדש שלנו. לאחר כמה מטרים החמור מעד. אשתי ירדה מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו - 'חמור - זאת הפעם הראשונה'. המשכנו בדרכינו, והנה אחרי כמה מאות מטרים החמור שוב מעד. אשתי ירדה שוב מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו - 'חמור - זאת הפעם השנייה'.
הסתקרנתי, אך החלטתי לא לשאול כלום. שוב המשכנו בדרכינו, והגענו כבר כמעט עד הבית, והנה החמור מעד שוב. אשתי ירדה מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו בקול שקט - 'חמור - זאת הפעם השלישית', הוציאה מתיקה אקדח, וירתה לחמור בראש".
הזקן נח מעט והמשיך, "עמדתי המום על העגלה, מזועזע והתחלתי לצעוק - "תגידי, את מטורפת? איזה משוגעת! מה ירית בחמור שלנו? איך נגיע? ובכלל, מאיפה יש לך אקדח? אשתי הטריה הסתכלה לי עמוק בעיניים ואמרה לי – 'בעלי, זאת הפעם הראשונה!' מאז - לא רבנו..."
מצבו הרפואי של משה החמיר מאוד בחודשים האחרונים, לכן הוא החליט לגשת לרופא ולבצע מספר בדיקות כדי לראות מה ניתן לעשות בנידון.
אל הבדיקה הוא הגיע עם אשתו, נעמה, ואחרי שביצע אותה הרופא אמר לו לחכות כמה רגעים בחוץ והזמין את אשתו אליו למשרד.
"לצערי מצבו של בעלך אינו מזהיר", אמר הרופא לנעמה. "הוא סובל מלחץ כבד מאוד שמשפיע על בריאותו בצורה חמורה. אני אתן לך כמה עצות שיעזרו לך להקל עליו, ומומלץ מאוד שתעקבי אחריהן, ולא, הוא ימות תוך פחות משנה".
"בכל יום עלייך להכין לו ארוחות בוקר, צהריים וערב מזינות", המשיך הרופא, "היי נחמדה ואדיבה בכל רגע נתון, אל תטילי עליו שום מטלות בבית, אל תטרידי את ראשו בבעיות שלך, אל תנדנדי לו והכי חשוב, עשי איתו אהבה לפחות 3 פעמים בשבוע. אם תעשי את כל אלה במשך כשנה, בעלך יחזור למצב בריאותי תקין".
הרופא שלח את הזוג בחזרה לביתם מבלי להחליף מילה אחת עם משה, שבדרך הביתה שאל את אשתו, "נו, מה אמר הרופא?"
"אתה תמות תוך שנה", היא ענתה...
בבית הקברות הקטן של עיירה באירופה התקיימה הלווייתה של אישה שנפטרה בגיל 50… בגלל הדוחק שהיה במקום, תוך כדי מסע הלוויה נושאי הארון של האישה נתקעו בעוצמה בקיר, ולפתע שמעו אנחה חלשה. לתדהמת כל הנוכחים, התברר שהאישה חזרה לחיים! הרופא המקומי בדק אותה, אישר לה לחזור הביתה עם בעלה והסיפור זכה למעמד של נס מקומי.
האישה הוסיפה לחיות 20 שנים נוספות שבמהלכן בעלה תרם הרבה כסף והשקיע הרבה מאוד בבית הקברות הצנוע שבו היא חזרה לחיים. כאשר התקיים טקס הלוויה השני שלה, המקום היה אתר גדול ומפואר. אלפי משתתפים מכל עיירות האזור בו להשתתף בהלוויה של האישה שחזרה לחיים, ורבים הגיעו לנחם את הבעל בסיום הטקס.
אחד מהאורחים אמר לו: "תשמע, אתה עשית כאן משהו מדהים, אני בכלל לא מזהה את המקום הזה!"
"טוב אי אפשר היה להתעלם ממה שקרה כאן לפני 20 שנה, הייתי חייב לעשות משהו", הסביר הבעל.
"מה אתה חושב שאשתך הייתה אומרת על זה שההלוויה השנייה שלה נערכה בכזה אולם רחב ידיים עם כל כך הרבה אנשים?" שאל האורח.
"למי אכפת?" ענה הבעל, "העיקר שעכשיו הקירות הרבה יותר רחוקים..."
אימא שלך כל כך שמנה, שצילמתי אותה לפני שנה והתמונה עדיין בפיתוח.
במחיר הזה לא צריך פסיכיאטר
אדם אחד נכנס לפסיכיאטר בבהלה "ד"ר אתה חייב לעזור לי!"
"הירגע, ספר לי מה קרה?" שאל הד"ר.
הבחור עונה לו "יש לי פוביה מטורפת! אני כל הזמן פוחד שיש לי משהו מתחת למיטה. אז אני יורד מתחת למיטה כדי לבדוק ואז אני פוחד שיש לי משהו מעל המיטה. למעלה-למטה, למעלה-למטה. אתה חייב לעזור לי, אני כבר משתגע!"
"אין בעיה" אומר הד"ר "תגיע אלי 3 פעמים בשבוע. אני מאמין שתוך שנתיים נתקן אותך".
"כמה אתה לוקח למפגש?" שאל הבחור.
"350 ש"ח לשעה" ענה הפסיכיאטר.
"אוקיי, אני צריך לישון על זה" אמר הבחור.
אחרי חצי שנה הפסיכיאטר פוגש את הבחור ברחוב "למה לא באת לפגוש אותי שוב?" שאל הד"ר.
"אה, שטויות, הלכתי לברמן שסידר אותי ברבע שעה ותמורת 30 ש"ח בלבד!"
"איך בדיוק...?" תהה הד"ר.
"בקלות!", ענה האיש, "הוא אמר לי לנסר את הרגליים של המיטה..."
אלי ביקר את הקבר של אמו שנה לאחר פטירתה. הוא אמר כמה מילים לזכרה, הניח פרחים על יד המצבה, לקח צעד לאחור והתחיל ללכת לכיוון היציאה מבית העלמין.
בדרך, הוא שמע לפתע בכי חזק שמגיע מאזור חלקת הקברים, ונזכר בהרגשה שחווה בעצמו כשהיה במקום לפני שנה. הוא חש שעליו לנחם את אותו אדם שבוכה בקול גדול כל כך, ולכן חזר לחלקת הקברים כדי למצוא אותו.
ככל שהתקרב לאותו האיש שבכה, שמע אלי את מילותיו שנאמרו ביגון, "למה הלכת? למה זה מגיע לי? איך אני יכול להתמודד עם זה?" כשהגיע אלי לאיש הבוכה הוא נגע בכתפו ואמר, "אדוני אני מצטער, אינני מעוניין להפריע לך בזמן האבל שלך, אבל אתה מזכיר לי את עצמי מלפני שנה ואני חושב שאני יכול לעזור לך להתגבר על הכאב. מי נפטר? אמא, אבא, אישה... ילד חס ושלום?"
כשהאיש מצא בתוכו את הכוח להפסיק לבכות לרגע, הוא הסתכל על אלי ואמר לו "בעלה לשעבר של אשתי!"
אישה מבוגרת מגיעה אל הרופא להתייעצות.
"במה אני יכול לעזור לך, גברת כהן?" שואל הרופא.
"זה בעלי, דוקטור" עונה גברת כהן, "כבר לא נותר לו שום חשק מיני".
"ניסיתם ויאגרה?" שואל הרופא.
"אין סיכוי" עונה גברת כהן, "הוא אפילו לא מוכן לקחת אקמול..."
"זו לא בעיה!" עונה הרופא "בעלך שותה קפה?"
"בהחלט! בכל בוקר!"
"אם כן, תכניסי לו את הויאגרה לכוס הקפה! הוא לא יטעם את זה בכלל! נסי את זה וצלצלי אליי עוד שבוע להגיד לי אם זה עבד".
שבוע לאחר מכן, גברת כהן מתקשרת לרופא.
"נו, זה עבד?" שואל הרופא בסקרנות.
"אוי דוקטור, זה היה נורא! איום ונורא! פשוט מחריד!" גברת כהן מזועזעת.
"באמת?!" הופתע הרופא, "מה קרה?"
"ובכן... עשיתי את מה שאמרת והגנבתי לו את הויאגרה לקפה" מספרת גברת כהן "האפקט היה כמעט מיידי. חיש מהר הוא זינק על רגליו עם חיוך מפתה וניצוץ בעיניים. בהינף יד הוא אחז אותי בזרועותיו, העיף את כוסות הקפה מהשולחן, קרע את בגדיי וביצע בי מעשים של תשוקה!"
"אני לא מבין" עונה הרופא, "נשמע שהתרופה עבדה מצויין..."
"שומו שמיים!"
"מדוע כל כך נורא? האם הסקס עם בעלך לא היה מספק?"
"אלוהים אדירים!" צועקת גברת כהן "זה היה הסקס הכי טוב שהיה לי מזה 30 שנה!" היא עונה. "אבל כמו שזה נראה עכשיו, לעולם לא אוכל להראות שוב את פניי בקפה השכונתי!"
מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס.
הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי".
מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."
מכתב שכתבה אישה לחבר קרוב:
"חיים היקר,
אני מקווה שתוכל לעזור לי.
לפני מספר ימים, יצאתי לעבודה והשארתי את בעלי לבד בבית, כשהוא יושב מול הטלוויזיה. כקילומטר אחרי שהתחלתי את הנסיעה, המכונית החלה לעשות רעשים מוזרים ואז שבקה חיים.
נאלצתי לחזור ברגל הביתה כדי לבקש עזרה מבעלי.
כשהגעתי הביתה, לא יכולתי להאמין! מצאתי אותו בחדר השינה עם הבת של השכנה!
אני בת 32 והוא בן 34 והבת של השכנה רק בת 19! אנחנו נשואים כבר 10 שנים ומעולם לא היו ביננו בעיות או מריבות.
כשהתעמתתי איתו, הוא נשבר והודה שהם מנהלים רומן כבר חצי שנה ושהוא לא מעוניין בייעוץ זוגי. הלב שלי נשבר לרסיסים ואני לא יודעת מה לעשות.
זקוקה לעצה דחופה. האם תוכל לעזור לי?
תודה מראש,
חגית"
בתגובה השיב החבר:
"חגית היקרה,
מצב שבו המכונית, זמן קצר לאחר ההתנעה, מגמגמת ואז בבת-אחת נתקעת, יכול לנבוע ממספר אפשרויות, הקשורות לליקויים במנוע.
התחילי בבדיקת פסולת בצינורית הדלק, לאחר מכן בצעי בדיקה בצינורות היניקה, כמו כן חשוב שתשללי את האפשרות כי מדובר בקצר חשמלי.
אם הבדיקות הללו לא מועילות, ייתכן מאוד וצינורית הדלק עצמה לא תקינה, מה שמונע זרימה תקינה של דלק אל המנוע.
אני מקווה שזה עוזר.
שלך, חיים"
אסיר בורח מהכלא לאחר מאסר של 15 שנה, פורץ לבית הראשון שהוא רואה ונכנס לחדר השינה של זוג נשוי.
הוא מוציא את הגבר מהמיטה וקושר אותו לכיסא, עולה על האישה בעוד שהבעל רואה איך האסיר מנשק את אשתו על הצוואר.
לפתע הוא הולך לשירותים והבעל מנצל את ההזדמנות ואומר לאשתו:
"יקירתי, הוא אסיר נמלט! הוא לא היה עם אישה 15 שנה, תני לו מה שהוא רוצה, אל תתנגדי - הוא יכול להרוג אותנו!
אני יודע שזה קשה, תהיי חזקה ואל תדאגי - זה יעבור מהר!".
האישה אמרה: "מה אתה אומר, אני שמחה לדעת שזה מה שאתה חושב. אני בטוחה שהוא לא ראה אישה כבר שנים, אבל הוא לא נישק אותי על הצוואר אלא לחש לי על האוזן שאתה ממש סקסי ושאל אם יש ואזלין בשירותים..."
הגבר הסתכל אליה במבט מופתע ומבוהל כאחד.
האישה הסתכלה עליו במבט מנחם ואמרה בתגובה: "אני יודעת שזה קשה, אבל אתה יודע, יעבור מהר".
יונה, אחת מדיירות בית האבות, חגגה את יום הולדתה ה-70 וחשה בודדה.
היא החליטה פעם אחת בחיים שלה לעשות משהו משוגע כדי לפנק את עצמה.
"אני אזמין את אחד מהחשפנים הסקסיים האלה שמפרסמים בעיתון", חשבה לעצמה ופתחה את העיתון במודעות הליווי. היא מצאה שם תמונה של חשפן סקסי עם נתונים שגרמו לה להתגעגע לדברים שלא עשתה כבר 30 שנה.
"לעזאזל!" אמרה לעצמה "אף אחד לא יידע, הערב אני אדאג לעצמי וסוף סוף אתענג!"
היא הרימה את השפורפרת, חייגה ושמעה: "ערב טוב גברתי, איך אוכל לעזור לך?"
'אוי, הוא נשמע כל כך סקסי!' התלהבה. "תשמע טוב", אמרה לו, "אני רוצה שתבוא לפה עכשיו ותעשה את המסאז'ים האלה שאתה נותן, ואז אני אוסיף לך הרבה כסף ואני רוצה שתקרע לי את הצורה! 30 שנה לא הייתה לי אורגזמה והערב אני רוצה אחת! תביא איתך אזיקים, שוט, ויברטורים, צעצועי מין... אני רוצה את זה חם, אני רוצה את זה לוהט, אני רוצה את זה פראי ואני רוצה שזה יימשך כל הלילה! אני רוצה שתבוא עכשיו ותקשור אותי למיטה! איך זה נשמע לך...?"
"זה נשמע נהדר, גברת כץ", השיב מזכיר בית האבות, "רק שכחת לחייג 9 כדי לקבל קו חוץ..."
איש אחד ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב חברו הטוב, שאמר לו בקול שבור: "לא נעים, עצוב, אבל אשתי נפטרה..״ והוסיף: ״היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, בקושי גמר לאכול, מיהר והתלבש יפה, תוך כדי שאשתו מקפידה שייראה טוב. חיש מהר יצא ונסע לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב אותו חבר טוב. "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השנייה נפטרה..." אמר החבר בגרון חנוק "היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, התלבש לאט, אפוף מחשבות, תוך שאשתו מזרזת אותו לא לאחר ומקפידה שייראה טוב. באי חשק קל, נסע האיש לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אותה אשה לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב החבר הטוב, ממרר בבכי: "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השלישית נפטרה... היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..." אמר קצרות וברח בבכי תמרורים.
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, לא התלבש ונראה אפוף מחשבות. כשאשתו זירזה אותו שיתלבש כבר, כדי שלא יאחר לטקס הקבורה אמר: "אני לא הולך..."
"למה אתה לא הולך?" שאלה "הרי זה החבר הטוב שלך... לא יפה ככה..."
"חברים-חברים, אבל לא נעים לי..." מלמל.
"מה לא נעים לך?!" הופתעה אישתו.
"מה לא נעים לי???!..." התפרץ האיש בחזרה: "הוא כבר הזמין אותי 3 פעמים ואני לא הזמנתי אותו אפילו פעם אחת! באמת לא נעים..."
לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום.
שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף.
מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים.
תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר...
שנה טובה, אמא.
יום אחד טיילתי ברחוב, כשלפתע ניגשה אלי הומלסית מזוהמת ביותר וביקשה כמה שקלים כדי שתקנה לעצמה ארוחה.
שלחתי יד לארנקי, שלפתי 100 ש"ח ושאלתי אותה: "אם אתן לך את הכסף, תיקני בו יין במקום אוכל?"
"לא' נאלצתי לוותר על שתייה לפי הרבה שנים."
"אז אולי תלכי לעשות שופינג במקום אוכל?" שאלתי שוב.
"השתגעת?" ענתה ההומלסית, "אני עסוקה רק בהישרדות".
"אז אולי תלכי לסלון יופי במקום לאכול?"
"תקשיבי", היא אמרה לי, " לא נגעו לי בשיער כבר 20 שנה!"
"אוקי" אמרתי, "במקום כסף, אני אקח אותך לארוחת ערב יוקרתית עם בעלי".
ההומלסית ההמומה שאלה: "אבל תראי איך אני מסריחה ומלוכלכת! מה אני אעשה שם"
"לא נורא" עניתי, "זה חשוב מאוד שיראה איך אישה נראית כשהיא מוותרת על יין טוב, שופינג וסלון יופי!"
איש אחד איבד את עבודתו. לאחר שחיפש עבודה חדשה במשך מספר חודשים, הוא ראה מודעת דרושים של חברת סלולר המחפשת עובדי ניקיון. האיש הגיע לראיון ומנהל כוח האדם שאל על פרטיו האישיים, ערך לו מבחן בלטאטא חדרים ובירך אותו על תוצאות הבחינה.
מנהל כוח האדם אמר לו: "הג'וב שלך. תן לי את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ואעביר לך את המקום והשעה שבהם עליך להתחיל לעבוד." האיש המיואש השיב שאין לו דואר אלקטרוני. מנהל כוח האדם השיב שהוא מצטער מאוד, אבל אם אין לו דואר אלקטרוני הוא אינו קיים באופן וירטואלי, ומכיוון שאינו קיים, הוא אינו יכול לתת לו את הג'וב.
האיש יצא מיואש ולא ידע מה לעשות, יש לו רק 20 ₪ בכיס. לאחר מחשבה ארוכה, החליט האיש ללכת לשוק הסיטונאי של פירות וירקות וקנה קופסא של עגבניות במשקל 10 ק"ג. הוא הלך מבית לבית ומכר כל ק"ג ב-4 ₪. תוך פחות משעתיים הכפיל את כספו. כך חזר על התהליך עוד מספר פעמים, ולאחר שאכל בעבור 50 ₪, חזר לביתו עם 270 ₪.
בצורה זו הוא הצליח להתקיים, וכך השכים קום וחזר מאוחר לביתו, כאשר הוא מצליח להכפיל ולשלש את כספו מדי יום. עם הרבה מזל לצדו, הצליח לרכוש טנדר שתוך שנה הוחלף במשאית, וכעבור שלוש שנים היה לו צי רכבים. כעבור חמש שנים האיש הפך לבעל אחת מרשתות השיווק המובילות במדינה.
יום אחד קיבל לשיחה סוכן ביטוח חיים שהציע לו פוליסת ביטוח ושאל אותו בתום הפגישה מה כתובת הדואר האלקטרוני שלו, על מנת שיוכל לשלוח לו את הפוליסה. כאשר השיב שאין לו דואר אלקטרוני, ענה לו סוכן הביטוח: "אם אין לך דואר אלקטרוני והקמת כזו אימפריה, איני רוצה לדמיין מה היה קורה לו היה לך דואר אלקטרוני".
השיב לו האיש: "לו היה לי דואר אלקטרוני הייתי עובד ניקיון בחברת סלולר"...
הרופא נתן לי רק שנה לחיות, אז יריתי בו. השופט נתן לי 15 שנים, הבעיה נפתרה.
הכל בחיים זה נקודת מבט. יש לי חבר שמקיים יחסי מין 2-3 פעמים בשבוע, מתעמל כל יום וקורא ספרים בחודש, ובכל זאת הוא מתלונן כל הזמן על זה שהוא תקוע בכלא ל-20 שנה.
מגדת עתידות אמרה לי שבעוד 10-15 שנה אני אסבול משברון הלב הגדול ביותר של חיי. הייתי כל כך עצוב, אז כדי לעודד את עצמי אימצתי גור כלבים. אף פעם לא הייתי מאושר ממה שאני היום.
"מלצר, אשתי ואני נשואים היום 20 שנה. איזה יין אתה ממליץ לנו?" "תלוי... באתם לחגוג או באתם לשכוח?"
איש אחד בא לחבר הפולני שלו ושואל אותו: "שמעת על ההמצאה החדשה?". מתעניין הפולני: "איזו המצאה?". חברו מספר לו: "קוביית קרח עם חור!". הפולני צוחק ואומר: "מה בדיוק חדש כאן? אני נשוי לדבר כזה כבר שלושים שנה ..."
שאלות ותשובות מצחיקות מפי רבנים!
שאלה: אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב, הם גרושים, מה עושים?
תשובה: שואלים שוב בעוד שנתיים.
שאלה: פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים?
תשובה: תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא...
שאלה: מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה?
תשובה: היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל.
שאלה: האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"?
תשובה: זה סתם טעם רע.
שאלה: לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים?
תשובה: מפסיקים להציץ בעיתון של השכן.
שאלה: לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות?
תשובה: גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...)
שאלה: כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם?
תשובה: בלי ברכה.
שאלה: אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"?
תשובה: לא יודע, תברר ב"יד ושם".
שאלה: מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת?
תשובה: לא משנה - העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.
היה היה קיסר יפני חזק, שחיפש צ'יף חדש שיפקח על צבא הלוחמים שלו. הוא פירסם מודעה ברחבי הממלכה וקרא לסמוראים המוכשרים ביותר להיענות לאתגר. שנה חלפה ורק שלושה סמוראים הגישו מועמדות לתפקיד התובעני: סמוראי יפני, סמוראי סיני וסמוראי יהודי. שלושתם נקראו אל מבחן הקבלה מול הקיסר.
תחילה, ביקש הקיסר מהסמוראי היפני להוכיח לו מדוע עליו להיות הצ'יף הראשי. הסמוראי היפני פתח קופסת גפרורים, הוציא מתוכה דבורה, הניף את חרבו באוויר וב"ווש!" אחד חצה את הדבורה לשתיים.
הקיסר קרא בקול: "זה מרשים מאוד!"
שני, הוא קרא לסמוראי הסיני וביקש גם ממנו להוכיח לו מדוע הוא זה שצריך להיבחר לתפקיד. הסמוראי הסיני פתח קופסת גפרורים והוציא מתוכה זבוב מזמזם. "ווש! ווש! ווש! ווש!" הניף הסמוראי את חרבו והזבוב נפל ומת, קצוץ לארבעה חלקים.
הקיסר קרא בקול: "זה מרשים מאוד!"
אחרון הוא פנה לסמוראי היהודי וביקש ממנו להוכיח לו שהוא ראוי ומתאים לתפקיד. הסמוראי היהודי פתח קופסת גפרורים והוציא מתוכה יתוש. הוא הניף את החרב באוויר ועשה "ווש!" אחד, אך היתוש עדיין נותר בחיים...
הקיסר, כמובן מאוכזב, אמר לו: "שאפתני מאוד, אבל למה היתוש לא מת?"
ענה לו הסמוראי היהודי "ברית מילה לא נועדה להרוג"
בן 80 הגיע לבדיקות אצל הרופא. הרופא נדהם מהכושר והבריאות של הזקן ושאל אותו :"מה לדעתך עושה אותך כל כך בריא?"
ענה הזקן: "אני צייד טווסי בר. כל בוקר אני קם לפני הנץ החמה, ורץ אחרי טווסים עד הערב ."
הרופא אמר: "לא נראה לי שזאת הסיבה, בוודאי יש כאן משהו עמוק יותר. תגיד באיזה גיל מת אביך?"
שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת ?"
"אתה רוצה לומר שאביך עדיין בחיים? בן כמה הוא?", שאל הרופא.
הזקן אמר: "לאבי מלאו 99 שנה, ולמעשה הוא היה איתי הבוקר בצייד. זה מה שמחזיק אותו בכושר."
הרופא אמר: "מדהים, אבל עדיין לא נראה לי שזאת הסיבה. תגיד באיזה גיל מת סבך?"
שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת?"
"אתה רוצה לומר שסבך בחיים? הוא צריך להיות בן 120 לערך", אמר הרופא.
הזקן השיב: "לסבי מלאו 118 שנה".
הרופא המתוסכל אמר: "אני מניח שגם הוא צד איתך הבוקר?"
"לא", אמר הזקן, "סבא לא היה יכול לבוא היום כי הוא מתחתן"
"מתחתן?", נדהם הרופא, "מדוע בן 118 ירצה להתחתן?"
"מי אמר שהוא רוצה?", השיב הזקן, "ההורים לוחצים .."
מתכנת אחד מצא צפרדע על המדרכה בדרך לעבודה.
“למעשה אני נסיכה יפה”, אומרת הצפרדע למתכנת, “ואם תנשק אותי אני אהיה שלך למשך שבוע.”
המתכנת מושך בכתפיו, מכניס את הצפרדע לכיס וממשיך בדרכו לעבודה.
לאחר מספר דקות אומרת הצפרדע: “בסדר, בסדר, אם תנשק אותי אני אתן לך את כל מה שתבקש במשך חודש!”
המתכנת מניד את ראשו לשלילה, ומכניס את הצפרדע בחזרה לכיס.
בהמשך הדרך אומרת הצפרדע, “תהפוך אותי לנסיכה ואני אעשה איתך כל מה שתרצה במשך שנה שלמה!!!”
המתכנת מחייך וממשיך בדרכו.
לבסוף שואל הצפרדע, “מה יש לך? הצעתי לך נסיכה חלומית במשך שנה בתמורה לנשיקה אחת ואתה מסרב?”
“אני מתכנת” הוא עונה, “אין לי זמן לנשים ובילויים. אבל צפרדע מדברת זה כבר משהו אחר…”
אמריקאי אחד שאף כל חייו להיות מהנדס מטוסים. לאחר שסיים את לימודיו והוציא תואר, הוא ייסד חברת מטוסים מצליחה ומשגשגת. החברה הצליחה עד כדי כך, שנשיא ארצות הברית שמע שאותו אדם היה גאון הנדסה מוכשר ביותר, והחליט לבצע הזמנה של מטוס בטיחותי במיוחד.
המהנדס חשב וחשב, בכל זאת מדובר בנשיא ארצות הברית, עד שהגה רעיון מושלם. המהנדס סיים לבנות מודל להדגמה והחליט לבדוק את תקינותו. המטוס המריא בהצלחה, אך פתאום בזמן הטיסה - הכנפיים נתלשו בדיוק באמצע והמטוס התרסק. הוא חזר לשולחן השרטוט, תיקן את המטוס, ניסה שוב להטיס - ושוב נשברו הכנפיים בדיוק באמצע.
יהודי זקן שהתגורר בסמוך לשדה התעופה וראה בכל פעם את המטוס מתרסק, פנה אל המהנדס לאחר עוד ניסוי שנכשל מאותה הסיבה ואמר לו: "שמע, כשאתה מתקן את המטוס – תנסה לעשות חורים קטנטנים לאורך כל הכנפיים!"
האיש ענה לו: "השתגעת?! זה מנוגד לכל כללי האווירודינמיקה!"
הזקן אמר לו: "מה כבר יש לך להפסיד? סמוך על מילה של יהודי זקן."
המהנדס חזר לביתו, חשב על דברי הזקן ולבסוף קיבל החלטה לעשות חורים קטנים לכל אורך הכנפיים. הוא הגיע לשדה התעופה לנסות את המטוס, והפלא ופלא - המטוס המריא והכנפיים לא נשברו באמצע. הוא חזר אל היהודי הזקן בהתלהבות: "אני לא תאמין! זה עבד! תגיד, איך ידעת שאם אעשה חורים בכנפיים הם לא יישברו באמצע?"
הזקן ענה: "שמע, כבר 80 שנה שאני חוגג פסח, וכמה שלא ניסיתי לשבור את המצה בדיוק באמצע, אף פעם לא הצלחתי!"
רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה.
עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.
אדוארד, גבר קתולי נחמד שהיה נשוי במשך 50 שנה, הלך לעולמו והותיר את אשתו מריה שבורת לב ועמוסת געגועים.
כמה חודשים מאוחר יותר, מריה גם היא הלכה לעולמה והגיעה אל שערי גן העדן.
בצעדיה הראשונים, החליטה מריה שהיא לא רוצה לבזבז את הזמן, והחלה בחיפוש אחר בעלה האהוב.
לאחר כחצי שעה של חיפושים, היא ראתה מרחוק גבר בגובה ממוצע בעל שיער לבן וכובע קסקט לראשו אוחז בידה של אישה אחרת. היא התקרבה אליו בצעדים איטיים ושאלה: "אדוארד? זה אתה?!"
אדוארד הסתובב אליה, ומריה מיד קפצה עליו, חיבקה אותו חזק ונישקה אותו על לחיו: "אדוארד, אהובי!!! חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, סוף סוף נוכל להיות ביחד!"
אדוארד לקח צעד לאחור ואמר: "תקשיבי לי טוב אישה, העסקה בינינו הייתה ברורה, ואני את ההתחייבות שלי קיימתי..."
מריה הפגועה שאלה אותו: "איזו עסקה? על מה אתה מדבר?! ומי זאת האישה הזאת לידך?!"
הוא השיב לה: "'עד שהמוות יפריד בינינו', זוכרת? אז סוף סוף הוא הפריד..."
יפנית אחת התחתנה עם בחור ישראלי ועברה לגור איתו בארץ.
העברית שלה לא הייתה כל כך טובה, אבל היא הצליחה איכשהו לתקשר עם בעלה.
הבעיה הייתה כשהיא הייתה צריכה לערוך קניות.
יום אחד הלכה לקצב וביקשה לקנות ירכי עוף, אך לא ידעה איך להגדיר את בקשתה.
היא הרימה את החצאית והראתה לו את הירכיים שלה.
הקצב הבין ונתן לה את ירכי העוף.
למחרת, ביקשה לקנות חזה עוף. שוב לא ידעה איך להגיד זאת,
אז היא, פתחה את כפתורי חולצתה והראתה לקצב את החזה.
היא קבלה את מבוקשה.
ביום השלישי רצתה לקנות נקניקיות, אז היא הביאה את בעלה ו....
רגע, מה חשבתם??? בעלה מדבר עברית!
צלצול טלפון העיר את הרופא משנתו, והאיש שבצד השני אמר: "אשתי נראית רע מאוד וכך היא גם מרגישה, תוכל לעזור?" "גם אשתי נראית רע כבר עשרים שנה, אבל אני לא מעיר בגלל זה אנשים באמצע הלילה", הגיב הרופא.
הוועדה לשחרור מבית משוגעים
שני בחורים שמאושפזים בבית משוגעים עומדים בתור כדי להיכנס לוועדת השחרורים. נכנס הראשון לחדר והפסיכיאטר הראשי שואל אותו: "תגיד, מי גילה את אמריקה?"
עונה לו הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי זה קרה?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "האם חייזרים קיימים?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
אומר הפסיכיאטר: "אוקיי, אתה משוחרר, תאסוף את הדברים שלך, אתה משוחרר".
יוצא הבחור מהוועדה שמח וטוב לב, עם חיוך על הפנים. הוא פונה לבחור השני שממתין ואומר לו: "תשמע, זה קל, פשוט תענה ככה: 'כריסטופר קולומבוס', 'לפני 300 שנה בערך' ו'יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
הבחור השני נכנס לחדר הוועדה, והפסיכיאטר מתחיל לשאול אותו שאלות: "איך קוראים לך?"
עונה הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי נולדת?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "תגיד, אתה שפוי?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך..."
מקור תמונה: Jason Lam , C.C. Chapmanאיש צעיר שטייל בקניון ראה זוג קשישים שהתיישבו לאכול המבורגר שהזמינו במסעדת מזון מהיר. הוא הבחין בכך ששניהם הזמינו יחדיו רק ארוחה אחת – המבורגר אחד, צ'יפס אחד וכוס שתייה אחת.
האיש הצעיר המשיך להסתכל על הקשישים וראה שהגבר מחלק כל פריט לשתיים – את ההמבורגר הוא חצה לחצי, את הצ'יפס הוא ספר כך שלכל אחד מבני הזוג תהיה אותה כמות, ואת השתייה הוא מזג לכוס נפרדת עד שהגיעה לגובה החצי.
הקשיש התיישב מול אשתו והתחיל לאכול, בעוד שהיא רק ישבה וצפתה בו עם ידיים שלובות.
האיש הצעיר החליט לשאול את הזוג אם הוא יכול לעזור להם לרכוש ארוחה נוספת, כך שלא יצטרכו לחלק את שלהם לשתיים.
"הו לא...", אמר הקשיש, "תודה על ההצעה, אבל אנחנו נשואים כבר 50 שנה ותמיד חולקים כל דבר בינינו שווה בשווה".
"זה ממש מרגש לשמוע," אמר האיש הצעיר, "אבל זה לא מסביר מדוע את לא אוכלת גברתי?"
"אני מחכה שיגיע תורי להשתמש בשיניים..."
בחור אחד התחיל לעבוד במוסד לחולי נפש. המנהל נתן לו הדרכה, וממש בסופה שאל אותו אם יש לו שאלות. ״כן״ השיב הבחור החדש ושאל, ״איך אתם יודעים אם אפשר לשחרר מטופל מהמוסד?״
״טוב, זה די קל״ השיב המנהל, ״אנחנו שואלים את המטופל שאלה פשוטה ובהתאם לתשובתו אנחנו קובעים אם לשחרר או שצריך להאריך את השהות. בוא אני אתן לך דוגמה״. המנהל קורא לאחד המטפלים ושואל אותו: ״תגיד לי בבקשה, כמה זה שש כפול שש?״ המטופל משקשק, עצבני ובסוף עונה בחוסר ביטחון: ״1000?״ ״לא!״ מטיח המנהל במטופל, מניד בראשו ואומר למטפלים שלצידו: ״תנו לו עוד 6 חודשים כאן!״
ואז הוא מתפנה לשאול מטופל שני, את אותה שאלה: ״כמה זה 6 כפול 6?״. המטופל בתגובה מקפץ מעלה ומטה וצורח: ״פברואר! זה פברואר!״
״הו אלוהים, מה פתאום?״ צועק המנהל ומורה למטפלים ״תנו לזה עוד שנה כאן!״
לבסוף פונה המנהל למטופל שלישי, ושואל אותו: אולי אתה תוכל סוף סוף להגיד לי כמה זה 6 כפול 6?״
״בוודאי״, עונה המטופל ״התשובה היא 36!״
״הו, סוף סוף תשובה נכונה״ מתרשם המנהל, ״נראה לי שאפשר לשחרר אותך. רק תגיד לי בבקשה, איך ידעת את זה?״
״מה? זה קל״ עונה לו המטופל, ״פשוט חילקתי 1000 בפברואר!״
שאלה: למה הבלונדינית חשבה שהיא גאונה אחרי שסיימה להרכיב פאזל? תשובה: כי על הקופסה היה רשום "2-5 שנים" והיא הרכיבה את הכול לבד תוך שנה
בלונדינית אחת מנסה לחנך את האחיין שלה ואומרת לו: "אם תעשן - לא תחיה הרבה זמן". הילד הקטן מסתקרן ושואל "אבל סבא מעשן כל החיים וחי כבר שישים שנה, למה כלום לא קרה לו?" אז הבלונדינית ענתה לו: "אם הוא לא היה מעשן היום הוא היה יכול להיות כבר בן שמונים!"
הכנה לגן עדן
קצין רוסי נכנס לספרייה הרוסה באוקראינה וראה שם יהודי קשיש אחד קורא ספר ליד אחד המדפים שנשארו עומדים.
"מה אתה קורא שם?" שאל הקצין.
"אני לומד עברית. מעולם לא הספקתי ללמוד ואני חושב שעכשיו זה הזמן", ענה היהודי הזקן.
הקצין הרוסי שאל: "בשביל מה אתה לומד עברית? עד שתגיע לישראל כבר תמות".
"אני לומד עברית כדי שכשאגיע לגן עדן אוכל לשוחח עם משה ואברהם", הגיב הזקן.
"איך אתה יודע בוודאות שתגיע לגן עדן? ומה אם תגיע לגיהינום?" שאל הקצין הרוסי.
"אני כבר דובר רוסית", אמר הזקן.
יהודי בא אל הרב ואומר לו: "רבי, התאהבתי באישה צעירה ואני לא יודע מה לעשות. עזור לי בבקשה".
"מה הבעיה?", שואל הרב, "תתחתן איתה".
"אבל אני נשוי כבר עשרים שנה", משיב לו האיש.
מציע לו הרב: "אז תעזוב את הצעירה ודי".
אומר האיש: "אני לא יכול, אני ממש אוהב אותה".
אומר לו הרב: "אז תתגרש מאישתך".
"גם את זה אני לא יכול", משיב לו האיש. "גם אותה אני מאוד אוהב".
"אז תתנצר", מציע לו הרב.
"להתנצר?" מתפלא האיש, "למה להתנצר?"
"כי אז", השיב הרב, "תבלבל את המוח לכומר ולא לי".
ד"ר לוי היה גינקולוג במשך 25 שנה והוא הרגיש שהעבודה שלו כבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממנו, לכן הגיע הזמן לעשות הסבת מקצוע. למרבה ההפתעה של כל חבריו, הוא החליט להירשם ללימודי מכונאות רכב. "אחרי שעבדתי במשך כל כך הרבה שנים ב'תיקון' גוף האישה, המכונה המורכבת ביותר בעולם, אין לי ספק שאני אצליח להתמודד עם העבודה הזאת." הוא אמר, ונרשם ללימודי מכונאות בביטחון גמור שהוא יסיים אותם בהצטיינות וללא שום קושי.
בסוף מסלול ההכשרה ניתנה לכל התלמידים משימה: לתקן בעיה מורכבת במנוע של מכונית. לכל תלמיד ניתן ציון מ-0 עד 100 על סמך המקצועיות והמהירות, וכמובן שגם על התקינות של המנוע. אחד אחרי השני כל התלמידים ביצעו את המבחן וכולם קיבלו ציונים בין 50 ל-80. כאשר הד"ר ניגש למשימה הוא עשה זאת בביטחון של רופא מנוסה, פירק בעדינות כל חלק וחלק, עבד במיומנות עם כלי העבודה השונים והצליח להגיע לכל פינה נסתרת במנוע של המכונית.
לאחר שסיים הוא ניגש בגאווה רבה למדריך וקיבל ממנו דף משוב עם ציון מפתיע מאוד, אפס מאופס.
"מה זה הדבר הזה?! אין לך בושה?" אמר ד"ר לוי למדריך, "אני עשיתי בדיוק את מה שהיה צריך! אני הייתי גינקולוג במשך שנים! נראה לך שאני לא יכול להיות מוסכניק?!".
"מר לוי תירגע", אמר המדריך, "אין לי מילה רעה להגיד על התיקון עצמו, קיבלת 50 נקודות מלאות על הטכניקה ו-50 נקודות מלאות על תקינות המערכת בסיום. אני נשבע לך שבחיים לא ראיתי מישהו עובד ככה. הבעיה היא שירדו לך 100 נקודות על הזמן שזה לקח לך".
"ברור שזה ייקח לי הרבה זמן! איך אתם מצפים ממני לעשות את זה יותר מהר?".
"בפעם הבאה תנסה שלא לעשות את כל התיקונים דרך האגזוז...".
ארבעה אחים עזבו את הבית לטובת לימודיהם בקולג' והפכו כל אחד למצליח מאוד בתחומו, האחד היה רופא מצליח, השני עו"ד בכיר, השלישי מרצה מבוקש והרביעי מהנדס בעל שם עולמי.
התיישבו הארבעה וחשבו מה לקנות במתנה לאימם שחיה לבדה בביתה.
אמר הראשון: "אני אבנה לאמא בית גדול ויפה על הים"
אמר השני: "שלחתי לה, עם שליח אקספרס, את המכונית הכי יקרה שיש"
אמר השלישי: "אמא אוהבת הצגות, בניתי לה תיאטרון פרטי יוקרתי"
אמר הרביעי: "אמא מאוד אוהבת לקרוא בתנ"ך, אבל הראיה שלה הדרדרה. פגשתי כומר אחד שאמר לי שיש תוכי שקורא את כל התנ"ך. במשך 12 שנה לימדו אותו 20 כמרים את כל התנ"ך, התחייבתי בתמורה לשלם 100 אלף דולר בחודש למשך 20 השנים הקרובות, אבל זה שווה את זה.
אמא רק צריכה לומר את הספר והפרק שהיא רוצה, והוא ידקלם זאת בצורה מדהימה".
לאחר החגים שלחה האם לבניה מכתבים:
"מילטון, הבית שבנית לי עצום. אני חיה רק בחדר אחד אבל צריכה לנקות את כולו. תודה בכל מקרה".
"מארווין, אני זקנה מדי בשביל לטייל ועושה משלוח לקניות, אז אני לא משתמשת במרצדס. תודה על הכוונה".
"מייקל, קנית לי תיאטרון יוקרתי באיכות שמע מדהימה עם 50 מקומות, אבל אני כבר לא שומעת טוב וכל החברים שלי נפטרו, גם הראיה לא משהו ואני כמעט עיוורת. לא אשתמש במתנה, אבל תודה שחשבת עלי".
"מלווין היקר, אתה הבן היחידי שזיהה בדיוק מה אני צריכה ואוהבת. העוף היה טעים מאוד. תודה".
גבר נכנס לבר ואומר לברמן: "אני רוצה שתמזוג לי ויסקי סקוטי בן 18, ואל תנסה לעבוד עליי כי אני מכיר את הוויסקי שלי!"
הברמן ספקן ומחליט לבדוק את הבחור עם ויסקי בן 12. הבחור לוקח לגימה, מגלגל אותה בפה ואומר: "ברמן, זה זבל בן 12, ביקשתי ויסקי מיושן בן 18 שנה!"
הברמן מופתע אך מחליט לעשות עוד ניסוי. הפעם הוא מוזג לו ויסקי 15. האיש לוגם, מעוות פניו ואומר: "ברמן, אני לא רוצה טינופת של 15 שנה, תמזוג לי ויסקי 18!"
הברמן התרשם מאוד ומוזג לבחור ויסקי 18 על חשבון הבית.
בכל ההתרחשות צפה מהצד בסקרנות רבה, שיכור מלוכלך, מגעיל ומסריח. הוא התקרב ברישול אל הבחור ואל הברמן, הניח כוס לפני הבחור ואמר: "יש לך כישרון של ממש... נסה את זה"
הבחור לקח שלוק עסיסי ומיד ירק אותו על הבר: "איכס, מגעיל, יש לוויסקי הזה טעם של שתן!"
עונה השיכור "יפה, עכשיו בן כמה אני?"
גבר גוסס בבית החולים, ומסביבו עומדים שלושת ילדיו ואשתו.
אומר האב: "לך מוטי, בני הבכור, אני מעביר את מגדלי היוקרה בקצה השכונה.
ולך נאוה, בתי היקרה, אני מעביר את כל בתי הדירות במרכז העיר.
לך אורי, בני הצעיר, שלו אני צופה עתיד גדול, אני מעביר את כל בנייני המשרדים באזור התעשייה.
ולך, אשתי היקרה והאהובה, שהיית לצדי 35 שנה, אני מעביר את כל המלונות ובתי הנופש בקו החוף".
אחות בית החולים ששומעת את השיחה, פונה לאחר מכן לאישה בהתרשמות: "וואו, בעלך ממש עשיר! כמה נכסים יש לו? אתם ממש ברי מזל!"
"עשיר?!" מגחכת האשה, "בעלי מחלק עיתונים! אלו רק קווי חלוקה שהוא העביר אלינו..."
חמישה חברים מהצבא היו נוסעים ביחד לטיול דייג של שבוע בכנרת בכל שנה במשך כמעט 30 שנה, אך כמה ימים לפני הטיול ה-30 אשתו של יגאל החליטה שהשנה הוא לא נוסע, ונשאר איתה בבית. חבריו של יגאל היו מאוד מאוכזבים אבל החליטו לבסוף שלא לבטל את הטיול ולצאת לצפון בלעדיו.
למרבה הפתעתם בלילה הראשון של הטיול, בעודם צולים את הדגים שתפסו על האש, התקרב רכב אל המחנה שלהם ומי יוצא ממנו אם לא יגאל. ארבעת החברים שמחו מאוד לראותו וקיבלו את פניו בצחוק וחיבוקים, בירה קרה ומנה חמה של דג צלוי.
"שתהיה בריא יגאל, איך הצלחת לשכנע את אשתך שתיתן לך לבוא לפה? ועוד באמצע הלילה!" שאל אחד החברים.
"טוב, האמת היא שבקושי הייתי צריך להתאמץ" ענה יגאל, "אשתי התגנבה מאחורי בזמן שראיתי טלוויזיה היום בערב וכיסתה את העיניים שלי מאחור. כשהסתובבתי גיליתי שהיא לובשת כותנת לילה חדשה וסקסית. לא ממש ידעתי איך להגיב, אבל לפני שהספקתי להגיד מילה היא תפסה לי את היד ומשכה אותי לחדר השינה. על המיטה היא פיזרה עלי ורדים, היא הדליקה נרות בכל רחבי החדר ואפילו קנתה סדינים חדשים ממשי."
"מעניין מאיפה היא קיבלה את הרעיון לעשות דבר שכזה" אמר אחד החברים.
"גם אני שאלתי זאת את עצמי ומהר מאוד קיבלתי את התשובה. על השידה ליד המיטה היה את הספר הזה שהיא קוראת עכשיו, '50 גוונים של אפור' ולידו היה זוג אזיקים. היא לקחה את האזיקים ואמרה לי לקשור אותה למיטה, אז קשרתי אותה למיטה."
"ומה קרה אז?"
"ואז היא אמרה לי לכבות את האור."
"נו ומה אתה עשית?"
"מה זאת אומרת מה עשיתי? ברור שכיביתי את האור!"
"ואז מה קרה?"
"ואז היא אמרה לי שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה."
"ו...???"
"ועכשיו אני פה אתכם!"
מסקנה: גם אם נותנים לגבר את כל החופש שבעולם, עדיין לא בטוח שהוא ידע מה הוא צריך לעשות איתו!
מקור תמונה: tec_estrombergמעיין ומשה היו נשואים במשך 20 שנה, ועל פני השטח מצב הזוגיות שלהם היה מדהים; היו להם שני ילדים מקסימים, עבודות יציבות, בית גדול ושפע של חברים טובים. הייתה רק בעיה אחת... בכל פעם שהם קיימו יחסי מין, משה התעקש לכבות את האור בחדר השינה. הוא עשה זאת כשהם רק הכירו, בליל הכלולות שלהם, ובכל פעם שבני הזוג שכבו לאחר מכן. למרות שמעיין ביקשה ממנו פעמים רבות לשנות את ההרגל הזה, היא לא הצליחה לגרום לבעלה לעשות איתה אהבה באור.
בשלב מסוים למעיין נמאס מהאובססיה של בעלה, והיא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה. באחד מלילות החורף הקרים, בעודם שוכבים זה עם זו, שלחה מעיין את ידה אל מתג האור במהירות ונדהמה ממה שהיא ראתה.
בעלה "האהוב" ישב על המיטה כשהוא עדיין לבוש בתחתונים ובידו אביזר מין שבאמצעותו הוא עינג אותה. "מה זה אמור להיות?! חשבתי שאתה אוהב אותי! בגלל זה לא הסכמת שנדליק את האור במשך כל השנים האלו? אתה רוצה להגיד לי שבכל הזמן שאנחנו נשואים אף פעם לא שכבנו? תסביר את עצמך תיכף ומיד!"
משה היה שקט במשך כמה שניות ולבסוף הביט היישר לתוך עיניה של אשתו ואמר בקול רגוע: "אין לי בעיה להסביר את מה שעשיתי במשך כל השנים האלו, אבל אחרי זה את תצטרכי להסביר לי איך יש לנו שני ילדים..."
זוג נשוי 15 שנה ומצבם הכללי בכי רע.
הבעל אומר לאשתו: "תראי, אני חייב לעשות משהו, הפרנסה קשה, אין לנו כסף, אסע לחוץ לארץ ושם אמצא משהו יותר טוב"
האישה מסכימה והבעל נוסע לדרום-אפריקה.
כשהוא מגיע לשם, הוא רואה שכולם ישנים על הרצפה. הוא מתקשר לאשתו ואומר לה: "תשלחי לי 1000 מזרונים".
האישה שולחת והבעל מוכר את כולם ומרוויח המון כסף.
משם הוא טס לריביירה הצרפתית. מגיע ורואה שכולם מסתובבים שם בים בלי תחתונים.
הוא מתקשר שוב לאשתו ואומר לה: "תשלחי לי 1000 תחתונים".
האישה שולחת. הבעל מוכר את כולם ושוב מרוויח המון המון כסף.
אז הוא חוזר לארץ מסודר. מגיע הביתה ורואה שאשתו בנתה את הבית מחדש, כל התכולה חדשה, רכב מסוג "מרצדס" חדש, הכול חדש!
מתפלא הבעל ושואל: "מאיפה כל זה...? הרי כל הכסף עדיין אצלי!"
עונה לו אשתו: "כדי לעשות כסף - אתה מכרת 1000 מזרונים ו-1000 תחתונים. תראה מה אני עשיתי עם מזרון אחד ובלי תחתונים..."
כולם מדברים על חשיבות הכושר למבוגרים. אנחנו מדברים על חשיבות המנוחה... אוסף משפטים מצחיקים!
- הליכה יכולה להאריך את חייך. בגיל 85, זה מאפשר לך לבזבז עוד 5000 ש"ח בחודש למשך חצי שנה בדיור מוגן...
- סבא שלי התחיל ללכת 5 ק"מ ביום בגיל 70. היום הוא בן 90 ואין לנו מושג איפה הוא.
- אני אוהב הליכות ארוכות. במיוחד כשאנשים מעצבנים עושים את זה ממני והלאה.
- הסיבה היחידה שיש לי ללכת מהר, היא שזו הפעם היחידה שאני יכול להנות מנשימה מהירה שוב.
- אין כמו לקום להליכה מוקדם בבוקר, כשהמוח עוד לא מבין את הטעות שהוא עושה.
- הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! מסתבר שצריך ממש להיות שם...
- בכל פעם שאני אומר את המילה הגסה "התעמלות", אני מיד רץ לשטוף את הפה עם קצפת ושוקולד.
- אמנם יש לי שרירים רופסים, אבל למזלי הכרס מכסה אותם...
- היתרון היחידי להתעמל בגיל מבוגר, הוא למות חטוב.
- כולנו נהיים כבדים יותר עם השנים. זה בגלל כל המידע שמצטבר במוחנו. זו הגרסא שלי ואני דבק בה!
- בכל פעם שאני חושב על המראה שלי יותר מדי, אני נכנס לפאב ואחרי שעתיים אני כבר נראה הרבה יותר טוב.
- אשתי שאלה אותי "מה אתה עושה?" אז אמרתי "כלום". היא התעצבנה ואמרה ש"זה בדיוק מה שעשיתי אתמול!" אז אמרתי לה שעוד לא סיימתי...
אתם יכולים להריץ את הבדיחה הזו בין החברים שלכם, אבל למה להריץ אם אפשר סתם לשלוח...??
בית המשפט דן שלושה אסירים למאסר עולם בגין פשעים חמורים.
בגלל שהאסירים היו מאוד מסוכנים, החליטו לנעול אותם הרחק מעין הציבור לעשרים שנה ושמכונות ידאגו לכל צרכיהם.
אך לפני שנעלו אותם, החליטו להיות רחומים - ואמרו לכל אחד מהם:
"תוכל לבחור בדבר אחד לקחת איתך אל תוך התא לעשרים השנים הבאות".
האסיר הראשון היה צרפתי, והוא בחר להביא את אשתו איתו לתוך התא. היא
הוכנסה בדחיפות והדלת ננעלה ל-20 שנה.
האסיר השני היה בריטי, והוא ביקש להינעל עם אספקה עצומה של בירה ויין.
ארגזי ענק סודרו בתוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה.
האסיר השלישי היה ישראלי, והא ביקש להינעל עם מאות אלפי חפיסות סיגריות.
חבילות עצומות ננשאו אל תוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה.
לאחר שעברו 20 שנה התקבצו הסוהרים לשחרר את האסירים, סקרנים לראות
מה מצבם לאחר כל הזמן הזה.
ראשון נפתח התא של האסיר הצרפתי, מיד הידסו החוצה תינוקות, וכל החדר היה מלא בילדים ובני משפחה.
שני נפתח התא של האסיר הבריטי, מיד התגלגלו החוצה בקבוקי בירה ויין ריקים, הוא עצמו שכב מסטול לחלוטין.
שלישי נפתח התא של האסיר הישראלי, אשר יוצא רועד כולו מהתא, מחזיק סיגריה מהוהה בידו.
"תגידו", הוא שואל בקול שבור, "יש למישהו מכם אש?"
משפחת שמוקלר ייצרו מסמרים במהלך הרבה מאוד שנים. סבא רבה היה מייצר מסמרים, סבא היה מייצר מסמרים, לאחר מכן האבא... לאחר שהם קנו את המפעל בהפרטה, האבא אמר לבנו: "חיים, אני מייצר מסמרים כבר 30 שנה ומעולם לא הייתי בחופשה... אני רוצה שאתה תישאר בתור מנהל ואני אסע לפחות לחודש עם אמא לחופשה..."
"אבא, אני הרי לא מומחה במסמרים, אני איש שיווק, איש פרסום."
ענה האבא: "בני, יש לנו מחסנים מלאים במסמרים, אני אחזור בעוד חודש והכל יהיה בסדר!"
הבן הסכים ונשאר, האבא נסע. לאחר שבועיים אבא מקבל מברק: "אבא תחזור בדחיפות, המסמרים נגמרו."
אבא חוזר: "מה זאת אומרת נגמרו!?
חיים: "אבא, נתתי פרסום..."
אבא: "בוא תראה לי!"
הבן מראה את הפרסומת; על הלוח הגדול נראה דמותו של ישו ממוסמר לצלב ויש כיתוב: "מסמרים של שמוקלר - מחזיקים כבר 2000 שנה".
אבא אומר לבנו: "חיים! אתה כמובן איש שיווק מצוין, אבל אתה אידיוט! איך אפשר היה להציג את דמותו של ישו על פרסומת? מה לא מספיק החטיפו לנו היהודים מכות, עשו פוגרומים? תוריד את הפרסומת הזו מיד!!!"
אבא נתן הוראה, להגביר את ייצור המסמרים, חיים הוריד את הפרסומת, אבא נסע להמשיך את החופשה. לאחר שבועיים האבא מקבל מברק בהול: "אבא, תחזור דחוף, גם המסמרים האלו נגמרו."
אבא מגיע: "מה, עוד פעם הפרסומת?" חיים: "כן, רק תרגע, הפעם אין שום ישו, הכל כפי שאתה בקשת."
אבא מסתכל על לוח הפרסום, שם מופיע צלב ריק, ללא ישו וכיתוב: "אם היה לכם את המסמרים של שמוקלר..."
אלי הבנקאי ראה בעיר את חברו הישיש מרדכי, חוואי אלמן בן 80.
מרדכי איבד את אשתו שנה קודם לכן, והתהלכה לה שמועה שהוא עתיד להתחתן עם כלה צעירה שהוזמנה מחו"ל דרך האינטרנט.
מאחר שאלי הוא חבר טוב של מרדכי, הוא פנה אליו ושאל: "חברי הטוב, האם נכונה השמועה לגבי נישואיך לעלמה צעירה?"
מרדכי אישר את השמועה, ואז חברו שאל: "בת כמה תהיה כלתך החדשה?"
מרדכי ענה בגאווה: "בנובמבר הקרוב היא תהיה בת 21".
כאשר אלי שמע זאת הוא מיד חשב לעצמו שלבטח חברו החוואי לא יוכל לספק את צרכיה המיניים של כלתו הצעירה בגילו המופלג, ובמוחו הקודח העלה הבנקאי הצעה מגונה לחברו בתקווה שיוכל להפיק רווחים עצמיים ממנה.
תוך מחשבה שבעקבות ההצעה הוא יוכל להשיג את זוגתו הצעירה, אלי פנה אל חברו ואמר: "אני מאוד שמח בשבילך וחשבתי לעצמי שכדאי שאת שארית ימיך תבלה בכיף ובלי עבודה קשה, ואולי תצטרך עזרה בחווה. כדאי שתשקול למנות אדם שיטפל לך בכל העניינים שלך, הישנים והחדשים".
מרדכי חשב שזה רעיון מצוין וענה: "רעיון מעולה, אני אחפש כבר היום אחר הצהריים אדם כזה...".
אלי עמד להציע את עצמו לכך, אך באותו הרגע בדיוק קיבל שיחת טלפון ונאלץ לענות לה. מרדכי בינתיים המשיך בדרכו.
כעבור ארבעה חודשים שוב ראה אלי את מרדכי מסייר בעיר וניגש אליו תוך התעניינות מה התחדש אצל חברו - האם הוא מצא כבר מישהו שיעזור לו.
"מה שלום האישה החדשה?" שאל הבנקאי.
מרדכי ענה בגאווה, "טוב – היא בהיריון".
אלי חשב לעצמו שלבטח הוא שמע בעצתו ולבסוף שכר את שירותיו של נער צעיר אחר שיטפל בחווה, ואולי היא בהיריון ממנו בכלל. אמנם הוא לא זכה בכלה, אך בכל זאת הוא שאל את מרדכי: "ואיך הייתה העצה שלי לשכור שירותי עזרה?".
מרדכי ענה בלי היסוס: "אני חייב לציין שזה היה רעיון מוצלח ביותר, היא פשוט מצוינת ודרך אגב גם היא בהיריון".
בן 80 התחתן עם בת 20. שנה אחרי החתונה הזוג מגיע לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן" "שלך?".
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
שנתיים לאחר מכן שוב מגיע הצמד לחדר הלידה.
הפעם זו בת במשקל 3.5 ק"ג, בריאה ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך ?".
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
לאחר שנתיים נוספות, שוב מגיעים לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך ?".
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
עונה לו האחות, "אולי כדאי שתחליף שמן, האחרון יצא שחור..."
צלצול הטלפון העיר את הרופא משנתו, והאיש שבצד השני אמר: "אשתי נראית רע מאוד וכך היא גם מרגישה, התוכל לעזור?" "גם אשתי נראית רע מאוד כבר עשרים שנה, אבל אני לא מעיר בגלל זה אנשים באמצע הלילה", הגיב הרופא.
רוצים להתחיל את היום עם חיוך? הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
עבור לבא-במייל
