1. למדו איך הנערים מנסים למתוח את הגבולות
נערים יודעים בדיוק על איזה כפתור ללחוץ כדי לעצבן אתכם, ועליכם לעבוד עם עצמכם כדי להבין מה נקודות התורפה שלכם ואיך להימנע מלתת לעצבים לעלות לראש. נסו ללכת עם הכלל הבא: אם לא הייתם מדברים ככה עם עמית לעבודה, אל תדברו ככה עם ילדיכם. המטרה שלכם היא לעזור להם להפוך למבוגרים מוצלחים, וזה תהליך שצריך להתחיל עוד מלידה, כשהם צעירים מאוד – אתם רוצים שהם יוכלו לתקשר כמו שצריך עם אנשים אחרים, ידעו כיצד לעמוד על שלהם כשצריך ויהיו בעלי ביטחון עצמי להתמודד מול העולם.
בשביל כל אלה עליכם להיות מודל לחיקוי, וזה לא קל כשנערים מנסים לבדוק את הגבולות שלהם איתכם. זהו את הנושאים והמילים שגורמים לכם לאבד את העשתונות ונסו להפיג את התסכול בעזרת קצת חמלה, הבנה והומור. למשל, כשילדיכם מתחצפים אליכם חשבו לעצמכם "מעניין איך אני נשמעתי כשדיברתי עם אימא שלי בגיל הזה" וענו במידתיות.
2. נסו להבין למה הם נוהמים
נערים רבים מבינים בשלב כזה או אחר שלא כל בקשה שלהם תיענה על ידיכם, אך הם לאו דווקא יקבלו זאת בשקט. הם אולי לא יתחילו לצעוק, אך הם בהחלט יכולים לנהום ולהשמיע רעשים שיביעו את חוסר סיפוק הרצון שלהם. זכרו שהילדים שלכם עדיין לומדים מי הם, ויש אפילו מבוגרים שעדיין לא הצליחו לפצח את זה, לכן אל תצפו מהם להתנהג כמוכם או בצורה חמודה כמו כשהיו קטנים יותר.
אם אתם שומעים נהמות, אנחות או כל דבר דומה בזמן שאתם מדברים איתם ומציעים להם דבר מה, אתם בטח חושבים שהכוונה שלהם היא להעביר את המסר: "זה הרעיון הכי גרוע בעולם!", אך המצאיות הרבה יותר מורכבת מזה. הם מנסים בזמן הזה להבין דברים רבים כמו:
-
איפה מקומי בעולם?
-
מה אני רוצה לעשות?
-
מה עלי לשאוף להיות?
-
האם אצטרך לשנות את חיי בשביל ההחלטה הזו?
-
האם אוכל להתמודד עם השינוי הזה?
זה טבעי לחלוטין, כשבמחקר שנערך בלונדון נמצא כי קליפת המוח הקדם מצחית עוברת שינויים פיזיולוגיים במהלך גיל ההתבגרות, וזה האזור במוח שמווסת תגובה רגשית. שאלות שכאלו יכולות להתיש את נפשו של כל אחד, והן מציפות את מוחו של הנער. שאלו את עצמכם האם אתם הייתם יכולים להתמודד עם עבודה, משפחה, חברים ומטלות ועדיין למצוא מקום במוח בשביל שאלות גדולות שכאלה ולהרגיש שמחים ומאושרים כל הזמן.
3. כבדו את הדלת של חדרם
כשהילדים הופכים לנערים חייהם משתנים לחלוטין, והם צריכים זמן לעצמכם כדי להבין מה בדיוק קורה איתם. אתם אולי רוצים לחבק את ילדיכם כשהם חוזרים הביתה מבית הספר כמו כשהיו צעירים יותר, אך במקום זה, הדלת של חדרם נסגרת. זה בסדר ונורמלי לחלוטין, והדבר החשוב שתזכרו זה שעליכם לדפוק לפני שאתם נכנסים. אל תחששו שהם עושים שם משהו רע – זה יראה שאתם מכבדים אותם והם יעריכו את זה. באותו האופן, אם אתם רוצים שהנערים שלכם יכבדו את הפרטיות ואת זמני הרוגע שלכם, זו הדרך היחידה להראות להם איך לעשות זאת.
4. ותרו על הניסיון לשלוט עליהם כבר בגיל צעיר
השאלה שאמורה לעלות בראשכם כעת היא "איך ומתי לעשות זאת?", והתשובה היא פשוטה: מגיל 8-10, כשבגיל הזה כבר לא אמורה להיות לילדיכם שעת שינה, ועליכם לשאול אותם האם הם עייפים ורוצים לישון במקום להכריח אותם לעשות זאת. כמובן שיהיו לילות שבהם הם יגידו "אני ערני לחלוטין" אף על פי שברור שהם מותשים, ולכך עליכם להגיב, "אז למה לדעתך אתה מפהק כל כך הרבה? מה לדעתך זה אומר כשאימא מפהקת?"
שאלות שכאלה ידריכו את ילדיכם לקחת אחריות על עצמם במקום שאתם תנסו לשלוט עליהם. זה גם עוזר להם להכיר את גופם – דבר משמעותי וחשוב בגיל ההתבגרות. אי אפשר לצפות שילדיכם יקומו לאוניברסיטה או לעבודה בהמשך החיים כמו שצריך אם לא תלמדו אותם כיצד להקשיב לגופם ולפעול על פיו.
5. זכרו שזה בסדר לשחק כמו ילדים
אתם אולי רוצים שהילדים שכם יתחילו להתנהג כמו אנשים בוגרים כבר בגיל 15, ולכן תמנעו מהם את האפשרות להתנהג כמו ילדים כשאתם בחוץ. אמנם זה נכון שלפעמים הם צריכים לשלוט על עצמם במקומות ואירועים מסוימים, אך כל עוד מדובר באירוע פרטי ומשפחתי או בבילוי עם חברים בחצר האחורית של הבית – זה בסדר גמור שהנערים שלכם יתנהגו כמו ילדים קטנים.
תנו לילדיכם להבין ש"כיף" זה לא דבר שנעלם ככל שמתבגרים, שכן יתכן שהם חוששים מאוד מכך. גם לנערים בני 15 יש עדיין ראש יצירתי כמו של ילד בן 8, וזה בסדר לתת לו להשתחרר – זה רק יועיל להם בעתיד ויעזור להם להיות מאושרים יותר.
6. דעו מתי לשחרר את הרסן בנוגע לסמארטפון
רשתות חבריות וסמארטפונים באופן כללי יכולים להיות כאב ראש אחד גדול. הורים רבים חושבים שילדיהם מבלים במשך שעות בסמארטפון כי הם שונאים את העולם האמיתי ובתוך המסך הכל הרבה יותר כיף, אך זה לא כך באופן מדויק. היום כל החברים שלהם מתקשרים אחד עם השני במרחב הווירטואלי, לא משנה איפה הם, וזה יכול להקל עליהם בזמן שהם עושים דברים שלא כל כך בא להם לעשות – הם נמצאים עם חבר שתומך בהם.
יתכן שכשאתם הייתם ילדים, הוריכם גערו בכם על כך שראשכם כל הזמן היה טמון בספרים: "צא החוצה, אתה לא רוצה לשחק קצת עם חברים?". אך אם אהבתם לקרוא וזו הייתה הדרך שלכם להרגיע את המחשבות וללמוד, מה רע בכך? כיום סמארטפון הוא בעל אותה השפעה. במקום רק לנסות להגביל את הזמן של הילדים בסמארטפון, נהלו איתם שיחה בנוגע לדרכים שבהן המכשיר הזה יוכל לשמש אותם בדרכים יעילות וחיוביות, והבהירו מתי ראוי ומתי לא ראוי להשתמש בו.
7. זכרו ששום שיחה היא לא מחוץ לתחום
יש אולי שאלות שהתשובות להן יישמעו לכם לא נאותות לאוזניים של ילדים בגיל ההתבגרות, אך כיום אי אפשר לברוח מזה – הם ימצאו את התשובה דרככם או דרך הרשת. השאלה היא על מי אתם סומכים יותר. אם הילדים שלכם פונים אליכם עם שאלות בנושא יחסי מין או כל דבר אחר שאתם אולי חוששים לדבר איתם עליו, עשו מאמץ וזכרו שהם צריכים את ההדרכה והעזרה שלכם.
אתם לא חייבים להיכנס לפרטי פרטים, ולעיתים תשובה פשוטה תהיה מספיקה, אך כל עוד אתם תלמדו אותם דברים מניסיונכם הם ידעו שביכולתם לסמוך עליכם ולהיות איתכם כנים בחזרה. התייחסו לנערים שלכם כמו שהייתם מתייחסים לאנשים בוגרים – כי הם כבר בדרך להיות כאלה וצריכים רק עוד קצת עזרה מכם.
8. אל תתעצבנו כשהם לא שומעים אתכם
מרגישים שהילדים שלכם לא מקשיבים לכם? סביר להניח שזה נכון, משום שראשם טרוד במחשבות רבות אחרות, לכן בחרו את הזמנים הנכונים לדבר על דברים חשובים, וודאו שילדיכם שמעו את מה שאתם רוצים להעביר להם. אם ביקשתם מהם לעשות מטלה מסוימת ולאחר זמן מה הם אומרים "אבל לא ביקשת ממני כלום!", הם ככל הנראה שכחו, אך אין סיבה להיכנס לוויכוח של "כן אמרתי – לא אמרת". כדי למנוע זאת מראש, פשוט בקשו מהם לחזור אחריכם כשאתם מבקשים מהם דבר מה. כך תדעו שהם שמעו אתכם בוודאות.
9. הסבירו להם את תנאי השימוש ב"בנק של אימא ואבא"
בעוד זמן לא רב, ילדיכם כבר יפתחו חשבון בנק משלהם, והם צריכים להבין מה הערך של הכסף שלהם, אך זה לא יקרה בעזרת משפטים כמו "אתה צריך להבין את הערך של כסף" או "כשאני הייתי צעיר הערכנו כסף כמו שצריך". במקום, אם הילדים שלכם רוצים לקנות לעצמם משהו ומבקשים זאת מכם, תוכלו להגיד "אין בעיה, אשמח לעזור לך, אבל איך תשלם על זה?".
ראשית, מומלץ שתתנו לילדיכם דמי כיס באופן קבוע, אך אל תגזימו – מומלץ להביא להם מעט כסף ולהשלים להם אותו כשהם ירצו לרכוש דבר מה וזה אכן מגיע להם. עם זאת, הם ככל הנראה יזכרו את העזרה שלכם לזמן קצר וישכחו ממנה מהר, ולכן עליהם לזכור שגם להם יש מחויבויות מסוימות שעליהם למלא. אם למשל יש מטלות שהם יכולים לעזור בהן, נסו לתת להם להשתלב בשגרת הביצוע שלהן. אתם לאו דווקא תשלמו להם על העבודה שיעשו בבית, אך בהחלט יש להדגיש שזה מה שאתם מצפים מהם. מאידך, אם החדר שלהם לא מסודר אף פעם על אף העובדה שאתם דורשים זאת מהם, זכותכם המלאה לחסוך מהם את דמי הכיס שלהם ואת העזרה הכלכלית שלכם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: