כל מי שהיה בטיפול פסיכולוגי או הציץ על טיפול שכזה בסרט או סדרת טלוויזיה, יודע ששיחה עם מטפל שונה מאוד משיחה עם חבר – המרחב בו הכל מתנהל, הכללים שמתקיימים בו ואיש המקצוע שיושב מולכם הופכים את החוויה לשונה מאוד, על אף ש"בסך הכל" מדובר בדיאלוג בין שני אנשים. אז מה בדיוק מתרחש שם שהופך את השיחה למשמעותית? מי מכם שרוצה לאמץ גישה של מטפל בזעיר אנפין עבור קרובים וחברים יופתע לגלות 8 מאותם עקרונות של טיפול פסיכולוגי שניתן לחקות וליישם מול חבר. אם תהיתם איך פסיכולוגים יודעים לפעמים לא להגיד הרבה ועדיין להשפיע המון, למה הם לא אומרים לנו מה לעשות ומי בדיוק צודק? אחרי הכתבה הבאה תבינו הכל.
1. הקפידו להיות קשובים ומתעניינים ולייצר אווירת אמון ודיסקרטיות
אחד מהאתגרים הגדולים שלנו כבני אדם הוא להיות קשובים באמת מבלי לקטוע את האדם שיושב מולנו, להציע עצה, לקפוץ למסקנות ולהגיב. האתגר נובע בין היתר מכך שאנו חשים בהילות לתת את דעתנו ומרגישים לא נחוצים בתפקיד "הנעלם" של האוזן הקשבת. אם נבין שהצורך של האדם שפנה אלינו הוא קודם כל לפרוק עול ולתת מפלט לתחושות שלו, נגלה שאין טעם לתת את דעתנו המלומדת בנושאים שהוא מתייחס אליהם. כדי להעניק לאדם שמולכם את ההרגשה שהנכם קשובים לגמרי, הקפידו להביט בעיניו, להישאר מרוכזים, לזכור את הפרטים שהוא מספר, להימנע מהערות ביניים, ובעיקר לשתוק. אם יש דבר שחשוב שתבהירו בשיחה, גם אם לא תישאלו עליו, הוא הדיסקרטיות שלכם – בדיוק כפי שפסיכולוג מחויב על פי האתיקה לשמור את הפרטים שהמטופלים מספרים לו חסויים ובכך מאפשר בניית אמון, כך כדאי שגם אתם תבטיחו ותקיימו בקשר עם החברים שלכם.
2. שקפו את דברי החבר בתגובותיכם, אך אל תיסחפו לאמץ את תחושותיו
חבר טוב נחשב אחד כזה שמתעצבן איתך, בוכה במקומך ונסער כאשר מישהו פוגע בך, אך עד כמה שהתגובות האלו הן מסורות וחזקות, מי שרוצה לשמש בתפקיד מטפל מול חבריו איננו יכול לנהוג כך. חשבו על הדוגמה הבאה: אם תראו קורבן תאונה מדמם, אתם לא תפצעו את עצמכם כדי להזדהות אתו – זה פשוט לא יעזור לו ולא ישמור גם עליכם. אחד מהכלים החשובים שפסיכולוגים משתמשים בהם כדי לתת מענה אמיתי למטופל הוא דיבור משקף – המשמעות של זה היא שאם חבר פונה אליכם עם בעיה פשוט חזרו על התמצית של דבריו. לדוגמה: אם החבר שלכם אומר לכם שהוא עובר את היום הנורא ביותר מפני שיש לו עומס בעבודה והכלב שלו חולה, תשובה משקפת תהיה: "נשמע שאתה מאוד מוצף. קשה לתמרן בין עבודה לדאגות נוספות". למעשה, לא אמרתם שום דבר חדש או יעיל במיוחד לאותו חבר, אלא הענקתם לו את האפשרות לחוש שיש מי שמכיר במצוקה שלו. את התשובות לשאלות כמו "מה לעשות?" הוא ימצא כבר דרך האזנה לעצמו.
3. הציעו דוגמאות מחייכם האישיים רק אם תתבקשו לכך
אומרים שצרת רבים היא חצי נחמה, ויש בזה הרבה מן האמת: כאשר מישהו מספר לנו שהוא חווה את אותם קשיים שאנחנו חווינו, אנחנו מיד מרגישים יותר פתוחים ונינוחים בחברתו ואפילו מקבלים השראה ממנו. ההסתייגות שאנו מציעים באשר לנוהג הזה היא שהוא עשוי לקחת חלק מהריכוז העצמי שאותו חבר זקוק לו באותו רגע ולהסיט את מחשבותיו לתוך החוויה שלכם. הענקת נחמה דרך הזדהות היא דבר אצילי ויפה, אך כדי לסייע לאדם אחר עלינו להציע לו יותר מנחמה רגעית או הסטת תשומת לב. כמובן שאין משמעות הדבר שאתם צריכים לסרב בכל תוקף לענות על שאלות אישיות על עצמכם, אלא להשיב בחופשיות רק אם אותן שאלות מופנות אליכם על ידי החבר.
4. אל תשפטו ואל תגיבו בתדהמה
האם אנו מסוגלים להיות בלתי שיפוטיים לחלוטין? התשובה לשאלה הכבדה הזאת היא כנראה שלא. גם אם הדברים לא נאמרים לעיתים באופן ברור ובוטה, מטפלים אכן שופטים אותנו - המוח האנושי איננו מסוגל לספוג מידע מבלי לחוות עליו איזושהי דעה שיש בה ביקורת מסוימת. מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא להשתדל ולהימנע במודע מהביטוי של אותה מחשבה. אף אחד מאתנו לא רוצה לפנות לאדם קרוב עם בעיה ולשמוע שהוא טועה, מגזים או פוגע, וגם אם לפעמים הביקורת יושבת לנו כמאזינים, על קצה הלשון, אנחנו חייבים לעשות מאמץ כדי להימנע ממנה. איננו המחנכים של החבר והוא איננו נמצא בבית דין, וגם אם לא אמרנו לו שאנחנו מתנגדים למעשיו, אין זה מעיד שאנחנו מסכימים עם התנהגות כזאת באופן כללי. עלינו לזכור שלא לשקף את פחדינו בתגובותינו, אלא את רגשות החבר. באותה נשימה נציין שגם תגובה נדהמת לדברים שאתם שומעים תיצור השפעה דומה של זרות וריחוק - החבר שלכם לא באמת שואל אתכם את השאלה "מה הייתם עושים במקומי?", אז אל תענו לו עליה.
5. הימנעו מלענות על שאלות והציעו זוויות ראייה שונות
לפסיכולוגים יש שם של מי שעונים על כל שאלה בשאלה ונמנעים מלתת תשובות ברורות. הטכניקה הטיפולית הזאת נועדה למנוע ממטופל להיחשף לציפיות ולערכים של מטפל שיעלו מתשובותיו, כדי שהמטופל לא ינסה להתאים את עצמו אליהם. ייתכן שיהיה לכם קשה ליישם את הגישה הזאת במלואה, אך אם אתם כבר עונים ומייעצים לחברים שלכם, אל תציעו פתרונות. אם אתם שואפים לקבל על עצמכם אחריות טיפולית גם אם היא בקרב חברים ובאופן חובבני – עליכם להבין שאיפוק הוא פעמים רבות שם המשחק. אינכם צריכים לכוון את החבר שלכם, להגיד לו מי צודק או במה כדאי לו לבחור ומה להחליט, זו האחריות שלו והדרך בה הוא יצטרך לצעוד כדי להתנסות ולהתחשל. מה שאתם כן יכולים להציע לו הן זוויות ראייה שונות לבעיות שהוא מעלה, בזהירות מתבקשת ורק אם הוא ערוך לכך. משפטים כמו "תנסה להבין את הצד של אימא שלך בסיפור", כאשר החבר שלכם חולק איתכם ריב נסער ביניהם – עלול להיות העיתוי והאמירה הלא מתאימים, במקומו נסו משפט כמו: "יכול להיות שהיא לא הצליחה להבין את מה שחשוב לך".
6. אל תעשו את העבודה של החבר שלכם במקומו או תנסו לתקן אותו
גם אם חבר יבקש מכם את זה, וגם אם הוא נראה אבוד וזקוק לעזרתכם – תוכלו להציע לו את ההקשבה, האמפתיה והנוכחות שלכם, אך לא תוכלו לפתור עבורו את הבעיה עמה הוא מתמודד. המטרה של הליך טיפולי איננה לספק פתרונות קסם או לפתור בעיות במקום המטופלים, ומטפל טוב לא מנסה "לתקן" אף אחד, וכך כדאי שגם אתם תנהגו ביחס לחברכם. אין דרך נכונה אחת לפיה צריך לנהוג בחיים, ואי אפשר להועיל למישהו אחר על ידי עשיית העבודה שלו במקומו. מה שחשוב זה שתציעו את היד התומכת שלכם כאשר האדם מולכם עושה צעד ועוד צעד, גם אם הוא טועה.
7. אפשרו לחבר לסטות מהשיחה המעמיקה לדיבור קליל
יכול להיות שחבר פנה אליכם עם קושי גדול ופתח בשיחה מעמיקה וכואבת, ויכול להיות גם שבאיזשהו שלב הוא בחר להפסיק אותה ולפנות לדיבור קליל שסוטה מהנושא העיקרי. בכל מקרה, אל תנסו לכפות עליו נושאי שיחה או להתעקש על דיאלוג שנראה לכם יותר חשוב ומשמעותי. גם בתוך צחוק וקלילות מסתתרים המון רמזים לדברים שמעיקים עלינו ומטרידים אותנו, וחשוב שתדעו לקרוא בין השורות ולהבין גם אותם. מטפלים אמיתיים יכולים לצחוק עם המטופלים שלהם ולדבר על נושאים שטותיים – הם פשוט יודעים לשאול את עצמם מדוע אותם נושאים עלו בשיחה ומה אפשר להבין מזה.
8. שימו לב לדברים שנאמרים בסוף השיחה והבינו את ההשלכה ביחסים
לאנשים יש נטייה לשמור את הטוב ביותר לסוף... בפסיכולוגיה קיים מושג שנקרא "הערת ידית הדלת" שמתייחס לדברים שמטופלים אומרים למטפל ברגע שהם כבר נמצאים סמוך לסוף המפגש ואפילו כבר ליד דלת הקליניקה בכיוון יציאה. בדרך כלל שם יאמרו הדברים המביכים או החשובים שהמטופלים רצו לחלוק מבלי שהתאפשר למטפל להספיק להגיב עליהם. עם שיכלול כושר האבחנה והניתוח שלכם תוכלו לשים לב לאותן אמירות ולמשמעות שלהן וגם ללמוד על ההשלכה שבהן. בין מטפל ומטופל נרקמים יחסים עליהם ניתן להשליך דברים שמקורם מיחסים אחרים, ובוודאי שהתופעה הזאת מתקיימת גם ביחסי חברות רגילים. אם החבר שלכם הגיב לדברים שאמרתם בנוקשות מוגזמת, אמצו את המטפל שבכם, הימנעו מלכעוס והבינו את שורש התגובה הבלתי סבירה. אם תצליחו בכך יש סיכוי שתאמצו לכם אורח חיים של מטפל חובב ואדם הרבה יותר תבוני, אשר תעזור להרבה אנשים בדרך.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: