מגיל לידה ועד גיל 3 חודשים
תינוקות בני יומם ישנים 16-17 שעות מדי יום, והם נעים בין מצבי ערות לשינה בלי קשר למחזור היום והלילה, כשבדרך כלל הם מתעוררים כדי לאכול כל שעתיים עד 4 שעות. מחזור שינה שגרתי וקבוע יותר מתחיל להתפתח בשבוע 6-8 לחייהם, אז התינוקות ישנים יותר במהלך הלילה וערים יותר במהלך היום. במהלך התקופה הזאת ודאו שאתם חושפים את ילדיכם לאור שמש במהלך היום, ובמהלך הלילה שמרו עליהם בחדר חשוך כדי להרגיל את גופם לדפוס הזה.
גיל 3-4 חודשים
עד החודש השלישי או הרביעי, מחזור השינה של התינוקות מתחיל להיות דומה בערך לזה של מבוגרים, כשהם עוברים דרך שנת חלום ושינה עמוקה, ושני השלבים האלה חשובים מאוד להתפתחותם. "אנחנו יודעים שהורמוני הגדילה האנושיים מופרשים במהלך השינה העמוקה, לכן ילדים זקוקים לה כדי לגדול", כך מציין פול ססקין, מנהל מרכז להפרעות שינה בלאס וגאס. "אנחנו סבורים גם כי שנת חלום נדרשת ללמידה ולזיכרון; כמו מחשב שמגבה את הכונן הקשיח שלו, כך המוח מארגן את המידע שבו בזמן זה", הוא מוסיף.
עד החודש הרביעי לחייהם, זמן השינה של התינוקות יורד לכ-15 שעות במהלך היממה, כשרצף השינה הארוך ביותר יתרחש (אם יש לכם מזל) בלילה ויימשך 4-9 שעות. תנומות יהיו בשעות הבוקר המאוחרות ושעות אחרי הצהריים. בשלב זה ההורים יכולים לחדד את השעון הביולוגי של ילדיהם על ידי כך שיסייעו להם להירדם בזמנים אלה ולא יימנעו מהם את השינה שהם זקוקים לה על מנת שלא יתעייפו יתר על המידה.
ד"ר וייסבלות' מוסיף: "לעזור לילד לישון זה קצת כמו גלישה: עליכם לתפוס את גל הישנוניות כשהוא עולה, לפני שהוא מתרסק למצב של עייפות יתר".
גיל 5-7 חודשים
"כשהתינוקות מתקרבים לגיל חצי שנה, הורים רבים שואלים את עצמם 'למה הילד עדיין מתעורר 3-4 פעמים בלילה?"', כך מספר ד"ר מארק ד. ווידום, פרופסור לרפואת ילדים בקולג' האוניברסיטאי לרפואה של פנסילבניה. "במקום, עליהם לשאול את עצמם 'למה הילד שלי צריך את עזרתי כדי לחזור לישון כשהוא מתעורר?"'.
ואכן, חוקרים מאוניברסיטת מקגיל במונטריאול צילמו קבוצות של פעוטות וגילו שכולם התעוררו בממוצע 4 פעמים בלילה, אולם רובם לא בכו או ניסו למשוך את תשומת הלב של הוריהם, אלא הרגיעו את עצמם לבדם בחזרה לשינה. אלו שנמצאו כבעיתיים יותר נטו לבכות כדי ליידע את הוריהם בנוגע לכך שהתעוררו.
"עד גיל 5-6 חודשים, אם תינוק בריא מתעורר בלילה להנקה, זו כבר התנהגות שהוא למד", כך אומר ד"ר ווידום. "אל תמהרו להוציא אותו ממיטתו ולהאכיל אותו. אם כן, אתם לא מספקים לו הזדמנות לתת לו להירדם בעצמו ולבד". זכרו גם שככל שאתם שמים את ילדיכם במיטתם כשהם עוד יחסית ערניים, כך הם יתאמנו יותר בלהירדם לבד ובכוחות עצמם.
גיל 8-12 חודשים
הורים רבים מופתעים לגלות שבסביבות גיל 8-9 חודשים, התינוק שלהם שכבר למד לישון לבד לאורך כל הלילה, לפתע מתחיל להתעורר שוב באמצע השינה ולבכות. "התינוקות נמצאים בשלב בהתפתחותם שבו הם מתחילים להבין קביעות של אובייקטים", כך מסבירה קלייר לרנר, מומחית להתפתחות ילדים בארגון ללא מטרות רווח שנקרא "אפס עד שלוש". "הם מתחילים להבין שאתם נמצאים שם, אפילו אם הם לא רואים אתכם, ולכן הם פשוט קוראים לכם כדי לוודא זאת".
בין אם ילדכם חווה נסיגה שכזו ובין אם לא פיתח מעולם את היכולת להירדם בכוחות עצמו, נסו לבחור בשיטת אימון להרדמה שתעבוד עבורכם ויישמו אותה עם ילדיכם. האפשרויות כוללות למשל לתת לו לבכות, להרים אותו ואז לשים אותו בחזרה במיטתו בלי לגשת אליו שוב, או שיטת 5 הדקות, שידועה גם כ"שיטת פרבר". לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות משלה, ולא משנה באיזו אתם בוחרים, עליכם להתמיד בה. אם תתנו לילד שלכם לבכות לילה אחד ובלילה אחר אתם תרימו אותו, אתם רק תעשו נזק לשגרה שתנסו לפתח עבורו.
גיל שנה עד 3 שנים
עד גיל 18 חודשים רוב התינוקות מפסיקים לנמנם בבוקר, ועד גיל 3 הם כבר מתחילים לוותר גם על תנומת אחר הצהריים. בשלב זה חיי הפעוט כל כך מרגשים עד שהוא לא יכול להירגע לעיתים גם בלילה, אפילו אם הוא מותש מעייפות. אם הילד שלכם מתחיל להיות עצבני לקראת סוף היום, זה סימן לכך שהוא צריך ללכת לישון מוקדם יותר. "ילדים שנחים טוב לא מתנהגים כך", מציין ד"ר וייסבלות'.
הורים רבים נותנים לילדיהם לישון איתם במיטתם בגיל הזה, וזאת בגלל שני שלבים משמעותיים בהתפתחותם. הראשון הוא היכולת שלהם לדבר ולקרוא להוריהם בשמם, כך שבמקום לקום ולבכות, הם פשוט קוראים להוריהם ממיטתם אם הם התעוררו. השני הוא היכולת שלהם לצאת ממיטתם ולהגיע למיטת הוריהם, אם למשל הם כבר עברו למיטה רגילה. לחצו כאן כדי ללמוד איך להרגיל את ילדיכם לישון במיטה שלהם.
גיל 3-5 שנים
בשלב זה מתחילים להופיע בחלומותיהם של ילדים סיוטים, והם נפוצים מאוד. "סיוטים מפחידים מאוד ילדים, אך ביעותי לילה מפחידים יותר את ההורים", כך אומר ד"ר ווידום. ביעותי הלילה מתרחשים בדרך כלל בשלב הראשון או הרביעי של השינה, לרוב בחלק הראשון של הלילה ולא במהלך שנת חלום, ובדרך כלל תוקפים ילדים שסובלים מעייפות יתר, כך מסביר ד"ר ווידום. הוא מוסיף ומציין שילדים בדרך כלל לא זוכרים שהם סבלו מביעותי לילה; הם אולי יקומו במיטתם בבכי וצעקות, אך הם לא באמת ערים או בהכרה מלאה. אם הילד שלכם חווה אותם לעיתים קרובות, מומלץ שתאפשרו לו לישון שנת צהריים כדי להפחית את רמות העייפות שלו.
סיוטים לעומת זאת מתרחשים בדרך כלל בחלק השני של הלילה, כשהילדים נמצאים בתוך שנת חלום. חלומות רעים הם הדרך של ילדיכם הקטנים לווסת את הרגשות שחוו במהלך היום, כך אומרת לרנר. מאחר שהילדים לא יכולים עדיין להבדיל בין מציאות לדמיון, התחושות המפחידות נשארות איתם גם אחרי שהתעוררו. בנוסף להרגעה ונחמה, עליכם לעזור לילדיכם להבין כיצד להילחם בפחדים שלהם. לחצו כאן כדי ללמוד איך לעשות זאת.
פרט לסיוטים, אם הילד שלכם מתעורר סתם כך באמצע הלילה, מומלץ לשקול לפעול במערכת של פרסים והשלכות. ד"ר וייסבלות' ממליץ לקבוע חוקים ברורים ללילה, למשל לעצום את העיניים, להישאר בשקט, להישאר במיטה ולנסות לישון. עבור כל לילה שהילדים עומדים בחוקים, אפשר לתת להם מדבקה של כוכב, וברגע שהם צברו מספיק כוכבים ביכולתם לקבל פרס. מנגד, על כל לילה שלא עקבו אחרי החוקים, הם יאבדו כוכב או זכות מסוימת שהייתה להם ביום למחרת, למשל שעה של צפייה בטלוויזיה.
גיל 6-11 שנים
מחסור בשינה בשנים האלו זו בעיה חמורה. בשלב זה ילדים מתחילים ללכת לישון בשעות מאוחרות יותר, אולם הם מתעוררים באותה השעה בכל בוקר. גוף הולך וגדל של מחקרים מצביע על כך שמחסור בשינה משפיע באופן שלילי חזק על ההתנהגות וההצלחה בבית הספר. "במקום להפוך לשקטים ומנומנמים, כמו מבוגרים, ילדים הופכים להיות היפראקטיביים וקשה להשתלט על התנהגותם כשהם לא ישנים טוב בלילה", כך אומר ד"ר דייוויד גונזלס, מנהל מרכז לרפואת שינה באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס. "היכולת שלהם להקדיש תשומת לב לדברים דועכת, כמו גם היכולת שלהם להתרכז, לפתור בעיות ולשמר את המידע שלמדו בבית הספר".
מומחים מסכימים כי הורים צריכים להציב גבולות לא רק בנוגע לכמות השעות שבה הילד יכול להישאר ער במהלך היום, אלא גם בנוגע למה שהוא עושה לפני שהוא הולך לישון. צפייה בטלוויזיה, בילוי מול משחקי מחשב או שימוש בסמארטפון או טאבלט יכולים לגרות את המוח של הילדים ולגרום לו לעבוד שעות נוספות. בנוסף, אם לילדים יש יותר מדי פעילויות אחרי בית הספר, לא יישאר להם זמן לשיעורי בית פרט לשעות שלפני השינה, וגם מכך כדאי להימנע. "בכל משפחה צריך לתת עדיפות לשינה ולהכניס אותה לשגרה כמו שצריך", כך אומרת מומחית השינה ד"ר מרי קרסקדון, פרופסור לפסיכיאטריה והתנהגות מאוניברסיטת בראון. לטענתה, שינה לא צריכה להיות המוצא האחרון רק לאחר שתמו לילדים האנרגיות או הפעילויות שביכולתם לעסוק בהן.
אם הילד שלכם עדיין מתקשה להירדם בעצמו, פנו לרופא ובררו בנוגע לבדיקות אפשריות והצעות טיפול. מנגד תוכלו לנסות שיטות אחרות להירדמות שלא מצריכות התייעצות עם רופא, כמו תה קמומיל, חלב חם או השמעת רעש לבן.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: